אני חושבת שאנחנו אוכלים יחסית בריא, אבל לא עשיתי שינוי, ככה גדלתי. שינוי זה באמת יותר קשה אבל לגמרי אפשרי!

תפריט ארוחות ערב שלנו (אנחנו אוכלים ארוחה מבושלת בערב):

הקדמה - כל יום יש סלט אז לא אכתוב את זה כל פעם. בדרך כלל מלפפונים ועגבניות, לפעמים מוסיפה גם חסה או גזר מגורד או שניהם.

ראשון - פסטה מקמח מלא וחביתות

שני - ספגטי מקמח מלא ובשר טחון

שלישי - צ'יפס בתנור (לא קפוא. תפו"א אמיתיים חתוכים לרצועות) וקציצות טונה או דג בפירורים

רביעי - עוף ואורז (ניסיתי מלא אבל הילדים לא אוהבים אז אורז לבן)

חמישי - משתנה. לפעמים פיצה ביתית (לחם או בסיס לפיצה מקמח מלא, רוטב עגבניות וגבינה צהובה), לפעמים שוב פסטה וחביתות, לפעמים פסטה עם רוטב חלבי, לעיתים נדירות פנקייקים. לא אוהבת להכין כי זה מטוגן

גם לשבת מכינה שניצלים בתנור

התכוונתי לכל השינוי הכללי.  

ארוחת צהריים יחסית בריאה עם אוכל בשרי מבושל, יום אחד שניצל מטוגן, אבל כל השאר זה די גרוע..

הרבה טוסטים או פיצות לארוחת עשר או ערב,  הם לא מסכימים לקמח מלא 

לרגיל..?

אם זה בצק שאת מכינה, תשלבי עם קמח רגיל, אצלנו זה לא מורגש בכלל

והאמת שממה שאני יודעת טוסט ופיצה זה בכלל לא בריא, אז אולי כדאי לנסות להמיר חלק מהקמח במלא בפיצה ולגוון ארוחות ערב בהדרגה, אחרי החופש כמובן

להוסיף הרבה ירקות.. בחורף אפשר להכין מרקים גם

בטח יותר מאלה שמעורבבות עם שומן צמחי (שזה לגמרי מרגרינה)

אבל מוצרלה מגורדת זה ממש סבבה וזה טעים וגם גבינה צהובה איכותית זה לא נורא כל כך

בעלי מצא איזו מותג זול של גבינה צהובה ומאז זה מה שהוא מעדיף להביא..

לק"י

לנועם יש חבילות של 500 גרם, ואין שם שמן צמחי.

(ולעוד חברות אין)

צמחי. אז הרבה סיכויים שמה שבעלך קנה זה בסדר.

רק אומרת 

אני אופה עם רובינפלד וזה מושלם.

אבל קמח מלא 100 אחוז בעיני הרבה פחות טעים...

ואני בכלל לא רגילה לקמח לבן אני תמיד אוכלת מלא

כי כן יש 80 אחוז מהסובין שהוא מזין יותר.

ברור שמאה יותר בריא אבל זה גם יותר כבד. אישית לא אוהבת לאפות עם מאה חשוב לי שיהיה אוורירי וטעים וגם הפער לא מאוד משמעותי

אבל זה מאוד משנה איזה חברה קונים.

יש כאלה שלא יוצא טוב גם ה80 אחוז....

יש חברות שמערבבות לבן ומלא וזה משהו אחר מאשר לסנן 20אחוז מהסובין

אני קונה רובינפלד והוא יוצא מושלם אבל זה יחסית יקר. יש עוד חברות טובות צריך לנסות ולראות 

שבדרך כלל זה לא 80%  מהסובין. זה 80% מהגרעין, מה שכנראה אומר שהוציאו את רוב אם לא כל הסובין

בקמח 70% הרבה פעמים זה באמת 70% מהסובין. 

אני לא באמת בררתי.

אבל לפעמים ממש כתוב שזה קמח מלא ולבן מעורבב

קודם כול לבחור דברים בריאים שאתם אוהבים, ולשלב אותם בכל ארוחה, גם אם יש בה גם דברים לא בריאים. (סלט, למשל)

שנית - להמיר בהדרגה חומרי גלם לכאלה בריאים יותר (למשל - קמח מלא באפייה. בהתחלה לערבב קמח לבן וקמח מלא, ולאט לאט להוריד את הכמויות של הקמח הלבן).

ורק אחר כך - להוריד לאט לאט דברים לא בריאים מהתפריט, ולחשןב על תחליפים בשבילם (פירות במקום ממתקים וכו').

אני באה מבית שדוגל בעיקרון באוכל בריא. כשהיינו ילדים קטנים זה היה קשה יותר, אבל כיום כמעט אי אפשר למצוא שוקולד בבית של ההורים שלי (למגינת לבי 🤭).

ככה שאת הכללים (ואת נקיפות המצפון...) אני מכירה. מבחינת היישום בפועל - זה ממש ממש קשה לי. גם כי אני מכורה לשוקולד, וגם כי אני לא אוהבת לבשל ולאפות, אז מעדיפה לקנות דברים מוכנים/מהירי הכנה, שהם בדרך כלל לא בריאים... (אבל כן מצאתי דברים בריאים שקל להכין מהם אוכל, כמו טופו וכרובית וברוקולי קפואים וגם חסה קצוצה ושטופה...)

אז אם אנחנו קונים קמח וסוכר לבית - משתדלים שזה יהיה מלא וחום, אבל זה לא שנימנע לגמרי מאכילה של קמח לבן וסוכר לבן... מרגרינה וקולה, שהם הדברים הבסיסיים הכי לא בריאים, אנחנו לא מכניסים הביתה (אבל כן נאכל בחוץ דברים שיש בהם מרגרינה).

ואני מקווה שאיכשהו בעתיד, כשיהיו לי זמן וכוחות (ולא יהיו בחילות של היריונות...) ולא יהיו בבית ילדים חובבי חטיפים עתירי מונסודיום גלוטומט - נעבור לתזונה בריאה יותר (ואז הבת שלי תתעצבן כשלא יהיה פה שוקולד ), אבל בינתיים לא עושה צעדים דרסטיים שלא אהיה מסוגלת לעמוד בהם...

(בעלי אגב בא מבית שבכלל לא מכירים בו את כללי הבריאות. חמותי הייתה בטוחה שקורנפלקס נחשב בריא... אבל מצד שני - יש לו כוח רצון יותר חזק ממני וגם יותר מסוגלות לבשל. אז אני מקווה שביחד נצליח מתישהו לחולל את השינוי...)

למשל:

- בלי שתיה מתוקה בבית

- בלי מרגרינה

- בלי טיגון (אגב שניצל בתנור יוצא ממש טעים)

לראות איך הולך ואז להמשיך הלאה

ימי שישי אנחנו לא מסתדרים עם ארוחת צהריים אז מביאים הרבה פעמים בורקסים קפואים שזה ממש זבל.

ירקות הם אוהבים סלט ומשתדלת שיהיה בצהריים ובערב. אבל הם פחות אוהבים ירקות חתוכים אז זה כן פרויקט כל פעם להכין

כשזה קבוע זה נכנס ספונטני בתוך הבישולים,

מוכן כשהילדים חוזרים מהמסגרות.

הם יודעים למה לצפות אז לא מתבאסים ולא מבקשים משהו אחר.

אנחנו לדוגמה מכינים פסטה עם רוטב טונה.

כשיש לי זמן מטגנת בצל, אם אין זמן אז מוותרת על הבצל.

שמה קופסה של עגבניות קצוצות מקופסת שימורים, קופסת טונה, אבקת שום, פפריקה ומלח.

נותנת לטעמים להיספג כמה דקות.

פסטה מכינה רגיל.

בצלחות הם מערבבים.

התחלנו עם ילד אחד שבקושי נגע בטונה והיום ארבעתם אוכלים נהדר.

לפעמים פורסת להם ירקות אם יש זמן, הם גם למדו לפרוס לעצמם.

כשזה רוטינה קבועה זה די קל.

בגלל שזאת ארוחת יום שישי קבועה, באמצע שבוע לא אוכלים את זה אז לא נמאס כל שישי לאכול אותו דבר.

אפשר על אותו עיקרון להכין שקשוקה.

איך להשיג ארוחת צהריים במינימום מאמץ,

אבל סחתיין עלייך!

שלחי מיקום נקפוץ מחר

קוגל תפו"א זה 5 דקות עבודה

שניצלים בתנור, לרוב חותכת לחתיכות בחמישי בלילה ומתבלת. בצהריים נשאר רק לסדר בתבנית ולשגר לתנור ל10 דקות לפני שהילדים מגיעים 

שישי בצהריים- פשוט לחשוב עך משהו קל ופשוט ולהכין אותו. אני מכינה מרק ירקות גדול שכולם אוהבים, אוכלים עם שקדי מרק (זה הקטע הקצת פחות בריא..) ושבעים עד שבת.

המקרר מלא בירקות ופירות, זה גורם לילדים להוסיף לארוחות או לאכול בין הארוחות.

יש תמי 4 וזה עוזר לילדים לשתות בעיקר מים/ סודה

מבשלים בעיקר לשבת, אוכל בריא.

לא עשינו שינוי, מכירה ככה מההורים שלי והמשכתי אצלי. 

מרגישה שהרבה זה התפיסה שלי ולהכין לי רשימת רעיונות מראש ואז הכל פשוט יותר..

אוכלים בצהרים מבושל (ברכ בשרי). מכינה לרוב אורז שזה די זריז ובלי עבודה כמעט ומכינה במקביל עוד מאכל כמו כנפיים בתנור/ בסיר/ עם תפוא, חזה עוף בכל הצורות שלו- סיר, מטוגן, תנור, שניצל וכו, בשר טחון במחבת או בלונז..

לפעמים קציצות טונה או ירקות מאודים או מוקפצים כשהאורחה פרווה או לביבות עם עדשים כתומות וכד'..

אוהבת להוסיף המון פעמים במקביל לאורז גם תפוא מבושלים/ בתנור, בטטה מטובלת בתנור, ירקות אפויים וכו.

לפעמים גם עוף (יותר זמן הכנה, יותר יקר ופחות אוהבת בכללי), קציצות מטוגנות או ברוטב שזה יותר עבודה וכו..

ובערב אוכלים סלט או ירקות חתוכים עם חביתה/ ביצים קשות/ לפעמים בלינצסים או לחם מטוגן או מרק.. מי שרעב מ7סיף פריכיות אורז..

ומבחינה כלכלית, מבחינתי למשפחה של 5 נפשות שאוכלות אפשר בכיף לשים שלושת רבעי חב כנפיים (עולה קצת יותר מפסטה) וגם חב חזה עוף מחלקת ל2/3/4 תלוי בגודל של החבילה וממש מספיק לנו (אוכלים המון! אבל מבחינתנו הבסיס זה האורז והתוספת השניה אם יש..)

יכול ללכת 1.5 חזה עוף..

או מגש וחצי כרעיים או עוף שלם..

אבל האמת שבבשר ועוף אנחנו לא חוסכים.

קטניות הם ממש לא אוהבים וגם אני לא, גם לא ירקות קפואים כמו אפונה או שעועית ירוקה.

אבל פתאום לעשות שינוי ולעבור לשימוש רק בשמן זית או קוקוס, קמח כוסמין לבן, יותר אגוזים, שוקולד מריר באחוזים גבוהים וירקות פירות באיכות טובה יכול להקפיץ את הסל בכמה מאות

אבל אורז בה כן וגם התרגלו כנראה.. לא נוגעים בירקות קפואים ובשאר הקטניות..

אני לא מרגישה שאוכלים לא טוב למרות שמשתמשת בקמח לבן (לא משתמשים הרבה בשבוע אבל כשכן..), שמן זית לטיגון בכל מקרה לא טוב אז כן משקיעה בשביל תנור/ סלט ובכללי מורידה מאד בכמות השמן..

ירקות ופירות שווה להשקיע לדעתי אבל אפשר לבדוק באיזה חנות הכי זול ולעשות קניה מרוכזת פעם בשבוע..

וגם אנחנו אכלנו פעם ככה אבל אני כן מתקמצנת על בשרי אז למדנו לשבוע גם בחצי מהכמות..

רחב בין תזונה שמבוססת על מטוגן והמון מאפים, לבין תזונה שמבוססת על קמח מלא וירקות.

אני חושבת שחשוב לאזן, בעיניי כדאי שאוכל יהיה טעים, כי זה מה שעושה חשק להמשיך לאכול אותו לאורך זמן.

לי אישית קמח מלא לא טעים, אז אני לא אוכלת. כשאני מנסה לשמור על תזונה מאוזנת, אני מנסה למצוא מה יהיה לי טעים ולא רק מה יהיה לי בריא.

יש כן עקרונות שמקפידים עליהם אצלנו:

1. ארוחות צהריים וערב מורכבות מפחמימה, חלבון וירק. אני לא מכריחה לאכול מהכל, אבל כן מציעה את שלושתם על השולחן.

2. אין שתייה מתוקה בבית בכלל

3. בלי מרגרינה

4. אוכל ביתי ולא קנוי (למשל, שניצלים ביתיים ולא שניצל קפוא בתנור. מידי פעם אפשר, אבל לא כמשהו קבוע)

ארוחות צהריים זה בשרי, בלי חישוב יותר מידי לגבי סוג הבשר.

ארוחות ערב זה פסטה, חביתות, ירקות. לא איזה מזון בריאות מיוחד, אבל בהחלט מאוזן.

אני חושבת שהשיח שיש היום על בריאות הוא חשוב מאוד, אבל צריך לשים לב לא לקחת אותו לקיצוניות.

אבל עדיין כשיש עוגות בסופי שבוע וממתקים וחטיפים במסגרות למינהם  ולא רוצה לאסור א כן חושבת שצריך להוריד יותר בבית

דגים מדי פעם

עוף/ בשר מדי פעם

קינואה, כוסמת, חיטה אני מכינה לעצמנו ומדי פעם הם אוכלים...

גם עלי וגם על בעלי תזונה בריאה יותר משפיעה מאוד

אז אני מכינה בשבילנו ולרוב הם מצטרפים..

אבל כן מכינה גם פסטה פתיתים וכזה...

מרק עדשים ירוקות וגריסי פנינה

מרק אפונה

מרק עדשים אדומות

מרק שעועית עם הרבה ירקות

כשיש אלטרנטיבה בריאה אז לא מעט בוחרים בה..

חוץ מזה יש מלא אתרים שגם מסבירים על החשיבות וזה עוזר להיכנס לזה

וגם מלא אתרים של רעיונות איך לבשל לילדים בריא

לא חובשת שבריר בהכרח יותר יקר

שובעים יותר מבריא ומשאר הפחמימות ריקות

ולא חייבים לקנות את הדברים המוגזמים... 

יש לה אפילו קורס קליל ב140₪ שמלמד על מתכונים בריאים וקלים לילדים..

לי היה הכי פשוט לקרוא על מה בריא

ואז לחפש מתכונים רגילים של ניקי למשל

אבל שהמרכיבים הם קטניות ודגנים מלאים..

האמת שאם בעלי היה משתף פעולה בנושא הזה היה יכול להיות קל יותר 

במקום חטיפים תקנו פירות שווים

בכל ארוחה ירק

קטניות זה יחסית זול

א. כל שינוי אפילו קטן לתזונה בריאה ומאוזנת- שווה מכפיל את עצמו בעתיד כי הגוף בריא ומרוויחים תפקוד תקין ובריאות לאורך זמן .

כמו השקעה לטווח ארוך .

ב. כמו שלא כל מה שבריא- טעים ,

   ככה לא כל מה שטעים- בריא.

ג. טעמים זה מיומנות נרכשת ותמיד אפשר להתנסות וללמוד (גם עם עצמינו וגם עם הילדים) דברים חדשים.

ד. חינוכית - יש ספר ילדים שנקרא

"שוקו ואני אוכלים צבעוני" - מדבר על תזונה בריאה.  בעיניי טוב כדי להנגיש לילדים את הנושא הזה ולעורר את רצונם לשמור על בריאותם.

אפשר גם לדבר על התועלת בשמירה על הבריאות (חלק מדרכי ה' כדי שנוכל לעבוד את ה' בשמחה ) הנזק שבצבעי מאכל/ סוכר והשפע של הפירות/ירקות/ צבעים שהשם נותן לנו בעולם כדי שנשתמש ונהיה בריאים .

ה. יישום - מוצרי יסוד זולים שקל להכניס אותם לשגרה- הן במרקים והן כתוספת חלבונית

קטניות (שניצל עדשים ותירס-דומה לטבעול ובריא יותר , פלאפל שאת מכינה בבית, חומוס מונבט)

ו. ירקות בצורות שונות - פרוסות, סלט, "פרצוף" שזה נחמד לילדים לאכול ממעשה ידיהם

ז. מאפינס ירקות תוצרת בית שניתן להקפיא ולהפשיר- ואם הילדים שותפים להכנה ייתכן שזה יגרום להם לרצות לטעום ולהתחבר לזה בהמשך, כך שזה יהיה חלק מהתפריט החדש.

ח. קמחים- הכוסמין יותר קל ומשתלב עם קמחים אחרים , ניתן להכין איתו הכל- מחלות ועד עוגיות. מציעה לשלב בהתחלה עם קמח לבן ולאט לאט להוריד בכמות- עד שהמאפה רק מכוסמין.

כוסמין הוא רק דוגמא לקמחים בריאים נוספים...

ט. ואחרון, מכיוון שטעם הוא נרכש, בהחלט ניתן ללמוד להינות מפירות העונה (לא כדאי להגזים בהם כדי שלא ליצור תגובה שלילית ומאיסה בהם)

בהצלחה רבה !

דוקא אוכל בריא הוא פחות יקר וממש לא חייב דברים שדורשים הרבה עבודה.

אפשר אורז או מגדרה עם סלט

להעדיף לאפות ולא לטגן- אם זה ציפס למשל טז לשים בתנור ולא טיגון

אפשר גם סתם סנדביץ (בעדיפות קמח מלא) עם חומוס או גבינה וירקות חתוכים

חביתה, מקושקשת, ביצה קשה- ביצים זה מאוד בריא

על הדברים האלו ואפשר לאכול אותם וככל שתכינו בבית ותצרכו פחות דברים מעובדים יותר טוב

הראשון להמיר סוכר קנה בתחליפים כמו סוכר קוקוס/דבש/סילאן/מייפל

לחם לעבור למאפי מחמצת או מאפי כוסמין (פיצות/עוגות/לחמים וכד' אפילו ג'חנון ומלאווח)

שמן זית ושמן קוקוס

פסטות כוסמין יש בשפע

ממתקים מחומרים טובים גרנולה ביתית, קקאו אורגני לא קלוי/שוקולד איכותי

על בסיס שקדיה, טחינה (לא בהגזמה)

זה הכל אפשרי להכין אני לא מרגישה שויתרתי על דברים טעימים

גלידות מבסיס אבוקדו במקום שמנת

גלידות פירות

שייקים טעימים

שברגע שהכנתי המון קינוחים

אין שום ביקוש לממתקים וחטיפים ןמעדנים

וגם לא קונים לכתחילה את הדברים האלו לבית

אחרי השינוי בתזונה משנים את הרגלי האכילה ובעיני זה פסגת הגשמה לאורח חיים בריא מהבחינה הזו

בעיני השקעה בבריאות משמעותה פחות חולי ותרופות אחר כך, ככה שזה שווה יותר כספית...

אם אוכלים פסטה ארבע פעמים בשבוע- להוריד לשלוש ולמצוא תחליף שלא קשה להכין.

אם אוכלים רק קמח לבן- לעבור לקמח מלא בחלק מהמאפים, שבהם זה פחות מורגש (עוגות ועוגיות למשל) 

אם לא רגילים לאכול ירקות- להניח על השולחן צלחת עם ירקות חתוכים כל ארוחה (טיפה השקעה...לא הרבה...)

לגבי התקציב- אני חושבת שקניה של הרבה ירקות ופירות וחומרי גלם לאו דווקא יותר יקרה מקניה של מוצרים מוכנים כמו מלוואח, בורקס, שניצל תירס, מיצים ודגני בוקר. 

לגבי זה שלא כולם אוהבים- זה נכון תמיד...לא משנה מה צכיני יש כאלה שפחות אוהבים (אםילו פסטה...אצלי לפחות) אבל זה ענין של הרגל. בפעם הראשונה שהכנתי שעועית ירוקה כולם עשו פרצוף ואיכסה והיום זה משהו שכולם כולם אוהבים. 

אנחנו אף פעם לא עשינו שינוי מהותי כי תמיד היינו יחסית במצב סביר מבחינת התזונה, אבל בהחלט נכנסו דברים חדשים עם הזמן והחליפו דברים פחות טובים. (נניח קינואה. הקטן שלי זולל קינואה..השאר פחות.) וברגע שיש גם גדולות בבית שזה חשוב להן כי הן רוצות לרדת במשקל אז זה גם מכניס לאווירה של בריאות וכולם רוצים סלט ועוד סלט ועוד סלט.

אני חזרתי גם אחרי 4 חודשים,

וכן ניסיתי בתקופה הראשונה שאיבות תוך כדי ואם היה צריך היה גם תמל.

אחרי 9 חודשים נשברתי והפסקתי שאיבות והמשכתי עוד קצת הנקה אחרי ובלילה אבל זה מחזיק מעמד הרבה פחות טוב ודיי מהר הפסקתי פשוט לגמרי.

אז קחי בחשבון שלפעמים כשלא שואבים בעבודה זה משפיע גם על האחרי...

בהצלחה!!!

בעבודה וזה גמר אותי פיזית

חוסרת אחרי החגים משלבת מעכשיו תמל בבית

ח

ואחרי זה רק בקבוק.

לשלב גם וגם לא הצלחתי. ברגע שעברתי לבקבוק עברתי לגמרי

אם את רוצה להביא תמל הייתי כן שואבת בהתחלה ומורידה שאיבות לאט לאט שלא יהיה גודש.

הסתגלות לעצמי

להסתגל לפרידה מהתינוק

מהשינוי בסדר יום

וגם בשבילו

למרות שלא הייתי בטוחה אם הוא צריך

גם אם הוא לא יודע להביע את הקושי שלו פוחד מפרידה, עדיין הוא היה רגיל להיות 24/7 עם אמא ופתאום לעבור ל8 שעות רצופות במקום אחר עם מלא רעש וילדים ובלי אמא נראה לי ממש יותר מדי

כדאי לעשות בהדרגה של כמה ימים...

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

זו כבר לא השנה הבאה אלא השנה... (לרגע ניסיתי להבין מה הסיכוי שהיא תלד באדר של שנה הבאה🤦🏻‍♀️😅)

שנה הבאה בשנה הלועזית...

אגב, שאלתי אותה את זה כי היה לי את זה בהריון קודם

איך שגיליתי על ההריון חישבנתי שאני אמורה ללדת בפסח וכמעט התעלפתי

ואחרי כמה זמן אחזתי שבעצם אמורה להיות שנה מעוברת

ובאמת ילדתי בסוף בליל פורים.

אם לא היתה שנה מעוברת כנראה שהייתי יולדת בערב בדיקת חמץ...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )

אלופה!

בטח היתה חוויה מיוחדת..

ובעלי והבת שלי עבדו. (לברית האחרונה, לא זו שהיתה אי אז מיד אחרי פסח )

פשוט עשינו חשבון שיש ממש מעט אנשים שישארו לסעודה ושום קייטרניג לא הסכים בכמות כזו

גם זה היה מושלם כמובן

אין כמו שמחות ביתיות....

אני חושבת על האופציה של ברית בפסח😂 אנחנו לא אוכלים בפסח מחוץ לבית (שזה אגב חלק ממה שמלחיץ אותי באופציה של להיות מאושפזת בפסח) אז זה יהיה מורכב ממש

אני חושבת שאני רוצה בת רק כדי לחסוך לי את הלחץ מזה😂

כשאסור עדיין לאכול מצות וכבר אי אפשר חמץ. אכלו שם בערך גפילטע פיש וזהו. אבל זה היה לפני המון שנים.

כיום באמת שיש כ''כ הרבה דברים שאפשר לקנות בכשרויות הכי גבוהות ובלי שרויה ובלי כל מיני בעיות.. בע'ה שיעבור בשלום ובטוב!

אבל אצלנו קבעו אותה בשחרית של ותיקין כדי שיהיה אפשר עדיין לעשות המוציא על חמץ.

היה ערב חג מטורף אפילו יותר משנה רגילה...

שאחרי 4 בנות נולד להן בן, והברית היתה בדיוק בערב פסח🙂

אצלנו היתה אמורה להיות ברית בפסח, הקייטרינג כבר התחיל להכין (ללא קטניות, ללא שרויה, ככה זה בכשרות מהדרין בפסח..) וקנינו כבר הרבה מצות לכבוד הברית, ואז יום לפני הברית התברר שצריך לדחות בגלל צהבת... אז בסוף היתה ברית אחרי פסח עם אוכל של פסח (ולחמניות, ומהמצות נשאר לנו עד החופש בערך...).

אני איתך אחותי

המשוער שלי ביום האחרון של פסח

ואני בעננים איזה תאריכיםםםםם ללדת בהם אמאלה!

יום הולדת בפסח זה מיוחד, אז יש במה להתעודד😅

אז בלי

לחץ אחותי, הכל אפשרי😉

סתם כדי להירגע🙂

הספקתי להילחץ ולהתחיל לנקות לפסח.

חחחח......

משוגעת

עכשיו רק עצוב לי שלא זכיתי.

בעיני לא להילחץ אבל כן לחשוב על זה בשעשוע ואתגר במובן החיובי,

חלק מהחוויה של הריון, להיות במחשה על התלמ ועל המשמעות שלו (היה לי תלמ ביום כיפור לפני 8 שנים, חוויה עצומה היה להתלהב מזה.)

היה בסדר גמור. ממש דאגתי מהאוכל בבית חולים האמת (והייתי שם ארבעה ימים) והיה ממש לא נורא

אחת במעייני הישועה והיה סיוט כי לא נתנו שם בפסח להכניס אוכל, ואני איסטניסטית ולא נוגעת באוכל של הבית חולים אז היו צריכים לעבוד קשה להכניס לי אוכל🤦🏻‍♀️ היה סיוט. הייתי מאושפזת מלמחרת החג הראשון וילדתי רק בערב שביעי של פסח אחרי שבת חול המועד בבי"ח... אז השתחררתי רק אחרי החג. זה היה לפני הרבה שנים והמחלקה היתה ישנה והיתה לי חוויה על הפנים.

הלידה האחרונה שוב היתה בפסח אבל הפעם ילדתי באיכילוב והיה מושלם! זה חדרים פרטיים אז לא היה כ"כ משנה לי מבחינת האוכל וכו כי בכל מקרה כל אחת אוכלת בחדר שלה ואני אכלתי אוכל מהבית בנחת בלי להחביא😉.

מבחינת התארגנות לחג- רק הוצאתי חמץ מינימום בלי פרויקטים של ארגון ומיון שלא קשורים לחמץ, הכל בנחת ורגוע. דווקא היה נוח שחול המועד וכולם בחופש ועזרו עם הילדים בבית בשמחה, אבל יש לי משפחה מדהימה שגרים קרוב אז זה באמת מאד הקל. אחרי החג בעלי טיפל בכלי פסח והחמץ (ואחרי שהתאוששתי מהלידה סידרתי את הארונות מחדש😉). אם יש לך עוד שאלות- בכיף.

הייתי בטוחה שאלד בחג ראשון ואז הברית תהיה בחג שני שהיה יומיים ופחדתי מזה ממש

בסוף ילדתי לפני וככ שמחתי שלא היה לי אכפת מכלום חח

הברית הייתה בחול המועד, עשינו בבית הכנסת, הזמנו קייטרינג, היה מעולה.

חייבים להתחיל לחסוך לשבת בר מצווה באיזה מקום כי אף אחד לא ייתן את הבית שלו בשבת הגדול חח

ואולי השנה מראש תקפידו יותר בנושא חמץ כדי שיהיה יותר קל לנקות

לדוגמה לא לאכול חמץ בחדרים

כי לנקות בית עם בטן של חודש 9 לא סימפטי גם בלי קשר לתל"מ שניה לפני פסח

אני חששתי הריון שלם מברית בתשעה באב בלי לדעת בכלל מה מין העובר.

בסוף יצאה ברית בשבת והיה יותר כאב ראש אפילו😂

אל תחשבי על זה ככה

תהיי בראש שאת לא קובעת את המציאות והכל יסתדר לטובה גם אם זה בתוך החג וכו' זה כבר מוריד מהלחץ

גם הייתי בתקופה הזו לקראת לידה ואנשים יותר נלחצו ואמרו לי שלא תלדי ביום הזה ולא ביום הזה...

כאילו מי אנחנו ומה הבחירה שלנו בדברים האלה בכלל??

ב"ה ותודה על מה שיש מתי אני אלד זה לא משנה העיקר שהחוויה תהיה טובה בבריאות ובידיים מלאות

תכלס אי אפשר לצפות כלום.. ובעז"ה ה' יתן לנו חוויה שמחה וטובה וידיים מלאות

אבל רק אומרת שגם אני באחת הלידות הייתי צריכה ללדת בסביבות פסח, בסוף ילדתי חודשיים לפני , אז תשמחי, תנשמי, וכשתגיעי לגשר תחצי אותו ותעשי אך ורק מה שצריך מבחינת הלכה ..

ילדתי בן 4 ימים לפני פסח, צירים תוך כדי נקיונות... , ברית בחול המועד, בחדר לידה, המיילדת שאלה אותי מה תעשי בבר מצוה? 13 שנה שברנו את הראש, בסוף ארגננו בר מצוה בשבת הגדול בארוח במקום כלשהו( ממי תבקשי דירה בערב פסח)(. ו.... הגיע הסגר הראשון של הקורונה... חגגנו משפחה מצומצמת בבית, עליה לתורה במרפסת ( אאוטינג מטורף למי שמכירה אותי, הי...).אז למדנו שכל התוכניות שלנו בערבון מוגבל בשנים האחרונות... בכל אופן מבינה את הלחץ מלידה בערב פסח, זה דורש התארגנות ומחשבה מראש, במיוחד אם יש עוד ילדים. אחר כך זה דוקא תאריך נחמד ליום הולדת, בשיא הנקיונות של פסח אנחנו עוצרים וחוגגים לו. לרוב כולם בבית( יש לנו כבר גדולים ובשגרה לא כולם כל יום בבית).

חגיגיות עם רוכסן

ובכללי אני לא קונה "שמלות הנקה" אלא שמלות עם כפתורים/וי/ רוכסן וכו'

לתאירי יש דברים מהממים אבל הסטודיו שלה בקרית מלאכי

מורידה את הכתפיה מהכתף ואז ממש נוח לי להניק, ויש סרפנים ממש יפים וחגיגיים (כי כבר נמאס לי שכל השמלות שבת שלי הן מעטפת או כפתורים)

שהפתח מרובע גדול עם גומי כזה

יש לי חולצת בסיס ואני פשוט שולפת את השרוול

יש לך רעיונות למקומות ספציפיים בהם אוכל למצוא?

אני מאוד אוהבת את הסגנון והגזרות

וגם היה לי ממש נוח.

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

• צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

• עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

• יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

לא מבינה האמת ששמים במיטת מעבר בכזה גיל

מיטת תינוק נותנת בטחון ובאמת אי אפשר לצאת ולהסתובב בבית סתם ככה בלילה

אצלי לפחות מעולם לא יצאו בגיל הזה לבד

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

מהסופר פארם. חזקות מאד

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

אפשר לקנות גם בביוטיקר, עולות כמה שקלים להרבה סיכות

אלו סיכות שאם את מחברת לשיער אין שום סיכוי בעולם שזה מחליק

זה חזק ממש, אם כבר החשש איתן שלא יתלשו שערות

היום

שמעתי דברים טובים על בובו של תאיר סול

בובו Archives - תאיר סול - TAIR SOL

כרגע המלאי אזל אבל אמור להתחדש

אני מקווה שיחזור למלאי

אולי נתפס עליו אבק וכד וככה הוא פחות יחליק לך.

אמי מכבסת אותו מפעם לפעם

של הסרט. יש לו ארבע אפשרויות איך שיהיה מונח על הראש. יש שני צדדים של הקטיפה (עליון ותחתון) וכל צד אפשר גם לסובב שנגיד החלק שעומד עכשיו קרוב יותר למצח יעמוד לכיוון הרחוק מהמצח.

אני אנסה להסביר, אם יש על הסרט פתק של היצרנית, אז הפתק יכול לעמוד צמוד לשיער כשהאותיות בכיוון הנכון, או צמוד לשיער כשהאותיות שלו הפוכות, או שבכלל הפתק יהיה בצד של הסרט שלא נוגע בשיער ושוב- האותיות בכיוון הנכון או שלא.

תנסי כל אחת מצורות ההנחה האלו, אמור להיות שיש 1 שעובדת, מרגישים את זה, והאחרות מחליקות. בהצלחה.

שאת שמה את הצד הלא נכון של הבובו/סרט

תבדקי את שני הכיוונים על שיער כשהוא אסוף, תחליקי את הקטיפה על גבי המצח לכיוון בקודקוד הראש

וכדי לחזק שלא יחליק את הפוני תשארי בחוץ תקשרי את הבובו ואז את שארי הפוני תסדרי מעל (אם יש חוטים תעבירי אותם מעל השויער שהנחת על הבובו

ואז תניחי את המטפחת ותקשרי

לדעתי המטרה של חוג שהוא יהנה ויעשיר את הידע, קצת חשיפה למשהו נוסף בחיים. לא מעבר..

אלקטרוניקה זה מצוין ולדעתי זה רק הבדל בשם של החוג ולא הבדל אמיתי.

אני בטוחה שהוא בכל מקרה נועד לגדולות

ואם כבר זה נקרה לפתחך ואת מזהה כאן איזה קושי אצלך, ואת מזהה את הכשלים בצורת החשיבה שמובילה אל הקושי ומודעת לחוסר ההיגיון בתחושה, אפשר להפוך את זה להזדמנות לתרגול.

למשל תרגול של שחרור, של לשים את עצמי בצד ולתת לילד להיות.

הוא יספיק לשנות את תחומי העניין שלו?

חוץ מזה, בתור אחת שנשואה למהנדס אלקטרוניקה - נעלבתי שאת חושבת שזה לא נחשב זה לא שמדובר בחוג ציור, נגיד (שגם זה משהו של גאונים במובן מסוים!) (חוץ מזה, אלה תחומים מאוד נושקים...)

כתבתי לך בהומור, כדי להקליל לך את הסיטואציה😊❤️

איך חוג בכיתה א ישפיע על השכר שלו?

אז שנה הבאה יהיה ברובוטיקה....

ואם הילד מתלהב מה זה משנה אם זה מושך אותך או לא?

אגב הנדסת חשמל זה תואר לא קל... וגם השכר לא רע נדמה לי....

(ואת כבר לא באמת יודעת אם יש לו ראש מתמטי שיתאים לדבר כזה. ..)

באופן כללי חוג זה להרחבת אופקים

ולהתנסויות שלא נתקלים בהן ביומיום

וגם לכיף והנאה וחיזוק הביטחון העצמי

הנושא של החוג לא באמת קריטי עד כדי כך....

והוא אמר שבשלב הזה בחיים הכי חשוב לבנות אוריינות מדעית - ואז בעתיד כבר יש בסיס לכל מקצוע מדעי שהוא. אז זה לא משנה לאיזה חוג ספציפי הוא ילך, העיקר שעכשיו הוא מקבל את יכולת הלמידה המדעית.

ועוד דבר שהוא אמר - עם קצב התפתחות הבינה המלאכותית, אין לדעת כיום אילו מקצועות ייחשבו רווחיים כשהבן שלך יהיה גדול מספיק... אז שוב, לכן כרגע מספיק רק "החינוך המדעי", ולא המקצוע המדויק.

זהו, מקווה שזה הרגיע אותך קצת יותר

העיקר שהילד נהנה וטוב לו.

לא הייתי שמה בכיתה א' בחוג שבעתיד יכניס שככר גבוה וקשור להיי טק.

אם כך, הכי טוב זה חוג מיומנות AI

העיקר הילד טוב לו, אל תתבאסי.

אני במקרה כזה שלחתי את הילד גם לחוג השני לניסיון, ואז בחר... ומה שיבחר מבורך

זה שלב כ"כ מוקדם בחיים, הוא יכול לשנות את דעתו עוד מיליון פעם עד שיגיע לבחור מקצוע וגם אחרי.

אני הייתי בכיתה א בחוג חקלאות, מה לי ולזה היום? 😅

ועדיין היתה לי הזדמנות להיחשף לדברים שפחות יש לי בהקשרים אחרים בחיים ומאמינה שהרווחתי מהם.

תנסי לראות מה הילד מרוויח מהחוג (שזה אגב לא קשור רק לתוכן הספציפי בעיניי - זה יכול להיות התנסות, סיטואציות חברתיות, מחקר עצמאי, חוויות הצלחה וכישלון, מוטוריקה ועוד ועוד), לא איך קוראים לו ואיזו אסוציאציות זה עושה לך.

הילד נהנה ומתפתח? נהדר.

גם ככה אין לכם וטו על מה שהוא יעסוק בו ומן הסתם לא תרצו שיגיד שזה בגללכם

למקצוע שלו לחיים.

לדעתי לחשוף לתחומים זה תמיד טוב הוא יכול לעשות חוג רובוטיקה שנה הבאה בכל מקרה הקשר בין זה למקצוע האמיתי הוא תלוש.

והצחיק אותי שלדעתך אלקטרוניקה שזה למשל חשיפה להנדסת חשמל נחשבת עבודת כפיים זה מקצוע סופר מבוקש ונדרש והיום עם הAI דווקא תכנות שזה רובוטיקה בירידה בביקוש.

אל דאגה...

והניחי לו לנפשו.

ומודה שאני לא הייתי עולה בקלות על ההבדל בין החוגים

ויותר מזה-

בעיני, מי שמגיע לחייו הבוגרים כשהוא העשיר את עולמו הפנימי את תחומי ההתעניינות שלו, כשיגיע לבגרות ולתחום העיסוק בו יבחר, הוא יגיע הרבה יותר יצירתי, חכם ועם יותר עושר פנימי.

ואגיד לך עוד משהו-לפעמים עיסוק במשהו בגיל צעיר מדי עלול לפתח אנטי, במיוחד כשהילד לא נמשך או לא בחר את זה, אלא זה היה רצון ההורים. מכירה כמה וכמה שההורים לחצו עליהם ללמוד נגינה מגיל קטן וכשטיפה גדלו- זרקו את זה.

אין ערובה לשום דבר.

תני ללכת למה שמעניין אותו. עכשיו המיקוד זה לגדל ילד שסקרן לחיים וללמידה, שנהנה, שכיף לו, תני לו לטעום ולחוות ולהתנסות ולהתעשר בידע ובחוויות.

בסוף בסוף בע'ה יבחר את העיסוק שלו לפי נטיית ליבו וכשרונותיו.

קוריוז מצחיק לסיום- כשהייתי באולפנה, היתה איתי בכיתה מישהי שמאוד מאוד רצתה ללמוד במגמת ספרות. וההורים שלה לא הסכימו, כי רצו תחום ריאלי ולא היתה לה ברירה והיא נרשמה למגמת ביולוגיה.

מה קרה כשהלכה ללמוד תואר ראשון (והבחירה סופסוף היתה בידה)? - הלכה ללמוד ספרות..(:

לא הייתי שמה לב לטעות.

שוק העבודה יראה שונה לגמרי

דווקא חשמלאים (כן אלה שעובדים עם הידיים) כנראה ירוויחו יותר ממנהדסי תוכנה

אבל יש עוד לפחות 20 שנה עד שהוא יגיע לשם

והחוג לא באמת ישפיע על מה שהוא יהיה בעתיד

קרקע.

היום אין קשר ביני לבין התעמלות ;)

אבל ברצינות, זו אמורה להיות שעה של כיף בלי דרישות לוחצות, בלי הסללה לכיוון מסוים, פשוט לעשות משהו כיף לשם הכיף...

לקריירה יש עוד מספיק זמן לדאוג בעיני...

רק חייבת להגיד שחוג רובוטיקה לא תמיד כזה מפתח לכיוון של הייטק, בטח לא בגיל הזה😅

הבן שלי היה ברובוטיקה והם בעיקר בנו רובוטים לפי הוראות ונהנו לראות אותם עושים דברים. בעלי תקופה היה מדריך בחוג רובוטיקה וגם כן, למדו לתפעל איזה שהוא רובוט מוכן מראש.

אז אין לי מושג איך החוגים אצלכם אבל אצלנו זה ממש לא משהו שנראה שישפיע על העתיד🤭