עצוב לי כי זה ההריון האחרון שלי
ואני מאלה שממש אוהבות להיות בהריון
אני נהנת מההרגשה, מהפלא שנוצר בתוכי..
זה הריון שלישי, תוך 3 שנים (צמודים כבר אמרתי?)
והסיבה שזה אחרון זה כי אנחנו חילונים אז פחות מקובל אצלנו המון ילדים, וגם כי כלכלית כבר יהיה קשה מעבר ל3 ילדים, וגם כי בעלי לא מעוניין ביותר ילדים
ואני? אני לא יודעת
אני רק יודעת שכיף לי עם הילדים שלי, אפילו שקשה..
ואני לא מאמינה שלא אחווה יותר הריונות ולידות
גם ההריון עבר לי כל כך מהר , והייתי כל כך עסוקה, שלא עצרתי לרגע להגיד- אני בהריון! להבין את גודל הפלא הזה, להנות מההריון האחרון שלי
אני צריכה להשלים עם זה שזה אחרון וקשה ליייי
ולא, באמת שלא יהיה עוד ילד, כי השיקול המרכזי שלי בלהביא 3 צמודים זה כדי לסיים עם התקופה הקשה הזו בבת אחת
ואני יודעת שיהיה קשה לחזור פתאום לתינוק אחרי כמה שנים טובות וגם תמיד הוא ירגיש בצד….



וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...
