1. יכול להיות דלקת. אצל הקטנה שלי היה בגיל כמה ימים וקיבלתי משחה אנטיביוטית . לא דם אבל, יותר הפרשה מוגלתית

2. זה ממש נורמלי לגיל הזה. אין קשר בין כמות החלב לרווח בין ההנקות ממה שאני יודעת.. את נותנת מוצץ.?

בגיל הזה מניקה בלי קשר לכמה אכל וכמה חלב יש לי (ואני מפוצצת חלב בימים הראשונים ב"ה)

אם אני רואה שהוא מחפש אוכל (מטה ראש לצדדים, מוציא לשון, מתלונן) אז מניקה.

1. כתמונים קלים על הגופיה מהטבור. הרופא ילדים ראה אותו ולא אמר כלום...

2. אוכל כל הזמן...

יש לי חלב בשפע ב"ה. מניקה לפי דרישה (הוא בד"כ לא מספיק לבכות אפילו🥰 ) בלי להסתכל בכלל על השעון.

כן קורה לפעמים שישן שעתיים. אבל גם קורה שיונק שעתיים רצוף....

ככה זה ימים ראשונים

זה אמור להתאזן אל תדאגי

ברור שמניקה מתי שרוצה בהתאם לדרישה ממש לא מחכה לבכי וכו'

אצל הגדול שלי היה עם חלב שאוב וידעתי תמיד שלפני שעברו שעתיים שלוש אין שום דרישה לעוד אוכל

אם עכשיו אני מבינה שזה הצפי לחודש הקרוב אני לא בטוחה שיש לי מסוגלות להמשיך עם הנקה..

יותר זמינה..

אחר הצהריים שהגדול בבית וכאלה

שכדי לשמור על ההנקה, את צריכה להניק בלילה כי זה הזמן שהורמון הפרולקטין (של ייצור החלב עובד) אצלי זה גם מה שמנע הגעה של ווסת

וגם צריך האכלה תומכת הנקה כדי שלא יפתח העדפת בקבוק

אצלי ההנקה נגמרה ב5 חודשים. קצת לפני הפסקתי להניק בלילה לגמרי, והיונק שבת 

 בהתחלה הרבה מהתינוקות לא רגועים וזה מתסכל. הידיעה שזה זמני יכולה אולי לעזור .

מתי שתוכלי תניקי .. 

בהתחלה הם ממש עובריים עדיין, ההנקה זה הרבה מעבר לתזונה, זה התרפקות על אמא,

זה אהבה,

זה בטחון,

זה קשר פיזי ונפשי,

זה מפתח את הראייה (התינוק מביט מצד ימין פעם משמאל)

זה פוש של כל הדברים הבריאים שיחזקו לו את המערכת החיסונית כשיגדל זה ישמור עליו!

זה הורמונים שגם עוזרים לרפא אותך, לכווץ את הרחם, נותן לך הורמון האהבה ששכחתי את שמו שעוזר נגד דכאון אחרי לידה.

ועוד ועוד...

תקחי נשימה עמוקה ותביני שאת עכשיו רק בשבילו, כמו שבסוף ההריון לא יכולת לעשות כמעט כלום כי את רק בשבילו, לכאורה מוגבלת, אבל זה השלב בחיים שלו שהוא צריך את אמא 100% לאט לאט קצת יותר ירווח ארוחות.. תדאגי שתהיה לך תנוחה טובה נוחה להנקה, כרית טובה, בקבוק מים קבוע, מגירת נשנושים שליפה בהנקה. תנסי כמה שיותר לנוח תוך כדי הנקה וזה עוזר גם לך להחלים. בהתחלה זה קשוח, אבל בהמשך, אני אומרת לפעמים ההנקה מצילה אותי, כי אני יכולה למצוא את עצמי עובדת מנקהב מסדרת וכו'... ואז הבייבי צריך לינוק ואני ישר חושבת - אוי לא... עוד לא סיימתי את זה ואת זה ואת זה.... ואז כשאני מתיישבת להניק אני קולטת כמה הוא הציל אותי בדרישה שלו לינוק, כי הגוף שלי כבר ממש חייב מנוחה בלי ששמעתי לב אפילו... אני חושבת שזה חסד ה' איתנו שהתינוק מאלץ אותנו לעצור כל הזמן.

מניסיון שלי בלבד אבל אם לא מתחיל לעשות לבד הפסקות אז כדאי להתחיל לעשות.. אצליי כל פעם מרחמת ובגיל שבועיים בטיפת חלב העליה גבולית והיא אומרת לי שחשוב שיהיה ארוחה בזמנים קבועים כדי שיהיה מזין יותר וגם ככה הגוף גדל- כשיש מחזורי אוכל- ערנות ושינה קבועים ובאמת מאכילה כל שעתיים- שלוש לפי הדרישה אבל לא נותנת לפני שעתיים מתחלילת הארוחה הקודמת וזה ממש משמעותי לגדילה שלהן ולשפיות שלי!

בעז"ה שהכל יסתדר ויתאזן😄

אני ען םחות נסיון משאר האמהות פה אבל לפי מה שלמדתי על הביבי שלי ולפי מה שקראתי בלוחשת התינוק לא צריך לאכול ככ הרבה..

לפעמים מחפש לאכול אבל לא כי רעב אלאצכי רק רוצה למצוץ אז מביאים מוצץ והוא נרגע...

אני לא ידעתי את זה אז הבאתי עוד ועוד..בגיל שבוע   לאכול וזה היה לו עמוס מידי ופשוט הקיא הכל באזשהו שלב..

זו דעתי בעניין..

1. תקין

2. למה את שואבת? בהתחלה עדיין אין סנכרון בין כמות החלב שיש לך לבין הצורך של התינוק, השאיבות לא תורמות לסנכרון אלא ההיפך.

אם יש גודש תסחטי מעט להקלה, אבל לא לשאוב ארוחה שלמה.

פעולה היניקה לא נועדה רק לצורכי אוכל אלא גם לצורך רגשי והירגעות.

האכלה בבקבוק היא לא מדד.

לדעתי אם הוא יונק, אין סיבה בכלל לשאוב.

תניקי אותו כמה שהוא רוצה לפי דרישה.

בטח אם את אצל חמותך ויש לך עזרה, את לא אמורה לעשות כלום בשלב הזה.

לגבי הלילה, הנקה בשכיבה זו הצלה, לוקח זמן ללמוד, אבל זה עולם אחר.

אם את לא מניקה בלילה בכלל עוד יותר יקח זמן להתאים את כמות החלב לדרישה אז הרבה סבלנות, זה ממש תקין בשלב הזה אז בלי לחץ.

בהצלחה ומזל טוב!!

כשטיפה יותר גדולים מתחילה לרווח.

אותי אישית השאיבות יותר מתישות. להניק יותר קל לי, אני מניקה בשכיבה. כיף לשכב לידם ולהסניף אותם.

היועצת הנקה בבית חולים לימדה אותי איך לעשות את זה

משום מה בשכיבה בורח לו חלב מהפה

מה שלא קורה בתנוחות האחרות

הוא יונק עם פטמת סיליקון..

ה ''בעיה'' הזאת מוכרת לכן?

הפסקתי לבינתיים אמרתי נחכה שיגדל

למרות שהכי מסכימה בעולם

אין על הנקה בשכיבה פשוט הצלת חיים!!!!!

מעריכה מאוד את הזמן שהקששתן לזה

ב''ה בלילה ינק פעם אחת אחרי שעתיים ןפעפ שנייה אחרי 4 שעות

מחמיא ברמות

כנראה החלב שלי כן שווה משהו

כבר הייתי בלחץ שזה לא מזין אותו ולכן מבקש לאכול כל הזמן 🥴😐

כמובן אל תדאגו למי שכתבה שזה צורך חיוני בקרבה מגע וכו'

אני הכי מכירה יודעת ומודעת

פשוט היה נראה לי חריג קצת שהוא יונק ממש כל הזמן ברצף

שווה לחשוב על תדירות השאיבות.

לגוף לוקח זמן ללמוד כמה חלב לייצר, אם תשאבי "יותר מדי", כלומר בתדירות גבוהה בנוסף להנקות, זה יכול ליצור גודש בשלב הזה.

וגם ממה שאני מכירה עדיף לתת לו לינוק מאשר להוסיף שאוב, במיוחד בשלב של ביסוס ההנקה. כנ"ל לגבי ההנקה בלילה, זה הזמן שבו מופרש ההורמון של ההנקה והוא חשוב בשביל לבסס את ההנקה.

כמובן כמובן שאם קשה אז אין בעיה להיעזר, לתת שאוב, שעוד מישהו יאכיל וכו'.

אבל אם זו לא הסיבה לשאיבות, הייתי חושבת על זה שוב

אם זה לצורך אכילת ארוחות שפשוט לא מוצאת לזה סיכוי

אם זה למקלחת

שטיפות

וכאלה..

העניין הוא שגם אחרי שאוכל 90 מל שזה דיי והותר לגיל הזה - הוא עדיין רוצה לינוק

ככל הנראה רוצה את הקרבה..

הבוקר השלמנו את זה בעור לעור עם בעלי וזה הספיק לו

התחלתי גם לבצע רישום של ההנקות

אני שמה לב שיש מרווח בין תחילת הנקה ראשונה לשנייה

העניין הוא שיונק למשך שעה פלוס

מה שמשאיר לי כמה דקות שלי עם עצמי

עד שמסיים לאכול הוא מוכן לארוחה של אחרי

ילד זריז ב''ה 🥰

זה גם מכניס אותך ללחץ מיותר

הנקה זה קצת הבלתי ידוע ושחרור שליטה.

אני לא יודעת כמה הוא אוכל ואני לא יודעת מתי הפעם הבאה שירצה לאכול.

אם ממלא טיטולים- הוא מקבל את מה שצריך.

לפחות בשבועות הראשונים.. אחכ אפשר להתחיל לשים לב לשעון ולא לתת שוב לאכול לפני שעוברות שעתיים וחצי- שלוש

ובלילה בכלל.. אותי זה מייאש להסתכל על השעון בלילה.. 

ולגבי ההספקים שלך.. לא חייב להאכיל. אפשר לאכול כמה דקות בנחת או להתקלח בזמן שבעלך מחזיק אותו ומרגיע בדרכים אחרות

עשיתי את זה עם הבכור... זה מכניס ללחץ, לחוסר סבלנות. .זוכרת את עצמי אומרת

א י ך  ה ו א  ר ו צ ה  ל י נ ו ק  ש ו ב??

זה לא הגיוני!!!

עם האחרים הרפתי,

הוא באמת לא יונק כל הזמן הזה, חצי מהזמן הוא מנמנם... ובאמת שצריך להכנס לנקודת הנחה שהוא פשוט יונק כל הזמן. וזהו. זה שלה שעובר ממש מהר... אל תתייאשי ואל תיכנסי למשטר של שעות, הוא לא חי בעולם שלנו, הוא חי בעולם העובריות עדיין... 

האם אני מדמיינת שיונק כל הזמן

או שזה באמת המצב

אל תחשבו שאני לוקחת את זה למקום של אם אכל לפני שעתיים אז לא מגיע לו שוב עד שעה מסוימת

אוי ממש מגוחך לקחת את זה למקום כזה..

סליחה שאני מגיבה ככה

פשוט בהלם שככה הבינו אותי

עקבת כדי לוודא מה באמת הולך, הבנת נכון את המצב, שהוא תקין ונורמלי לחלוטין!

ממש הגיוני שהבייבי רוצה לינוק כל הזמן,

וממש הגיוני שאת לא רוצה להניק כל הזמן,

זה ממש ממש בסדר!

כמו שכתבו וכמו שאת כתבת בעצמך, עור לעור איתך או עם אבא זה מעולה, אפשר גם מוצץ.

ולא לצפות מעצמך לעשות שום דבר שהוא מעבר לדאגה לעצמך.

תנסי גם עיטוף לצורך הרגעה.

לדעתי תוותרי על השאיבות, זה גם גוזל המון זמן.

כשאת יכולה תניקי, כשאת לא יכולה שמישהו יחזיק אותו.

רק בלילה אם מלכתחילה את רוצה הפוגה גדולה יותר אז תשאבי מנה אחת ושיאכילו אותו כשהוא רעב.

אלא אם יש לך מדד שהוא לא יונק תקין שזה סיפור אחר, אבל אם את רואה בליעות ויש טיטולים מלאים אז הוא אוכל טוב ב"ה ותרגישי בסדר עם עצמך שמישהו אחר מטפל בו בזמן שאת מטפלת בעצמך.

חיבוק גדול!! לידה זה דבר משמח כ"כ ובו זמנית גם כואב וקשה ומתיש פיזית ונפשית.

את גיבורה ואמא מהממת ותצלחי את התקופה הזאת.

הרבה חיבוקים ועידודים!

💚

אומרת לו אחרי שעתיים לא מגיע לך ומשאירה אותו לבכות.. ברור לי שאת מביאה לו מתי שהוא רוצה

אבל עצם זה שעוקבים עם השעון זה מביא לתסכולים. 

פשוט עצם הרישום לפעמים הוא מלחיץ ואין בו צורך בשלב הזה במיוחד לא אצל תינוק יונק..

כן, יש מצב שהוא אוכל כל שעה כי הנקה היא לא רק אוכל.

ןיש מצב שהנקה לוקחת שעה בגיל הזה אבל זה משתפר תוך כמה שבועות. כשהיניקה שלהם נהיית יעילה יותר אז לאט לאט משך ההנקה מתקצר ונהיה קצת רווח ואוויר לנשימה בין ההנקות

נמשיך לעקוב

תודה לך ולכל מי שהגיבה בנושא

ממש אין בעיה

אני הייתי בהיסטריה על זה, גם אחרי שהחבל נשר עדיין המשיך לדמם. עכשיו בת שלושה חודשים והפופיק שלה מושלם כבר הרבה זמן ב''ה. ויותר מזה לידה קודמת דימם פתאום אחרי חמישה חודשים ואמרו שתקין.

לשים גופיות מעפנות בהתחלה

התייעצתי על זה הרבה עם כל אחד ברחוב בערך. לכן האנונימי

אולי זו קפיצת גדילה?

אצלי בבית החולים הם לא יורדים ממני לדקה.. וגם אחכ בבית לוקח זמן להתאפס.

ממש ממליצה על עיטוף! ממש עזר לי להבין מתי הוא פשוט עייף ולכן בוכה, ומתי הוא רעב ורוצה לינוק.

ולגבי פטמת סיליקון-לפעמים זה גורם להנקה להיות ארוכה יותר כי לוקח יותר זמן להוציא

בהצלחה!!!

היה לנו ככה כמעט עד גיל חודשיים(!!) והרופא לא נבהל בכלל. בגיל חודשיים אמרו שאם לא עובר עד גיל 3 חודשים צריך לצרוב את הטבור כדי לסגור אותו ..

בגיל חודשיים וקצת הפסיק לבד

כמובן שמדובר על כתמים קטנים כאלה וקצת הפרשות ולא ממש דימום

הגיוני שיש לו צורך מוגבר במציצה

אבל את לא יכולה לענות על הצורך הזה כל הזמן

לדעתי אחרי שינק את לחלוטין יכולה להביא מוצץ ולראות אם עוזר...

אגב, למאמ יש מוצצים קצרים וזה טוב כי לחלק מהתינוקות יש רפלקס הקאה מהמוצצים הרגילים כי הם גדולים מידי בשלב הזה..

עם שניהם לא הכי זרם

עשה לו כמו שאת כותבת רפלקס הקאה

אנסה מאמ באמת

הלוואי ויעבוד!!

הלוואי ויעזור

מעודדת אותך לא להתייאש כי יש תינוקות שלוקח להם זמן

אצלי ניסיתי מלאאא כולל ביבס, סובינקס, ועוד- ורק זה הלך. היה שווה להשקיע.

גם הפטמה קצרה והוא גם קל משקל במיוחד מה שמקל עליהם לשמור עליובתוךהפה.

KSP

1. אני לפני ארוחת צהריים

2. לא מדברת על כמות המים ששתיתי

3. קמתי משנת צהריים של שעתיים שהגדול היה בגינה - תודה לה'

קמתי תכלס עם גודש נוראי וכמה שמניקה (ב''ה שמבקש לינוק כל הזמן) - הגודש עבר אבל הכאב קיים

4. כואב לי הראש, כולי מצומררת - מרגישה כמו שהרגשתי לידה קודמת עם דלקת בשד. לא באליייייי 😭

5. הקייטרינג ביטלו לנו לברית בשלישי. קייטנרינגים אחרים לא ממש בעניין לאירוע מהיום לשלישי. מה שאומר אירוע במסעדה וזה עולה הון 🥴 ב''ה הוצאות של שמחות. מבאס הוא שאשכרה יש אנשים שמרגישים בנוח לשגע את השכל שנקח מסעדה מסוימת שלוקחת 60 יותר לממנה ממסעדה אחרת שמבחינתנו סבבה לנו איתה)

6. הבן שלי בחופש עד רביעי

ברביעי רק היכרות

חמישי שעתיים וכן הלאה

בפועל יום מלא בראשון הבא

שה' יעזור שנמשיך לעבור את זה עם ראש מעל המים. למי שתוהה אף אחד כאן לא בעניין שלו. המסך כבר לא מדגדג לו. רק יציאה לגינות ואת זה בעלי עושה מ 17 (כמובן לא מצפה, אבל סתם חולמת על חצי שעת שינה או כוס מים ופשוט לא מגיעה לזה)

7. תודה לבורא עולם על שני מתוקים. בבקשה שרק יהיה לי קצת יותר כח!!!! אכי''ר.

זהו, סוף פריקה

לתחושה של נגודש תחסטי עד הקלה וזהו. ותשתי כפית כורכום בחצי כוס מים*3 פעמים ביום שלא תתפתח דלקת

מתייגת את האלופה @דבורית

אז ממשיכה להניק

הפעם עושה את זה ממש באהבה כי הוא היחיד שמצליח לרוקן הכל..

אבל גם אחרי שאני מרוקנת לגמרי כואב לי ממש בנקודה אחת על השד

שזה האנטי דלקתי שמותר בהנקה) שלא תצטרכי אנטיביוטיקה

ולדעתי תפסיקי עם השאיבות

וגם, שימי משו קםוא על החזה ואל תגעי בו הרבה כי זה מעודד ייצור חלב.

יכול לשחרר את מה שמתפתח שם

בנוסף מצטרפת להמלצה של @המקורית לקחת כורכום (יש כדורים) ו/או ויטמינים ודברים שמחזקים. כמו בי פולן, פרוביוטיקה, ויטמין סי

מזל טוב וחיבוקים!!

אבדוק מה מותר בהנקה

תודה לכן!!

כנראה שבאמת כדאי גם לקחת משכך כאבים אנטי דלקתי, שוב המקורית עם עצות טובות

וסליחה שאני אומרת, מקווה שזה בסדר, לא יודעת מה בעלך עושה בחיים אבל בעקרון זה לא טוב בכלל שאת לבד עם שניים בשלב הזה

לא מפרטת שלא יהיה אאוטינג מידי..

שימצא לילד פתרון אחר

אגב עכשיו אני רואה שכתבת שתבדקי מה מותר בהנקה. בעקרון הרבה פעמים כתוב לא לקחת דברים בהנקה אבל זה סתם כסתח. את כל מה שכתבתי לך המליצה לי יועצת הנקה.

למשל פוטבול

כדי לנסות שהוא יפרק את זה.

ולסחוט באמצע מקלחת חמה (ועדיף לא לשאוב).

זה יעבור!!!! 

הנקה רגילה

פוטבול מהצד

ושכיבה שבינתיים קצת מקרטע אז מעדיפה שלא

אמשיך להתמיד בפוטבול, אולי זה באמת ישחרר 

כן זה המינון לטיפול ומניעת דלקת

אבל

לפעמים גודש/ סתימה/ דלקת נוצר מניהול הנקה לא נכון. לא קראתי את השרשור ולכן נזהרת עם העצה הזו- @שושנושיהכי טוב לפנות ליועצת הנקה.

שימי לב. עם ניהול הנקה לא נכון, ובכמות מסוימת, כורכום יכול גם לייבש חלב.

אם את רוצה תכתבי לי בפרטי ואנסה לסייע מנסיוני

הלכת בסוף לחמותך?

הבנים שעליהם בניתי כבר לומדים

הקטן לומד עד 19

וב 19 הדבר האחרון שמעניין אותו זה לשחק עם תינוקי בן שנתיים

מה שמשאיר לי את הכבוד להיות איתו 

את אחרי לידה את חייבת עזרה כל הזמן

מישהו צריך לדאוג לך לאוכל, לשתיה לוודא שאת נחה

מה עם בעלך? עובד? אין דרך שישאר איתך? חמותך?

את ממש חייבת לנוח!!!

הבן שלי גם בגיל הזה היה אוכל כמויות!!

עזבנו את הבי"ח כשאכל מנה של 40 כל ארוחה שזה סבבה.

אחרי יומיים כבר הגיע למנות של 90!!

והרגשתי שכמה שאתן לו הוא באמת יאכל.

ובאופן כללי הרגשתי שהוא מוצץ בהיסטריה.

פצע אותי בטירוף ביניקה אז שאבתי ולא הצלחתי לעמוד בכמויות שרצה.

בגיל 6 ימים הלכתי איתו לאוסטאופת שעשה לו טיפול קצר ולמחרת (יום לפני הברית) עוד טיפול.

והיה שיפור מיידי. פתאום במקום לאכול מנות של 90 אכל 50 מ"ל. ובאופן כללי נרגע קצת.

לי זה היה טירוף ללכת לאוסטאופת כ"כ קרוב ללידה 

אני בעצמי הייתי אחרי קיסרי וזה היה ממש ממש ממש קשה

הלכתי כי הרגשתי שעוד שניה ההנקה מתפספסת לי כי הוא מוצץ כל כך חזק.

אז לא שאני ממליצה לך ללכת עכשיו, אלא רק אם תראי בהמשך שלא משתפר אז לחשוב על זה.

ואגב, אצלנו היתה מצוקה עוברית בלידה (שבסוף כאמור נגמרה בניתוח) אז אמרו שזה יכול להיות קשור...

שבלילה את מביאה מטרנה

זה לכשעצמו יכול לגרום לגודש כי אין פינוי של החלב בלילה

בכל אופן, כך או כך, יקרה החיים חוזרים למסלולם מאוד מהר בעז"ה. הכל זמני. תרגישי טוב ובשעה טובה.

בלילה שבין חמישי לשישי

כי לא הפסיק לינוק ומתישהו הייתי חייבת לתפוס תנומה

חשבתי שאת נותנת כעיקרון כל לילה במקום להניק

איך את מרגישה היום? עדיין יש איזור כואב בשד?

נזכרתי בערב שזה בדיוק האזור שגם היה לי הריון קודם 4 דלקות עד שהפסקתי שאיבות (הייתי על שאיבה בלעדית)

יכול להיות שיש לגוף שלי נטייה לפתח דלקת במקום מסוים?

אני שאלתי את השאלה הזאת בפירוש כירורגית שד והיא ענתה לי שכן.

יותר מזה- הלכתי לכירורגית שד שנתיים אחרי שהחלב שלי התייבש (בגלל שהתחלתי להיות מטופלת במרפאות פוריות והרופאת פוריות דרשה שאני אעשה בדיקה אצל כירורגית שד כחלק מהפרוטוקול) ובמישוש של השד אמרה לי שהאיזור שנטה להיסתם ושיהיה בו דלקות המרקם שלו לא כמו שאר השד... שיש בו מין הצטלקויות. 

מבינה שזה כנראה גם הפעם יחזור שוב ושוב

פעם קודמת מהדלקת הראשונה הייתי ב 4 סבבי אנטיביוטיקה עד שייבשתי

כל-כךקיוויתי שהפעם יהיה אחרת

וזה היה שאיבה סוג של במקום ארוחה

לא בנוסף..

אחרי השאיבה ביקש השלמה של כמה דקות כדי להירדם 🤪

משערת שזו לא הבעיה

עכשיו יש לי קצת הקלה במקום הכאב, מקווה שיילך וישתפר

היא גל כך לא יציבה ששתי שאיבות יכולות לגרום לזה לדעתי

אני שאבתי בילד הראשון פעם אחת במחלקת יולדות זה וזה עשה לי גודש בלתי נסבל

בלידה השניה נזהרתי מזה מאוד והיה הרבה יותר קל

מהניסיון שלי.

לידה ראשונה היה לי קטסטרופה עם הדלקות והסתימות. גם שאבתי שאיבה בלעדית שככל הנראה החמירה את המצב.

לידה שניה כבר הייתי לומדת ניסיון- כבר לא שאבתי רק סחטתי עם היד, השתמשתי הרבה בכרוב על האזור הבעייתי. עדיין היו לי סתימות ודלקת אחת.. אבל הרבה הרבה פחות.

למרות שהיה ממש הקלה בכאב

עשיתי מלאה עיסויים

סחיטות ידניות ועוד שלל פתרונות טבעיים

החום הגיע וכל התחושות הנלוות של דלקת בשד

וואי - שונאת דלקת בשד יותר מכל חולי אחר כי זה הכי מעצבן מחליש ומטרטר שיש בעולם.

בחיים לא הרגשתי חולשה כמו עם דלקת בשד. פויייייי.

מפה לשם אני כרגע במלון יולדות (אני במלון מלפני שהדלקת התחילה), אל תדאגו בעלי עם הילד.

בעלי ממש ממש משכנע אותי להישאר גם לשבת

אני כבר האמת מיציתי את השהות שלי כאן

תכננתי בכלל אחרי המלונית ללכת הביתה סופסוף לחזור לשגרה.

מצד שני בעלי ממש ממש רוצה שאמשיך קצת לנוח לפני שחוזרת במיוחד בגלל הדלקת החדשה שנוצרה

אני ממש ממש מתלבטת

רוצה שתכתבו לי שכן קריטי ללכת הביתה להיות עם הגדול

נכון שטוב לו עכשיו (ככה לפחות כולם מבטיחים לי),

אבל וואיייייי אני חושבת עליו ומתחילה לבכות מרוב געגוע 😭

כבר רוצה אותו איתי ולידי אוף

מנגד אני יודעת שמתי שאני חולה, אין לי פניות לאף אחד בעולם. אז מה יש לנו מזה שחוזרת אם גם ככה אהיה דבוקה למיטה כל השבת בלי טיפת כח חשק וסבלנות לאנשים?!?!?!!!

באמת תחושה של גיהינום

יותר כואב מלידה בלי אפידורל - עכשיו אחרי שניסיתי לגמרי יכולה להודות בזה 🥴

בלידה פשוט זכור לי שחוץ מפתיחה מלאה הכל היה סביל

טוב, משערת שלא זוכרת מה היה 

את מרגיעה אותי

כל לידה היתה ברמת כאב אחרת לחלוטין.

בלידה הראשונה היה לי הרבה יותר נסבל מבשניה.

אני למשל,

לחשוב על הלידה - סבבה לי

לחשוב למשל על טיפול שורש - אמאל'ה אין סיכוייייייי

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

צריך סנהדרין בשביל זה..

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

שיכולה לעשות הפסק טהרה ביום השביעי.

הדם שאחר כך היה מותר רק אם היה הפסק טהרה

היה כמו שהוא היום.

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!