לא מצליחה להבין איך אנשים רוצים להיות חברים שלי.
לא מצליחה.
ש מ נ ה .
לא מצליחה להבין איך אנשים רוצים להיות חברים שלי.
לא מצליחה.
ש מ נ ה .
אתה לא לבד
אעלק.
אני לא בטוב
לאבטוב.
בשבת יצא לי קלף של מה הייתי עושה בחיים אם לא היה לי פחד.
אז אמרתי ככ הרבה דברים
הם פשוט ישבו על דבר אחד.
היה לי אומץ לפרוץ גבולות, בעיקר של עצמי.
להפסיק להיות הילדה הטובה הזאת שהכל הרמוני ומסודר אצלה ומתחת הכל מפורק וצולע ונמעך.
הלכתי לבקר אותו, איזה מקום הזוי זה להיות בו כרגע, אבל הרגליים הובילו לכאן וביקשתי רחמים עלי
ואומץ
הרבה אומץ לעשות את הצעדים שלי בעולם הזה, בלי להתחשב באחרים, אפילו לא באמא שלי ובדרגות שלה.
|שתיתי מיץ אומץ|
|ירד הפחד|
אמאלה הייתי מתפרעת, מפזרת את השיער, נושמת בקצב שלי, רוקדת ברחוב, משפריצה כמות של צבעים על קנבס ענק, מוציאה אנשי קשר לא רלוונטיים מהפלאפון שלי, נרשמת לטיפול טוב שיהיה בקצב שלו בלי להאיץ, מפסיקה לחיות לפי ספרים אלא לפי מה ש*אני* מרגישה ש*לי* נכון
אוטמת את האוזניים ומפסיקה להקשיב לחוץ אלא מתבוננת לתוכי, פנימה, מסתכלת על העולם שלי ולא על העולם החיצוני, מתחברת לנקודה הפנימית שלי שעליה עומדים כל החיים שלי
ובסוף בסוף, מתחתנת, מתוך מקום מתוקן. שלם. פנימי. מחובר. מאוזן. נושם. אהוב. אוהב. מודע. מסוגל. קשוב פנימה. משתיק רעשים. שקט. רגוע.
מה אני עושה כדי לקדם את העניין ?
חוקים קרים חוקים חמים
קשים רכים
ישנים יותר וחדשים
הגיוניים ואידיוטיים לגמרי
לפעמים אין סבלנות
מענב יוצא יין זה חוק
מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק
מנשיקות יוצרים בניאדם
להישאר פגיע למרות המלחמות
להישאר אמיץ למרות הפחד
להישאר חזק גם כשהכל פורץ
להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים
להפוך מים לדם
להפוך חושך לאור או הפוך
אלכסון לישר
חלום למציאות
אחים לאויבים
מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה
מהילד למטה עד לזקן
מנסה להחיות אותה עם מעט שירה
קצת וולך קצת אתר
הימים ארוכים
השמש לא הולכת לשום מקום
הכל חם ולוהט
חסר סבלנות
מעקצץ
עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק
העולם מקיא את כל החורף החוצה
שאלוהים בעצמו יושב בצד וסופר את הכסף בסיום יום בסגירת קופה
כולם מחכים במתח
יהיה חסר או לא
עוד סיבוב של ריקנות מזוקקת
תיעוד של התפוררות ברקע
מה אנשים מוכנים לעשות בשביל טיפה להרגיש
הלהב של הקיום מתגרד על הבטן
והוא חד
שורט
חותך
היופי היחיד הוא לפעמים באיזה פינה מטונפת
בפח של התחנה המרכזית או באיזה קבצנית
הכל תקוע במכונת כביסה של מילים גבוהות
הטיימר עומד לצלצל
הבדיחה היא עלינו
לא היה חסר כלום בקופה
חוזרים לנשום
עד הפעם הבאה
גם שלום
גם הסכמים
איזה הספקים יש פה
לפעמים נראה לי שרק אני תקוע באיזה אוטוסטרדה שלא מבינה
מה הכיוון
רוורס במקום קדימה
עץ ריח מסריח על המראה
אורות גבוהים
והיא יושבת במושב ליד
רגל למעלה
מחייכת
אז הכיוון לא משנה
רק התנועה
אבל למה
למה מרגישה הכל יותר מדי
למה הכל כואב
למה הכל
למה
ומה עושים עם זה
ואיך משיגים את העור הזה
ולמה
ומה
ואיך
תציל אותה
ואותי
ואותם
זה אשכרה העלה לי דמעות
לכתוב את כל זה
יצא ארוך
וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד
ובאלי שהיא תבין
היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן
נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד
אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל
למה עלו לי דמעות
זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה
אופ
I don't know why I'm so scared about it
?It's gonna be okay, right
She said it's the first step
Kind of
And it is, but it's also not
I don't know how to explain this
Even to myself
I just want it to go well
After this I'm going to Jerus and I hope it will help
I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out
I have nothing to worry about
?Right
God
I know I'm mad at you
But please show me this is okay
That I'm loved
And I'm not something disgusting like I feel
I need to accept this and why this is so hard
Oh god
I hate this
Why am I so anxious about it
It's gonna be alright
?Right
ככה
למה תמיד זו מיכל
מה יש שם שזה קורה
זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם
וככה זה מתגלגל
כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק
שאין לו מעצמו כלום
רק גורר אחריו את כולם
תירק דם
תמולל את כל 24 התפילות
אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה
תחשב
ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס
בוא נלך
טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף
שאי אפשר למדוד
לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו
רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב
עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב
מנקה את הבית בתנועות המוכרות
ורק רוצה לדאוג לו שוב
על אף כל הדחיות שלי
אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…
אתה עדיין סמוראי.