ג'ון פולין, אביו של הירש שנחטף לעזה: מצפה ליותר תמיכה בעסקה מהציבור הדתי-לאומי | ערוץ 7
הלואי והיתי יכול להיות אתם בירושלים.
ג'ון פולין, אביו של הירש שנחטף לעזה: מצפה ליותר תמיכה בעסקה מהציבור הדתי-לאומי | ערוץ 7
הלואי והיתי יכול להיות אתם בירושלים.
עצירה עכשיו פירושה הפסד, כולל השארת החטופים להירקב, עד שחמאס ישקם את עצמו ויטבח בנו שוב. בניגוד למי שגר באוסטרליה, אנחנו חיים את המצב הבטחוני כל יום כל היום.
נכסח, נשמיד, ננצח! ונחזיר את החטופים.
רק ככה נבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל.
כצביעות כולה לפי דברי האב נמצאת במגזר.
אני מקווה שאתה לא חושב שהוא לא דובר אמת
לגבי כמות החטופים? פורום תקווה, שגם הם משפחות החטופים, אומרים שהעיסקה לא כוללת את כולם. מה שהיא כן כוללת, זה את מחיקת כל ההישגים האסטרטגיים של ישראל ביכולת להגן על עוטף עזה בפרט ועל מדינת ישראל בכלל.
ראינו בעיסקה הקודמת מה שווה הנייר שהמפלצות האיסלמיסטיות חותמות עליו. לא היה יום אחד שבו ההסכם קויים במלואו. להזכירך, היה יוח אחד שהיינו רגע מלהפציץ להם את הפרצוף, ואז הם שיחררו את החטופים הרלוונטים. זה היה 10 דקות לפני חצות הלילה. 10 דקות בלבד לפני פקיעת המועד.
מה יקרה פה לאחר שנוותר על כל מנופי הלחץ? שוב יגידו לנו שהם לא יודעים איפה כולם, ומי באמת כלול. וכמובן ששוב ירו טילים, ושוב ישתקמו, ואז נקבל לא רק את חיזבאללה ואיראן האהובות אלא גם חמאס משוקם עם הישגי ניצחון ותקווה שופעת, ועם הבנה ברורה של מה מנצח את ישראל: טבח וחטיפות המוניות.
כבר עדיף להושיט מראש את הצוואר לשחיטה. למה להתמהמה?
מהצביעות שזה דווקה הכעיס אותי בראיון.
לא הגיוני שכל המגזר חושב אותו דבר ורק בלחש. מבטא את דעתו האמיתית. זה מגעיל.
…. שהיא אמא מהמגזר שתביע את דעתה בנושא. המגזר הוא היחיד בצורה הומוגנית שמתנגד לעסקה. עכשיו שוקלים לבנות לכם אוגדה יהודית שתגן על הגבול המזרחי. זה בטח לא יקצר את הזמן עד לנצחון המוחלט.
אין לי יותר מה להוסיף.
צום קל.
ותרשה לי להיגעל לגמרי מהאוגדה "שלנו", זו שתגן על הגבול המזרחי של מדינת תת-אביב.
שיהיה צום מועיל. זה יותר חשוב.
בנתיים כלי התשקורת, בליווי כמה יחצנים, יוצרים אווירה כאילו 'העם' תומך בעיסקת כניעה, למרות שבכל בדיקה אמינה ולא מוטית, רוב מוחלט לא מוכן לאבד את השיגי המלחמה ולסכן את רוב החטופים ואת מליוני ישראל. אם כל כך בוערת לך הצביעות, אתה מוזמן למחות על זה.
בנתיים, כפי שכתב זאב קם השבוע בבשבע - בזמן שכל התשקורת יוצרת מצג שוא של 'הסכמה במערכת הביטחון', על נסיגה, דווקא אלוף אליעזר טולדנו אמר בתדרוך לקבינט שיש עוד הרבה מאוד עבודה בפילדלפי, לפני שאפשר להעלות על הדעת לצאת. צביעות - קווים לדמותה.
רק במקום מגוריי נפלו 11 לוחמים. הם לא עשו את זה בשביל הספורט, אלא בשביל לנצח ולהחזיר את כולם הביתה.
הקול של משפחות של חטופים היא לא היחיד, יש גם את משפיות השכול ומשפחות הלוחמים. עיסקה, בטח זו הנוכחית, גם לא תחזיר את כולם וגם תבטיח שיהיו בעתיד עוד חטיפות, עוד טבח, עוד אונס, ועוד מלחמה. צריך להחזיר את החטופים באמצעות כוח, לא באמצעות חולשה.
נכסח, נשמיד, ננצח! ונחזיר את החטופים הביתה.
שמשפחות חטופים לא אמורות להתערב בענייני משא ומתן.
על פניו, בגלל ניגוד עניינים.
פולין רוצה להשיב את בנו ותוך כך לסכן 10 מיליון אזרחים שמתוכם יבחר חמאס את החטופים הבאים.
לא יהיה.
ואני שלא מחוייב לכללי פוליטיקלי קורקט אומר בריש גלי, שהמדינה צריכה לפתור את בעית עזה בדרך שהרוסים היו פותרים, ודי לחכימא...
לצערינו, הפוליטיקה הקטנה והרגילה הובילה אותם להישען על הקפלניסטים ולשים את כובד משקלל במקום הלא נכון. זה ממש מה שאומר צביקה מור: וכי מישהו שכח את החטופים? העם כולו מגוייס, לוחמים נושאים נטל כלכלי, אבות ובנים נהרגים דבר יום ביומו, מאות אלםי אזרחים מפונים מהיישובים שלהם. מישהו שכח לרגע על מה ולמה אנחנו נלחמים? ברור שלא. אבל הפוליטיקה של שנאת הימין ונתניהו תענה את הכל.
טפח להם על הפנים אז אתם נושאים בהגה ורוצים נצחון מוחלט בלי תאריך יעד וכנראה האספסוף יסלח לכם שוב ואתם תשארו בשלטון.
במדינה מתוקנת זה לא היה קורה.
בנתיים כמו שאמרת:
״ העם כולו מגוייס, לוחמים נושאים נטל כלכלי, אבות ובנים נהרגים דבר יום ביומו, מאות אלםי אזרחים מפונים מהיישובים שלהם״
כדי לנסות לכסות את חרפת האכלת המפלצת כל השנים.
כפי שניתן לראות ברוב האישים שיוצאים מהמערכת ומתחילים להתבטא פוליטית.
מי אחראי על המודיעין? מי מגבש המלצות? מי טען שהערבים רקרוצים להתפרנס?
אתם לא תצליחו לברוח מהקונספציות שאחזתם בהם, ואתם עדיין אוחזים בהם בטיפשותכם.
ב- 2009 היה נתניהו קול קורא במדבר בדרישתו למוטט את חמאס.
אבל הבטחוניסטים שלנו, בעיני עצמם כמובן, קבעו פה אחד, שעם חמאס צריך לנהוג אחרת.
התוצאה האחרת נרשמה בדם ובחטופים בשמחת תורה.
הם ממשיכים להפטיר כאשתקד, אבל נתניהו למוד הניסיון, כבר לא מקשיב להם. הוא ניצב בנחישות גם נגדם וגם נגד כל הביידנים שמפוזרים על פני הגלובוס.
מדיניות הפרד ומשול של הימין היא שגרמה לו לשנות את דעתו. בטון וכסף לבנית מנהרות בטח שלא בטחוניסטים המליצו.
בטח שלא השמאל שדוגל במדינה פלסטינית בגבולות 67 עם זכות השיבה לא המליצו. בטח שאחרים שרצו משא ומתן מתמשך שבסוף הפלסטינים יפספסו עוד הזדמנות הם לא המליצו. רק הימין בפרט המגזר שיושב באיו״ש גרם לו לשנות את דעתו.
בכל מצב איתן גיל שתבין כל קדושים שמתו בשביעי באוקטובר ועד היום ועד בכלל עד ״הנצחון המוחלט״ נפלו על קידוש השם כולל משתתפי הנובה כולל הקיבוצניקים החילוניים כולל החיילים והשוטרים השם אינה בידם. הם יושבים למרגלות כסה הכבוד. לנו יראי השמיים השם הפך את יוס שמחת תורה ליום כמו תשעה באב אולי יותר גרוע. כי בתשעה באב הוא כילה את זעמו באבנים. אז קצת חשבון נפש בבקשה.
נתניהו אימץ את דעתם שגובשה תמיד פה אחד. אם תרצה- הקונספציה.
כי אין לו ערוץ אחר לנתח את כוונות האוייב זולת באמצעות המודיעין הישראלי והשב"כ.
כסיל אחד אמר שנתניהו היה צריך להתחפש לעזתי ולהביא מידע על המנהרות. האמנם?
ראש ממשלה מקבל החלטה על סמך המידע שנותנים לו, ועל סמך ההמלצות שמנתחים עבורו. הוא אחראי כי זה חלק מהגדרת התפקיד, והם אחראים כי זה חלק מהגדרת התפקיד. זה כל כך פשוט.
אם יוגש לו צילום של אדם אחר, הוא לא אמור לדעת שמטעים אותו.
ועדיין חלה עליו אחריות, אבל לא פלילית. הכנסת יכולה לשלוח את הממשלה הביתה בהצבעת אי אמון, והציבור יכול לסלק אותה בבחירות הקרובות.
…. השאר התנצלו וקבלו אחריות.
בכלל אתם לא פוטרים אותו מאחריות אבל תתיחסו בשריון נפש לזה שהוא ומפלגתו יבחרו שוב.
אם הרמטכ"ל לדוגמא, היה באמת מקבל אחריות, הוא היה כבר פורש, או לכה"פ ממנה את וינטר ומדיח את בינדר. משנה לחלוטין את התפיסה של פיקוד מרכז בייחס לתהלוכות החמושים ביו"ש ומפסיק לספר לנו שהרש"פ היא פרטנר.
כל עוד שהוא מפטיר כדאשתקד, כל עוד שהוא ממשיך לחפש חפ"שים כשעירים לעזאזל (החל מתחקיר בארי ועד הדחת נוחי מנדל והגיבוי להתנהלות השערורייתית של הפצ"ר נגד לוחמים שבמסירות עשו את תפקידם) - קבלת האחריות שלו לא שווה כלום.
העם מחליט והבחירות קובעות.
ובעיניי אין אף אחד אחר שהיה מנהל את המלחמה טוב יותר, להיפך, רק יותר גרוע. הנזק שהחלילפיד היה מביא עלינו היה חמור שבעתיים, הנזק שסטאלין גולן היה מביא עלינו היה קטסטרופלי, האנמיה שבני פרצוף גבוה גנץ היה מביא לחיינו הייתה מעוררת את השדים השמאלהים עוד יותר חזק כדי לשלוט ברוח הרפאים הזו. בקיצור, כרגע זה הטוב ביותר שיש. כי עם כל האהבה והכבוד שיש לי לסמוטריץ ובן גביר, לדעתי עוד יש להם דרך לעבור לפני שיגיעו לכיסא הראשון. החרדים לא אופציה. אז זה מה יש, ועם זה אנחנו מנצחים.
ייבחר מי שהציבור חושב שיפעל הכי טוב. בנתיים קשה לי לומר שנתניהו פועל טוב, בעייני הסיוע לעזה באוכל ובוודאי בדלק הוא פשע נגד האנושות, אבל אין כרגע מי שיפעל יותר טוב בנושאים הללו. מה שאני יכול כרגע להועיל, זה בהצבעה למי שילחץ אותו לכיוון הלאומי, כקצת איזון ללחץ המטורף שהעולם והאופוזיציה מפעילות עליו להכנע.
להבקיע מול שער ריק.
צריכים לשבת בכלא ולא להתנצל.
לגבי הדבקות לכסא: הקואליציה בחרה בראש ממשלה לארבע שנים, ואין לקברניט רשות לנטוש את הספינה מיוזמתו בלב ים.
החמאס לא יתחנן להחזיר אף אחד
במצב הכי גרוע הם כנראה פשוט יהרגו אותם
ועדיין, זה לא סותר את זה שהדבר הנכון הוא להגיד לא לעסקה.
האם יהיה מצב שבו חמאס יעדיף ללכת על עיסקה כדי לשמר את סיכוייו?
התשובה לזה כבר ניתנה לנו בעיסקה הקודמת בתחילת המלחמה.
אז אל תתפרצי סתם, זה לא בריא ללב.
אני פשוט רואה ערך באמת ולא משקרת לעצמי.
אם היית ישר בעצמך, היית מודה בפה מלא שהעיסקה תחזיר חלק מהחטופים ותביא למותם של השאר. היית מודה שתוצאות המלחמה לא יכריעו את החמאס, ולכן העוטף יישאר בשיממונו. היית מודה שהאונס, הטבח והחטיפות הבאות ייהפכו להיות בגדר עובדה.
קל לך לגזור דין מוות ושממה על אחרים, כשאתה בכלל לא גר בארץ ולא נושא בהשלכות הבטחוניות. תתבייש
בני משפחות החטופים יכולות לקבל ממני את מלוא האמפטיה, את כל ימי המילואים שאני עדיין עושה, את כאבי ודמעתי - אבל לא את שיעבודי. החמלה שיש לי לא הופכת אותם לצודקים, ולדעתי הוא טועה. ברמה המעשית. ליבי איתו, אבל לא השכל.
כביכול שכנעת אותי בדבר מה.
לא יצאת מנצח כי מעולם לא טענתי אחרת.
הדיון הוא דיון מאוד מורכב, לאף צד אין יכולת לדעת בוודאות שהוא צודק, זה פשוט עניין של סבירות. אני סבורה שאם לא תהיה עסקה יש סיכוי למגר את החמאס בצורה זו או אחרת מה שיוביל לכך שהם לא ינהלו את מסע הרצח הזה כל כמה שנים.
נ.ב. במערך שיקולי הסבירות שלי אני משקללת גם את האופציות שלא תהיה עסקה, חמאס לא ימוגר, החטופים ימותו ובכל זאת חמאס יחליט לנהל מסע פשיטה של רצח אונס וחטיפה עוד כמה שנים. ועדיין אני חושבת שעסקה מסוכנת יותר למרות שיש סיכוי שהתרחיש הנ"ל יקרה.
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'