סיפור הלידה שלנו
חייבת לשתף וגם ככה הבייבי בסקין טו סקין כל היום - ישן.. אז ננצל את הזמן הזה.
כמו שאתן יודעות משבוע 37-38 מאוד רציתי ללדת
היה הריון מאתגר
עם מלא מתח סיכון
כל בדיקה שלישית ''גילו'' משהו חדש שבסוף התבררו כשטויות..
בקיצור, הייתי בלחץ ורציתי את הילד המושלם שלנו בחוץ בריא ושלם!!!
בקיצור,
שבוע 38-39 מתחילים קצת צירונים
הולכים מתחזקים צפופים ופתאום נעלמים
זה הכניס אותי ממש לטירוף חושים
כי כבר דייי. יש צירים. אין לידה.
שבוע 40 בודקים פתיחה - פתיחה 2 מחיקה 80
הצירים עדיין קיימים וכל פעם שכבר חושבת לצאת להיבדק הם נעלמים!!!!
בנוסף,
מתחילת המעקב של התנועות העובר רגוע או שאני לא יודעת להרגיש טוב
אבל היו לי כמה וכמה פעמים מקרים כאלה של מיעוט או חוסר תנועות להרבה זמן
איך שהגעתי ל 40 כבר הרגשתי שדיי מיציתי
הבריאות הנפשית שלי גם חשובה
מה גם שכל רופא שני שהגעתי אליו אמר לי ככה
''פה בניטור יש תנועות (בהתחלה או רק אחרי שעה ניטור). אבל אם לדעתך אין תנועות או שיש מיעוט אז הרגע זירוז''. אף פעם לא הצלחתי להחליט האם באמת היו תנועות. אולי אני המוזרה שלא מרגישה? אני ההיסטרית בהגזמה?
בקיצור התלבטתי ממש מה לעשות..
בינתיים בהתלבטןת הזאת מצאתי את עצמי יומם וליל יושבת על הספה סופרת תנועות
מזיזה בכח את הבטן מצד לצד,
אוכלת שוכבת קנה מתיישבת
עושה הכל כדי להרגיש ועוברוני בטובו מפרגן ליטוף כזה בקטנה עם הציפורן של הזרת. זה שיגע אותי.
תכלס - מעקב עודף
40 פלוס 1 פתיחה 2 מחיקה 80
עושה סטריפינג - הצירים שהיו עדיין קיימים ולא מתחזקים. אין שינוי.
יום למחרת יוצא פקק רירי מרשים.
40 פלוס 4 שוב מעקב
פתיחה 3 מחיקה 80. שוב עושה סטריפינג
באולטראסאונד הרופאה לא מתה על מצב השלייה ככה לדבריה מפנה לזירוז בבית חולים. אומרת שאפשר לסחוב ככה עוד יומיים אבל ב 41 צריכה לעבור למעקב בבית חולים והוא דיי רחוק ממני..
לא רציתי את הלחץ הזה של הרופאה בנוסף ללחץ שהיה קיים גם ככה.
החלטנו לנסוע
בהגיעי לבית חולים שתיתי 2 כפות שמן קיק עם מיץ תפוזים. טעם מבחיל. ישבתי בשירותי נכים רק חיכיתי לשלשולים שפשוט לא הגיעו.
הצירים לאט לאט מתחזקים.
נכנסת למיון יולדות
מוניטור - תקין
אולטראסאונד - הטכנאית לא מבינה מה הלחץ של הרופאה בקופה מבחינתה הכל מושלם עם השליה (בשלב הזה ממש מאוכזבת כי רציתי להיות אחרי).
עוברת להמתין לרןםאה
בינתיים הצירים מתחזקים (אם זה בגלל הסטריפינג של הבוקר או השמן קיק - לא ידוע..)
הרופאה אומרת שבגלל שהשליה תקינה - זירוז היא לא עושה בהתאם להנחיות של הבית חולים עד 41..
אבל תבדוק את מצב הפתיחה
בודקת - אני בפתיחה 4!!!
סופר מרגש.
היא ממליצה לצאת לטייל בבית חולים
לטייל בנחת
שואלת אם דווקא מדרגות
אומרת שלא, שהיא רוצה שאכנס לרגיעה ושחרור ולא לאדרנלין וסטרס
אבל בינינו בזמן צירים - אין סיכוי שפשוט יושבת במקום
עשיתי סיבובים כמעט בכל המחלקות.
הרופאה ממליצה לחזור אחרי שהצירים קצת מתחזקים או מצטופפים.
בפגישה עם הרופאה גם שאלתי מה הסיכוי שלי ללידת מים (בכלל אירוע pph בלידה קודמת) - אומרת שאין סיכוי. לא לוקחים סיכונים.
שעתיים אחרי חוזרת.
הרופאה נכנסה לקיסרי ויש תור של 10 נשים ממתינות.
ניגשת למיילדת במיון אומרת לה שממש כאובה
היא בודקת פתיחה ואומרת לי שאני על 3.5
זה היה מזה מתסכל
כי א. כואב לי הרבה יותר. ב. היה לי לפני שעתיים פתיחה 4 איך חזרנו אחורה???????????
בבושת פנים יוצאת להמשיך בסיבובים
רבע שעה אחר כך אמרתי אני אבקש אפידורל שתתן לי להיכנס לחדר לידה כי כואב לי באמת
מיילדת אחרת בודקת פתיחה והופ אני בפתיחה 6
מכניסים לחדר לידה.
אני נכנסת לחדר 7 בעין כרם - חדר של לידת מים
שואלת בהתרגשות את המיילדת מה הסיכוי אומרת לי כן למה לא אבל רק נקבל את האישור של הרופאה אחראית משמרת
הולכת שואלת חוזרת
וכן - יש אישור
עושה לי מוניטור
ב''ה עוברוני שיחק אותה כמו שצריך
20 דקות ניטור כשאני במקלחת עם זרם מים
נכנסת למים בשעה 18:30
משם הדברים התגלגלו
המים הקלו מאוד מאוד מאוד מאוד על הכאב
מים חמים
פלוס טוש על מקום הכאב
אם זה בגב או בבטן
העברנו את הזמן במים בכמה תנוחות
הדולה המיילדת בעלי כולם ממש ממש עזרו
אורות עמומים בחדר
אורות צבעוניים באמבטיה הענקית
מוזיקה מובנת (לידע כללי - בחדר הזה יש אפשרות של פלייליסט בחדר למוזיקה חסידית ערבית מזרחית נעימות מרגיעות ואולי עוד כמה.. בחרנו בנעימות)
אחרי כשעה מכניסה למים
ככל הנראה פתיחה מלאה
המיילדת במהלך הלידה לא בדקה פתיחה, זה היה נטו על סמך התחושה שלי שיש לי צורך ללחוץ.
זה הרגיש ממש כמו קאקי תקוע
כזו עצירות כואבת תקועה בישבן
אני צועקת על כולם שלא מסוגלת ללחוץ כי בורח לי קאקי
אני מתרוממת אומרת לה ''דייייי תני לי ללכת לשירותים ולחזור למים''
המיילדת אומרת לי רגע תלחצי אני מוציאה את הקאקי מייד מהמים 🤭🤣
לא הייתי מסוגלת ללחוץ
גם כאב לי ממש
ניסיתי לבקש אפידורל כי באמת שזה כאב..
אבל אחרי הפצרות סוף-סוף הועלתי בטובי ללחוץ
מגיע ציר
אני צורחת לעצמי בלב (כלפי חוץ כמובן אשכנזיה מאופקת)
שהנה לוחצת ומסיימת עם זה!!!!
שאני הכי מסוגלת שיש בעולם להוציא את הדבר הזה ממניייייייייי
בקיצור,
מגיע ציר
לוחצת פעמיים שלוש ולא יוצא
מחכה לציר שאחרי
מחליפה לתנוחת כריעה
שוב לוחצת הראש יותר (אמאל'ה ההקלה)
עוד לחיצה - הגוף בחוץ
כולו יצא בתוך שק מי שפיר שלם
המיילדת קרעה את השק אחרי שיצא
קצת העברנו עליו מהמים באמבטיה הורדנו שאריות
התחבקנו לקצת
חיתוך חבל טבור
יוצאת מהמים כמובן בזריזות בגלל הסיכון לדימום
עולה למיטה
יולדת את השלייה (אגב, לדברי המיילדת באמת הייתה כבר זקנה.. הבנתי ממנה שלא תמיד רואים באולטראסאונד את מצב הזקנה ככה שכנראה בגלל זה מבחינת הרופאה במיון יולדות היא אל ראתה סיבה להשאיר..)
וזהו - אנחנו אחרי תודה לה'
אחרי לידה קודמת ששכבתי כמו מקק הפוך 30 שעות בחדר לידה עם אפידורל
חייבת לציין שלידת מים ממש הקל לי על הכאב
אני כל-כך מרוצה שהייתה לי חוויה משלימה כזאת ללידה אחרי הפעם הקודמת.
נולד תינוקי מתוק
שוקל 2900 (הערכה לפני שבוע של 3500 חחח)
כל הספקות החרדות הלחצים
זהו - הילד שוכב עליי בריא ושלם
תינוקי מתוק מפונק קטני כל היום ישן עליי
קיבלתי חדר בביות מלא, במחלקה החדשה
התחלתי בחדר עם עוד יולדת
בבוקר עקב כך שתינוקי שלנו בכה רבע לילה (לא ברור לי עד לרגע זה מה הייתה הסיבה כי מאז הלילה הוא מושלם ממש) - בגלל שבכה זכינו בחדר פרטי.
זכות ענקית.
עם הפנים קדימה ללילה הקרוב שיהיה לנו בהצלחה חחח
ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר. 
