להרי האובך.

וסרומן תכנן להשתלט על רוהן, להרוג או לגרש את הרוהירים וליישב שם את אנשי דון שיהיו כפופים אליו. והוא כבר שלט על ארץ דון והפלך. השליטה על הפלך לפני שהיתה נקמה בפרודו, היתה שיהיה מקום חקלאי לספק מזון לצבא שלו, ככה שהיה השתלטות אסטרטגית. אז הגיוני שיש תכנון אסטרטגי לתווך ארוך. במיוחד כשסאורון מתכנן להשתלט על כל הארץ בתיכונה בסוף.

ידוע שרצה להשתלט על הארץ התיכונה

אבל מאיפה נדע כי אכן רצה לשלוט על ארידור בתחילה

טום בומבדיל חזק מדי וסרומן לא היה מצליח לכבוש את היער העתיק ושפלות התילים

סרומן ללא הטבעת לא היה מצליח לעולם. בומבדיל מאוד חזק, לטבעת אין שליטה עליו. אבל אלרונד אומר שגם אם ניתן את הטבעת לבומבדיל, אם סאורון ירכז את כל עוצמתו אז הוא יצליח להשתלט על השטח של בומבדיל ולהביס אותו, אחרון מכל העמים החפשים בארץ התיכונה.

את בומבדיל האדיר בעצמו

אולי היה מצליח לכבוש את ארצו

אבל לא להפיל או לשלוט על יארוואין בן אדאר

איש אדיר כוח הוא טום בומבדיל

יש לו חנית כסף ושריון של מיתריל

יכולת כתיבה טובה?

יכולת טובה של בניית עלילה?

יכולת אפיון דמויות טובה?

יכולת טובה של בניית עולם מדויק ואמין?

יש לו את כל אלה, ודאי, אבל אולי יש כאלה שיוכלו לגבור עליו לפחות בחלק מהדברים...

לומר את האמת חלקים רבים לא התרשמתי.

וזה גם לא כזה משנה, הוא סיפר סיפורים מסוימים. ויש המון סיפורים שהוא לא סיפר, ואחרים כן. די בזה לדעתי.

ברוחו ובכשרונו האומנותי ובטהרת נפשו יותר מטולקין.

בעם ישראל לא נראה יש כאלה היום, כי אין מישהו עם כשרון אומנותי כזה גדול. זה שמור לבני יפת.

באומות אין טהורי נפש היום, כולם הושפעו מהפוסטמודרניזם והפרוגרס, גם אם מעט זה כבר מלכלך.

ומדוע טהרת נפש קשורה לטיב הכתיבה?

מומלץ?

אבל זה אופי אחר של ספרים

עבר ליד גינת הביתן חכם טוק, אמר לו חכם טוק: צפרא טבא , סמוויז. השיב לוסמוויז - וכן למר, והזמין אותו לשתות תה מתוק עם הל וראס אל חנות ועוגת כוספה, ואחר היה משכים למרכולתו.

כך היה עושה סמוויז יום אחר יום. בהערב החמה היה הולך לחבורה קדושה של ועד הדרקון הירוק לשתות יין שרף עם בעלי המלאכות, וחוזר לביתו"

והיו אומרים עליו שיודע לכוון מתי המלך המשיח יגיע, ושמא הוא בעצמו. מניין עלה לארץ, זאת איש לא ידע. רק ידעו ששימש בשעתו את חכם אלרונד בישיבתו הגדולה בקהילת קודש ריוונדל של מרנן ורבנן חבורתא קדישא ראשי ועד המועצה יצ"ו.

ועוד סיפרו שאבותיו שטו בים ועמד נחשול גדול להטביעם, ונדרו שאם ינצלו מנחשול זה יפרישו לגבוה חומש מהפרקמטיא לצורכי נר תמיד סילמריל להם ולדורותיהם לזכות אבותם עליהם השלום. טבין ותקלין.

בגפו חי ד"ר באגינס, ולא חי עם עזר כנגדו. אך אימץ לו את בן אחיו לבנו, לקיים את שנאמר - כל המגדל יתום בביתו כאילו ילדו.

בן אחיו פרודו שמו, קווצותיו תלתלים כעורב, וח"י פעמים עמד בדין לפני בוראו בראש השנה. ובילבו אהבו אהבת נפש, והיה יקר לו מראמות וכדכוד, פטדה וזהב כוש.

מן הפלא היה שידידו וקרובו של פרודו המדובר, היה אותו גנן קרתני שהזכרנו. והיה מתאווה לשמוע מפיו סיפורי עלפנן ורבנן, וחורטם על לוח ליבו.

שהם כן

אבל אני לא בטוח

כאילו, בעידן הרביעי