כבר כמה זמן שמתלבטת אם ללכת, בעקבות שרשור שהעליתי חושבת שאולי הגיע הזמן לנסות באמת.
ילדה שמפחדת וטיפול רגשי - אימהות השלב הבא
מחפשת מדריכת הורים, במרכז, מעדיפה דתיה/ חרדית, אני אישית מאד מתחברת לגישה של מיכל דליות וגם של עינת נתן אז מעדיפה מישהי בסגנון. שתהיה חכמה ותקלוט עניין. מחפשת המלצה אישית מניסיון.
תודה לעונות!
של נשים וגברים בנפרד לשאלות ביעוץ, רק בעלי מקצוע רשאים לענות..
ויש להם קווים לייעוץ והתאמת אנשי מקצוע במחירים מסובסדים בכל רחבי הארץ.
קורסים למינהם בתשלום סמלי.. וכו
היא עושה גם הדרכות פרטניות.
אני מאוד אוהבת את איך שהיא מדברת על דברים ובכלל כל הגישה שלה מאוד מתאימה לי
הבת שלי בת 3 והקטן בן שנה יישן איתה בחדר.
קצת אחרי שהיא עברה לישון בחדר שלה ואחרי שהתינוק נולד הרגלנו אותה לישון לבד בחדר וב"ה זה עבר בטוב
ואז הגיעה תקופה שפתאום היא ממש בכתה ולא הייתה מוכנה שאעזוב את החדר עד שנשברתי וחזרנו לשבת לידה כי כאב לי ממש על הבכי שלה.
זה התחיל בלשבת לידה כמה דקות עד שתירדם ונגרר ללשבת לידה גם שעה.
אני לא בנויה לזה ואני לא מסוגלת להעביר כל כך הרבה זמן לשבת לידה בחדר שתירדם, זה לא חצי שעה אפילו, זה יותר וזה גם עם דיבורים של תעלי לישון, לא לקום, אין מים עכשיו וכו וכו
אני אציין שכשאני שמה אותה במיטה אני מדברת איתה על איך היה היום, שמע ישראל, וגם מה נעשה מחר וכו
זה לא שהיא הולכת למיטה וזהו
ולאחרונה חזרנו להרגיל אותה שוב להירדם לבד ואמאלההה זה כזה קשה
היא ממש בוכה מתחננת שאני אשב לידה קצת וכשאני באה להביא לה חיבוק היא מחבקת אותי חזק חזק לא משחררת
קמה מלא פעמים מהחדר לעוד חיבוק
כשאני מלטפת אותה היא מניחה את היד שלי עליה שלא אזוז
וזה ממש ממש קורע אותי כי אני חוששת שאולי זה לא נכון מה שאני עושה, אולי היא באמת צריכה אותי לידה?!?!?!
מצד שני, אני ממש לא יכולה להעביר כל ערב שעה בדיבורים של נו קדימה לישון
ואני הכי לא ממהרת להשכיב לישון, אנחנו מעבירים את הצהריים ממש בכיף ובשמחה ומשחקים.
אני ממש חוששת שמא אני עושה טעות
ממש מתלבטת אם לרשום את הילדים לקייטנות.
אני מורה, אז יש לי חופש. אני אמורה ללדת באוגוסט והייתי רוצה שיהיה לי זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה, וגם ראיתי שבשאגת הארי עשה לילדים ממש טוב השהייה בבית, וגם לי היה כיף איתם. לפעמים כשאני בבית לבד יוצא שאני סתם מבזבזת הרבה זמן. והם לא כל כך אוהבים קייטנות. שנה שעברה לאחד מהם היה ממש קשה עם הקייטנה ברמה שזה ממש השפיע עליו התנהגותית (למרות שאלו היו הסייעות המוכרות מהגן שלו). אלו הסיבות למה לא לרשום.
מצד שני, גם הייתי רוצה שתהיה לי אופציה לצאת להתאוורר בעצמי, אז אפשר להביא בייביסיטר, אבל זה דורש לחפש ולמצוא, ולא תמיד יש, ואיך שאני מכירה את עצמי קצת מעיק לי לחפש בייביסיטר ויכול להיות שבגלל זה לא אצא בסוף.
ובעלי יהיה במילואים רוב יולי ואני אהיה לקראת חודש תשיעי, אז אולי יהיה לי קצת יותר מדי שיהיו בבית כל היום ועדיף כן לרשום. אמנם פעם קודמת הסתדרתי ממש מעולה עם מילואים באוגוסט עם כולם בבית, אבל לא הייתי בחודש תשיעי.
רעיון שלישי- בכל מקרה יש החזרי קייטנות מהמילואים, אז אולי שווה לי לרשום אותם לקייטנות ולשלוח רק בימים שאני רוצה לצאת? אבל אז יכול להיות שהם יתנגדו ולא ירצו ללכת לימים בודדים וירגישו לא קשורים, ואני גם לא יודעת איך הצוותים של הקייטנות יקבלו את זה... ויכול להיות שבסוף אשלח כל יום כי זה הכי קל ואני סתם אתבאס על עצמי.
אשמח לשמוע כיוונים, עצות, תובנות, אם יש למישהי.
ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.
אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.
במיוחד אם יש לך החזר
ושולחת רק כשמתאים לי.
העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך
הייתי רושמת ושולחת חלקית
עד סוף יולי, בלי צהרון.
בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.
כנראה זה תלוי מקום.
בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.
אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.
והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..
נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה
ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית
יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....
ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.
אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.
לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.
קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.
כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.
הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.
וואו זה מרגש בעיניי!
ברמה הפרקטית
היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.
או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)
על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.
שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!
כזו שתוכל להתחייב לך.
רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת.
אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.
כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.
בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.
בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.
גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?
מה שיכול לעזור מבורך!
אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!
אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!
ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.
אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות..
הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.
ואין אצלינו קייטנות אחרות.
כבר אטרקציה.
ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!
ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.
חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית.
מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-
משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).
וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.
כותבת תוך כדי שעדיין מנסה להרדים
התינוק שלנו ילד נוח ברוך ה אבל עכשיו הוא בקפיצת גדילה של גיל ארבעה חודשים וצרח פה איזה שעתיים , אכל החזקתי הנקתי נדנדתי עשיתי גרפסים הכל.
מנסה להעיר את בעלי לעזור לי אחרי שכבר שרפו לי הברכיים אני מ23 בלילה ברצף עומדת, הוא לא שמע אותי ואז כבר הערתי אותו בטון לא נעים אמרתי לו שאני חייבת עשר דקות להניח את עצמי ואז אחליף אותו שוב .
הוא אמר לי שאין לי רחמים עליו וכו אז אמרתי לו שהייתי במצב קצה מרוב ייאוש ועייפות שזה או שהייתי מעירה אותו או מטלטלת את הילד מתסכול . הוא אמר שצריך לאשפז אותי וכנראה אני לא כשירה לגדל ילדים. עכשיו אולי באמת לא הייתי צריכה להגיד משפט כזה לגבר אבל הרגשתי שעוד צרחה אחת של התינוק ואני באמת אזיז את העגלה חזק כדי להשתיק אותו כבר .
בקיצור בעלי נדנד אותו שתי דק לא עזר אמר לי קומי בבקשה קמתי חזרה לקחתי את התינוק למרפסת בעלי אומר לי תישארי בחדר (כנראה פחד באמת שאני אטלטל אותו או משהו). אני מתביישת אפילו לכתוב את זה אבל במצבים כאלו שילד ער שעות ואני על חוסר שינה אני ממש מרגישה תחושות קשות ואז באמת מעדיפה שבעלי יחליף אותי מאשר להפוך לאגרסיבית בתנועות כמו לנדנד מהר את העגלה עם הילד או להרים עליו קול.
אני לא בדיכאון אחרי לידה יש לי חופשת לידה טובה וחוויה מהממת מהילד הזה אנחנו כל היום ביחד זמן בטן שירים משחקים ספורט טיפולי הכל , פשוט כשזה כמה לילות ברצף עם שינה קטועה וכשרק אני קמה אליו אני מרגישה בלילה שמאבדת את זה וגם מרגישה באותו רגע שנאה לבעלי שישן שנצ ישרים כאילו אתה אשכרה לא שומע את הצרחות ?????
עכשיו ממש מרגישה רע ושאולי באמת אני לא כשירה לגדל ילדים כמו שהוא אמר לי.
קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול.
חוסר שינה מתמשך יכול להוציא כל אחד מדעתו.
את אמא טובה מאוד, עובדה היא שאת רוצה שיהיה טוב לתינוק שלך ולכן את גם משקיעה המון שעות ובהרגעה של התינוק וגם מעירה את בעלך כשאת מרגישה שדי.
במקום להתייחס לתינוק בצורה לא טובה.
עכשיו יכול להיות שבעלך הוא מסוג האנשים שנהיים עצבניים כשמעירים אותם באמצע השינה, בייחוד אם זה משינה עמוקה כמו שאת מתארת.
במצב כזה, אני חושבת שכדאי שתדברו על הקושי שלך בטיפול בתינוק ועל חוסר השינה המתמשך ועל זה שאת רוצה שהוא יתחלק איתך באחריות - בשעה רגועה יותר, באמצע היום.
עדיף אם אפשר אחרי שאת כן הצלחת לישון.
אבל אם הוא מגיב אלייך ככה בגסות באופן קבוע, זה לא תקין בכלל. וכמובן צריך לדבר על זה גם, אבל אולי עדיף עם איש מקצוע.
אם זה הכיוון, צריך לחשוב איך להגיד לו שאת רוצה ללכת לייעוץ זוגי באופן שישתף פעולה.
הרבה גברים לא בעניין של טיפול באופן כללי, ובפרט אם הוא בטוח שאת "לא כשירה" והוא בסדר גמור - שזו אמירה קשה מאוד שמצביעה על קושי שלו באמפתיה - שוב, בהנחה שזו לא אמירה חד פעמית.
אם זו אמירה חד פעמית והוא בדרך כלל כן קשוב ואמפתי או לכל הפחות לא מדבר ככה, אני מניחה שזו מעידה של אדם עייף.
כמעט כל אמא תגיד לך היו לה זמנים כאלה של חוסר שינה מתמשך שאני מרגישה שאני בקצה וכבר לא יכולה יותר.
רק קחו ממני את התינוק כי את תכך יוצאת מדעתי מחוסר שינה או מהצרחות.
האם זה הופך את כולנו ללא כשירות?
ממש לא, זה הופך אותנו לאנושיות.
הנה, בעלך החזיק מעמד כמה דקות ונשבר.
את איתו כמה שעות ועוד אחרי לידה ועוד אחרי כמה לילות בלי שינה.
רק על זה מגיע לך כל הכבוד ענק.
והתינוק יגדל ויהיו לכם עוד רגעים מהממים יחד, וכנראה שגם יהיו רגעי שבירה כי ככה זה אנחנו בני אדם.
וילד שבוכה שרוצה משהו אסור או מתחצף או משתולל גם יכול להוציא מהדעת.
אנחנו רוצות הכי טוב בשביל הילדים שלנו, וגם לנו יש מגבלות.
אז לפעמים הדבר הנכון, כמו שרצית לעשות כאן, הוא לפנות לבן הזוג לצורך פסק זמן.
כל הדבר הזה של הורות חדש לשניכם (ממה שאני מבינה שזה ילד ראשון) וזה משבר טבעי לזוגיות.
אבל יש מה לעשות.
זה משפט ממש לא יפה שנובע מחוסר הבנה של מה זה טיפול בתינוק.
עפ כל הכבוד הוא לא הצליח להחזיק איתו מעמד ליותר מ2 דקות, נכון? אז אולי הוא בעצמו לא כשיר?
צרחות בלתי נגמרות וחוסר שינה זה שני דברים שיכולים להוציא מהדעת גם בנפרד ובטח ביחד.
המלצה שלי כשהוא חוזר מהעבודה שיהיה עם הילד שעה ואץ תכנסי לישון תאגרי כוחות ללילה
כל כך כאב לי לשמוע את המשפט הזה.
ולפותחת, הייתי מדברת עם הבעל ומסבירה לו שעם כל הכבוד שינה זה צורך בסיסי ושבכבוד יכנס מתחת לאלונקה ויתן יד וככה תוכלי גם את לישון קצת. עם הזמן הוא ילמד להתעורר כמו שצריך וגם ילמד להעריך. ברגע שהוא יחווה את זה בעצמו הוא יוריד בפנייך את הכובע. ובאמת מגיע לך את עושה המון!!
אני לא יודעת אם כבר חזרת מהחופשת לידה לעבודה, אבל ממליצה לך בתקופות כאלה להשאיר הכל איך שהוא וללכת לישון ב-8:00 עם הילדים. לא להתפתות לסדר או להימרח עם הטלפון, ברגע שהגדולים נרדמים את נכנסת למיטה, ככה כשהתינוק מתחיל לצרוח ב-11 לפחות את אחרי כמה שעות שינה.
ואני זוכרת משרשור קודם שלך שבעלך התעצבן שאת נרדמת לו, אז בבקשה תמצאי זמן אחר שאת יכולה לדבר איתו, אולי בעבודה בטלפון, ובערבים לכי לישון מוקדם שיהיה לך כח. את לא יכולה לאחוז את החבל משני קצותיו
אני חושבת שכל אמא מצאה את עצמה מתישהו על הקצה ברמה שאת עוד שניה מאבדת את זה.
זאת חוויה מאוד קשה פיזית ונפשית, אל תלקי את עצמך. גם לקחו ממך את הדבר הכי בסיסי של בנאדם- השינה. זה יותר גרוע מלא לאכול.
אני אמא 11 שנה וזה בוודאות אחת החוויות הכי קשוחות באמהות , הלילות האלה.
אז דבר ראשון , את לא חייבת לדעת להרגיע תינוק. מותר לו לבכות. אם את כבר לא עומדת בזה פשוט תניחי אותו בעריסה ותנוחי. תשתדלי לנוח ביום. לא צריך לרדוף אחרי טייטל של אמא טובה. לא חייבים ליהנות מחופשת לידה , לא צריך ספורט טיפולי בלי סיבה מיוחדת. גידול ילדים הוא קשה וסוחט.
לגבי בעל , בעיניי בכלל תפסיקי לרקוד סביבו. הוא צריך לעזור גם אם את לא קורסת . הוא צריך לספוג לפעמים כי הוא גבר ואת אחרי לידה.
מתוק בן חודשיים על הנקה מלאה בדר"כ ב"ה לא פלט, ממש לעיתים רחוקות אם טלטלו אותו אחרי האוכל וכו.
התחיל בשבוע האחרון לפלוט כמעט אחרי כל ארוחה. מה זה יכול להיות? מכירות תופעה כזו?
זה עודפים
כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ
ב"ה עולה ממש יפה במשקל
מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג
אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.
גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן
אם זה לא הקאה בקשת
ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג
אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.
אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.
דולר..
איזו באסה🫣
הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.
חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה.
מכוער ביותר.
חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.
פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים.
מעמ.
וכמה נפשות אתם בבית?
ולציין אם מדובר בחשבון של חודש או חודשיים
מעניין אותי אם הצריכה פה סבירה או שצריכה לעשות בדק בית
בשאר הבית לא מעשי מאורר תקרה מכל מיני סיבות
אבל זה בהחלט תחליף נהדר ופחות זולל חשמל
היי מהפצלש שלי 
שנה הבאה המתוק יהיה בן שנה וחודשיים ואני רושמת אותו למעון
ואני מתלבטת מאוד בין 2 מעונות
1. מעון של העיריה שמעתי דברים טובים בכללי
2. מעון דתי וגם עליו שמעתי הרבה המלצות מחברות שהיו שם וממטפלות שממש וואוו שם וגם מה שטוב שם זה שלכל קבוצת ילדים יש מטפלת, בניגוד למעון של העירייה שזה 4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.
אממה
הלכתי לראות את המעון המומלץ, חוץ מזה שהוא ענק הוא גם יישן מאוד וזה כל כך מפריע לי, ממש חשוב לי נראות בעיניי זה משפיע על הנפש ואני מוצאת את עצמי לא מצליחה להחליט ואני חייבת לבחליט בהקדםםםם
מצד אחד מעון גדול מלא כיתות עם המלצות אבל יישן אמאלה
מצד שני מעון אחר שלא שמעתי עליו עד כה דברים לא טובים (ואולי תתחלף שם מנהלת) אבל חדש ונעים
אולי תאירו את עניי??
אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים
אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…
אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק
4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.
אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?
בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.
מאמינה שלא הבנת נכון.
ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב
החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…:
אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה
ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.
במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע
יש גבול לכמה ישן אפשר להיות
זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי
נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...
עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן
הגימבורי לדוגמא מדכא ממש
