ביום שישי מקפידה לא להיכנס למחשב/ פלאפון ולהיות יותר נוכחת במציאות.

לעבור  על כל פינה בבית ומכינה אותה לשבת, מסדרת ומנקה גם מה שאני לא מסדרת ביום רגיל.

מכינה/קונה מאכל מיוחד שאני אוהבת ושומרת לשבת ואז זה מעורר ציפייה.

שעתיים לפני שבת נכנסת להתקלח, גג שעה לפני שבת מאורגנת ואוכלת עוגה בנחת כשהכל נקי ומוכן.

משתדלת אחרי הדלקת נרות לומר שיר השירים ולשיר לכה דודי כדי לקבל את השבת.

להגיע לשבת מוכן חצי שעה לפני הדלק"נ.

ואז פשוט לחכות לה.

אם זה אפשרי, זה ממש טוב!

לעזור בבית, לנסות להיות יותר בשלווה ובנעימות ולא להיכנס לויכוחים וכו'.

לעשות ריצה ("מי שטרח בערב שבת...", לפני המנוחה יש עניין דווקא בתנועה, כמו שלפני יוה"כ יש עניין באכילה, ולפני פורים צמים, בבחינת אחדות ההפכים אצל המהר"ל ואכמ"ל).

ללמוד פרשת שבוע עם פרשנים.

ללמוד ספיציפית על מעלת השבת, יש לרב ראובן ששון ספר על שבת, נקרא: "נעם שבת", ויש עוד ספרים/שיעורים. אפשר לעבור על שירי שבת ולהבין מה כתוב בהם (הכי טוב אם יש לך סידור עם פירוש, לי לדוגמא יש סידור המפורש ויש שם את השירים הבסיסיים והוא מפרש אותם). אפשר ללמוד מעשת בראשית שזה קשור בקשר ישיר לשבת (השבת באה ללמד על האמונה בחידוש העולם- רמב"ם מורה-נבוכים).

לעשות חשבון נפש (יש בזה עניין גדול, אם תרצי ארחיב). חשבון נפש זה לא רק חיפוש השלילה, אלא גם חיפוש החיוב, מחשבות לגבי העתיד וזכרון העבר והטמעתו, כפי שמוכח מהתורה שמדברת על וידוי מעשרות, ושם האדם אומר איך שהוא לא עבר על ציווי ה': "לא אכלתי באוני ממנו...שמעתי בקול ה' א-לוהי עשיתי ככל אשר ציוותני"....

מקווה שעזרתי....

תודה אהבתי את המגוון.

להיות בשלווה ביום שישי זה וואו.

אכן.....שנזכה

אבל אז לא ממש שינה לי אם זה שירים לקראת שבת או לא... זה היה פשוט בשביל להירגע מהלחץ של יום שישי

היה לי יום שישי לפני כמה שבועות שגיליתי שיר שממש נכנס לי ללב, סידרתי את הבית ובכיתי, אחר כך התפללתי מנחה ובליל שבת היצר לא הפסיק לנסות להכעיס אותי אבל איכשהו ברוך ה' הצלחתי להישאר רגועה, מאמינה שזה קשור גם לשיר ולתפילה...

בדרך כלל אני גם שומעת שיעור תורה אבל זה לא ביום שישי אלא במהלך השבוע כדי שאני אדע קצת על מה הפרשה מדברת, השבוע לא יצא לי, גם לא שבו שעבר אבל במהלך השנה בדרך כלל אני כן עושה את זה והדבר הכי חשוב זה לא ליפול לעצבות אם לא עבד, נושמים עמוק וממשיכים לנסות...

ובכיקר בעיקר לדבר עם אבא קצת, ברגוע, לומר 'אבא שבת שלום, אוהבת אותך, רוצה לראות שאתה אוהב אותי...' 

יישר כוח!

בערך 40 דקות לפני הדלקת נרות

ואחרי שאני מתלבש פשוט לשבת ולנשום, לנסות להתמלא בכמה שיותר אוויר, ולהוציא את הבלגן מהראש. לומר לעצמי שעכשיו אני נכנס ל"תודעת שבת", ושה' יעזור לי להיות בתודעה כזאת.

אני אישית לומד גמרא כ שלוש שעות לפני שבת.

תענוג.

חזונות דניאל - ארבע מלכויות בכלל והחזונות האחרונים על יוון בפרט.

ספרי חגי (לשים לב לתאריכים!) וזכריה. במקביל ספר עזרא, בעיקר פרקים ה-ו.

אחר כך כמובן סוגיית הגמ' בשבת, כל אחד כדרכו בבקיאות/בעיון/אליבא דהלכתא/אגדה שבדברים, עם המפרשים. (עין אי"ה על האגדתות שם)

שאילתות - "דרשה לחנוכה" הראשונה והשניה, נמצאות בתוך פרשת וישלח. אפשר לקרוא בריהטא הדברים מובנים ומאירים. ל'מטיבי שבת' ללמוד בנחת עם 'העמק שאלה' של הנצי"ב. אגב, מומלץ מאוד גם כלימוד לקראת יום העצמאות ויום ירושלים.

נר מצווה למהר"ל. (מי שלומד דניאל - דגש על ההתחלה. מי שלומד את סוגיית הגמ' הנ"ל יכול לדלג להמשך).

כל המוסיף (והולך...) - מוסיפים לו

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.

מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.

לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

הנרות הדולקים ולהתבונן בהם

אבל גם כשהיא מכובה, זה עדיין חפץ של מצווה.

ושנא את הרבנות

ככה כתוב בפרקי אבות

ואל תתוודע לרשות (המס)

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..

שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.

מרגיש שפחות מפריע לך דברים שפעם הפריעו.

החיים עליות ומורדות.

חשוב לזהות לתפוס בזמן, לא להתבוסס ב'חטא'

לצמוח משם ולהפוך את הירידה- לתכלית של העליה.

לזכור שהירידה לא מגדירה את מי שאתה אסל ביא בבחלא נורת אזהרה לכיוון שלך כרגע..

נראה לי ששחיקה זה מצב שאין כל כך דרייב להמשיך, להתגבר, להוביל וכו'

אני חושב שבשני דרכים אפשר להתמודד במקביל 

אחת - לבלוע את הרוק, למשיך למרות תחושת החוסר שמלווה

שנייה - לראות איזה נקודה טובה נאחזים בה ויוצאים ממנה לדרך חדשה אחרת