דוגרי, רוצה מקדש? שיחת הכנה לתשעה באב הרב יצחק טסלר תש"פ.m4a

נוכל לקיים מאות מצוות שאנחנו מנועים מלקיים כבר 2000 שנה, ונקווה שיחסו של הקב"ה אלינו יהיה טוב יותר בעקבות כך.

בעצם אתה אומר שזה תהליך של התקרבות לקב"ה 

כנראה לא מספיק הקשבת בהפטרה השבת:

"למה לי רב זבחיכם יאמר ה' שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי

כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי

לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה

חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו

רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע

למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה    

לכו נא ונוכחה יאמר ה' אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו

אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו

ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר"

ואעפ"כ, "לולי ה' צ-באות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו",

הקב"ה ממשיך לקיים את עם ישראל בחסדיו ובאהבתו.

שאנחנו עושים איתו עסקים וצריכים 'לשלם לו' כדי שיתרצה.

אז ישעיהו הנביא אומר, וחז"ל קבעו את דבריו לשבת שלפני חורבן הבית (!)

שאת הקב"ה לא באמת מעניין שנעלה לו עולות, לרמוס חצריו, מנחת שוא, קטורת תועבה, מוספים של חודשים ומועדים,

אם מה שקורה בפועל בעם זה שחיתות.

המקדש הוא כלי לקרבת ה' והזדככות, ולא רק אובייקט לקיום מצוות שעל ידן הקב"ה יתייחס אלינו טוב יותר.

ברור שעבודת הקרבנות לא תעזור לרשע שחוזר לסורו. יחד עם זאת, ה' מבקש מאיתנו לקיים X מצוות. בעוונותינו, אנחנו מקיימים פרומיל מזה. כשבית המקדש ייבנה, כל תפיסת היהדות שלנו תשתנה ותחזור למקור. ואולי גם נשוב בתשובה.

חלק ממה שאכתוב מבוסס על שיעורים ששמעתי.

כדי להגיד מה שארצה, אביא בלשוני רעיון שכותב רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'". המשנה באבות (פרק ד' משנה י"ז) אומרת: "...יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". הוא שואל: לכאורה ישנה סתירה במשנה! מה עדיף, עולם הזה או עולם הבא? ועונה שמצד קיבול השכר של האדם, ההנאה שלו, ברור שעולם הבא עדיף, שם האדם מקבל את שכר מצוותיו, ובעולם הזה לא, בבחינת: "היום לעשותם, ומחר לקבל שכרם". אבל מצד הקב"ה, מה שהוא "מקבל", עדיף העולם הזה! לעומת העולם הבא ששם האדם רק מקבל ולא עושה כלום בשביל הקב"ה, בעולם הזה האדם עושה רצונו של הקב"ה, והוא, שתהיה לו דירה בתחתונים. לכן, אם האדם רוצה בטובו של הקב"ה, הוא יעדיף להיות בעולם הזה ולוותר על השכר הרוחני בשביל ה' יתברך!

הדבר היחיד (השאר אולי הם בחינת זה) שהאדם יכול לפעול למען הקב"ה (כמובן, לזכור שה' בחר להזדקק ולתלות את רצונו במעשינו) הוא ע"י בית המקדש! הרי זה כל רצונו של הקב"ה, שתהיה לו דירה בתחתונים. ומהי דירתו? בית המקדש: "כי בחר ה' בציון, איוה למושב לו" (תהלים קל"ב, י"ג). זה עיקר רצונו של הקב"ה, שבשבילו ברא את העולם (ע"פ מדרש תנחומא פרשת נשא סימן כ"ד). לכן בעיקר ביחס למקדש מוצמדת המילה "עבודה" (בתנ"ך ובספרות חז"ל), שהמילה עבודה מבטאת את מה שאנחנו פועלים בשביל ה' (המילה הקרבה עוד יותר שאנחנו עושים רק בשבילו ולא בשבילנו).

אמנם, יש להעיר שה' רוצה גם שנעשה מצוותיו ונשמור תורתו, וגם מופיע לגבי מעמד הר סיני תיאורים דומים במדרשים, שבשביל ישראל ובשביל התורה נברא העולם (המדרשים על הפסוק "יום השישי..." וגו'). אך נראה לתרץ שכנגד שלוש מדרגות ישנן שלוש תכליות. ישראל, קודשא בריך הוא ואורייתא. במדרשים על הפס' "יום השישי..." מופיעות התכליות של עם ישראל והתורה, והמקדש מבטא את המדרגה של קודשא בריך הוא! לכן, נראה לומר שבלימוד התורה וקיום מצוות התורה עיקר הפעולה היא בשביל ישראל, שכן יש קשר הדוק בין ישראל לתורה, כפי דברי רס"ג שאין אומתינו אומה כי אם בתורותיה (וגם זו מטרה כללית, שהרי האדם הפרטי לא עושה בשביל עצמו, אלא בשביל כלל ישראל), ועיקר הפעולה במקדש היא בשביל הקב"ה! (לכן גם המדרשים חילקו בין התורה וישראל מצד אחד, לבין קודשא בריך הוא מצד שני).

עכשיו, יש לשאול, מה העניין הגדול של המקדש שהוא תכלית רצונו של הקב"ה? אז קודם כל, ברור שאין לנו יכולת להבין עד הסוף מה רצונו של הקב"ה, אבל חלק ניתן לנסות להבין. והכיוון שלי בזה הוא מה שציינתי בקצרה קודם, שהעניין הגדול של בית המקדש הוא שהאדם מקריב מעצמו למען ה', ובכך ממליך את ה' מבחירתו המליאה ורצונו החופשי- "לרצונכם תזבחו". לעומת עבודת המלאכים שאין בה בחירה וממילא ה' לא ממש הומלך בצורה מליאה, כשבני האדם ממליכים את ה' אז מלכות ה' מקבלת תוקף הרבה יותר חזק. זה מתבטא בכך שהאדם מבזבז מממונו ושורף בהמה "לשווא", כשהוא יודע שה' לא באמת "נהנה" ממנה. אבל מתמלא רצונו של ה' דווקא בכך, כי האדם עושה את זה כי ה' אמר לו, ועושה "דברים מוזרים" למענו (והמוזרות היא גם בכך שבבית המקדש יש דם וכו', וזה לא הציור הרוחני של עבודת ה' של האדם הרגיל, ואעפ"כ האדם עושה זאת כדי למלא את רצון ה'). זה, כמובן, כיוון להבין את הדברים ולא קביעת מסמרות בתכלית המקדש.

@הרמוניה 

יפה וחידש לי...

אני עדיין אשמח אם אתה כותב בסוף את מה שרצית על בית המקדש..

אה, אוקיי, אז אראה אם יהיה לי זמן להמשיך לעבוד על זה....😅

טוב שאת אומרת

בעצם אני מבינה מדבריך שבית המקדש הוא המהות של עבודת ה' כאן בעולם הזה ושהעבודה בעולם הזה היא הכי גורמת נחת רוח לה' מהאדם.

אז בעצם השאיפה שלנו לעבוד את ה' מגיעה לשיא בבית המקדש..

מרגש לחשוב על זה

אכן....

בהחלט

שליט"א.

שמעתי אותו פעמיים (פעם אחת פרונטלית מה שנקרא, פעם שנייה ביוטיוב)

אמן

זה מצע שיהיה בכל מקום עבודה 

ויש למצוא איך להתמודד או ישירות או בעקיפין 

המחשבות מעצבנות נורא. כמו זבוב. למעשה ברור שלא מגיעים.

זה נשמע באמת מורכב. ומעצבן.

קודם כל אני חושב שזה שאלת רב.

לעניות דעתי,

היות שאין אפוטרופוס לעריות,

צריכים כח חזק, שמאוד שומר שחלילה לא יעבור לאיסורי תורה.

או שיתוף הבעל על מלא, (אם מרגיש לך נכון)

או גדרים דרקוניים

וכו'

אם נגיד את שומרת על ההלכה, יחוד וכל זה,

מה היית מצפה מעצמך ליותר?

כמו בהכל זה בגלים. בעקבות ירידה מתעורר לי הצימאון, ואז אני מתאמצת ואז יש התחדשות.. ואני תמיד משתדלת לשמור כמה שיותר להתחדש מעצמי בלי להצטרך את הירידה. 

ובטח שמייחסת חשיבות זה טוב לשים לב מה איתנו...

בהתחדשות עובדים בהתלהבות עם הרגש, ובמצב של ניסיון ושל שחיקה צריך את היראה- את השכל. 

אמנם כל החיים שלנו מורכבים מגלים כמו שאמרתי, כמו שאיפה ונשיפה, זה שומר על איזון. אבל הבריאות היא כשהגלים כמה שיותר רגועים ומאוזנים. שלא יהיה עליות וירידות חדות, הקיצוניות הזאת קשה לנפש.

יש עוד משל אם כבר: של לשמור על אש קטנה שישארו גחלים חמות, שרק לשמוע שיעור תורה או לעשות מצוה ידליק אותן בקלות, שלא יהיה צורך כל פעם להתאמץ להדליק מחדש... 

אני מרגיש שקשרי חברות קרובים עוזר לי למונע שחיקה.

חבר טוב הוא חבר שרואה את הטוב שבחברו ובכך מעצים אותו. וככה מעצמים אחד את השני.

אני מרגיש ששחיקה בעבודת ה' היא קשורה לשחיקה באופן כללי בחיים. 

יש גם פעמים שעובדים את ה' כשאין ברכת שמיים, שיש חוסר, זה לא מחייב שחיקה אבל זאת מדרגה מאוד גבוהה. יותר גבוהה

אני אישית מנסה יותר להבין ולא להרגיש. אם כי, די קשה לעשות את זה כי יצר הרע הוא עובד על הרגשות שלך וזה ממש קשה להישאר בשכל קר מול רגש.

אבל שילוב של לימוד התורה וההתבוננות תוך כדי קריאת ההלכה רואים שהתורה שלנו היא תורת חיים, וכמה ה' חס עלינו במצוותיו- גורמות לי להתחדשות.

אם אזלזל בקביעת הלוימוד, ארגיש ריפיון רוחני.

לא?

תתפלאי כמה יהודים (חלקם מאמינים ויר"ש) מאמינים שחיסונים עושים אוטיזם והומוסקסואליות היא בחירה...

גוגל לא יכול לחנך לבד את כל הפרמיטיביים בעולם.

כדי לתת הצדקה למידות הרעות שלהם (מידות רעות לאדם עצמו או לתרבות בה הוא חי)

ולפי האמונה שלהם, מצווה להרוג ולהשמיד את מי שכופר באמונה המוסלמית 

לאמונה שמה שהוא רוצה זה להרוג?

כבר התיאור של כיבוש הארץ, עם יריחו תחילה בספר יהושע, מדבר על השמדה טוטלית ללא הבחנה.  

כיבוש יריחו מהווה אב טיפוס לכיבוש הישראלי, "וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר: מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב" (יהושע ו כא) לאחר מכן כתוב כי ה' מצווה על ישראל לעשות לערים אחרות כאשר עשו לאנשי יריחו. ישראל מצווים להשמיד כל חי באותה עיר.

הם היו עושים לנו 7 באוקטובר כל חודש (ותיאורים הרבה יותר גרועים של 7 באוקטובר שעשו הגויים ליהודים אכן מוזכרים רבות בתנך, לדוגמא "ויבך אלישע ויאמר לחזאל ידעתי את אשר תעשה לישראל עוללהם תרטש והריותם תבקע"). ואילו המחבלים כיום מקבלים פיתות וקנטינה בכלא, אז הם לא יכולים להצדיק זאת בהגנה עצמית

המוסלמית, ואת הזרמים הדתיים הדומיננטיים באיסלאם. 

עצם האמונה המוסלמית הבסיסית שעמדתה היא שכולנו נולדנו מוסלמים ומי שאינו מכיר בכך הוא כופר.  
זהו זרע פורענות המבטל למעשה את זכותם של כל בני האדם האחרים לאמונות משלהם,לדתות משלהם,למדינות משלהם לטריטוריות נפרדות משלהם,כיוון שבו זמנית כוללת האידיאולוגיה של הדת הזו את העמדה ששואפת לאומה כלל עולמית של כל המוסלמים כולם למעט הכופרים שימאנו בבוא העת להתאסלם ויישחטו.

העובדה המצמררת היא שהקוראן מטיף למעשים אלימים וברבריים ואי אפשר להתעלם מכך. זה כתוב שחור על גבי לבן. המסר האלים מוחדר למוחותיהם של מיליארד מאמיני האידיאולוגיה הזאת, והמסר מצמיח את אירגוני ומעשי הטרור.

אך גם בינם לבין עצמם, בתוכם, בשם התרבות ודת האיסלם, יש מעשי רצח וזוועות אחרות בעולם המוסלמי.  בכל מדינות ערב יש שלטון דיכוי דיקטטורי, וכשהשליט מובס, יש מעשי רצח ואלימות מזוויעים - למשל מלחמת האזרחים והמיליונים שנהרגו בסוריה, למשל מלחמת איראן - עיראק בדור הקודם, ארגון הטרור בוקו-חארם בניגריה, שלטון האייתולות באיראן והדיכוי האלים והאכזרי של העם האירני. 

הפנייה לקריאה נוספת:

מחשבות על האיסלם הרדיקלי | יד ושם

והוא היה פרא אדם אכזרי וברברי.

לפח הדת שלהפ הם לא רצחו חפים מפשע אלא כופרים גמורים. יותר זה, הם מאמינים שהיהודים קיבלו את הקוראן ואז עיוותו אותו (והפכו את זה לתורה המוכרת שלנו) ולכן היהודים הם גרועים יותר מעמים אחרים.

 ובשם האמונה נוהגים לפעמים בצורה לא ראויה.. 

אני לא באה להשוות ח"ו, אבל זאת רק המחשה לכך אמונה בה' לבד לא הופכת את הדרך שבה האדם בוחר לעבוד אותו לראויה.

הם מאמינים באללה ובמוחמד

ובגדול בכל מה שמכשיר את התאוות שלהם   

זה פשוט כל כך זרם לי טוב שלא רציתי לעצור באמצע.

גם לי באמת יוצא לתהות על זה כל יום. 

זה באמת מצב ממש לא ברור יש קצר בתקשורת, אין דיבור, התקשורת היחידה זה לפעמים מבט חטוף/חצי חיוך/ כעס 

הקושי בעיקר נובע מאיתנו. אבל גם הוא מערים קשיים, הוא קיבל אותנו אחרי 2000 שנות גלות כאילו כלום,למה לא קראת אלינו? למה היינו צריכים לבוא לבד, מה אם לא היינו באים היית ממשיך פשוט לחכות בלי לומר מילה? ועכשיו כשסופסוף באנו הבייתה  למה אתה מתנהג כאילו אתה לא בבית

אומרים שכשיש רצון למשהו, זה סימן על התחלה של מוכנות לדבר הזה. שנזכה לקשר ישיר, לשיח פתוח (ברמת האפשר) עם ריבונו של עולם בקרוב ממש!

לא להיות כפויית טובה ולהכיר טובה לה' הרחמן, ולדבוק בו לנצח.

הרעיון נפלא ומסביר יפה.

זה מזכיר לי את העבודה עם נוער שעברו חיים לא פשוטים, וכשהם מגיעים למסגרת שאוהבת ומחבקת אותם, אז הם הכי מתקשחים ולא מאפשרים. כשהם חוזרים "הביתה" הם חוזרים להיות קטנים בעיני עצמם.

וזה תהליך בניה מתמשך מול מי שרוצה בטובתם, לאלה שרק סוחטים אותם.

בעז"ה מתכנן ללכת לאביתר/גבעה/חווה, קצת לנשום מאווירהּ של א"י....

אולי אזכה גם ללמוד משהו בנושא....

מביאים פירות מגידול הארץ ומברכים עליהם.

מתפללים על האתרוגים לסוכות הבא.

מדברים בשבחה של ארץ ישראל

וחוגגים יומולדת זוגי חחח

מה שיש בבית 

מה שקיבלנו 

וקצת שירים ודברי תורה  

אבל קצת לחשוב על א"י ומה צריך לעשות בשבילה

וכמובן בט"ו בשבט ללכת לטיש!