אני לא חושב שהבנתי את כל הדברים שכתבת אבל א. רפאי הטבעת לא מתים

ב. גם אם כן, זה לא מה שהופך אותם למפחידים

ג. כל הכוח שלהם (אולי חוץ משל המלך המכשף) הגיע מסאורון, הוא הרבה יותר חזק מהם

ד. סאורון שולט בהם אז הוא בכל מקרה יהיה מפחיד יותר

ה. את רפאי הטבעת אפשר לנצח בדו קרב, לא הרבה יכולים אבל מוזכר בספר הראשון שיש כאלה שכן, היו כה שנלחמו בדו קרב (וניצחו) מול סאורון. הם מתו.

הם אמנם לא מתים, אבל הרשעות של הטבעת גורמת להם להראות כמו רוחות רפאים, ככה שיש להם משהו מהמוות. ורוחות רפאים זה מצב של מתים שבגלל סיבה מסויימת לא יכולים להמשיך מחוץ למעגלי העולם (כמו המתים שהוביל ארגורן).

סאורון אולי חזק מהם, אבל ייתכן שיש להם תוספת שאין לסאורון - גם זה שהם ילדי אילובטר וגם זה שיש להם מוות. בסילמריליון מופיע שמורגות היה ירא מבני האדם.

סאורון אמנם חזק יותר, אבל לא בטוח שמפחיד יותר, או שהפחד שלו הוא מסוג שונה (כמו הפחד שהוא הפחיד את פיפין בפלנטיר).

הנזגול לא ממש מתם, ככה שאפשר להשמיד אותם, כמובן הם חלשים יותר מסאורון בעצמה.

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי