כמעט חצות של תשעה באב
מתפתלתי מייסורי בטני
בלב כבד מתקשרת למכון פוע"ה
צום דרבנן.
חולה שנפל למשכב.
גם חולה שאין בו סכנה לא צריך לצום.
פסק
רק עד חצות! ביקשתי
רק אם את יכולה. אמר
חיכיתי עד חצות.
על כן לנידה היתה.
דם ממלא את הפד והלב
שאריות מההריון שחרב ונגמר
הכאב הכריע את הכף
חצי תפוח, אדוויל ודמעות.
ממשיכה לצום.
שנים של כאב
שלושה עוברים עברו בי,
אך לחיים לא זכיתי.
וגם על אלה אני בוכיה.
איכה ישבה בדד.
צמה החיסרון לבית
מלא ושוקק
לבית שלך, לבית שלנו
בכה תבכה בלילה
אין לה מנחם.
תש כוחנו!
אנא ה', ראה עוניינו
עשה למענך אם לא למעננו
פתח לנו שער הרחם.ים
