אני שבוע אחרי התאריך.
הייתי ממש לחוצה לא ללדת לפני התאריך כי היו לנו שני אירועים צמוד אליו. אז לא ילדתי ונשמתי לרווחה.
והיה לי דווקא סבבה כל הזמן אבל אני כבר מתחילה להילחץ.
גיסתי היתה אמורה ללדת יותר משבועיים אחרי, וילדה כבר.
ושכנה גם היתה אמורה ללדת שבוע אחרי, ונסעה עכשיו ללדת.
ובמקום שאתרגש ואשמח מהן, אני מרגישה קצת צביטה בלב וזה כואב לי שאני בכלל מרגישה ככה. הרי לא רציתי ללדת כבר, אז מה פתאום אני נלחצת ואפילו קצת 'מתבאסת' מזה! זה כל כך לא יפה... אני יודעת שהכל מדויק מה', רק רוצה להרגיש את זה גם בלב...
וגם ככל שהזמן עובר הסביבה מלחיצה, הילדים לחוצים ומחכים מאוד, האוכל שהכנתי והקפאתי כבר המון זמן במקפיא ולא יהיה הכי טעים, הסדר שעשיתי בבית כבר לא בדיוק רלוונטי, והנסיעות למעקב קצת מתישות.
ושבת מתקרבת יותר ואני מפחדת שאעבור גם אותה בלי ללדת עדיין. עוד אין שום כלום סימן, הכל כרגיל.
ואני חוששת מהלידה ושלא יקרה משהו חס ושלום.
ולא יודעת בכלל מה קרה לי פתאום שאני נלחצת..עד עכשיו לא רציתי. גם עכשיו אני לא בדיוק רוצה , רק נלחצת. ולא בא לי שום זירוז!! לא טבעי ולא לא טבעי. רק שיבוא מה' בשמחה ובקלות ובטוב ובמתיקות!
ומפחדת שלא יתפתח לבד בקצב הזה וירצו לזרז.
זהו..סתם פרקתי.
וכמובן ממתקים🙈 לפעמים אוכלת גם פריכיות. בירקות מבושלים היא אוכלת רק תפו"א בצורת צ'יפס.