הייתי נכנסת לחדר נועלת אוכלת..

ככה לא שמו לב.

נשמע הזוי אבל הייתי במצב דומה לשלך. לא יכולתי לדאוג לא להם ולא לי.

ורק אחרי שאכלתי יכולתי קצת להתאושש.

לא היה לי מצפון. כי לא היתה לי ברירה

א. הסיכוי שאגיע לחדר בלי שיראו אותי בדרך- הוא כמעט קלוש כי הם לרוב משחקים בסלון שהוא פתוח למטבח

ב. אם "יתפסו" אותי אוכלת בחדר זה סוג של יהרוס אמון כי אצלנו לא אוכלים בחדרים

אין כמו שלי בסיר או במקרר

אני מזמינה או שבעלי מכין רק לי משהו מסוים

אבל את מציעה מראש...

אז מי שלא רצה שתזמיני גם לו לא יקבל..

ואז להזכיר-"שאלתי אותך אם את רוצה ואמרת שלא. מה שבצלחת הזו- זה שלי"

ואם מראש את יודעת שלא תעמדי בזה אז פשוט להכין מראש כמות שתספיק לך לשבוע ולשותפים הצפויים

מה שאני עושה (גם כשאני לע בהריון חח)

זה עניין אפילו חינוכי בעיניי

שאצלי בצלחת... והם יודעים שיש אוכל שרק אמא אוכלת (וגם אבא), וזהו.

עם הקטנה זה מאתגר יותר, אבל עדיין אני מתעקשת על זה. לפעמים הם מבקשים שאכבד אותם (בעיקר מדברים קנויים כמו קרקרים), ואם אני יכולה אני נותנת להם ואם אין לי מספיק - אז אומרת להם שלא.

אצלי רובם כבר בהחלט גדולים בשביל להכין לעצמם אוכל אמיתי, אז אין לי נקיפות מצפון... (נקיפות המצפון מגיעות אצלי כשהם מכינים *לי* אוכל... )

שילדים ידעו שאבא ואמא מעליהם במובן מסוים - גם אם עיקר חייהם נועד בשבילם ובשביל לגדל אותם.

ושידעו שאבא ואמא הם ישויות נפרדות מהם, שיש להם עולם משלהם שלא קשור רק לילדים...

(אנחנו עובדים על זה בעיקר עכשיו כשהילדים רואים אותנו מתלחששים ומיד בטוחים שדיברנו עליהם... לפעמים זה נכון, כמובן, ואז אנחנו מסבירים להם שאנחנו מדברים עליהם כי הם חשובים לנו, אבל לפעמים באמת לא דיברנו עליהם, ואנחנו מנסים להבהיר להם שיש לנו עוד חיים מעבר אליהם...)

אבל הגישה שלך נכונה

כי הנטייה הטבעית שלנו היא לרחם על הילדים ולתת להם מה שהם מבקשים...

ויחד עם זאת צריך איזון - אולי אנחנו לפעמים יותר מדי נוקשים בשמירה על הפרטיות שלנו מולם

בהצלחה לכולנו!

לפעמים אני גם אכין להם (נניח חביתה למשל)

ולפעמים אין לי כח או רק אחרי שאני אסיים

אבל יש דברים מיוחדים שהם רק שלנו (יותר בכיוון של ממתקים וכאלה לא אוכל) לפעמים הם יקבלו "מחר" או "בשבת" ולפעמים גם זה לא.

בכללי בזמני ארוחה אני קודם דואגת להם שיהיו שבעים ורגועים ואז מכינה או לוקחת לעצמי

אבל אם זה נשנוש ביניים או ארוחה לא מסודרת זה יכול לקרות

במקרה כזה שהם מתעקשים משלך או בלי קשר לזמני רעב ושובע זה נשמע נטו הצבת גבולות

וזה החלטה שלך.

אישית ברור שלא הייתי מסכימה בטח אם הם מסוגלים להכין לעצמם כזה. אבל זה החלטה חינוכית אין פה נכון ולא נכון

אם את אומרת שלא תביאי ואת כן מביאה, למה שלא ימשיכו לבקש?

אם את רוצה לקבוע כלל שהאוכל של אמא הוא של אמא,

אז תעמדי עת זה.

את השותפות והקרבה אפשר להציע בדרך שהיא לא אוכל.

עצם זה שקבעת מראש שתצאי אמא רעה, גורם לכך שאת יוצאת אמא רעה.

כי את מערבבת פרשנות עם פעולה פרקטית.

אז איך הילדים יקבלו את זה כמו שזה?

למה אם את לא חולקת איתם את האיפור ומוצרי הטיפוח שלך זה בסדר ואת לא יוצאת רעה?

למה כשרק את נוהגת באוטו זה בסדר ואת לא אמא רעה?

כשלך יהיה ברור שהאוכל שאת מכינה לעצמך הוא שלך בלבד, ולא מהווה ציון לאמהות שלך, גם להם יהיה ברור.

ואז יצטרכו לגבש פתרון אחר כגון לבקש מראש או להכין בעצמם גם.

נשמע שהם לפחות בגיל יסודי.

ואם הם יודעים על ההריון, אז בעייני אפשר לגייס אותם לשמור על העובר.

לשתף אותם שאמא בשמירה בגלל התינוק שבבטן ואסור לה לעשות כך וכך.. ובהריון אמא הרבה יותר רעבה כי הגוף שלה עובד קשה כדי לגדל את התינוק ולתת לו מה שצריך כדי שיוולד בריא וחזק בעז"ה. ולכן כשאתם רואים שאמר אוכלת x,y,z, זה כי היא צריכה את זה בשביל ההריון. לאמא לא נעים לא לתת לכם, אבל כשאמא נותנת לכם היא בעצם נותנת גם לתינוק פחות. והוא לא יכול לדאוג לעצמו כמו שאתם יכולים.

אז נרצה שתעזרו לנו לשמור על אמא והתינוק. אם אתם אוהבים את האוכל של אמא, רק תגידו לפני שנדע להכין מספיק. ואם לא אמרתם לפני, תדעו שאמר למרות שמאוד אוהבת אתכם, לא יכולה לתת לכם כי הגוף שלה ממש צריך את זה. 

והבטן עדיין לא נחשפה

וכן, שניהם בגיל היסודי אז בקטע הזה זה מקל עלי שיכינו לעצמם אם רעבים, אבל תמיד האוכל שלי נראה יותר מגרה משום מה.

גם אם אחליט לאכול חסה לא מתובלת- הם פתאום יסיימו את החבילה השניה... כי פתאום יש חשק

אבל זה לא נורא, שיהיה בתאבון

אבל לבקש ממני זה משהו שאהיה חייבת לעמוד על שלי, כנראה שאין לי ברירה

וסליחה מראש על השיפוטיות

אם הם אמורים להכין לעצמם 3 ארוחות נראה לי לגיטימי לפנק אותם בארוחה אחת ביום, למרות שהם יכולים לדאוג לעצמם הם עדיין יחסית קטנים..  בטח שהם לא יודעים מה הסיבה

בנוסף, אם שעה אחרי שסיימו לאכול את מקבלת משלוח שווה זה גם נראה לי מבאס מהצד.. במיוחד שזה לא משהו חריג כמו שאת מתארת.

אז נראה לי יש שתי אפשרויות, או לאכול דברים פשוטים יותר כשהם בסביבה ואז יותר קל לחלוק, ואת הדברים השווים לחכות לזמן שקט.

והאפשרות  השניה זה לשתף אותם ואז הדברים יתקבלו יותר.  

מעבר לזה, החופש תכף נגמר אז מניחה שיהיה לך יותר זמן לאכול בשקט 😉

ויש משהו במה שאת אומרת,

חוץ מהעניין שגם דברים פשוטים מושכים אותם

אכלתי חסה, חסה! הכי לא מפתה...

והם לקחו את החבילה השניה של החסה ואכלו אותה, את כולה...

האמת, באותה סיטואציה עפתי על זה שיש לי השפעה על מה שהם יאכלו, כי הם בכלל לא ילדים של ירקות.

מצד שני, זה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו בלי להטריח שיכינו לי 

הם היו מכינים לי ואז מבקשים ממה שהכינו

נגיד הכינו פנקייקים (כדי לשבוע אני צריכה איזה 4 לפחות) ומצאתי את עצמי אוכלת אחד וחצי

כשהם המכינים אז בכלל אין לי את הזכות לסרב להתחלק איתם,

כי להכין גם להם הם לא מוכנים, רק כשהם רעבים ואין ברירה אז מכינים לעצמם חביתה, טוסט או מלוואח הכי מורכב

לפחות מכל המשפחות שאני מכירה: אם אחד ההורים אוכל, מיד כולם ניגשים ורוצים גם. זוכרת את זה גם בתור ילדה.

באמת יש בזה משהו יותר מזמין.  

ואם לומר את האמת- טוסט שמכין מבוגר לא יידמה לטוסט שמכין ילד.

זה כמו שמבוגר יתגרה ממאכל במסעדה מסויימת ויעדיף את זה על פני להכין בבית

מאשר מסעדה

מסעדה זה יותר כדי להתפנק

או משלוח כשאין ברירה כמו עכשיו

כשהייתי בתחילת ההריון היה לי בחילות, לא הייתי מסוגלת לאכול כמעט כלום, בעלי הביא לי מהמילואים כעכים קטנים כאלה של עבאדי, זה היה כמעט הדבר היחיד שהייתי מסוגלת להכניס לפה... וכאמור רעבה כל הזמן, שמרתי על החטיפים האלה היטב לעצמי 😅, הבן שלי ביקש שאביא לו חבילה קטנה ולא הרשתי לו, רק הבאתי לו כמה כעכים בודדים, והוא ממש התחנן לחבילה אישית בשבילו, ולא הסכמתי וממש היה לי מצפון, מצד שני באמת רק זה מה שאכלתי.... בקיצור, מפה לשם, הילדים יצאו לתהילים אצל השכנה, פתאום הוא חוזר עם חטיף כעכים  של עבאדי מהתהילים, היה כמה ממתקים לבחירה והוא בחר את זה....חחחח... אמרתי, אין , הקב''ה דואג לילדים הקטנים... ראה שהוא כל כך רוצה ןסידר אותו מיד באותו יום!

לשאלתך, אולי תכיני כמות גדולה יותר, נגיד שתי חביתות, ואז אם יתחילו לבקש תביאי מהמנה השניה, אבל לא להתחיל להכין לכולם, אלא כל אחד טועם קצת מהמנה הנוספת שהכנת... חוצמיזה, מותר לך להגיד זה אוכל של אמא. 

לגבי כמות נוספת, כמובן שזה רעיון מבורך אם היה אפשרי

כי אני בשמירה אז עמידה מרובה לא טובה לי

אני לא מכינה אפילו לי חביתה חח

זה או אוכל קנוי או אוכל שהכנתי ביזע ודמעות ובסיכון שארגיש פתאום התכווצויות,

וגם כשהצעתי להזמין גם להם הם לא רצו, וחבל להזמין משלוח שאולי יהיה לשווא

אבל באמת אקח מפה שאתאם איתם ציפיות שאו שיזמינו איתי או שלא אביא להם גם אם יבקשו

זה משאיר אותי בסופו של דבר רעבה עצבנית וחלשה בלי טיפת סבלנות (גם כרגע בהריון ועד שאני מגיעה לאוכל גם ככה בקצה שלי, וגם בלי קשר זה לימוד טוב בעיני) .

הגדולה שלי בת שנתיים וחצי ועדיין אני מרגילה אותה שיש פעמים שאני אוכלת משהו והיא לא, וזה בסדר.

כמובן שאני עושה את זה כשאני יודעת בוודאות שהיא לא רעבה (אכלה לפניי) ואני יכולה להציע גם תחליף אחר שאני מסכימה - אם אין לי כח להתעסק בזה אז לא. ככל שאני יותר שלימה עם ה'לא' שלי ככה הוא יותר ברור לה והיא משחררת מזה מהר יותר.

בהתחלה היה לי מצפון, אבל אז הסברתי לעצמי שהילדה לא רעבה והכל בסדר- וככל שאני באמת בסדר עם זה היא גם בסדר עם זה וחוזרת למשחקים שלה.

יש פינוק ויש צורך, כשאני יודעת שהצורך שלהם מסופק אני יכולה בלי מצפון לדאוג לצורך שלי (בגיל קטן אני אחראית, בגיל גדול יכול להיות שהאחריות תעבור אליהם) אבל פינוק שלהם לא יכול לבוא על חשבון צורך שלי. פינוק נותנים בהרגשה טובה משני הצדדים. 

לפעמים קורה שהילדים חוזרים מהתהילים נגיד

ועם החשקים שיש בהריון יוצא לי לבקש מהם ציפס אחד או במבה אחת (חתיכה אחת, לא שקית חח)

ואולי פה הבעיה בכלל, שיש לי מצפון לא להביא להם כי הם בעצמם מביאים לי מהפינוקים שלהם שזה הצורך של הילדים כביכול

כל עוד הם לא מרגישים שהם חייבים וזה לא מגיע עם מניפולציות לא רואה בעיה. זה משמח לחלוק.

אני חושבת שילדים תמיד יבקשו מה שהם חושבים שיגרום להם להנאה, לא מצפה שהם לא יבקשו או יחשבו עליי ועל הצורך שלי קודם - כן מצפה שיקבלו גם תשובה שלילית.

שלגמרי מותר לך להגיד שזה האוכל שלך. ובעיקר אם הצעת מראש להזמין/להכין גם להם, והם סירבו.

אבל האמת שבאופן אישי אני גם מזדהה עם התחושה שלך שלא נעים לסרב להם כשהם מתגרים ורוצים לטעום, במיוחד כשהם תמיד מוכנים לתת לך לטעום מהדברים שלהם.

ולכן, אני חושבת שאם אני הייתי במצב כזה, הייתי פותחת את הנושא לשיחה איתם, מסבירה להם שאני מאוד אוהבת אותם ןבטח לא רוצה לגרות אותם. אבל אני גם לא רוצה להישאר רעבה אחרי ארוחה שהיתה אמורה להשביע אותי. ומבהירה להם שהם צריכים לחשוב מראש אם הם ירצו. וגם אם הם חושבים שהם ירצו רק קצת לטעום, הם צריכים להגיד מראש, כי קצת ועוד קצת לכל אחד לא משאיר לי מספיק בשבילי.. (אפשר גם מראש להכין/להזמין קצת יותר, ולשמור חלק מהכמות בצד לטעימות של מי שרוצה, ושיהיה ברור להם שמעבר לזה לא נוגעים).

אני לא יודעת מה הדבר ה*נכון* לעשות. אבל נראה לי שזה מה שהיה מתאים לי לעשות. מוזמנת לקחת אם מתאים לך...

אבל לצורך הדוגמה

אני מזמינה המבורגר, סלט חלומי,

מנות שאם אני אזמין כפול והם לא יאכלו- זה יזרק

אני לא אוכל מנת המבורגר נוספת , וסלט של אתמול זה לא כמו טרי וכדומה, ואם הם באמת לא יאכלו אז הם גם לא יאכלו למחרת.

אולי זו בעיה נוספת שלא קשורה, שאני לא אוכל משלוח מאתמול.. אבל זה כבר משהו אחר 

(אם זה בכלל רלוונטי מבחינתכם להזמין גם להם), ושישאו בתוצאות. הם מספיק גדולים לפי מה שאני מבינה להבין שאם אמרתם מקודם לא להזמין לכם, אז לא הזמנו וזה האוכל של אמא. ואם הזמנו כי רציתם ובסוף לא אכלתם, לא בטוח שפעם הבאה נזמין כי חבל על הכסף והאוכל.

מעלה עוד נקודה למחשבה, לא חייבים להסכים איתי.

בהריון של הקטן, היו לי בחילות זוועה וחולשה מטורפת. והרגשתי שבנוסף לקושי הפיזי אני צריכה להתמודד עם ההסתרה והתלונות של הילדים (שלא מצליחה לעזור להם או להיות איתם ומסרבת להם כל הזמן בלי סיבה כביכול מצידם).

אז ממש ממש בהתחלה (שבוע 5) כבר סיפרנו להם (לגדולים. היו בגיל יסודי). הם התרגשו מאוד! אמרנו להם שזאת הסיבה שאמא לא מכינה להם אוכל ולא עוזרת להם. ואנחנו צריכים שהם יעזרו. כמובן הדגשנו שלא מספרים לאף אחד, גם לא לדודים או לאחים הקטנים. כי זה סוד רק שלנו עד שהבטן תגדל ועוד אנשים כבר יראו מעצמם.

כמה עומס נפשי זה הוריד ממני!! מלחמה אחת פחות! וגם פיזית הם נרתמו יותר לעזור. 

שישמרו בסוד חחח

הם עלולים להתלהב וישר לספר לחברים בכיתה, למורה, ולכל מי שנקלע בדרכם..

אני מנסה את זה איתם עם סודות קטנים יותר

בשירשור אחר כתבת שאת בשלב של העמסת סוכר.

עד מתי תכננת לשמור את ההיריון בסוד?

מקווה שהילדים ידעו לפני השכנים והחברים שלהם בכיתה... שלא ישמעו פתאום ממישהו, או שישאלו אותם והם יובכו כי לא אמרו להם כלום והם לא יודעים אם זה נכון. או שפשוט יבינו מעצמם וידעו שאסור לדבר עם אמא על זה כי עובדה שהיא לא מספרת.

(עכשיו כשאני חושבת על זה, אולי בתת מודע זאת הסיבה שאמא שלי שמעה ממני על ההריון הראשון שהוא גם הנכד הראשון רק בתחילת השליש השני.  היא לא סיפרה לנו אף פעם על ההריונות. הבנו לבד. ולא דובר על זה אף פעם בבית)   

אני לא רואה בזה פסול

הריון חמישי זה לא כזה מרגש אותם

אולי הם כבר מבינים, בדיוק כמו שאת מספרת

לא רואה סיבה לספר על הריון שמוגדר בסיכון ואפילו המשפחה המורחבת לא יודעת..

ואני כרגע במצב שאני לא ממהרת לספר, כל עוד אפשר להסתיר, ואני בבית אז אין מי שיראה אותי ויגיד לילדים

אבל אלוקים גדול, רק הוא יודע מה יהיה עוד חודש חודשיים או אפילו שבוע הבא, אולי אראה לנכון לספר

גם ככה חוששת לספר כי זה הרבה זמן להמתין ואין להם תחושת זמן

כתבת שהילדים שלך בגילאי יסודי. לילדים בגיל כזה בהחלט יש תחושת זמן (גם לילדים צעירים יותר אפשר לתווך את הזמן, אבל זה לא העניין).

מגיע להם לשמוע ממך על ההיריון שעכשיו, בלי קשר ללידה שתהיה. למרות ואולי בגלל שההיריון בסיכון.

הם רואים אותך, הם מבינים שמשהו קורה, הם רואים שלא הכל כרגיל. איך את חושבת שהם מפרשים לעצמם את המציאות?

בהיריון הקודם לא סיפרנו לילדים עד שבוע מאוחר יחסית. תכננתי לספר להם אחרי הסקירה, ובסקירה גילינו שהעובר פגוע והבנו שנצטרך להפסיק את ההיריון.

למחרת פגשתי אשה די מבוגרת, שסיפרה לי שכשהילדים שלה היו בערך בגיל של הילדים שלך היא היתה בהיריון, וממש לפני שהיא סיפרה להם, בשבוע 18, הפסיק הדופק והיא עברה הפלה מאוחרת. לא סיפרה להם והכל המשיך כרגיל.

עברו שנים, הילדים שלה גדלו, ובשיחות איתם התברר לה שכולם ידעו שקרה משהו לאמא. הם לא ידעו מה בדיוק, אבל ידעו בוודאות שקרה משהו מאד עצוב ומדאיג, והכי גרוע - שזה משהו שאי אפשר לדבר עליו עם אבא ואמא.

בקבוצת תמיכה לנשים לאחר לידות שקטות שהשתתפתי בה היתה אשה חרדית, שהלידה השביעית הגיעה ללידה במועד ול"ע ילדה תינוק מת.

היא לא דיברה עם הילדים שלה על ההיריון בכלל, (אולי רק עם השניים הגדולים) נסעה ללדת בלילה וחזרה בבוקר והמשיכה בשגרה כרגיל ולא סיפרה להם כלום - לכאורה לא היה צורך כי הם לא ציפו לתינוק.

המצב שלה היה לא טוב, היא חזרה לשגרה יחסית מהר אבל התקשתה מאד להשתקם והסתובבה בתחושת צער ובדידות גדולה מאד.

הילדים שלך רואים ומרגישים אותך, מגיע להם לשמוע ממך מה קורה, מגיע גם לך להיות גלויה וכנה איתם, מגיע לכם לעבור את הדברים יחד כמשפחה לטוב ולמוטב.

ממש מזמינה אותך להתבונן בדברים למה את לא משתפת אותם ולשקול את זה שוב.

והצגת את הדברים ממש יפה

אנחנו פתוחים עם הילדים, מה שאפשר ובריא להם, הם שאלו מההתחלה למה אני לא עובדת ושיתפתי שיש לי דם בבטן, אפילו הראתי להם תמונת אולטרסאונד של ההמטומה

והסברתי להם שכדי שזה יעבור אז צריך לתת לבטן לנוח .

המחשתי להם כמו פצע ביד שאם ניגע ונגרד הרבה אז הוא לא יחלים, אז ככה צריך לא להתאמץ כדי שהדם בבטן יעבור בעזרת ה'.

אני מביאה להם תחושה שהם יכולים לשאול הכל, וזה גם מה שעזר לי בהתחלה כשהם היו מכינים לי אוכל כי הבינו את המצב.

על הריון ספציפי לא סיפרתי , כי באמת זו לא הסיבה לשמירה אלא ההמטומה שעליה כן דיברתי 

דם ופצע בבטן יכולים להיות דבר מאוד מבהיל לעומת זאת תינוק זה דבר נורא משמח ולכן גם אם יש קשיים בדרך זה נחווה בטוב 

ודם בבטן זה המצב

בהריון תקין לא הייתי נזהרת ושומרת בסוד כי הוא לא היה נחשב בסיכון, ואז גם הייתי מדברת על התינוק שצריך לשמור עליו

אבל הכי נכון לשתף את האמת שיש דם בבטן

ובגלל שזה מאוד שכיח (יש עוד כמה במשפחה שחוו את זה בהתחלה אמנם, אז הם לא מקשרים את זה להריון, אז הם מבינים שזה לא בהכרח מסוכן אלא פשוט לשמור)

כלומר עד הלידה?

לא רואה סיבה לספר לילדים שלך שאת בהיריון ושעומד להיוולד להם אח?

שאת בשמירת היריון וצריכה לנוח?

ואם את מזמינה תזמיני לעצמך בלילה ;)

אם הוא מכין דברים שיכולים להישאר עד הערב, אולי הם יסכימו לאכול מזה לאורך היום...

מבינה אותך מאוד, בפרט שזה אוכל... משום מה אוכל זה דבר חומרי אבל כל כך רגשי שמפעיל את כולנו...

ואני ממש נמנעת מלבקש מבעלי, למרות שהוא לא מביא הרגשה לא נעימה

אבל גם כשהןא מכין זה לחם עם חביתה, דברים קלים שגם אותם אני לא יכולה להכין . אז לבקש שיכין יותר גם לילדים זה מרגיש לי כבר לבקש את כל היד

וגם הילדים גדולים, יכולים להכין לעצמם חביתה, זו סתם עצלנות כבר

אלה לרגעי משבר שצריכה להתפנק...

וגם לא רוצה שהקטנים יתגרו כי אסור בגילאים הקטנים

זה מושג שאת משוכנעת שאם לא אומרים לילד 'כן', אז הוא בעצם חווה רוע מצד ההורה?

אני מנסה לדייק את הדברים...

יש לך משהו שחשוב לך, להזין את עצמך, הילדים רוצים ממך תשומת לב בצורה הזאת (אחרת מוזר שלא מסכימים לאכול בזמן אחר שאת מציעה להם)

אז תקראי את המפה, תסבירי להם שזה האוכל שלך ואין לך שום בעיה לדאוג להם לאוכל אחר או כזה בזמן *אחר*.

אחרי פעמיים גג הם יבינו את הפואנטה וכמובןןןן לתת להם צומי בצורה אחרת

אמא שדואגת לעצמה- זו אמא מופלאה שכולם מרוויחים מזה וכמובן שגם ילדיה... 

אבל כשמדובר באוכל זה מרגיש לי יותר רגיש מכל סירוב אחר

אבל אין ספק שלמדתי פה על עוד הסתכלות, ושצריכה לדאוג לעצמי

וכבר כמה ימים אני חושבת עלייך.

ורציתי להציע שאם למשל את מזמינה המבורגר, אז אולי את יכולה לעשות קניות שהפריזר יהיה מלא בדברים כמו המבורגר, לחמניות להמבורגר וכל מיני חומרי גלם שקל מאוד להרכיב מהם ארוחה כמו זו שאת מזמינה.  ואז הילדים פותחים מסעדה ומכינים לך ולהם וכל מה שהם צריכים לעשות זה הרכבה של מנות. וקצת לחתוך ירקות(אפשר לקנות חסה חתוכה כבר ולחתוך מלפפון בצל ועגבניה זה תואם גיל). ואז גם יש יותר כמות אם מישהו רוצה עוד וזה לא הרבה עבודה בשבילם להכין עוד. וגם מכינים לפי מה שרוצים.(יש אפילו וופל בלגי/פנקייק קפואים שרק מכניסים לטוסטר וכך גם לך יהיה יותר אוכל זמין)

וזה רעיון מבורך! כל מה שהצעת!

גם ההמבורגר וגם הוופל בלגי, זה באמת פתרון מעולה

תודה רבה רבה רבה!

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שמי איזבל נואה. זהו יום מאושר מאוד בחיי בזכות העזרה שנתן לי ד"ר אפטה. הוא עזר לי להחזיר את אשתי לשעבר בעזרת כישוף האהבה והקסם שלו. אני נשוי כבר 10 שנים וזה היה כל כך מפחיד ומתסכל כי אשתי בגדה וגם ביקשה גירושין, אבל כשנתקלתי בפוסט של ד"ר אפטה באינטרנט על איך הוא עזר לאנשים רבים ולעזור להם לתקן את מערכת היחסים שלהם ולגרום לאנשים להיות מאושרים במערכת היחסים שלהם, שלחתי לו הודעה במייל שלו והסברתי לו את מצבי ואז ביקשתי את עזרתו, אבל להפתעתי הגדולה, הוא ענה לי ואמר לי שהוא יעזור לי לשקם את נישואיי, והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי הכל בהתאם ועכשיו אני ומשפחתי חוגגים עכשיו כי אשתי השתנתה לחלוטין לטובה והיא אוהבת אותי יותר. היא תמיד רוצה להיות איתי ולא יכולה לעשות כלום בלי המתנה שלי. אני ממש נהנה מהנישואים שלי עכשיו, הכל בזכות ד"ר אפטה. אמשיך להעיד באינטרנט כי ד"ר אפטה הוא מטיל כישופים אמיתי. אם אתם זקוקים לעזרתו, אתם יכולים ליצור איתו קשר דרך האימייל שלו, וואטסאפ ו-VIBER; אימייל - drapata4@gmail.com, אתם יכולים גם להוסיף אותו בוואטסאפ: (+447307347648). הוא התשובה היחידה לבעיה שלכם וגורם לכם להרגיש מאושרים במערכת היחסים שלכם.

האם אתם רוצים את האקס שלכם בחזרה, רוצים כישוף אהבה למאהב חדש, פתרון בעיות בלי ילדים?

פתרון בעיות כלכליות?

פתרון למחלות?

אתם רוצים לקבל קידום בתפקיד שלכם.

הפתרון לבעיית הגירושין

וואטסאפ או התקשרו (+447307347648) (נא להתעלם אם אינכם צריכים עזרה)

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

מה נחשב מבוגר?

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

יום אחרי ילדתי חח, אבל זה היה 39

אני אישית עם כל ספק אפילו כביכול שטותי הלכתי למיון בקופה (רופא תורן ובחינם) לרוגע האישי

אבל מחכה שיבואו חכמות להרגיע אותך

עקרונית ההוראות הן כל שינוי בדפוס המוכר

חשבתי שיגידו לי שהכל טוב ולהרגע ושסתם שאלתי ועכשיו נלחצתי יותר, אבאלה

מה זה יכול להיות?

מה זה מיון בקופה? יש בכל קופה? פשוט באים או שצריכה הפניה?

חינם עד 19.

לק"י

(מרכז בריאות האשה).

אני פעם התייעצתי טלפונית, כי זכרתי שזה בעיה

ענתה לי האחות שאין בעיה, וזה תקין

רק על מיעוט נבדקים

אין באמור להיות ייעוץ רפואי בשום צורה! רק כתבתי כדי שאולי תתייעצי לפני שנוסעת (וכנל לכל אחת שבסיטואציה ותקרא את השרשור או תזכר בו)