"... כי נפיל הדובר ואיני משקר" סיים סם לשיר את השיר על הנפילים. פרודו צחק "מי יתן לי אלף נפילים ובראשם אחד לבן, וגנדלף רוכב עליו, ןיבקיע לי את הדרך למורדור".
לפתע הם ראו זקן לבוש בבגדי לובן קרב אליהם. פרמיר פקד עליו לעצור, אך הוא המשיך. "סרומן!" צעק פרמיר "אם תמשיך להתקדם אחרוץ חריץ בכובעך!" פרמיר ירה חץ אך הזקן הניף במטהו והחץ עלה בלהבות. "ברוכה הפגישה, סם פרודו ופרמיר!". לפתע התחוור כי זהו גנדלף. "גנדלף!" צחק פרודו "איך חזרת אלינו?". גנדלף הזדעף "אין זמן לזה כרגע, השעה דוחקת. פרמיר, צריך אני שתארוב לכמה שיותר הרדרים ותאסוף כמה שיותר נפילים!" כעבור כמה ימים היו בידי פרמיר וצבאו אלף נפילים ובראשם אחד לבן. גנדלף פרודו וסם עלו עליו וכל צבא יתילין צעד לשער השחור עם אלף הנפילים. הם הבקיעו את השער השחור וזרקו את הטבעת להר הגזירה. הסוף.
