אין תינוקיה.

אם את רוצה להתקלח אפשר לבקש שהאחות תשמור עליו לכמה דקות

מותר מלווה כך הזמן, גם הבעל

ואם את מרגישה טוב לא קריטי מלווה

אני הייתי לבד 

אז זה לא כזה נעים בטח

המקלחות אחרי לידה לוקחות לי מלא זמן

שלא לדבר על שירותים

כל פעם לבקש מאחות להיות איזה חצי שעה פאדיחה

לא?

וזה נשמע שממש צריך מלווה ללילה אז

למקרה שהתינוק לא נותן לישון ...

שמרו בלי בעיה ובלי סטופר

בלילה אכן היה לילה שלא ישנתי כי התינוק בכה כל הלילה

אבל שמחתי שבכה אצלי ולא בתינוקיה בעריסה וצרח לתקרה 

אז האחיות  עוזרות כמו שמתואמת תארה בשע"צ?

ובמעייני גם השירותים גדול ומאפשר להכניס את העריסה?

כי זה נראה לי אחלה פתרון

אבל כשאני מתקלחת רוצה להיות משוחררת

כמו גם אם אני עושה בשירותים

הכל עדין ויותר קשה לעשות אחרי הלידה

אז עם תינוק ביחד לא מצליחה לשחרר

אז טוב שיש את שתי האופציות

תודה ממש עזרת לי

איך מתנהלים בביות מלא.

ואיזה תנאי שינה יש למלווה? @מעיין אהבה אולי את תדעי לענות?

מוזר מאוד

אצלי בחדר היתה משהי עם בעלה כל הלילה 

של ביות מלא לגמרי, עם ליווי של הבעל כל היום.

גם שם יש חסרונות, אבל זה קיים.

או במחלקה החדשה של ביות מלא, כמו שתיארת. (והחדר גדול ומרווח, 2 יולדות)

או במחלקה הישנה לבקש ביות מלא, ואז הבעל יכול להיות רק עד 22:00 ויש תינוקיה.

(חדרים צפופים מאוד של 3)

החיסרון הגדול הוא באמת שאין אפשרות להשאיר את התינוק לבד וחובה להיות איתו כל הזמן או שמישהו אחר יהיה איתו.

אבל בעיניי זה שולי לעומת היתרון הגדול של להיות צמודה לתינוק שלך, שכל הטיפולים והבדיקות נעשים לידך ואת יכולה להרגיע אותו בעת הצורך (מכירה את בדיקת PKU? זו בדיקה כואבת נורא לתינוק... פשוט עצוב לי לחשוב על הילדים שלי שעברו את זה בלעדיי את אלה שהיו בביות יכולתי להיניק או לפחות להחזיק תוך כדי, וקצת להרגיע אותם...)

גם לא צריך לקום אל התינוק כדי להיניק בתינוקייה ובכלל כדי להגיע אליו בכל פעם, אין רופאים שאומרים לך: עכשיו אין כניסה לתיניקייה כי זה זמן בדיקות!

והיתרון הגדול - האחיות בביות הרבה יותר נחמדות, מהחוויה שלי, מסתכלות עלייך כאישה וכאמא ולא כפציינטית בפני עצמה, שאין לה כמעט קשר לפציינט השני שהוא התינוק. והן עוזרות בהנקה אם צריך, ומעירות בעדינות באמצע הלילה אם צריך וכו'...

יתרון נוסף הוא החדרים - במחלקות הרגילות מכניסים שלוש יולדות בחדר (המיטה האמצעית, בין שני הווילונות, היא הכי נוראית וחנוקה) ובביות יש רק שתיים. ויש הרבה יותר מרחב, וגם חדר השירותים-אמבטיה הרבה יותר גדול (וכך אפשר להיכנס לשם עם העריסה כשרוצים להתפנות או להתקלח) - בקיצור פינוק.

לגבי מלווה - אם את מרגישה טוב אין שום צורך במלווה. אם אין לך ביטחון בטיפול בתינוק את יכולה לבקש את עזרת האחיות. אם את רוצה מלווה בלילה - אז זו צריכה להיות אישה בעיקרון. (אם כי באחת הלידות שלי, כשהייתי במחלקה רגילה, היה בעל שנשאר עם אשתו כל הזמן - היא הייתה אחרי לידה קשה והייתה זקוקה לו. אבל אני לא יכולה לומר שזה היה לי נעים לדעת שמאחורי הווילון הדק שלי ישן גבר כך שאני בהחלט בעד הכלל העקרוני של שע"צ, שאין מלווים גברים בלילה...)

בשעה טובה!

אז להיכנס איתם למקלחת זה באמת פתרון מעולה.

אבל מלווה אשה

אוף אין לי מישהי שיהיה לי נעים שתהיה.

ומה זה אומר שהאחיות מעירות בלילה בעדינות?

אם התינוק בוכה לידך ולא שמעת לזה הכוונה?

זה לא ממש בלילה אלא לקראת הבוקר. בהרגשה שלי האחיות בביות נעימות יותר מהאחיות במחלקות הרגילות.

לגבי מלווה אישה - שוב, אם את מרגישה טוב אין סיבה שתצטרכי מלווה. האחיות יעזרו לך בדברים הבסיסיים. (אני אישית אהיה חייבת להביא מלווה הפעם ללילה הראשון כי אהיה אחרי קיסרי, ואפילו לא אוכל לקום להרים את התינוק. אחרי פסילת כל האפשרויות האחרות מסיבות שונות - כנראה שאקח דולה פוסט פארטום בתשלום, וכנראה רק ללילה. אבל במקרה של לידה רגילה לא הייתי חושבת על זה בכלל)

שמלווה יכול להיות גבר

זה תלוי בהסכמה של השנייה בחדר ומקסימום מעבירים חדר אם יש אופציה

את יכולה להתקשר אליהם לברר

אין לי מושג מה היום הם אומרים 

החדר אוכל בתוך המחלקה.

אז אין בעיה לקחת לשם את התינוק.

לגבי מלווה,

לי לא היה מלווה.

למי שהיתה איתי בחדר היתה מלווה אישה שישנה איתה. נראה לי הביאו לה מזרן.

במחלקה של הביות מלא יש כורסה כזו לא נוחה במיוחד לשינה...

אצלי המלווה שלי הביאה איתה מזרון מתקפל כזה וישנה על הרצפה

לא זוכרת שהייתי צריכה לשאול בכלל... הוא פשוט נשאר

גם בעין כרם זה היה ככה

הבעל יכול להיות נוכח לגמרי. אצלנו אחרי הלידה אמא שלי איתי ובעלי עם התינוק, ואת הבדיקות האלו של ההתחלה הם עושים על הידיים שלו. זה לא אמא, ועדיין זה הרבה בעיני.

ועוד משהו- בלידה האחרונה שלי בשערי צדק שינואר את הנהלים וכבר מאפשרים לבעלים להישאר כם במחלקה הרגילה

אין תינוקיה. מלווה בלילה זה תלוי בך.

לי היו, בתשלום או משפחה. בגדול הכלל שזה רק נשים אז אני התארגנתי על זה, מבינה שבפועל אפשר גם בעל אבל קצת תלוי במי שאיתך בחדר. 

הם מתנים שהיה של בן זוג בלילה, בהסכמה של החברת חדר.

הם משתדלים לשים באותו חדר שתי נשים שרוצות שיהיו איתם בני זוג בלילה.

בד"כ מי שרוצה בן זוג איתה, מצליחים לסדר לה את זה בקלות.

ותכלס, זה ממש הפריע

וניסית לפנות לאחיות?

לא היה לי נעים, והייתי שם לילה אחד

אז שחררתי 

לק"י

מחוויותי בלידה האחרונה.

לשמחתי היולדת בקשה לעבור חדר בסוף....

בראשונה הספקתי לשמוע את סיפור הלידה שלה 700 פעמים כי או שבאו לבקר והיא סיפרה, או שהיא דיברה בטלפון וסיפרה

ובשניה היא הייתה פשוט קוטרית באופן נוראי.. כל היום בכתה והתלוננה (ואני לא מדברת על זה שמהשעה 6 בבוקר כשהגיעה למחלקה ועד השעה 11 כל היום ביקרו אותה וכל האורחים ובעלה הרגישו ממש חופשי להכנס לנו לשירותים)

לק"י

האמת שהן נראו עם קצת בעיה.

אבל שאלו מליון פעם למה הבן שלי בוכה, והמליצו שאני אשאל את הרופא (תינוק שרק נולד, לגיטימי שירצה להיות עם אמא שלו, ולצרוח כשהוא לא).

והאמא פתחה לי את הוילון בלי התראה והביאה לי מיץ. וסיפרה לי סיפורים.

היה מתיש.

ועוד שמו את הבן שלי בפוטו, ופחדתי שהוא יבכה יותר.... למזלי ההיא ביקשה לעבור חדר, כי הבן שלי הפריע לה (הן התנצלו על זה🤷‍♀️).

צריך חדרים פרטיים לאנשים כאלה. או לאלה שהיו איתם😅

הלוואי שזה יהיה מתישהו... אולי הנכדות שלי יוכלו ליהנות מזה

בעין כרם הבנתי שיש מספר מצומצם של חדרים פרטיים, אבל זה על בסיס מקום פנוי, אז אי אפשר לבנות על זה... (וגם לא על פרוטקציה מכל סוג שהוא 🤭)

לק"י

לפטפט איתה.

אני רק ילדתי, והיא עמדה להשתחרר.

אבל לרוב אני באמת לא יוצרת קשרים עם היולדות האחרות.

אז זה יכול להיות נחמד

אבל סתם כך אין לי עניין ליצור קשר עם נשים זרות לזמן קצר של אשפוז... ואם ממש רוצים לשוחח עם יולדות אחרות - אז יש את חדר האוכל...

נראה לי בכל בית חולים יש מספר מצומצם מממש של פרטיים

למקרים רפואיים מסויים ולפרוטקציה

לפעמים יש חדרים פפפנויים והם בכל זאת מכניסים כמה נשים בחדר כי זה יותר נוח לעובדים. חוסך נקיון וכזה. באסה...

הייתי בביות חלקי לפני שנתיים בעין כרם

הילד היה איתי כל הזמן בשעות היום

בדיקת רופא הייתה אצלי בחדר, כנל בשחרור

גם בדיקת שמיעה איתי

מקלחת האחות קראה לי לתינוקיה וקילחנו ביחד

הזמן היחיד שהשארתי את הילד בתינוקיה היה בשעות 23-05:30 (שנת לילה)

וגם השארתי מבחירה במהלך היום אם היה לי צורך היסטרי לישון / מקלחת / שירותים יותר ארוך..

הפעם אני כן שואפת לביות מלא,

אבל גם אם חלילה לא אוכל מכל סיבה שלא תהיה

אני לא מרגישה כלכך רע בביות החלקי שם

כי למעט שעות הלילה הילד היה איתי כל הזמן

ציינו פה למעלה על הקטע של ביקור רופאים - לא נתקלתי שם בהוראה שאי אפשר להיכנס לתינוקיה בגלל הביקור..

כן מבינה פה בהתכתבות שיש בדיקה כואבת שעושים לילד - לא ידעתי שזה קיים וזו אחת הסיבות שמתכננת הפעם ביות מלא.

לעומת זאת,

הייתי מאופזת בעין כרם במחלקת הריון בסיכון,

ז ו גם החלקה של ביות מלא (אולי יש עוד מחלקה, אבל גם שם היו אמהות)

הייתה שם אמא מסכנה בכתה בדמעות, ממש בכי

התחננה לרדת לביות חלקי כי לא הסתדרה עם הילד

האחיות הציעו עזרה אבל בפועל הילד לא הפסיק לבכות

היה לה ממש ממש קשה

ולא היה מקום בביות חלקי

אמרה לה ביובש שאם בבוקר יהיה מקום היא תוכל לרדת

ממש ממש כאב לי בשבילה. היא באמת הייתה גמורה.

תגידו, 

אני היחידה בחרדות מביות מלא שממש מפחדת שהוא יהיה איתי בלילה ויחטפו אותו?

לא יודעת מלחיץ אותי

בתינוקיה לא יוצאים לפני שבודקים צמידים של האמא והתינוק

מפחדת שאשן ממש ממש עמוק 

אתעורר ולא אראה אותו לידי..

בנוסף, לא יהיה לי מלווה בשעות הלילה לכן אני מפחדת לסמוך על עצמי

מוגזמת, אה?

אין סיכוי שיחטפו אותו ממני

כי אין סיכוי אצלי לשינה עמוקה אחרי לידה 🤣

אבל בגדול יש את האחיות בחוץ ששומרות שלא יצאו עם התינוק מהמחלקה

גם אני לא יכולתי לצאת מהמחלקה עם התינוק שלי

בביות חלקי אני יודעת שיש שומר

אבל ביות מלא התחנת אחיות בכלל בצד השני

ולא זכור לי שיש שומר

אני לא זוכרת איך ישנתי אחרי הלידה

משערת שאחרי החודשיים שלא ישנתי בהריון ככל הנראה השלמתי את השעות

אני רק זוכרת שהביאו בביות חלקי את התינוקים לכל החדרים

התינוקים צרחו מרעב (גם שלי וגם האחרים במסדרון)

לא ברור כמה זמן הם בוכים ככה עד שמביאים אותם  

מביות חלקי למחלקה הרגילה.

אני הייתי ברגיל ובשנת לילה הם היו איתי פשוט לא הבאתי לתינוקיה

ולגבי החרדות כן יש לי את זה לכן ישנה ממש חלש ונשבקץי פען ושמתי בתינוקיה באמצע הלילה כי היה לי כבר ממש צורך לישון.

מהחרדה הזו אני ישנה עם יד על העריסה🤣

אבל זה ממשעך גם בבית נותנת להם יד תוך כדי שינה או שמה להם יד על הבטן לא יודעת למה זה מרגיע אותי🤔

מזל שאני מצךיחה לשחרר שמעבירה אותם חדר ולא קושרת חוט בינינו😂

יש מחלקת ביות מלא שהילד איתך כל הזמן

ויש מחלקת ביות חלקי שבלילה הילד חייב להיות בתינוקיה

נשמע מהתיאור שלך שאת היית במקום שהיה בו תינוקיה (כלומר, ביות חלקי)

אבל אפשרו לך להישאר עם הילד בלילה.. נחמד דווקא

אם אישה בחרה להיות בביות חלקי, היא רוצה לישון בלילה.

לא הוגן שהאישה לצידה פתאום תשאיר את התינוק לכל הלילה....

הספיק לי שבעלה של האישה מעבר לוילון נשאר בלילה

המזמוזים שלהם כל הלילה חפרו לי ברמות!!!!!!! זה היה ממש לא הוגן

לילה - תנו לישון  

היה לי ככה באיזה אשפוז במחלקת נשים, לא בלידה..

ואני לעצמי "וואי שומעים חבר'ה? אתם לא בבית שלכם.. תשאירו לנו קצת מקום לדימיון"🙈🙈

ואני לא יודעת מה היה יותר גרוע.. זה או הבעל של היולדת שהייתה איתי בחדר אחרי הלידה השניה שלא הפסיק להגיד לה כמה קשה לו שהוא לא יכול לגעת בה ולנשק איתה וכמה שהוא מתגעגע אליה..

צריך להוציא ספר הוראות למאושפזים.. כאילו בואוווו הוילון לא חוסם רעשים, כן? 

אבל בראשונה הרבשתי בנח כי היא דיברה בטלפון עד שלוש בלילה ולא נתנה לי לישון🙄

דווקא הבת שלי ישנה רצוף הערתי אותה יזום😘😘😘

ובשני גם השניה השאירה תינוק אז הרגשתי בנח

וגם הוא ישן טפו טפו אחרי שהיה שתי ליךות בפוטו...

אבל נניח בברזילי יש ביות גמיש. כך שנראה לי שבאותה מחלקה יש הכל.

יש מצב שמסכנה האשה שהיתה לידי...

לק"י

והתינוקת שלי ושל עוד אחת ממש בכו מלא. מסכנות אלו שהיו איתנו😅

ובקטע מוזר, לשתיהן היה אותו שם (לבת שלנו קראנו כמו שקראו לתינוקת הצרחנית השניה אחרי השחרור).

את כל הלילה בלעדיו ולא יודעת מה קורה איתו.

ואולי יחטפו אותו מהתינוקיה? איזה אחות אכזרית? חלילה כמובן...

בביות מלא הוא איתך כל הזמן, הכי מוגן והכי שמור.

והתחנת אחיות של הביות מלא היא ביציאה מהמחלקה, לא יתנו לאף אחד לצאת עם תינוק שלא שייך לו.

זכור לי שתחנת אחיות נמצא בצד אחר של המחלקה

תקנו אותי מי שהייתה שם..

וכן צודקת

אבל עדיין החרדה קיימת

אני באופן כללי ממש בחרדות מהעניין הזה

שילדים נעלמים.. הבן שלי בגינה קצת מתרחק ממני ואני על סף התקף לב

לא יכולה

אני ילדתי 4 לידות בשערי צדק וב3 בעלי ישן לידי בלילה הראשון. בראשונה בבתחלה שמו אותי לא בבביות והעיפו אותו בלילה ואז עברנו לביות והוא היה איתי בלילה השני.

לא שאלו אף פעם את מי שלידי...

וזה בטח תלוי באחיות. 

1. יש תינוקיה. מותר לך לשים מתי שאת רוצה. רק באפס הפרדה אין תינוקיה. אי אפשר להכניס לחדר אוכל את התינוק. לי זה הפריע ויצא שדילגתי על כמה ארוחות רק בגלל זה (כי בדיוק לא היה איתי מלווה)

2. בעלך יכול להיות עד הלילה. בלילות מותר רק נשים. אין דרך נוחה למלווה לישון, לפעמים יש כיסא פלסטיק שאפשר לשבת עליו.

3. לי לא היו מלווים בלילה והיה ממש בסדר. יש כפתור לקרוא לאחיות אם צריך משהו

הייתי גם בשערי צדק. ראיתי שכתבו לך עליו באריכות, אז רק אוסיף שהחדרים באסף הרופא הרבה יותר מותאמים לביות מלא. החל מהמקלחת שמספיק גדולה להכנסת העריסה, ממשיך בפינת החתלה נוחה ומאובזרת ואפשרות להדליק אור קטן בלילה בלי לקום מהמיטה.

לחדר אוכל..

מישהי יודעת אם זה הנוהל גם בעין כרם-

אם אסור להכניס תינוק לחדר אוכל?

כי אני לא בטוחה שיהיה לי מלווה כללללללל הזמן

ולאכול זה דבר מינימלי אחרי לידה.. איזה מוזר

שמעתי שהאוכל בחולדות הוא אחר מכל הבית חולים

גם ביות מלא מקבלים את המשודרג, נכון?

ובאפס הפרדה האוכל סבבה

אז מניחה שהתשובה היא כן

אחרות למי שמעוניינת.

אותי זה ממש שימח בלידה האחרונה שהייתי מאושפזת בשבת. עשינו ארוחות שבת ביחד עם עוד זוגות

אני ילדתי בעין כרם לפני שבוע וחצי. הייתי במחלקה חדשה של ביות מלא שנפתחה לפני חודש- יולדות ד'

היא לא במתחם אם וילד אלא בבניין דוידסון. מחלקה מהממת עם נוף מטורף! אנחנו היינו בחדר פרטי מרווח, עם מיטה נורמלית לבעל + כורסא נפתחת.

האחיות היו מהממות ממש, האוכל מצוין, ממליצה ממש למי שיולדת בעין כרם לבקש להיות שם. הבנתי שחצי מהחדרים פרטיים וחצי לא.ומי שאין לה מלווה כל הזמן- אפשר להכניס את התינוק איתך לשירותים הם ממש מרווחים 

אוף אני בלחץ שלא יהיה לי שם מקום

@רוני_רון זו המחלקה החדשה המדוברת.. איזה יופי שכבר מאכלסים שם 

המחלקה של אפס הפרדה הרגילה ממש טובה.

התנאים לא הכי הכי, אבל האחיות מהממות והאוכל בסדר גמור.

אגב בעין כרם בשבתות יש תפילות וחדר אוכל

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

2. מנסה להרבות אהבה ולהרגיש שהיא קרובה אלי. הרי אם אחותי תזכה עכשיו במיליון דולר בטוטו, לא אשמח בשבילה? כי שמחתה זו שמחתי ואין מה לקנא. אז גם אם יש משהו לחברה ומקנאים, להתחבר יותר ולאהוב יותר, ומתוך כך שמחתה זו שמחתי!

נותנת לעצמי להרגיש הכל, מגיעה עד לתהומות העצב. גם אם זה כולל לחשוב מחשבות רעות על מי שאני מקנאת בו.

ואחרי זמן מה הדברים נרגעים ואני מצליחה לראות את המצב טוב יותר ולהרגיש יותר טוב.