זה שגולום נתן לו במתנה את הטבעת ולא לקח אותה ממנו. אבל בהוביט שלפנינו יש את הגרסא המתוקנת של בילבו.

אבל מן הסתם היו עוד שינויים מהמציאות "האמיתית" בארץ התיכונה שבילבו כתב בהוביט כדי לספר אגדות בדויות לילדי הפלך והם נמצאים בהוביט שלפנינו:

מן הסתם מה שכתוב שהוא עשה מעשי קונדס עם העלפים בריוונדל. לא ייתכן שקרה במציאות, שהרי עלפים לא עושים מעשי קונדס.

השירים הטיפשיים ששרו העלפים בריוונדל הם גם המצאה שלו - מן הסתם מתחבר עם אגדות של ילדי הפלך על העלפים בתור "קונדסונים".

מן הסתם גם ענקי האבן ששיחקו מסירות עם סלעים בהרי האובך (אלא אם כן זה סוג של טרולים).

וגם העייטים המדברים שמתוארים שחלקם הם רעי לב, בעוד שבמציאות כולם הם שליחים מקודשים של מנווה.

ואויל יש עוד כמה דברים

לא עושים מעשי קונדס. טולקין כתב את זה בהוביט כספר ילדים, לפי מה שאני זוכר, כי לעיתים האלפים באגדות עם ארופאיות מוצגים בתור קונדסונים. זה ודאי לא תאם את תפיסת העלפים שלו כשכתב את סיפורי גונדולין לפני ההוביט (ובריוונדל מדובר על האלדר, לא על האברי).

זה די ברור שתיאור העלפים בריוונדל בהוביט הוא מגוחך בחלקו.

ציטוט מתוך מכתבו של טולקין שמובא בסוף הספר אחוות הטבעת "לדאבוני, 'ההוביט' באמת נועד להיות סיפור ילדים. ומכיוון שעדיין לא למדתי בינה, כי ילדי היו צעירים מכדי להעמידני על טעותי, היה בו משהו מין האווליות שאדם קולט בלי מחשבה מן הדברים שקראתי אני בשעתי (הכוונה כנראה בילדותו) , אני מצטער על כך מקרב לב, וכמוני כל ילד נבון".

פשוט לא כל פרט בו נכון חד משמעית.

חוץ מזה אפשר לשים את כל הפרטים שלו בתוך הקנון אם אומרים שבילבו כתב כך את ההוביט (ואז זה התרחש בספר שנכתב בארץ התיכונה).

אני מסכים שהטענה שלי לגבי באורן היא מוגזמת, אבל ודאי לגבי הצגת העלפים בתור קונדסונים זה כך.

אני זוכר שפעם קראתי שמומחי טולקין סוברים שלא כל פרט בהוביט נחשב בקנון, לא זוכר איפה זה היה.

חוץ מזה שקשה לדבר על "קנון" ללנגרדיום של טולקין. הרי סיפורים שלא נשלמו מלא מספר רב של גרסאות ומציג בכוונה את הסתירות ביניהם, איזו מהם היא בקנון ואיזו לא?

שטולקין מתאר כ"אוויליות ילדותית". אגב, מאוד נהנתי מתיאור העלפים בהוביט וזה משעשע וחמוד. רק שאי אפשר לצפות שזה יקרה לעלפים שמתואים בשאר ספרי טולקין.

במסע של בילבו?

האפשרות הכי סבירה לי (לא ראיתי את טולקין כותב זאת), היא שבילבו כתב את זה בספר ושינה את הסיפור קצת, ואז זה נחשב בקנון (כלומר באמת בילבו כתב זאת בעולם של ארדה).

נראה לי כך טולקין מתרץ סתירות של כל מיני מקורות שהוא כתב שסותרים זה את זה (ובסיפורים שלא נשלמו מוצגות בכוונה הרבה סתירות), שיש כאן כמה מקורות מידע חלקיים שהשתמרו בספר האדום של הפלך ש"התגלגל" לידי טולקין. אבל אני לא בטוח אם הוא באמת כותב את זה או שגלאורונג השתיל לי את זה בזכרון. צריך לבדוק

כל השאר הנחות שלך, מי אמר שעלפים לא עושים מעשי קונדס? וכן על זה הדרך.

ואתה מצליח לדמיין שיהיה כתוב באחוות הטבעת שהעלפים בריוונדל עושים מעשי קונדס ושרים את השירים הטפשים בהוביט?

העלפים אמנם צוחקים ומתבדחים, כדוגמת העלפים שפגשו את פרודו וסם בפלך. אבל יש הבדל בין זה לבין מה שמתואר בהוביט.

הם יתוארו בריוונדל? מסריקה פשוטה באינטרנט ראיתי שבסיפורי עם אירופאים האלפים מתוארים לעיתים בתור קונדסונים. יותר הגיוני שבהוביט טולקין זרם מסיבות של ספר ילדים עם זה. ברור שאת להעלפים בגונדולין שנכתב לפני ההוביט לא יתוארו עלפים קונדסונים. (ראיתי איפשהו מכתב של טולקין אחר בו הוא אומר שזכרון העלפים בתקופתינו עבר הגחכה, ולא נשאר מזכרונם "האמיתי" (הכוונה לזה שהיה בעידן השלישי ומלפניו) הרבה.

"ואכן, המלה העתיקה הזאת (elves) היא היחידה בנמצא, ושימשה לציון אותם זכרונות מן הגזע הזה אשר השתמרו בלב האדם...אבל היא פחתה, ועל דעת רבים היא מעלה כיום משוגות דמיון מטופשות, שונות מן הקוונדי אשר מקדם ככל אשר שונה הפרפר מן הנץ."

בתור קונדסון. ק"ו האלדר

קראתי את שר הטבעות לראשונה לפני כעשרים וחמש שנה, אז אני כבר לא לגמרי זוכרת, אבל אני די בטוחה שהייתי מופתעת מאוד לגלות שגנדלף לא מת בסוף... זה אחד הטוויסטים הטובים בתולדות הספרות, לדעתי.

היה קשה הרגע ההוא...

אבל רק בגלל בדידות החבורה ללא גנדאלף.

הוא היה נעדר בלבד מבחינתי, כיוון שכל עוד הגיבור לא מת בזרועות מישהו (ע"ע בורומיר, מלך רוהאן וכו'),

כל עוד מילותיו האחרונות לא מעוררות השראה עמוקה ("בירחו, טפשים!", נו באמת..) - תמיד יש תקווה.