ביום ראשון מתחילה שבוע36 בעז"ה
ובגדול חוץ מבגד ליציאה מהבי"ח (גם רק הבגד היפה, צריך אובראול מתחת) ומטחברת- לא קניתי כלום לא לו ולא לי
אני יודעת שמבחינת זמנים יש נשים שרק עכשיו מתחילו תלהתארגן ויש לי זמן
אבל אני מנסה לחשוב מה תקוע לי
כי אני לא מכירה את זה
כילו מרגיש לי שמוקדם מידי לחכות כי יכול לקחת עוד הרבה זמן (טכנית- עד חודש וחצי, שזה המון)
מצד שני
צריך להיות ערוכים כי יכול גם שבועיים
וכאילו נכון בגדים זה לא החלטות חשובות
אבל מי לקחת ללידה זה כן
ואיך ברית זה כן
ואיפה לשים את הדברים שלו זה כן
ואיך תהיה הלידה?
מאז הלידה הקודמת השתנתי אני פחות נתמכת אני יותר עצורה
וזה מאוד מפחיד אותי שארגיש לבד
אני מפחדת שיהיו לי צירים וארגיש שבעלי לא יודע להחזיק אותם
שאצטרך לדאוג גם לו (זה למה אני לא רוצה את אמא)
ואיפה יהיו הילדות?
אבל גם לפני
כל הקניות זה כסף
והרבה
וה' שלח לי נחמד ככ את המתנה הזו
ואת הבגדים (חברה ממש ממש טובה שלי עשתה הזמנה שאמורה להיות ממש טובה, ילדה בסוף תינוק גדול והמידה הראשונה קטנה היתה אז מעבירה לי חדשים)
וקנינו את המיטחברת שרציתי
אבל אני כאילו לא מפסיקה לחשוב על זה
אני בחרדות שלא נצליח לחסוך למרות העבודה החדשה שלו
או שהם לא ישלמו לו טוב כי ייקח חופשים בשביל להיות איתי אחרי
ואני גם מפחדת
שדברים יסתבכו
שלא יהיה לי טוב
שלא יודעת מה
ומתי לארוז?
מה עכשיו?
ואז סתם נחכה?
מה עוד שבוע? זה גם יכול להיות רחוק מידי…
והעבודה…
כבר באמת יש לי קצרים בשכל
וזה מוריד לי ממני
כי פעם קודמת עבדתי על הסוף כמעט והייתי במשרד וזה
ועכשיו אני בבית ובנחת ואין לא נותנת תפוקות!! זה מאכזב אותי
ואני כלכך רוצה לעשות רושם טוב
ויחד עם זאת לא תמיד מצליחה
ואז נלחצת
וכאילו אם נתעלם אז הכל יסתדר?
אז לא נקנה בגדים
ולא פיגמה (זה טקס שלם לי אני ממש אוהבת לחדש בבית יולדות אחת שווה)
ולא תיק
ולא כלום
ואולי זה יגרום שיהיה לי כוח ואהיה יעילה ואצליח להחזיק את הכל?
ובעלי ככ משתדל!! הוא מזה חמוד
העבודה החדשה דורשת ממנו המון
והוא ככ עסוק
ועייף
יצא מאןד מבולגן אני לא יודעת אופ
לשלוח מאנונימי?
אין לי כןח
אני בורחת
ביי