אבל מכיוון שזו סוגיה חינוכית רגישה מאוד, אני חושב שאתל צריכים להתייעץ על זה עם איש/אישה/אנשי חינוך. אם אין לכם בקרבתכם, אולי שווה לנסות לדבר עם הרב יוני לביא.

ברור שאתם רוצים בטובתה, ובטח יש סיבות טובות למה בחרתם דווקא במסלול הזה בשבילה לשנים הבאות.

אולי כדאי לשבת לשיחה על כוס קפה ועוגה , להכניס אותה קצת לדיבור של מבוגרים ולפתוח איתה את הקשיים

מצד אחד להסביר לה את כל הסיבות הטובות שיכולות להיות כשתלך לשם, ומצד שני להקשיב מה באמת מפחיד אותה בדרך הזאת. אם זה נטו החברות אפשר לתאר לה הרבה מקרים שהחברות לא נשארת אותו הדבר או שזה דווקא מראה על חוזק נפשי ויכולת להתמודד עם מצבים חדשים, ולקבל שינויים בחיים.

כמובן שצריך לשים לב למצב הילדה אבל ככל שאתם תהיו בטוחים בבחירה שלכם כך אני מאמינה שהיא גם תקבל אותה בסופו של דבר.

הרי היא לא רואה את כל מה שרואים מזוית של הורה, היא רואה את הצד שלה

תשתפו אותה בבעיות שיכולות להיות בבית הספר אליו חברות שלה הולכות , ואלו דברים טובים יש בבית הספר שאתם רוצים לרשום אותה אליו

והכי חשוב-

לא להיבהל. היא נכנסת עכשיו לשלב בגיל ההתבגרות שלה, אני בטוחה שיהיו עוד הרבה התנהגויות כאלה על כל מני דברים, זה הזמן ללמוד כיצד לשמור על הסמכות ההורית ועם זאת לשמוע ולהקשיב לילד, להשאיר דלת פתוחה שירצה לדבר ולסמוך

בהצלחה

לא יודעת אם עוד רלוונטי.

בעיני יש כאן 2 צדדים שצריך ללמוד כהורים להחזיק יחד:

1. הבנה של הכאב והאובדן והחששות שלה. היא פוחדת לאבד את החברות ואת חיי החברה שלה, שהם ממש משמעותיים בגיל הזה. בלי להקטין את הכאב, בלי להגיד שזה לא נורא או שווה את זה, פשוט להקשיב לקושי שלה, לפחד שלה, למצוקה ולצרכים שלה.

2. ההבנה שאתם כרגע בחרתם מה שנכון בעיניכם עבורה, וכרגע זה מה שיקרה, למרות שאתם מבינים את כאבה ומצטערים בצערה.

מתוך האחיזה ב2 המקומות האלה לשאול אותה מה כן יוכל לעזור לה בכיתה החדשה,

או לשמור על קשר עם חברות, או לפתח חיי חברה מחודשים- לפי מה שתגיד שחשוב לה וכואב לה בסעיף 1.

בסוף וגם בהתחלה, אנחנו יותר זקוקים להכרה ולהבנה מאשר לפתרונות. הרבה פעמים כהורים אנחנו פוחדים להכיר ולהבין תחושות של ילד, שנוגדות

את הקו שלנו. לדוגמא אם ילד רוצה ממתק, או ללכת עם אבא, וזה מבחינתנו לא אפשרי כרגע,

לרוב נפחד לקבל את תחושת האכזבה והרצון שלו, כי אין ביכולתנו להעניק לו את מה שירצה.

ואחד הדברים החשובים זה ללמוד לדעת לתת מקום לקושי, לכאב, לפחד, לרצון, גם אם אין לנו כרגע

פתרון קסם. מהר מאד נגלה שעצם ההכרה וההקשבה משמעותית ברוב המקרים יותר מהדבר עצמו...

וכמובן תפילות רבות, ולתת לה תחושה שאתם איתה.

בהצלחה רבה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...