עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך א' באלול תשפ"ד 17:10
אם הציונות הדתית הם אוכלי מוות, אז החרדים הם נזגול : 9 לבושי שחורים מכוסי ראש רצים ברחובות בנסיון לצרף למניינם גלוי ראש מתולתל שיער שלא כל כך מעוניין להצטרף למניין. (הכל בצחוק כמובן).
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך א' באלול תשפ"ד 17:10
אם הציונות הדתית הם אוכלי מוות, אז החרדים הם נזגול : 9 לבושי שחורים מכוסי ראש רצים ברחובות בנסיון לצרף למניינם גלוי ראש מתולתל שיער שלא כל כך מעוניין להצטרף למניין. (הכל בצחוק כמובן).
(הכוונה לרבי שלהם, כמובן.)
ואישה יכולה להרוג אותם
"הוא בא לכיווני ושאל 'האם ראית עשירי למניין? אנחנו תשעה ומחפשים עשירי' " 'הסתלק מכאן!' אמרתי לו 'כולנו התפללנו מנחה! אתה יכול לנסות בהוביטון אולי, או בשטיבלך הדרקון הירוק!' "
""מתנת יום ההולדת שששלי! היא באה אלי ביום ההולדת שששלי, חמדתי." כך אמר לעצמו תמיד. אך מי יודע כיצד הגיעה מתנה זו לידי גולום בימים העתיקים, כשספרי תורה שכאלה עדיין התגלגלו בעולם?"
"... השלישי היה גבוה מן השאר. זקנו ארוך ומבהיק, ושטריימל לו על ראשו. ידו האחת מחזקת סידור... פרודו הפיל עצמו לארץ ושמע עצמו קורא בקול: אני לא יהודי!
"יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם"
פרודו ראה את התשעה מתקרבים אליו. פרודו חצה את הנהר והביט בהם מעברו השני, "כבר התפללתי מנחה" צעק פרודו. "בואה אלינו, עשירי! למנחה ניקחך!" צעקו. הגבוה מבניהם, האדמו"ר המלך-המשיח של אנגמר זצוק"ל, התקרב אל פרודו, לפתע הוא שלף כיפה והניח אותה על פרודו.
"כנראה הוא רוצה לעבור לפני התיבה. אין מצב שזה יקרה". גנדלף התייצב מולו ואמר "עבור לא תעבור!"
"אך לא מיד, ברשותך, האדון!" ביקש בילבו. "כבר פנה היום, ואני מרגיש צורך לחזק את נפשי במשהו!"
"לא קראתי בשמך," נתחייך אלרונד, "אך עתה, הנני ואקרא. עלה! אשרי יושבי ביתך..."
ועצם צלילו כובש לבבות.
...
הדממה היתה כבדה ומעיקה.
ג'ימלי התימני הוא שהפר אותה פתאום. "דברי החזן הזה הפוכים על פיהם,"' רטן, וידו איזה בחזית סידורו. "בלשון אשכנז עזרה פירושה חורבן, והצלה פירושה קטל, זה ברור. אך אני לא באנו הנה לתחנון."
מי שלא עוקב, לאחרונה יש דיון אינטרנטי בקהילה הטולקינאית העולמית.
הדיון התחיל כשטולקינאית משוודיה העלתה סרטון שטענתו המרכזית היא ששרה"ט מושפע מהמיתולוגיה הנורדית.
כמובן שבתגובה הרבה טולקינאים דתיים (נוצרים) זעמו על הטענה מכיוון שלטענתם שרה"ט מבוסס על המיתולוגיה הנוצרית.
רציתי להעביר את הדיון הזה לכאן מסיבות ברורות (דת וטולקין)
אז מה דעתכם?

בסוף גולום הוא זה שהשמיד את הטבעת, הוא לא הרגיש את הנפילה מהצוק, זה היה בשבילו כמו לרדת במדרגות.
..
כשהוא קרא שר הטבעות בפעם הראשונה שגנדלף באמת מת
קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.
היה קשה הרגע ההוא...
אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.
הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),
כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.
רבי גנדלף, רבינו האפור
באתי עד אליך כי חלמתי על גונדור.
רבי גנדלף, רבינו הלבן
באתי עד אליך, רבי גנדלף מאמן
הם רכבו על הארלי דייוידסון בעמק הטרשי
מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן
גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו
בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו
ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר
היה זה ערב פסח וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש
"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"
לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה
"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה
ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה
סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים
אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד
שותים משקה שחור עם גרגירים
מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"
זאת ישיבת הספר ו"אדורס הקודש" שמה
וראש הישיבה "תאודן בן תימה" שמו
מלך רוהן ארץ הספר שוכן בו כבוד
בעלות השחר מגיעים אנחנו
ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה
עלינו לנקוט במשנה זהירות משום
שבמלחמה על הבית הם נתונים
על כן הישמרו לבל יישלוף
אף אחד מכם את הספרים..
המשך יבוא
..