אני מסתכלת לפעמים על המתבגרים שלי ותוהה איך זה יכול להיות שאלה הילדים שלי, שפעם היו תינוקות קטנטנים שקילחתי והחלפתי להם חיתולים... (במיוחד להסתכל על הבן שלי זה מלחיץ - מאיפה הגבר הזה הגיע לפה, אחרי שהגבר היחיד בבית היה בעלי!)

אבל למען האמת - אין איך להתכונן לזה...

ב"ה זכיתי במתבגרים מקסימים, כאלה שדעתם של הוריהם חשובה להם ואין להם שום שמץ של רצון למרדנות, אלא להפך - לעזור כמה שיותר.

אבל אני יודעת שזה לא דבר שאפשר להבטיח מראש... אני כבר רואה שלא כל הילדים שלי יהיו מתבגרים כאלה...

הדבר היחיד שאפשר לעבוד עליו בגיל הילדות (וזה קשה נורא) הוא קשר פתוח וישיר עם הילדים, כזה שמאפשר להם שיתוף והכלה ואהבה ללא גבול. אבל מן הסתם גם זה לא מבטיח הצלחה במאה אחוז...

אפשר להכין מנחת הורים צמודה והמוווון סבלנות

אה והרבה אוכל...

שם גם לומדים להתמודד עם מתבגרים….

החיים הם בית הספר שלנו, המכון להכשרת הורים נמצא בתוכנו.  

(ובמקרים מיוחדים נעזרים באנשי מקצוע).

כל ילד וילדה שונים זה מזה.

תחשבי על הבית בו את גדלת והתבגרת.  

על האחים והאחיות שלך. כל אחד ואחת בעלי יחודיות, בעלי מאפיינים שמבדילים אותם זה מזה.  

מן הסתם גם כל אחד/אחת מהם פנה לכיוונים שונים בחיים הבוגרים.  תחומי התעניינות ועיסוק שונים.  

גם האופי של ההורים משליך ומשפיע.  

איך נראה ומתנהל הבית, איך מתנהלת המשפחה והיחסים בין האחים ובין ההורים, איך הזוגיות של ההורים.

בהכללה גסה, כנראה גם שהתבגרות של בנות מצריכה יותר התמודדויות לעומת התבגרות של הבנים במשפחה.  

מאפיינים רבים של גיל ההתבגרות אצל בנים ובנות קשורים לרמת המודעות העצמית החריגה למראה והשינויים הגופניים שהם חווים, כאשר יכולת ההערכה העצמית של מתבגרים ומתבגרות מושפעת מאוד מהמראה החיצוני שלהם, כמו גם ממה שחבריהם חושבים על איך שהם נראים.  ככל שהילדים מתפתחים, הם עשויים גם לערוך השוואות בין השינויים הגופניים שלהם לבין אלו של חבריהם.

ואצל בנות הדימוי הגופני הרבה יותר משמעותי לעומת איך שזה אצל בנים.

ממש לא רק במקרים מיוחדים.

יש בנו הרבה חכמה פנימית, ולמידה מהחיים, ואני לגמרי מאמינה בזה ובהקשבה הפנימית שלנו לעצמנו.

ומצד שני, יש לנו גם נטיה לשחזר את הדרך שבה גידלו אותנו, גם אם היא לא היתה מדויקת בכל דבר.

ולכן אני חושבת שחלק מאחריות הורית זה לברר את הדרך כל הזמן, ללמוד, לחקור, לשאול, לשמוע, בחיבור גם להקשבה פנימית ולהקשבה לצרכים הייחודיים של הילדים שלנו.

אני לא מדברת רק על ייעוץ פרטני מול איש מקצוע. זה אולי באמת נצרך במקרים מיוחדים יותר. אבל יש המון תוכן חינמי ברשת (שצריך כמובן לסנן ולקרוא בעין ביקורתית, לא לקחת כל דבר בתור אמת מוחלטת), יש גם הרצאות חד פעמיות בנושאים שונים שיכולים לפתוח את החשיבה בכיוונים חדשים, ולפעמים שווה גם להשקיע כסף - בשיעור חד פעמי, בקורס קצת יותר ארוך, או גם בהדרכה אישית. זה יכול לפעמים לתת כלים משמעותיים שלא היינו מגיעים אליהם בעצמנו...

מתחילה סביב גיל 9. לפי זה אני כבר עם מתבגרים צעירים בבית. תכלס מרגישה את זה כבר שנים…

אני חושבת שבעיקר-בעיקר-בעיקר צריך להכין את עצמנו שלא משנה מה קורה, הם עדיין ילדים, עדיין מותר להם לטעות, הם עדיין לראויים לאהבה שלנו והם עדיין מאדדדד זקוקים לנו, למלוות האהבה שלנו ולקשר חזק. ולזכור שהמון ממה שיהיה בעתיד תלוי בכמה אנחנו נאמין בהם ובכוחות שלכם.

חוץ מזה, אני באה גם להגיד שזה גיל שמביא איתו גם המון ברכה וכיף. פתאום השיחות מעמיקות, חוש ההומור משתבח, הם יכולים לעזור הרבה יותר, הכשרונות והעוצמות שלהם הולכים ומתגלים להם… מהמקום הקטן שלי אני יכולה להגיד שאמנם אני לפעמים תופסת את הראש בשתי ידיים, אבל בכללי יש גם המון הנאה וכיף מהשלב הזה.

ו…ברוכה השבה!❤️

הקשר משתנה, הצרכים משתנים, העמדה שלנו כהורים משתנה

(לדוגמא אם יש תחומים שבהם רק החלטנו היום נמליץ ונסביר והבחירה תהיה בידיהם בסופו של דבר.. כמובן שזה תהליך מדורג, ויש תחומים שעדיין לא ניתן בהם בחירה בגילאים מסויימים אבל אלה פני הדברים...

מהצד השני יותר צחוקים, שיח בוגר, דברים אחרים שאפשר לעשות, עוד מישהו שמבשל מנקה ולוקח אחריות מסויימת בבית...

כל אחד והעניינים שלו

אבל בגדול- הם הופכים להיות אנשים בוגרים.

אי אפשר לדרוש ציות כי ככה אמא אמרה.

צריך לדבר הרבה יותר. להקשיב הרבה יותר. לכבד עמדות ורצונות, ולהיות גם מסוגלים להביע את הרצונות שלנו ולא רק לוותר להם כי הם מתבגרים.

גם הצבת גבולות היא חשובה מאוד. גבולות מתאימים. נערה בת 15 לא תחזור הביתה בשמונה בערב בחופש הגדול. 12 בלילה זה גבול מתאים יותר...וכן, להישאר ערים כדי לוודא שזה קורה.

להבין שאצל בנות יש ימים עצבניים יותר

שלא תמיד יש סבלנות לאחים הקטנים שלהם

שהם צריכים לפעמים תשומת לב מיוחדת- זמן אחר עם ההורים בלי הקטנים.

לחזק המון. גם נפשית וגם רוחנית. יש הרבה התמודדויות וצריך לשדר כמה מאמינים בהם ולשקף להם את הכוחות שלהם. ולהזהר לא לדרוך על היבלות...

לדעת לבקש סליחה אם טעינו (וזה כנראה יקרה לא פעם...)

ולדעת שבסוף נקבל אותם רועים יותר..

וגם לדעת שמתבגרים עולים כסף...

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

אשמח גם אם מתאים לך

תודה

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!