בבתי חולים הבאים,
שערי צדק או לניאדו? עין כרם או תל השומר?
מישהי יודעת?
יש בכלל דבר כזה...?
רק אני והוא בלי עוד יולדת...
לידה 5... מעניין אותי. כי אני חייבת עזרה תמיד והייתי רוצה ביות מלא אבל אם לא יהיה איתי אף אחד אין סיכוי....
בבתי חולים הבאים,
שערי צדק או לניאדו? עין כרם או תל השומר?
מישהי יודעת?
יש בכלל דבר כזה...?
רק אני והוא בלי עוד יולדת...
לידה 5... מעניין אותי. כי אני חייבת עזרה תמיד והייתי רוצה ביות מלא אבל אם לא יהיה איתי אף אחד אין סיכוי....
אני לא יודעת אם אפשר להיות בהדסה בייבי במקום מחלקה.
בשיבא בייבי אפשר לקבל חדר החל מ6 שעות אחרי הלידה בתנאי שהיה מעקב הריון והבאת סיכום הריון והלידה עברה טוב וכו'.
לדעתי ממש שווה.
חדר של מלון יולדות לכל דבר ועניין. אי אפשר להשוות בכלל לאשפוז במחלקה.
אין ביקורי רופאים באמצע בלילה והחלפות משמרת בשעות מעצבנות. יש אוכל בחדר אוכל טעים בשפע ואת באה מתי שנוח לך.
אני הייתי שתי לילות ב1000 ש"ח היה מבצע לפני כמה שנים, לא יודעת מה הנוהל והמחירים היום.
שלא יפריעו לה לישון בשעות הזויות אחרי לידה..?
איזה עקום זה
אז יש שם תנאים של מלונית, אני הייתי אחרי אשפוז בבי"ח אחר ולא במקום אשפוז, תכלס אולי מי שזה במקום משלמת פחות או לא משלמת בכלל? לא יודעת.
בהדסה למשל נותנים לילה חינם במלונית למי שמאושפזת שתי לילות אז זה גם הטבה.
פשוט בשיבא בייבי אפשר להיכנס מיד למלונית ולא להתאשפז במחלקה.
מי שזה קריטי לה להיות בחדר פרטי עם מלווה הגיוני שתשלם על זה.
לא דיברתי על תנאים ממוחדים
אבל אם בדיקת רופא זה כזה חשוב שמעירים באמצע הלילה, איך זה שמוותרים על זה למי שמשלמת? פתאום זה לא דחוף ויכול לחכות?
אולי יש עוד פרטים קטנים שאני לא מודעת אליהם כמו שהמעבר למלונית היא רק אחרי בדיקת רופא נשים נגיד.
מה שאמרו לי כל הזמן 6 שעות מהלידה בתנאי שהלידה תקינה ויש מעקב הריון מתועד תקין.
אז כבר מראש יש פה הפחתה של הסיכון.
אולי גם מחתימים על טופס שבו מסירים אחריות כלשהי במידה ומשהו קורה, אני באמת לא יודעת את כל הפרטים כי אני הגעתי עם מכתב שחרור (כלומר אחרי אשפוז מלא) אבל אין ספק שהכסף מדבר פה.
אל תשכחי גם שבחדרי אשפוז רגילים מקבלים בכל שעה יולדות, בשיבא בייבי מן הסתם לא מקבלים ב4 לפנות בוקר יולדת שילדה ערב קודם ב22:00 בלילה. אז אפשר להסתפק בשעות ביקור רופא בשעות היום ואין צורך בבדיקות באמצע הלילה.
יש כאלה שמשתחררים מאשפוז הביתה, אז אצלם פשוט במקום ללכת הביתה הולכים למלונית.
אני כן זוכרת שהם היו קפדניים מאוד לקבל אותנו רק לפי הפרוטוקול לא היו מוכנים לעגל פינות בכלל. אבל אולי הפרוטוקול הוא בעצמו מעגל פינות, אין לי מספיק מידע לשפוט.
אבל אחיות באו למדוד לי מדגים קבוע באזור חמש בבוקר.
אחרע לילה שלם שהוא בקםיצת גדילה ובקושי ישן, אני גמורה מעייפות, ובדיוק לפני חצי שעה נרדמתי, מה דחוף להעיר אותי בחמש למדידות???
לא יכול לחכות לשמונה בבוקר שבכל מקרה יש ארוחת בוקר?
לא מצליחה לעשון בכלל.
או התינוק של השכנה בחדר שבוכה
או האחות שמעירה
או יוחדת ידשה שהכניבו לחדר בשתיים בלילה...
פשוט קשוח
שהלכתי על ביות מלא עם כל הכח
אמרתי במילא לא ישנה ולא נחה
אז אהיה עם התינוק שלי כל הזמן.
באחת הלילות שם, באמצע הלילה עוברת מנקה חדר חדר והחליפה שקיות פח. כמעט יצאתי לצרוח שם על כולם. מה בוער ב2 לפנות בוקר להחליף שקיות?! לפני כמה שעות גם החליפו, מה בדיוק הצטבר שם? טיטול וחצי עם צואה של תינוקות בני יום???
בבוקר דיברתי עם האחיות שם וזה לא חזר על עצמו.
לילה ראשון שחזרתי הביתה, בכיתי כבר מרוב עייפות
אז בעלי לקח את התינוק לחדר אחר
והעיר אותי כל שעתיים רק להנקה. בין לבין אין לי מושג מה קרה. אבל ישנתי מעולה.
אם היה לי אומץ הייתי חותמת על שחרור מוקדם...
אבל אני פחדנית😂
אני גם לר מצליחה לישון בבית חולים
כל הזמן נכנסים אנשים ופותחים את הדלת...
ולפעמים באמת סתם בלי סיבה
אולי כי היה להם עומס ולא יכלו להגיע קודם? לא יודעת.
רק זוכרת טיילת בכל הלילות שהייתי מאושפזת אחרי לידות.
ממה שהבנתי הבעל יכול להיות איתך מרגע הלידה (בהנחה שהשכנה לחדר מסכימה)
אני טועה?
לגבי חדר פרטי,
עין כרם פתחו מחלקת ביות מלא חדשה בשם ביות ד אם לא טועה
חלק מהמחלקה מכיל חדרים פרטיים
בעלי היה איתי ב 2 הלילות.
גם בעלה של החברת חדר.
במחלקת אפס הפרדה
אבל יש בחדר עוד יולדת+ מלווה.
יש הפרדה בווילונות
במחלקת ביות מלא
רק קחי בחשבון שזה חדרים של 2 וגם הבעל של השותפה יכול להיות שם ולהשתמש באותם שירותים
בזכותך נזכרתי שכנראה כל יולדת מקבלת חדר
שווה לבדוק
בעלים של יולדות שהיו איתי (בביח אחר) הלכו לשירותים של החדר (להרבה זמן 🙄) ופעם אחד אף הגדיל לעשות והתקלח שם.
זה לא סבבה, אבל זה קורה אז כן כדאי לקחת בחשבון שכל בית חולים שמתאשפזים יותר מיולדת אחת בחדר אז זה יכול לקרות
מחדר אחר שלא היו בו שירותים והייתי צריכה להתפנות בשירותים במסדרון, וגם הייתי במצב נפשי כל כך גרוע שממילא הייתי עסוקה בלבכות רוב הזמן אז הוא רק היה עוד נקודה קטנה.
כן אגיד שהזוג הזה קלט את מצבי (הייתי מאושפזת לבד, בעלי לא היה) וממש דאגו לי - גם שלחו איזו אחות לברר שהכל טוב טגם אחכ לאורך כל השבת, הביאו לי ארוחות שוות מאיזה גמח שלא אצטרך להסתפק באוכל של הביח, דיברו איתי, בדקו כל הזמן אם אני צריכה משהו, חלקו איתי ממתקים שהיו להם ובכללי דאגו שממש לא אהיה לבד.
זה היה באמת מעצבן והגעיל אותי שהוא התקלח שם, אבל למדתי מזה לתת צ'אנס ולהכיר אנשים, גם אם הם עשו משהו מעצבן בהתחלה 😅 (ואני לא מצדיקה. היה מקום להעיר להם. אבל לא הייתי שם, ובמילא בסוף שמחתי יותר שעברתי לידם מאשר שהייתי בודדה בחדר אחר)
לק"י
מצד יולדות, שהבעלים והאורחים יכנסו לשירותים.
נראה לי שרק בפורומים קראתי על זה....
לי זה כנראה לא הפריע. כן מפריע שמלכלכים (אבל זה מפריע גם כשהיולדות האחרות בחדר מלכלכות. כבר יצא לי להתקל בלכלוך נוראי. לא ציפיתי שהיולדת תנקה, אבל שתבקש מהצוות שישלחו מנקה).
כך שלא לכל היולדות זה מפריע.
ולא כולם חושבים שזה מפריע ליולדות.....
לא זוכרת אם היה איפה שילדתי.
הוא עלול להיתקל בכל מיני שאריות של דם
בעלי לא מעיזזזז 😵💫😵💫
לק"י
בלידה האחרונה היה לי גרוע מהבחינה הזאת.....
לפחות שישאירו מגבוני ניקוי.
(עכשיו עולה לי תוספת לתיק לידה- מגבוני ניקוי!🤦♀️😅).
בלידה האחרונה ביום הראשון של האשפוז הייתי צריכה לבקש מהניקיון להגיע כל פעם לפני שרציתי להיכנס. זה היה זוועה קיצונית, ואני לא אסטניסטית.
צריך מגבוני ניקוי וכפפות😵💫
בביות מלא תמיד אפשרו לי אבל רק עם יולדת נוספת בחדר.
**היה לי מזל שבאחת הלידות היו 2-3 ערבים בהן הייתי רק אני בחדר בלי יולדת נוספת**
אולי יש חדרים מיוחדים בתוספת תשלום לפרסונל? כדאי לברר.. אבל למיטב זכרוני לא מזמן הם פרסמו שיש חדרי אישפוז חדשים במחלקת יולדות חדשה של יולדת אחת בחדר שווה לבדוק
הייתה איתי בחדר מישהי שבעלה נשאר לישון איתה. לא שאלו אותי אם זה בסדר מצידי, ואף אחד לא העיר לה. (לא שהייתי מונעת מהם אם היו שואלים. היה נשמע שהיא אחרי ניתוח וחייבת את העזרה שלו...).
אבל לא חושבת שיש שם חדרים פרטיים.
זו מחלקה חדשה לגמרי נפתחה לפני חודש
אני ילדתי לפני שבועיים וחצי, בעלי היה צמוד אליי מהלידה ועד השחרור. בחדר עצמו יש מיטה למלווה+ כורסה נפתחת. מרווח מאוד ובסטנדרט ממש גבוה (לדעתי החדר שלנו היה יותר גדול מהחדרים במלונית כי זה היה חדר של בידוד אז למעשה היה חדר + מבואה)
הבנתי שלא כל החדרים פרטיים אבל בערך חצי. שווה לבקש מייד אחרי הלידה.
פרוטקציה? התחננת?
פשוט הביאו?
כי ממש מתחשק לי עליו
יש סיכוי טוב שזה קשור לכמות הפשלות ההזויה שהם עשו בלידה אז הם הרגישו לא נעים מאיתנו ולכן הסכימו... לא ממליצה לאף אחת "פרוטקציה" כזו. הייתה לי לידה טראומתית ואשפוז חלומי...
אני כן יכולה להגיד שבשלב כלשהו בעלי אמר להם שאם לא יתנו לנו את החדר הפרטי נחתום על שחרור מיידי. יכול להיות שזה עזר...
ברור שלא יפנו יולדת מהחדר בשביל לקדם פרוטקציה, אבל אפשר לשריין במהלך הלידה לשמור מקום פנוי.
קשה לי להאמין שרופאה שמשלמים לה פרטי תוכל לקדם דבר כזה, זה ממש שוחד.
אבל איזה עוד סוג פרוטקציה יש? מישהי שאבא שלה מנהל המחלקה? שעובדת שם?
זה גם לא הכי חלק...
ישמרו לה את החדר הכי שווה.
כנ"ל לגבי בת של/ אחות של וכד'
לפחות לגבי העובדות בעיניי זה כן בסדר, כי בסוף בכל עבודה יש איזה שהם פלוסים קטנים (ומינוסים אחרים)
ואם בזכות זה שמישהי אחות במקום X היא תקבל חדר יותר שווה במחלקה זה לא כזה מופרך
אל תצפי שמלכת היופי או אשתו של רה''מ יתאשפזו בחדר רגיל עם עוד יולדת או שתיים
מתואמתבחדר מחול היתה מישהי שבעלה היה איתה כל הזמן, הם הביאו לו מזרן.
אבל עם עוד יולדות בחדר.
ובעלי היה יוצא לשירותים מחוץ למחלקה
כששאלנו האחיות אמרו שצריך לבקש אישור ולשאול את היולדות האחרות בחדר אם הן מסכימות ואם כן אז אפשר
רק אצלי העיפו אותו בלילה?
וממש הייתי צריכה אותו..
באמת תוהה על זה, מצד שני, זה נעים שהבעל של היולדת השניה גם נמצא בחדר?
כל לידה חושבת על זה מחדש.. מאוד רוצה שבעלי יהיה איתי, אבל ממש לא מתאים לי שיהיה בעל של יולדת אחרת גם בחדר (בסוף כמעט תמיד אחרי שהעיפו את בעלי הגיעה יולדת ישר מחדר לידה ובעלה נשאר איתה והייתה חגיגה😑)
נותנים לבעלים להשאר
אז מחוץ לוילון שלי בכל מקרה צריכה ללכת עם כיסוי ראש וסוגרת כשאני מניקה וכו'
אז מעדיפה כבר להיות עם בעלי וזהו
אבל ממש מפריע לי שמבקרים נכנסים לשירותים, הם צריכים להיות נגישים ליולדות בלבד. גם עם עוד שותפה אחת זה מספיק מציק
גם מבחינת זה שהייתי אישה אחרי לידה ראשונה ועם חלוק של בית חולים וגם מבחינת הרעש.
הבעל של היולדת נשאר איתה ודיברו הרבה ועשו רעש ובכלל לא יכולתי לנוח.
זה היה בשערי צדק.
לי זה ממש הציק בלידה,
היה עומס מאד גדול בחדרי לידה ( זה היה תחילת המלחמה) אז היה מקום רק במסדרון של מחלקת יולדות , וכל הלילה הייתי עם צירים, והיה כל כך לא נעים שכל הזמן גברים הסתובבו לידי ואני עושה תרגילים כדי לקדם את הלידה והיה לי ממש לא נעים...
אחר כך נכנסתי לעשות תרגילים במקלחת וכשהרגשתי שהלידה ממש מתקדמת- במקום לרוץ בשמחה לחדר לידה,הייתי צריכה להתלבש ולסדר מטפחת כי היו הרבה גברים בסביבה ,וזה ממש הקשה עלי🙁
אז מה היה מעפן? מה לא הלך?
קטרו בהנאה...
פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח
הקטן שלי רגיל לישון צהריים במעון.
עכשיו לרוב הוא לא ישן, ואז הולך לישון מוקדם בערב.
הבעיה שהוא גם קם מוקדם.
מחר בבוקר אני ארצה לישון עד מאוחר. (השעה 2:15 ועוד לא סיימתי עם המטבח).
אבל כשהוא יקום, אני אצטרך לקום איתו ולתת לו משהו לאכול, כדי שהוא לא יפזר את כל החמץ שריכזנו בארגז, ולא יתחיל לפתוח מגירות שנקיות לפסח בשביל לחפש משהו לאכול.
תינוקת מפונקת ובררנית שאוהבת מאוד לחם???
ופסטות וקוסקוס ואורז
ואת כל החמץ היא אוהבת🤦♀️

הקטנה שלי אוהבת בעיקר לחם ופיתה
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.
אנחנו ננסה לתת לה מהמצות, אבל אם היא לא תסכים - אז נקנה פיתות ולחמניות מקמח תפו"א (הן לא בהכשר לפסח שאנחנו אוכלים, אבל לא תהיה ברירה).
והיא תזלול הרבה במבה
(מזל שאנחנו ספרדים...)
גם קניידלך יש סיכוי שהיא תאהב, אני מקווה. (היא אוהבת פלאפל וכדורי פירה)
מקווה שהילדים הבררניים של כולנו לא ירעבו🤷♀️
בחג עצמו אנחנו מתארחים
מקווה שיהיה שם דברים לאלתר לה
אין לי תנור של פסח...
כשאני רוצה שתאכל בשרי אני מערבבת לה טוב באורז או בקוסקוס וגם אז לפעמים היא מסננת את זה
)אבל הם בסוף מסתדרים!!
אגב,
אפשר להשרות חתיכות קטנות של מצה במים כמה דק' ואז לסנן ולהכין עם זה מצה ברייט עם קצת חלב, זה מרקמית מאוד מזכיר פתיתים.
גם קניידלך זה אחלה.
קינואה אתם אוכלים?
במקרה שממש לא מוצאת הייתי מתייעצת עם רב אם אפשר להקדיש סיר לבישולים שלה ולהכין לה פסטה קטניות ואורז..
עד גיל שנתיים בוודאי התירו לי לתת קטניות
אפשר גם מקמח מצה וגם מקמח תפוחי אדמה
מצה מפוררת עם חלב וסוכר או שוקו אחרי כמה זמן קצת מתרכך
מצה טוסט במחבת
אני מכינה אותו מראש לעניין, ברמה ששאלתי אותו "אתה זוכר מה זה ליל הסדר?" והוא ענה: "כן, החג שאין בו פסטה." 😂
לא שאני חושבת שההכנב הזו תעזור...
אין לי מושג מה קרה
הנקתי בישיבה ב1 ועכשיו צרח וגיליתי אותו על הרצפה על הגב.
כנראה נרדמתי
מה עכשיו?
התגובות שלו נורמליות, לא אפאאי, מגיב כמו שהוא בדכ?
אם כן אני חושבת שזה מסםיק.
לא בטוח שהיא תשלח אחרי ככ הרבה שעות, תלוי רופאה אני חושבת.
ועכשיו הוא נרדם
מותר לישון אחרי שנפל?
אוף אני לא מאמינה שזה קרה לי
מכיוון שכנראה זה קרה מזמן נשמע לי הגיוני שזה בסדר שירדם. מצד שני אני לא רופאה..
מבינה אותך, העייפות הזאת בלתי בלתי נסבלת...
במצב דומה לשלך הצמדתי את המיטה שלי לקיר כדי שזה לא יקרה, ופעם אחת כשהשתמשתי במתחברת ולא יכלתי, שמתי אחרי המתחברת שידה קטנה כמעט בגובה המיטה עם מזרן קטן עליה שאם יתגלגל לא יפול חזק אלא יפול לשם
כנראה שעכשיו הלול גם בלם את הנפילה
הלול צמוד למיטה שלי וכשהוא נפל הלול התרחק מהמיטה
ותבדקי אם יש אפשרות לנעול את הרגליים של הלול או להצמיד לקיר בין המיטה שלך לקיר כדי שלא יהיה ללול לאן לזוז. אפשר גם מתחברת ואז הוא יתגלגל פנימה אליה
ואולי נפל לפני שבכה ולא מיד בכה?
אןף
אני מכניסה את עצמי לסרטים, אני אלופה בזה
כנראה לא שם קיבל מכה
אני מתלבטת אם ללכת לרופא או להתקשר
ותוהה לעצמי אם יש סיכוי שתגיד משהו אחר חוץ מללכת למיון
כי אני נמצאת המון בבתי חולים עם אחד מילדי
שומעת המון דברים
אבל כדאי שרופא יראה אותו, כנראה שהכל בסדר! מלא ילדים נופלים מהמיטה
וזה מלחיץ אבל ברוב הפעמים הכל בסדר
אז אולי אני הצד הלא נחמד עכשיו
לגבי אישונים מורחבים- קחי פנס של פלאפון ותכווני לעין אם את רואה שהאישון מתקטן לגודל קטנטנן זה סימן מעולה
לק"י
רגיל. לרופא יש פנס אחר.
@פה לקצת קרה לנו גם פעם באמצע הלילה עם תינוקת בת כמה חודשים.
נסענו למיון, ושם בדקו ושחררו עם סימני אזהרה למה לשים לב. עכשיו בבוקר אפשר ללכת לרופא.
בגדול, הסכנה היא מנפילה מגובה של פי 2 או 3 מהגובה של התינוק.
וחיבוק, זה באמת מלחיץ.
היא לא שלחה למיון. שאלה כמה שאלות לגבי ההתנהגות שלו, ואמרה שאם אני לא רואה משהו חריג אז אפשר להישאר בבית.
אותי זה מרגיע להתייעץ עם גורם רפואי...
וחיבוק, זה בטח היה ממש מלחיץ❤️
עכשיו חזרנו מהרופאה, היא אמרה שב"ה הכל נראה בסדר ורק להמשיך לעקוב.
ואני מנסה לחשוב מה אני עושה שפעם הבאה זה לא יקרה וגם אם חלילה ארדם הוא לא יפול.
המיטה שלי צמודה לקיר ומהצד השני הלול של התינוק.
כורסא ירוקהאני לא אניק בלי להישען כי זה גם מסוכן, אז במקום להשען על הקיר אשען על הלול.
או שלא הבנתי נכון?
לק"י
את יודעת להניק בשכיבה?
אני מניקה בשכיבה, והתינוק ישן בין הקיר לביני. אבל אנחנו ישנים ביחד.
בישיבה הייתי נרדמת...
(כם בשכיבה אני נרדמת אבל התינוק לא יכול ליפול)
עשיתי את זה עם הגדולים אבל זה גורם שכל הלילה הם ינקו כי כל פעם היינו נרדמים
אבל באמת רעיון לנסות איתו, שכחתי מזה
מעדיפה להניק כל הלילה מאשר שיפול שוב
שאם הוא יפול שוב זה יהיה למקום רך
התמונה שלו זרוק על הרצפה לא יוצאת לי מהראש
תודה לה' שזה עבר בשלום!
יש טיפים להנקה בשכיבה כדי שלא נרדם לפני שמסיים לאכול?
או שאצל כולן זה ככה? כשאני מניקה בשכיבה מרגיש לי שאני מניקה כל הלילה כי הוא נרדם כשמתנתק ואז מתעורר אחרי כמה זמן להמשיך ככה כל הלילה.
פסח ראשון שאנחנו בבית מאז הקורונה וחסרים לי הרבה מאד דברים. כבר קנינו המון ציוד ויש כמה דברים שאני תוהה אם חייבים:
מגבות מטבח (או שמספיק לכבס את המגבות הרגילות?)
תחתיות לסירים (יש לכן רעיונות לאלתור זול?)
נטלה במטבח (אולי פשוט נשתמש בכוס?)
אוףףףף איזה חג מעצבן!
אני משתמשת ברגילות מכובסות.
תחתיות לסירים- האמת יש לי מלא, אז חלק משמשים לפסח.
אפשר לשים מגבת.
נטלה- יש לנו פשוטה מפלסטיק.
אם זה מפלסטיק, אני חושבת שאפשר לנקות טוב ולהשתמש ברגילה.
אולי גם אם זה מחומר אחר. סך הכל משתמשים בזה רק למים קרים.
תחתיות אישית אני קונה את הפושטיות עם החורים
אני לא בטוחה שצריך חדש, ממליצה לך לשאול בטתר ישיבה או משהו (חכולה לשאול בשבילך אם תאצי)
נטלה לא חושבת שיש בעיה
פשוט מנקים אותה הייטב ( אם זה זכוכית טולי צריך עירוי? אינלי מושג ויכולנ לשאול בשבילך)
אם היא ממתכת, בעירוי מים רותחים עם חומר מפגל.
מגבות אנחנו מכבסים ומשתמשים בשל כל השנה
תחתיות לסירים-אפשר לשים מגבת, אפשר קרטון ביצים.
תחתית לסירים - מזכוכית/ מעץ -
ניקיון ועירוי מים רותחים,
מגבות-לכבס,
נטלה - לנקות
בהצלחה!
מגבות אני אוהבת להתחדש אבל משתמשת גם בישנות
תחתיות לסירים - אני לא משתמשת בשלי של ימות השנה ונראה לי שאין לי גם כי חידשתי לפסח הקודם והעברתי לימות השנה
הכי הרבה על מגבת אבל תכלס אפשר לשטוף טוב עם סבון ולשפוך מים רותחים
חשוב מאוד לבדוק מאיזה חומר הם. נטלה מניחה שפחות קריטי כי זה לרוב רק עם מים קרים, אבל תחתיות סירים ששמים עליהם סירים רותחים חשוב לבדוק אם זה חומר שצריך להכשיר
אם יש מכשירי "חמץ" כמו טוסטר וכדו' האם מספיק להצניע אותם או שצריך למכור אותם?
אם כבר מוכרים את החמץ שעל המכשיר
וזה כבר תחת מכירת חמץ שבלוע בהית
או תחת ביטול חמץ
פערים הלכתיים
בין כן צריך למכור
לבין אם מוכרים צריך להטביל שוב כי זה נקנה מגוי..
לבין אפשר
וכו..
ומצניעים
לא מוכרים כלום לגוי
את המגבות ב60 מעלות לפחות
סירים אפשר להניח על מגבות או על כמה מפיות
וליטול ידיים אפשר גם מקופסא חד פעמית של חצי ליטר
יש נטלות זולות ופשוטות אבל אם את לא מגיעה לחנות זה מה שהייתי עושה
אני שמתי לב שיש מגבות שהתפחתי איתן בצק והוא נדבק ולא יורד ממש טוב הכל בכביסה.
אז יש לי אחרות לפסח
מוכרים כמו כובעי מקלחת כאלה, רק לאוכל😅 זה מגיע בגודל אוניברסלי, ממש כמה שקלים במקס וכד וזה מיועד לזה בדיוק
ממליצה להשתמש. מעליו שימי מגבת
בעל מתוק
חמוד. צדיק. לב זהב. בעל מדהים. בבסיס שלו לא אופי של דיבורים.
בזנן האחרון משהו עובר ואני לא מצליחה לשים את האצבע.. אולי תעזרו לי להבין אותו? או לאסוף יותר אמפתיה או כוחות עד יעבור זעם?
אז משהו עובר...
מרגישה שיותר מידי פעמים הוא הופך זבוב לפיל... חוסר סבלנות ל"פדיחות" או טעויות למינהם.
מאז ומעולם הוא כעס כשלא הובן כמו שצריך או שלא זכרתי דברים מסויימים שהיו לו חשובים. או סתם כשמשהו לא הלך לו, או תקופה עמוסה- היה גורם לו להיות לחוץ, כועס, ממהר כזה...
אבל ברמה שהיתה סבירה. וגם היה קורה פעם ב...
לפיסכולוגיה בגרוש שלי, תמיד הרגשתי שזה קשור לבית שבו גדל- הורים שעטפו ילדים בצמר גפן, כמעט ולא היו להם התמודדויות, וכשבנאדם גדל וצריך להתמודד-בטח אם יש כמה דברים בו זמנית, ובטח אם משהו לא תמיד הולך כמו שרציתי- זה שובר אותו ומבאס ברמות. לא ברמה שזה גורם לשיתוק אבל דרמות פנימיות כאלה... של חוסר כח ועצבים ולחץ...
אני רואה את זה גם אצל האחים שלו האחרים (רווקים) וגם באיך אמא שלו עד היום חיה... מנסה לרפד לילדים שלה את הכל. ואם יש קושי אפילו קטן זה די סוף העולם.
כלפי חוץ אף אחד לא ירגיש, אבל בבית הכל יוצא. עצבנות, כעס.. כזה. לא מצליחה ככ להסביר.
אני למשל- חיה עם זה יותר בשלום. מבינה שהחיים לא מושלמים, מנסים, טועים, מצליחים או שלא מצליחים, תקופות עמוסות, מוותרים על דברים.. כזה. יותר שלוות נפש בקטע הזה.
לא עושה דרמה כמשהו לא מצליח לי- וגם אם כן- לרוב הדרמה חולפת מאוד מאוד מהר (ברמת הדקות).
אבל בזמן האחרון... זה קצת בלתי נסבל מבחינתי...
גם כי לפעמים מרגישה שזה יוצא בכעס עלי או בביקורת עלי- וזה ממששש לא מתאים לי.
סתם לדוגמא. קצת קיצונית אבל היא קרתה לא מזמן וזכורה לי.
קניתי לפסח טפט כזה להדביק על השיש.
הוא שטף את הבית וראה את הטפט- שאל אותי- את קנית? אמרתי כן. חשבתי לעצמי שיחמיא לי, איזה אלופה שזכרת... אבל לא החמיא (לא חריג, אמרתי, לא איש של מילים) אבל ככה חשבתי שאמר בליבו וככה פירגנתי לעצמי ושלום.
אחכ כשהכשיר את המטבח (הייתי בעבודה) כתב לי כמה הוא שונא את הטפט הזה, וכמה סיוט להסתדר איתו ושלח תמונה שיצא מכוער ממש למרות כך המאמצים. באמת היה מכוער.
התבאסתי איתו שבאמת יצא מכוער ואיזה באסה שככה... וזהו. בלב שלי: באסה, אין מה לעשות, כולה שבוע, נהיה חזקים, העיקר השיש כשר 
חזרתי הביתה, הבנאדם כולו עצבנייייי.... איך כל שנה אני קונה את הטפט.. כל שנה הוא מסתבך איתו... שונא אותו.. לא מסתדר איתו.. והכי הרגשתי שהוא כועס עלי ש"כבר אמר לי את זה שנה שעברה ולמה קניתי שוב"... אז התנצלתי ואמרתי שבאמת לא זכרתי שהוא ביקש שלא נקנה.... שאלתי אותו- מה עדיף? נייר כסף? אז הוא ענה שלא כי זה שורט..
אז שאלתי מה הוא מציע..
הוא שוב חזר על זה שאיך לא זכרתי... וכאילו התעקש שאני אחראית לכל הסבל שלו כי אני לא זכרתי וקניתי שוב ובגללי...
עכשיו אני הכיייי לא טיפוס של "בגללי בגללך". הכי לא.
מאמינה שכולנו עושים הכי טוב שיכולים. בטח בין בני זוג.
חוץ מזה- בלב שלי- תגיד תודה שבכלל חשבתי על זה וקניתי... אתה לא עשית שום קניות לחג...
וגם. (ואת זה אמרתי לו ברגע ששיקפתי לו שאני מרגישה שהוא מאשים אותי בזה ואכן הוא הסכים איתי שהוא מאשים-) שאם כבר, האחריות שלו היא בדיוק כמו שלי- ברגע שראה את הטפט, היה יכול להתכבד , ללכת לסופר ולקנות משהו אחר שיותר טוב לו.....
לא מתאים לי האשמה שלי במשהו שהוא היה יכול גם לשנות.
אבל הכייייי מפריע לי..זה שהרגשתי שהוא מוציא מפרופורציה את כל עניין הטפט.....
כאילו. אוקיי.
נגיד שנעשתה פה טעות. נגיד שאני אחראית בלעדית על הטעות. מה נסגר עם הכעס הלא פרופורציונאלי על זה?
מבינה שהתעסקת עם זה שעות. מבינה שלא כיף. אבל הייי כולנו מתעסקים לפעמין גם בדברים שלא כיף לנו. מה נסגר עם להתפוצץ ככה?
עכשיו זאת דוגמא קצת קיצונית
אבל אני מרגישה שזה קורה לו קצת יותר מהרגיל, בטח יחסית אליו. שבדכ הוא טיפוס נעים ונח. גם אם ברגעים של כישלון הוא דרמטי יותר ממני..... מרגישה שהכעסים האלה על "טעויות" ממש מוציאים אותו מדעתו. הוא מתייחס אליהם כאילו הם סוף העולם. וגם בכלל בהקשרים חברתיים אם לדוג יש לנו חברים שקצת נפגעו מחברים אחרים, הוא לוקח את זה קשה... או למשל עכשיו לקראת פסח יש כל מיני שכנים שמבקשים עזרה בבניין בכל מיני דברים- בקבוצה הכללית! לא בפרטי. אז הוא אומר לי, דפנה איזה מזל שאני במילואים שאני לא מתרוצץ כל היום בעזרה פה עזרה שם... וזה לא נאמר בטון צוחק או רגוע.. זה נאמר באמיתיות. כאילו זה ממש מטריד אותו הבקשות האלה. ואני לא מבינה... מה הדרמה? מישהי ביקש עזרה, הכל טוב אל תעזור.... למה לקחת את זה ככ קשה?
למה זה גורם לך להרגיש ככ עומס בלב מבקשה תמימה של אנשים? אתה באמתתתת לא חייב לעזור והכל טוב...
מרגישה שהוא עובר משהו.
ומרגישה גם שאני לא רואה איך זה ישתפר בקרוב. כי ב"ה כמה ילדים, עבודה עמוסה, עומס החיים, בעיות החיים (הלגמרי רגילות ב"ה!!) ככה זה. רק ילך ויגדל הפערים בחוסר שלמות, וגם בכשלונות.
איך חיים ככה?
יודעת שלא יכולה לשנות אותו
מצד שני גם לא ככ יודעת מה החלק שלי
ומודה שאני מופעלת כשמרגישה אשמה כלפי. יש לי לזה ממש אלרגיה. לא מתאים לי כשזורקים עלי אשמה, באופן כללי, ובטח לא מהאיש שלי. זה לא בלקסיקון שלי אשמה. וזה מטריף אותי.
בקיצור
דברו אלי חכמות
ואשמח בלי האשמות כלפיו- ברור לי שהוא איש זהב. וטוב. ומתוק.
וגם בלי הפניות ליעוץ זוגי, זה לא האירוע כרגע
כרגע
במצב של החודש האחרון, שיש עומס של החיים בצורה די קיצונית, הכל ביחד
פלוס זה שאני אדם רגיש
מוציא ממני משהו מאוד דומה למה שאת מתארת
משהו כמו הקש ששבר את גב הגמל רק בצורה יומיומית
דברים קטנים שמהם נשברים אבל בגלל שהעומס הכללי הוא ענק
אני אסביר
בתור אדם רגיש מאוד, כל דבר שסביבי הולך איתי.
בקשת העזרה של השכן
הילד שחורק עם הכסא
אם אני צריכה לגעת בדברים שאני לא מסוגלת לגעת בהם או להרגיש את המגע שלהם
כמות העומס שעלי מורגשת והולכת איתי
ואז כל דבר קטן, יכול להיות הצעקת 'די אני כבר לא יכולה יותר'
וזה יכול לבוא לידי ביטוי ב'איזה טפט גרוע' וב 'אוף על איקס ואי זד'
לחיות כבנאדם רגיש זה דורש עבודה ולימוד
מאוד קשה להיות הבת זוג/בן זוג של אדם שקשה לו להכיל את המציאות. שמורכב לו. אני מודה...
מעריכה ממש את בעלי וגם הוא משתגע מזה לפעמים
אני יודעת שכשאני מעל המים מבחינת שינה, אוכל, זמן לעצמי, זמן זוגי- אני לא לוקחת קשה..
וגם אני גם מנסה להכיר במתנות שיש ברגישות הזאת, כמו יכולת הזדהות, הבנה עמוקה של דברים ועוד
זה מה שיש לי לכתוב
ממש כל הכבוד לך, אני באמת מעריכה את הצד השני של אנשים כמונו
ובתור אני מנסה ללמוד להקליל, להבין שהחיים מורכבים ולא הכל חייב להיות במאה אחוז דיוק
זה קשה (ממש)
וגם לעבוד על לבקש את הצורך שלי כדי לקבל אותו
ושלא יתבטא בעצבנות כללית כזאת כי אף אחד לא מבין מזה שיש כאן צורך שלא מולא
אבל זה הקטע
אנחנו חיים במקום בלי אזעקות כמעט
אומנם הילדים בבית ואני עובדת כרגיל אבל הוא במילואים! דווקא במילואים אצלו יותר נחת מהעבודה ( בדכ עובד מאוד קשה)
אז למה הפתיל הקצר הזה?
ובכל אופן, מה לדעתך החלק שלי בסיפור?
אני לא ככ יודעת איך להתייחס לזה..
מצד אחד צריך פה הכלה כנראה
מצד שני לא מוכנה לקבל האשמות
הצורך ללמוד מקום חדש
או ליצור קשרים חברתיים חזקים חדשים במילואים
או אדם שלא מסתדרים איתו במילואים
או הנסיעות
או כל דבר שאת חווה כמשהו קטן ומעצבן ולאדם רגיש מאוד ולא מספיק בטוח בעצמו יכול להשפיע מאוד על מצב הרוח
החלק שלך
קודם כל לדעת ש'את' לא הסיפור פה... לא מאשימים אותך, אלא את המציאות ואת הקושי
ולשקף שזה מאוד לא נעים
אם הוא באמת אדם רגיש מאוד הוא יתנצל ויקח לתשומת ליבו
אחכ לנסות לדייק מה הצורך שלא ממומש אצלו או מה יושב עליו
אלופה ממש!
כמה הוא זכה בך!!
ואיזה כיף למשוע שגם את בו!!
כותבת בקצרה כי אני ביום מעוך אז הראש לא עובד..
יכול להיות שיש לו "פוסט טראומה " קלה מהמילואים?
זה ממש הגיוני .. ולפעמים מגיע באופן קל..
אבל בסוף השנתיים וחצי האחרונות מטורפות לגמרי...
מקווה שזה בסדר לכתוב...
בכל מקרה חיבוק ענק
ובע"ה שתהיה לכם מלא סיעתא דשמיא להיחלץ ולהתעלות מהכל!!
על פניו לא נראה לי...
מצד שני גם אם כן- אין לי ככ מה לעשות עם זה... הוא טיפוס שלא מוכן ללכת לשום טיפול, בטח אם אין טריגר מסויים שהוא מרגיש אותו... מה שאני באה לומר זה שבאן כללי הוא לא ילך לשום טיפול בלי שהוא ירגיש צורך. וגם אז זה רק כשזה יבוא לגמרי ממנו...
כרגע הוא לא מרגישככ בעיה לדעתי למרות שניסיתי קצת לשקף לו (גם בזהירות. כי איזה לא כיף זה לשמוע יותר מידי שאתה עצבני כל הזמן...)
רחלי:)מצב ביניים מעצבן כזה
המטבח נקי לגמרי אבל עוד לא מוכשר. אני רוצה להכשיר מחר לפני בדיקת חמץ עם השטיפה של כל הבית
הילדים שלי לא בשלה שאפשר לבקש מהם לאכול באיזו פינה
אז מה בדיוק הם יאכלו מחר?
לבשל כבר לא יכולה
בבוקר יאכלו קורנפלס עם חלב ופיתה עם גבינה צהובה בחוץ
מה בצהריים?
מה בערב?
מרגישה במלכודת עם כל הכשר לא כשר הזה
שונאת את היומיים שלפני פסח
כל הלחץ תמיד מתרכז לשם
ועברנו ממש טוב את כל הניקיון
אבל עכשיו כשהכל נקי ולא כשר מתחיל הסטרס
לק"י
אפשר גם לצאת לפיצה או משהו כזה.
(במצב הנוכחי אני אוותר).
אפשר לאכול בחוץ.
פיתות בבוקר, צהרים וערב
לעצמי השארתי יוגורט עם גרנולה לאכול בעבודה בבוקר
או לבשל על גזיה במרפסת? משהו פשוט כמו פסטה ונקניקיות.
אפשר בערב טוסטים אם הטוסטר עוד לא מוכשר.
חביתות וסלט/ירקות שהוכנו בכלים של פסח ואוכלים בחדפ.
בוקר וערב פיתה עם משהו קליל- גבינה כלשהי או ממרח אחר שאוהבים
אבל ההורים שלי היו קונים פיצות ואבא שלי היה יורד איתנו לגן שעשועים
זכור לי כחוויה וגם כפרס על הניקיונות
כדאי רק להיות בגינה בסמוך למקלט
ונאכל ארוחה אחת בחוץ פיצה/פלאפל
יש גם שאריות מארחות אחרות שנוכל לחמם במיקרוגל
ברור שנאכל ארוחת צהריים בשרית ומזינה ברביעי בצהריים
אבל מה אוכלים ברביעי בבוקר?
ומה אוכלים בין הארוחת צהריים ל "שולחן עורך" בשעת לילה מאוחרת?
ולבוקר אפשר חביתות עם גבינה וירקות
בלחמניות כשרות לפסח
לפותחת- בבוקר אוכלים פיתות עד סוף זמן אכילת חמץ
לצהריים מכינה מרק ירקות מרוסק וסיר עוף עם תפוח"א
אחה"צ קרקרים מקמח מתפוח"א, פירות, עוגות וכד'
לפי הרב אליהו אסור גם לספרדים לאכול אותה.
מצ"ב הסבר באתר כושרות
עוגיות מצה עשירה | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות
מעתיקה מאתר כושרות:
"מחמת הטענות הללו התריע הגאון הרב מרדכי אליהו שעוגיות אלו נחשבות לחמץ גמור בין לאשכנזים ובין לספרדים, חובה לבער אותם מן הבית לפני פסח, ולא לרוכשם גם לאחר הפסח שכן הן 'חמץ שעבר עליו הפסח'.."
מדובר על עוגיות מצה עשירה..
יודעת שיש הרבה שלא יודעים
ואז מוכרים אותן בפסח לגוי..
וככה אחרי פסח הן לא 'חמץ שעבר על הפסח',
ואני יכולה להתפרע עליהן בכיף
אבל עוגיות בוטנים זה פסגת האושר שלי בפסח🤭
בואי נגיד אבל שלא גדלתי בבית שנהוג להכין בו עוגות בפסח אז כל אחד והגרסא דינקותא שלו חח
ואחים שלי היו מחכים כל שנה לימים לפני פסח כדי לאכול אותם.
או קרקרים מקמח תפו"א (קנויים) עם גבינה, ירקות וכדומה.
ועד הלילה בטח נאכל שטויות. יש עוגיות קנויות מקמח תפו"א. לא הכי טעים, אבל נשנוש.
מקווה שיתאפשר מבחינת מזג האוויר.
דווקא עם ארוחת צהריים אני תמיד מסתבכת
לק"י
אני מוציאה כלים מהארון של פסח לפי הצורך.
ואז אפשר לבשל בלי לארגן מטבח שלם.
או קורנפלקס עם חלב (אפשר גם כשלפ)
לפני החג אפשר שאריות מהצהריים
נקניקיות וציפס
מרק ירקות
מרק כתום
פירה
יש קרקרים כאלה שנראים כמו מצה אבל מקמח תפו"א, אפשר אותם עם ממרחים.
עוגות "שהכל"
נגיד קרונפלקסים וכזה קטניות אם אין לך כח להתעסק עם חמץ.
אפשר גם לוותר לגמרי עת חמץ בבוקר, להוריד כלי פסח מוקדם בבוקר ולהכין שקשוקה ולהגיש אותה עם פרכיות אורז נגיד.
ואז ארוחת צהריים קצת יותר מאוחרת.
לילדים אני אורזת מנה מהצהריים בקופסה פשוטה.
אורז עם קציצות וקוביות תפו"א ברוטב עגבניות.
עם ביצה קשה בצד. אפשר גם שעועית ירוקה.
אולי יש מי שלא מבשל קטניות בכלי פסח- אנחנו כן.
מה שאוכלים- אוכלים, מה שלא זורקת.
אחרי כניסת החג כבר מביאה מהמרק וכד'.
לעצמי נהנית מעוגיות בוטנים 😁
לגדולים יותר קצת פרכיות אורז עם סלט ביצים ו/ או אבוקדו.
אפשר גם תמר עם שקדים/ אגוזים אם מתחשק מתוק.
מן הסתם שיש מלא דעות על כל דבר בפסח.
מי ששואלת על אוכל צריכה לקחת את זה בחשבון.
(אנחנו אוכלים, וגם בשבת שצמודה לשביעי של פסח שחל ביום שישי)
אנחנו גם אוכלים בשבת שאחרי שביעי של פסח
אבל לפני פסח לא..
צהריים מרק עוף עם ירקות
לפני ליל הסדר לילדים- כל השנים דאגתי לשניצלים... השנה יוצא שגיסה אחרת דואגת למשהו בסגנון
חביתת בצל
פשטידת ירקות
סלט ירקות עשיר
בלינצ'ס עם פירה
שקשוקה
לביבות
מוזלי (יוגורט עם פירות ושקדים)
נשאר לכן כוחות לבשל אחרי החודש המשוגע הזה?
אני רק חושבת מה הכי קל ומבשלת או שלא
והרבה רעבה ....
קודם כל חייב לאכול משו😅
ובבחג אני מבשלת דברים שבדרך אני לא מכינה
וגם, למרות הכל, האוכל עושה אוירה של חג למרות שאין ככ
חשוב לי לשמח את הילדים שלי ושיראו אותי מתפקדת כרגיל כי מאוד קשה להם עם המצב הזה, אז במה שאפשר אני משאירה כרגיל
המקוריתארוחת בוקר סיום כל החמץ
באמצע ניתן לאכול פירות ואת החטיף הלאומי תפוצ'יפס
ארוחת צהריים מפוצצת בשרית
ואח"כ יש פירות, יש עוגות שהכל, לפני הסדר אבשל תפוחי אדמה לרעבים שינשנשו לפני הדלקת נרות
רק לציין יש פה 4 מתבגרים שלי + ועוד 2 טרום ועוד 2 קטנים ועוד אורחים מתבגרים אז בהחלט אתגבר נשנושים