אז שמעתי לראשונה על האופציה לקנות מד סוכר בבית ולבדוק את הסטכר שלי בצום ולאחר ארוחה , לדקור באצבע ולכתוב את המספר שיצא במד סוכר,
לאחר שבוע להגיש את זה לרופאה ולפי זה היא תגיד אם יש לי חשש לסכרת או לא..
במקום לקחת את העמסת סוכר המתוקה הזו שעושה רע
אז שמעתי לראשונה על האופציה לקנות מד סוכר בבית ולבדוק את הסטכר שלי בצום ולאחר ארוחה , לדקור באצבע ולכתוב את המספר שיצא במד סוכר,
לאחר שבוע להגיש את זה לרופאה ולפי זה היא תגיד אם יש לי חשש לסכרת או לא..
במקום לקחת את העמסת סוכר המתוקה הזו שעושה רע
מאוד רציתי לעשות כך בהיריון הזה, כי הרגשתי שלא אהיה מסוגלת לעבור את ההעמסה של החמישים, אבל רופאת המשפחה לא הסכימה לקחת אחריות והתור לרופאת הנשים היה רק בשבוע 27 (כשהטווח לעשות את הבדיקה הוא עד שבוע 28).
בסוף אזרתי אומץ וכוחות ועשיתי את ההעמסה, והיה די בסדר. (וגם התוצאות ב"ה היו בסדר)
אבל תנסי לבקש בעצמך, אולי יתנו לך...
רק קחי בחשבון שהתוצאות קצת פחות מדויקות... באותו היריון שבו עשיתי את פרופיל הסוכר יצאו לי שתי תוצאות חריגות, ולכן אמרו לי להתייחס לזה כאל סוכרת. אבל בפועל כנראה שלא הייתה לי, כי בהמשך לא כל כך שמרתי ובכל זאת התוצאות היו בסדר...
ממליצה על העמסת סוכר וזהו?
ואם כבר העמסת סוכר - מותר להוסיף לימון כמו פעם?
כי הבנתי ששינו את ההעמסה
מים בעיקרון
אבל על הכלל הזה אני עברתי...)
לבושתי הרבה לא חשבתי לבדוק מה הוא מכיל 🙈
אני הייתי שותה את האבקה רק עם מים קרים ובלי לימון, כך שאין לי מושג.
הדקירה כואבת ממש?
וכמה ימים עשית את זה? הרופאה המליצה לי על שבוע
היתה רופאה אחת שאמרה לי שבוע ואחת שאמרה שבועיים.
בפועל עשיתי שבועיים אם כמה פספוסים באמצע..
אבל חושבת שמספיק שבוע
אם אעשה העמסת סוכר כרגיל אז זה יהיה יחד עם ספירת דם ובדיקת ברזל וחומצה פולית שהרופאה הביאה לי גם, וזה יחייב אותי להיות בצום מוחלט לפני שאשתה את הסוכר הזה..
אם אעשה עם המד סוכר אז אגיע לקופח פעם אחת לספירת דם הזו , דקירה אחת וזהו
ובדיקת סוכר בבית בנפרד, אבל מפחדת להתחרט כשאצטרך לדקור את עצמי
תצטרכי בכל מקרה להפריד ביניהן. ההנחיות להעמסה רגילה זה לאכול משהו קטן לפני זה.
ובנוגע למד סוכר, בעקרון זה נחשב לא מספיק אמין ומדויק לאבחון סוכרת.
צריך לאכול לפני
אני עשיתי כבר על הדרך ספירת דם וכו' אפילו שלא הייתי בצום
וזה בדיקה אחת שעה אחרי ששותים את הסוכר
לי היה ממש ממש סבבה
אחת לפני ואחת אחרי?
או רק בדיקה אחרי הסוכר?
לא יודעת מה נורא יותר - 2 בדיקות שיחפשו לי שעה וריד
או כמה בדיקות קטנות באצבע למשך שבוע
לא עושים בדיקה לפני.
רק בהעמסה של ה 100 עושים לפני.
אעשה ספירה בצום
ואקבע יום אחר להעמסה
לכן אמרו לי צום
לא תהיה לי ברירה אלא לפצל
או לעשות את הספירה, לאכול, ואחרי שעה לקחת מהם את ההעמסה ולעשות את הבדיקת סוכר
שתי בדיקות בשעתיים, שיעבור בקלות בע"ה
בהפניה כתוב את כל המבחנות שצריך לקחת ממני
וכתוב שהבדיקות האלה נועדו עבור- ספירת דם, ברזל, חומצה פולית וויטמין b12 (כתוב גם העמסת סוכר, אבל זה בטוח יהיה בנפרד)
בדרך כלל אם צריך צום כתוב את זה בהפניה, לפחות במאוחדת.
בכל מקרה, בשביל ברזל ובי 12 צריך צום.
בפועל, יצא לי לעשות בדיקות כאלה גם בלי להיות בצום. את יכולה לשאול אם זה בסדר.
בדקתי איתם ואפשרי לעשות את הבדיקת דם בבוקר
לאכול
ואחרי חצי שעה לחזור בשביל ההעמסה.
עכשיו נותר להחליט מה יותר נוראי- ההעמסת סוכר מבחינת בריאות או 4 זריקות ביום במשך שבוע
מניסיון הבדיקות סוכר העצמאיות לא נעימות.
את צריכה אחרי כל סעודה ובבוקר.. קיצר לדעתי פעם אחת ולהתפטר מזה.
לא אתרגש ובאמת אעשה
אבל אם אגלה שיש עוד חומרים בתוך העמסה (חוץ מחומרים משמרים שזה ברור) אז כנראה זה מה שיכריע את ההחלטה
את צריכה לעשות בדיקת דם שכוללת כמה דברים,
ביניהם ספירת דם, וגם מחסני ברזל ובדיקות נוספות.
טעות שלי
היה ממש בסדר
הדקירה הקטנה באצבע לא נעימה אבל לא כאב לי
הרופאה הדפיסה לי טבלה מסודרת ובדקתי 4 פעמים ביום
ממש נח ופשוט
מפחדת שיכאב לי מדי או שמלכתחילה לא אעיז לנסות
ואז סתם קניתי
דוקרים ויוצאת טיפת דם.
יש בזה קטע קצת לא נעים בעיקר שאת צריכה לדקור את עצמך. זה לא כואב לדעתי
לא יודעת אם אני מעדיפה 24 דקירות קטנות שלי או דקירה אחת מורכבת וחטטנית וכואבת של האחות+ סוכר מגעיל חח
הבדיקה על ידי מד סוכר היא לא ההמלצה הרפואית לכתחילה, אלא זו אפשרות נוספת למקרה הצורך (עם קצת פחות אמינות).
אז אם אין לך סיבה מיוחדת לחשוב שההעמסת סוכר תהיה ממש נוראית עבורך, אני הייתי מנסה קודם העמסת סוכר. רוב הסיכויים שיהיה בסדר, ואם לא - אז תוכלי לעשות את האופציה השניה...
(העמסה של מאה)
יש רופאים שנותנים יותר משקל למעקב הביתי,
אבל נראה לי גישה די גורפת ופשטנית בין הרופאים שהם סומכים על הרגיל והמקובל שזה העמסה.
אם מדובר במישהו שמאוד מקפידה לשמור על הגוף שלה ולא להכניס לגוף כמות גדולה של סוכר בבת אחת בשום אופן, אז אני מבינה את הרתיעה מביצוע הבדיקה באופן הזה.
אבל לאישה ממוצעת ששותה שתיה מתוקה, ואוכלת שוקולד או ממתקים אחרים, וכדו' - לא חושבת שיש סיבה להגיד שדווקא ההעמסה כל כך לא בריאה עבורה.
(האמת שאני כן משתדלת לשמור על תזונה בריאה, ולרוב לא אוכלת כמות גבוהה של סוכר בבת אחת. אבל כמו שאני כן אוכל מנת גלידה אם מציעים לי, אני לא עושה מאמץ מיוחד להימנע מהדירה חד פעמית של העמסת סוכר).
רק להדגיש - אני לגמרי מכבדת כל בחירה של כל אחת, וממש לא אומרת מה נכון לעשות.
רק חושבת שכדאי לעשות קודם בירור עצמי, מה הסיבה שהביאה בכלל למחשבה לא לבדוק באופן הרגיל (ברירת המחדל - העמסת סוכר רגילה), ולבחון האם זו באמת סיבה שמצדיקה את השינוי.
(כתבתי את זה אחרי שהיא כתבה שהיא כל כך מתלבטת. ונשמע מההודעה שבכלל עיקר ההתלבטות קשורה לנעימות הבדיקה ולא לבריאות שלה).
והופתעתי לגלות שיש אופציה אחרת, אבל לא ציפיתי לכזו אופציה של 4 דקירות ביום למשך שבוע-שבועיים
ולכן כבר לא יודעת מה מלחיץ אותי יותר.
אגב, במקרה אני באמת מה שתיארת, אני ממש נרתעת ממתוק, לא אחת של סוכר, עוגות, עוגיות וממתקים.. המתוק הזה עושה לי רע
אבל באופן אישי לא נמנעתי מהבדיקה. לא היה לי טעים, אבל לא נורא.
עד כמה שידוע לי, אין בתמיסה עוד חומרים משמעותיים חוץ מסוכר.
אולי @YaelL תדע להגיד יותר בפירוט מה התמיסה מכילה.
וכן, גם בבית אני מקפידה על החומרים האלה, אני לא מתקטננת כי זה העמסת סוכר😅
יש מחט מתכווננת שאפשר לשלוט בכמה היא נכנסת לעור
הייתי על הדרגה הכי נמוכה
כי אמרתי לה שסוכר לא עושה לי טוב
אז הביאה את האופציה הזו
אולי היא חשבה שזה ירתיע אותי כל הדקירות האלה, לא ציפתה שאתלהב חחחח
בסוף המטרה בהריון היא לדאוג שהסוכר מאוזן
לא חייבים בדיקת העמסת סוכר בשביל זה.
גם אם מגלים סוכרת הריון הטיפול בדרכ יהיה תזונתי וניטור ביתי כדי לדאוג שרמת הסוכר תקינה, רמת אם התזונה לא עוזרת עוברים לטיפול תרופתי.
ורמות סוכר תקינות בדיקות ביתיות יכולות לבדוק ביעילות ואמינות
שקניתי את מד סוכר, ומסתבר שאפשר לדקור את עצמי ולא חייב עם המכשיר שדוקר בעוצמה שלו
וזה היה ממש ממש בסדר גמור ב"ה, כי הייתי עדינה לתחושה שלי וברוך ה' דקירה קטנה הספיקה וכבר יצא דם
תודה רבה לכולן אתן מקסימות!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...