דנתור מביע ייאוש מהמלחמה. אבל חוץ מזה הוא מסרב למלכות ארגורן בלי שום קשר. השאלה אם הוא מסב לחזרת מלך לגונדור, או מסרב לשושלת יסילדור מארנור כי לדעתו זו שושלת מנוונת ומסכנה כבר. אבל אם היו מוצאים יורש לאנריון בגונדור אז הוא היה מסכים.

שנלחמים נגד סאורון שקשור לבני האדם שבמזרח ובדרום. גם אם הוא מתכוון במערב לנומנור, הוא לא מזלזל במורשת של נומנור, הוא רק מביע ייאוש מכך שהם יוכלו לנצח. הוא עצמו אומר לפני מותו שהוא היה רוצה לראות בהמשך תפארת גונדור ולמשול בה, אבל הוא מיואש ויודע שאין לזה סיכוי. אז "אכן הכזיב המערב" זה לא זלזול במורשת, אלא ייאוש מנצחון.

אבל לגבי ארגורן הוא אומר "לא אהיה כפוף לשושלת שאבד זמנה וסר חינה" או משהו דומה. זה כבר זלזול, השאלה האם הוא מתכוון לכל צאצאי אלנדיל, או רק לצאצאי יסילדור בארנור בצפון?

לא יצא לקרוא אותו. אבל הייתי מסוקרן לקרוא (כמובן לא סולח לה על איתילה במקום איתיליין. מזל שלא כתבה לותיה במקום לותין. או על צלברימבור).

בכל מקרה המוות של דנתור היה מעשה של ייאוש. אבל הוא לא זלזל במורשת שלו, הרי לא היה בקיא במסורה כמוהו בכל גונדור.

אני בדרכ מעדיף את לוטם

אבל יש כמה מקומות ששלה יותר יפה

נכון, הוא היה מטורף לחלוטין

אילו היה במצב רגיל

לעולם לא היה אומר אכן כזיב המערב

הרי בכלל לא ציפו לעזרת ולינור בעידן השלישי (ואת עזרת גנדלף הוא ממאן לקבל)

אבל ולינור שלחה עזרה

שעושים טרקים בהרי האובך.

בעל הבית היה חכם כליטאי, צדיק כאדמור, כלל ישראלי כמזרוחניק, ורב חסד כ(רב) סתיו

בשדה התעופה

עימותים בספרד: פעילי משט הוכו בנמל התעופה, בישראל עקצו

והכי מצחיק זה שגדעון סער הזמין את השגריר הספרדי לשיחת נזיפה בעקבות אלימות המשטרה הספרדית נשברתי

מנווה, אני בוחר רק במנווה, הוא יעשה פה סדר עם כל הנומנורים המסתננים שרוצים להגר לאמאן. יוריד עליהם הרים מתמוטטים.

בעצם אני בוחר במפלגה של ארו, יקרע את קרקעית הים

עם עוקץ

מעשה אבות סימן לרבנים

כי ידעו שהוא הולך לברוח עם הטבעת, זה היה רגע לפני נקודת האל־חזור

בינתיים פוגעים ביכולות הבסיג' כדי להפיל את משטר סאורונאי

-עם כלביא

-שאגת הארי

-שיבת הסימבה

בתחום של כמה העולם והאדם שרוי בחטא ונופל אליו בקלות וללא סיוע שמיימי לא יכול לצאת מזה בעצמו, אז הוא נוצרי. (חטא הנולדור והתדרדרותם המוסרית והמדינית עד שקיבלו סיוע בסוף העידן הראשון, חטא נומנור, ההשפעה המוחלטת המחטיאה של הטבעת ללא יכולת לשלוט בנפש ולצאת מהרשע, גולום שלא הצליח לחזור בתשובה גם כשניסה, ההתדרדרות המוסרית של אלדריון וארנדיס, וכדומה)

בשאר הדברים הוא פגאני עם השפעות חלקיות מהתנ"ך

החלטתו של בילבו  לחוס על גולום, ולאחר מכן החלטתו של פרודו לעשות אותו דבר, היא מה שבסופו של דבר מאפשר את השמדת הטבעת. זה רעיון נוצרי קלאסי: רחמים חשובים יותר מצדק נוקשה

חוץ מזה טולקין אמר בעצמו ששרהט היא יצירה קתולית