מה מצבנו הכלכלי

אבל בגדול בסביבות 250₪, ורק אם לא קניתי לאחרונה.

מאוד תלוי בהכנסות ובהוצאות השונות.

מה שהרשתי לעצמי לפני 12 שנה , זה לא מה שאני ארשה לעצמי היום, יש לנו הכנסות שונות .

בכל אופן, קשה לי לשלם המון על בגד , זה נראה לי מוגזם ממש, אני קניתי השנה שתי שמלות כל אחת ב200 אבל לא הייתי קונה שמלה ב400. זה פשוט נראה לי שחיתות סתם, ביננו, לפעמים לובשים בגד בקושי כמה פעמים... 

אז צריך לקחת גם את זה בחשבון.

לפעמים אעדיף שמלה פשוטה ולהשקיע במטפחת 

מצאתי מלאאא בגדים מהממים שהייתי קונה בכיף, במחירים שפויים יותר,

אבל יש בעיה עם הone size הזה! לא כולן כאלה דקיקות וחתיכות... מה לעשות,

בנוסף צריכה שיהיה צנוע, תואם להנקה... אז... הגבול מצטמצם

ב. כמה זמן היה חסר לי בגד שבתי,

ג. עד כמה קשה לי להזמין ברשת,

ד. וכמה זמן יש לי בתקופה זו של חיי.

הטעם שלי סגנון פשוט ונקי, ועולה יחסית זול.

בחלק מהמקומות

עכשיו זה קולקציית חגים אז הכל חדש ויקר

אני לרוב האמת קונה בסייל

אבל הפעם בתשיעי לא היה לי כח להתרוצץ

מה שמשאיר אותי עם היקרים..

אלה מלפני הלידה לא מחמיאים לי

החזה שלי גדל למימדים מפחידים ושום דבר לא נסגר עליי

טוב, עכשיו לא נשקע לדיכאון בגלל זה

פשוט נמצא משהו יפה ומחמיא

מבינה שהחלום שלי לשמלה שבתית בהחלט מוגזם.. תהיתי עם עצמי בחנות אם זה מוגזם או שאני פשוט לא מעודכנת..

נעבור לחפש באלי ושיין.. אין ברירה

אני דווקא מחפשת 2 חלקים בגלל ההנקה.. בועות כתבתי שמלה

ראיתי חצאית מהממת ב 350 שחורה בלי שום קטע מיוחד

עליונית ראיתי בעוד 300 אבל יכולה ''להתפשר'' על אחרת בחנות ב 200

הרגיש לי מוגזם לשלם 500 שקל על בגד שבתי שנראה חביב וממש לא היסטרי..

הבעיה מצד שני שאני גבוהה וכן יש לי דרישה לצניעות ברמה מסוימת מה שעוד יותר מוריד לי אופציות

אבל עדיין 600 שקל - מוגזם

מפה לשם כמובן לא קניתי

ואני מבואסת

כי כל מה שרואה מרגיש לי משמין 😭😭😭

הרבה זמן לא מצאתי משהו שמחמיא לי ואני אוהבת

אולי כן שווה את הסכום הזה בשביל השקט הנפשי 

לילדים כבר מזמן קניתי בסכומים מטורפים

את רק קונה חולצה ומכנס לגדול וכבר מגיעה ליותר ממאה

רק לעצמי אני לא מפרגנת ומסתובבת מוזנחת 😭🥴

טוב, אני בדאון קצת עם הגוף שלי היום

נחכה ליום טוב יותר 🥰

בין בד''כ לעכשיו

בד''כ אני גם לא הייתי מוציאה סכום גבוה, אבל עכשיו נשמע שאת בזמן שאת מרגישה לא טוב עם הגוף שלך וחושב נפשית שתרגישי טוב במה שאת לובשת , שהבגד ייתן לך תחושה טובה ונעימה.

600 שקלים זה פחות משתי פגישות אצל מטפל 😉

מאוד קשה לי למצוא חצאית שתהיה לטעמי ותעמוד במבחן הצניעות. האחרונה שאהבתי גם עלתה סביבות 300 (אבל גם היה צריך תיקונים אצל תופרת. נראה לי מוגזם.)

עליונית ב200? אולי על בלייזר או ג'קט אלגנטי הייתי משקיעה. פשוט בשבילי זה יותר פרקטי ולדעתי נראה יותר מרשים. כמו חליפה אלגנטית. אפילו לארוע.

בכללי החלק העליון אפשר למצוא יותר בקלות דברים יפים וצנועים ולא יקרים לדעתי.

גם למטפחות מעוצבות פחות מתחברת .

חצאית אלגנט מאיה • X30

ולא כל כך יקרה. 

אם אני רואה משהו שממש מוצא חן בעיניי אני אפרגן לעצמי גם ביותר (יותר נכון בעלי יכריח אותי😉)

אם את אחרי לידה ויש את האפשרות הכלכלית וזה ישמח אותך תתפנקי גם ביותר …

על הסוף

אם יש אפשרות

אם זה ישמח אותך

אז למה לא בעצם?

לא יותר ממאה שקל גג וגם זה רק אם אני ממש צריכה..מאתיים זה אם צריך לחתונה וממש אין לי משהו מתאים

אבל באמת כמעט לא קונה. רוב השמלות שלי הגיעו מנשים שלא רצו אותן יותר 

אבל לאחרונה הייתי בירושלים, וממש בקלות מצאתי שם שמלה שאהבתי ב-100 ש"ח.

זה עורר אותי לחשוב שאולי תמיד עדיף לי להשקיע את הזמן לנסוע ולחפש שם. אבל תכלס לא תמיד יש לי את הזמן והאפשרות...

בסביבה שלי קונים בגד באזור ה1000 ש"ח ואני המוזרה שקונה באזור ה300-400 ש"ח. מה שכן אני לובשת את הבגדים די הרבה (4-8 פעמים בחודש).

אני לא חושבת שלשבת הייתי מוצאת ב100 ש"ח. אלה סכומים של בגדים ליום יום.

בחברה החרדית במשפחות במעמד גבוה לא קונים שמלות לשבת רגילה ב1000 ₪

אולי לאירוע

ולא נראה לי שזה קורה בחברה הדתית

מכירה מלאאאאא שזה אצלן מחיר סביר לבגד שבתי.

ולאירוע קונים בהרבה יותר...

הזוי בעיני אבל מצוי הרבה יותר ממה שאת חושבת.

ונראה לי מוגזם לומר שסביבה שלמה קונה במחיר כזה

איך גם גרים במרכז

גם לומדים תורה הרבה שנים

גם בלי תואר

גם מגדלים מלא ילדים

גם קונים בית לילדים

גם מלבישים את כולם בבגדים חדשים ותואמים לכל האחים כל חג

וגם קונים בגדים באלפי שקלים

ושלא נדבר על פאות

מה פספסתי?

פשוט מאוד-

יש כאלה שגרים במרכז

ויש כאלה שלומדים תורה

ויש כאלה שהם בלי תואר

ויש כאלה שמגדלים הרבה ילדים

ויש כאלה שקונים בית לילדים

וכו וכו…

וחיתוכים שונים בתוך כל מה שציינת

רק שלאנשים מבחוץ זה נראה קבוצה הומוגנית אחת. באמת מגוחך שאנשים אשכרה קונים את זה. 

איך יש כסף כשהבעל אברך?חלק מהנשים מרוויחות סכום של שתי משכורות או יותר, חלק משפחות מקבלות תמיכה מהמשפחה, חלק מהאברכים מכניסים הכנסה צדדית וחלקם יוצאים בסוף לעבוד.

ויש גם תעשיה שלמה של "תלושים" וסבסודים לחגים.

בסוף נוצר מצב שמשפחות האברכים מקבלים תלושים לקניית בגדים לחג בחנויות יחסית יוקרתיות שמשפחות אחרות לא יכולות לאפשר לעצמן לקנות שם.

גם שיש להם פשוט סדרי עדיפויות אחרים. אם למשפחה אחרת ברור שיש נופש משפחתי בקיץ אצלם אין (לדוג')

או מסעדה לחגוג משו וכן הלאה.

זותומרת בלבוש של הילדים ושלהם הם באמת מאוד משקיעים.

אבל באוכל יקנו את המותגים הזולים וכו' 

מאיפה יש מה לבזבז? אנחנו רק נלחצים במינוס בכל הכח

איך מרוויחים כל כך הרבה וגם מגדלים ילדים ויולדים כל שנה וגם יש כח להכל

לא יודעת מי יוצא לנופש יוקרתי מי קונה מותגים..

רק נעלים ובגדים ואוכל ואוכל ואוכל ושכר דירה וארנונה ותלשום למוסדות חינוך ומעון או משפחתון ומטרנה וטיטולים והופ נגמרה המשכורת תוך רגע

טוב לא יודעת

לא חשבתי שכל כך הרבה עובדים בהייטק וכדומה

במשכורת ממוצעת לא מבינה מאיפה היכולות האלה

אבל קם לא באה לחטט

זה לא מקנאה פשוט מחוסר הבנה

אמן יהיה ש'פע לכולםם

אולי מי שקונה ב400 קונה פעמיים בשנה.

ומי שקונה ב70-100 קונה פעם בחודש...

וגם, כן, לא כולנו עם אותם הכנסות הוצאות ולא כולנו עם אותן סדרי עדיפויות.... 

המציאות מוגזמת😅

זה שאת לא מכירה לא הופך את זה למוגזם😊😉... זה מה יש.

הנסיון למצוא בגד חגיגי שיענה על קרטריונים רבים של הנקה, מידות, גזרה מחמיאה, צניעות ועוד- הפך לכמעט בלתי אפשרי. פעם הייתי מוצאת ב300. היום נאלצתי להתפשר גם על מחירים גבוהים יותר. 400/500..

זה יקר אש אבל אני לא קונה הרבה ורוצה להנות ממה שקונה..

אז האמת האמת היא שאקנה בכל מחיר כמעט.

כלומר, אם זה משהו שממש מצא חן בעיניי ונראה לי מוצלח, אשלם כמה שיעלה. אם אני מתלבטת עד כמה אהיה מרוצה - המחיר הוא פרמטר, כדי שגם אם אתאכזב, לא שילמתי יקר מדי.

כי באמת עד שאמצא שמלה מוצלחת, נוחה, צנועה, מחמיאה לאזורים הרלוונטיים וכו' וכו' זה שווה כל מחיר מבחינתי.

בסיילים באתרים מעונות קודמות בין 70-100 (רוב השמלות שאני קונה באמת בין 70-80)

כנ'ל גם במטפחות

וגם מנצלת את ההטבת יומולדת אם יש לי בחנויות שאני קונה לרוב כמו קמיליון וכד' אז זה גם עוד מוזיל

ולרוב עד 200

ופחות

והכי כיף

במאה או פחות שמלה

ומטפחת עד 150

ואם לאירוע אז עד 250

זה מטורף בעיני להוציא יותר מזה.

ד''א, בשיין יש שמלות מהממות ואיכותיות באזור ה100.

אם את צריכה עזרה בחיפוש- יכולה לנסות לעזור לך.

היום, ממש לטעם שלי. אלגנטי ברמות. ויחסית יקר לשיין, אבל הבנתי שאיכות אז שווה תמחיר.

יש מציאות שם.

2 שמלות מהממות!

אחת ב10 שח, אחת ב5.

וזה אחרי שקניתי שמלה ממש יפה ב100...

אבל אני מהקמצניות. בעלי ממש אוהב שאני קונה, ואני אוהבת שיש לי מה ללבוש, אבל כל כך קשה למצוא בגד צנוע ונח ומחמיא!

אז עד שמצאתי- הלכתי על זה...

באמת שאם זה נראה חדש ויפה, אז באמת שזה מדהים!

גם לי כןאב להוציא כסף על בגדים

ואם אני קונה בגד ביותר מ100 שח אז כבר יש מצפון

שמלה לשבת גג 200

וזה גם לא נדיר בחנויות של דתיות- זויה, סי סטייל וניו יורק בבני ברק, liya, ברצה וכו..

רק שמלות לאירועים אני מרשה לעצמי יותר, אבל גם זה גג 500-600

בגדים יפים ושבתיים במצב טוב וחדש, הרבה פעמים של מותגים 

הזמנתי נעליים לבן שלי מהאתר של פאפיה, והן הגיעו פגומות - הסרט מאחורה טיפה קרוע (מצרפת תמונה של הפגם)

לזכותם של פאפיה יאמר שהם שלחו לי ממש מהר זוג חילופי. אז יש לי בבית מיותר את הזוג הקודם.

הנעליים איכותיות ועלו קרוב ל200 שח.

כדאי להביא דבר כזה לגמ"ח שפורסם פה לדוגמא? או שזה לא נעים לקבל דבר כזה?

יש מקום אחר שישמחו בנעליים חדשות לגמרי?

מצד אחד חדששששש אז ברור לגמח

מצד שני קרוע

אמממ, אני כן הייתי שולחת לגמח כי החדש גובר על הקרע

בנעל יד שנייה משומשת פלוס קרועה - זה כבר אחרת לדעתי 

נעלי ילדים עולים שם 5 שח אז נראה לי שמישהי תעשה את השיקול של הכסף מול הפגם

גם שם המחירים ממש זולים , עד 20 שח לפריט בערך..

אם תחפשי באזורך בטוח תמצאי 

יש בדיזנגוף סנטר ת"א

ראשלצ

זבוטינסקי ר"ג

אחד שצריך להיפתח בפ"ת

אולי עוד?

ואני קונה לעתים יחסית רחוקות.

אבל בדרך כלל אני לא קונה סתם לשבת קונה או לראש השנה או לפסח וזה נשאר לי לשבתות. 

הם בטווח מחירים של 3-5₪ (קונה בחנויות יד2).

יכולה לקנות שמלת שבת ב100-200₪ אבל זה ממש נדיר, לא נגישה כ"כ לחנויות והרבה פעמים התאכזבתי מדברים שקניתי ולא השתמשתי כ"כ אח"כ אז מעדיפה לא להכנס לזה אם זו לא ממש מציאה.

כמעט כל חג מפרגנת לעצמי באישור בעלי לקנות שמלה יקרה ואיכותית של מעצבת שאני מאד אוהבת, אני לא קונה כל הזמן רק בחגים . 

אז אצלי זה כן מגיע לסביבות 500-400 שקל כי זה הטעם שלי . (תודה להשם שיש אפשרות)

אבל אני חושבת שאם זה כל הזמן רוצים לחדש בלי קשר לחגים אז לא שווה לקנות משהו יוקרתי. 

זו דעתי  

אני אחרי הלידה האחרונה

פתאום הרגשתי קושי ענק במצוות צניעות

ממש. ענק.

והחלטתי

שאני אוציא כמה שתעלה לי שמלה.... לא משנה כמה היא תעלה.... העיקר שתהיה צנועה ושארגיש בה מעולה!!!

ממש עשיתי סוג של הסכם עם ה'.

אני שומרת את המצווה הזאת למרות שהיא ממש קשה לי. ואני חייבת להראות טוב כי אחרת לא אשרוד... ואתה תממן אותה.

הלכתי לחנות התחדשות ביישוב עלי, מתוך ידיעה שאני הולכת להוציא 3000-4000 שח רק על בגדים לעצמי....

לקחתי בחשבון שזה בסדר אם אוציא 400 שח לשמלת יום חול. ברמה הזאת.

באתי לקנות כמה שיותר. בגדים שאשמח בהם. ארגיש טוב איתם. שיחמיאו לי, ושיתאימו להנקה.

מפה לשם....

ה' ריחם עלי.

מצאתי 6 שמלות ליום חול, פלוס 4 מטפחות ב1300 שח...

אם היה לי עוד זמן הייתי מוצאת גם לשבת אבל הייתי חייבת ללכת....

בכל אופן

זה ההסכם.

אני עושה בקשתך, בבקשה תעזור לי לעמוד בזה....

וגם מבחינת הטעם....מזכירה לעצמי שאבא משלם!!!!!

חייבת ללמוד ממך

ב''ה כלכלית אני יכולה

הבעיה זה הפרגון לעצמי

בעיה רצינית!!!!😰

מקווה ממש גם להיות מסוגלת בקרוב 

ב''ה מצאתי בגד אחר

ולא הראשון שרציתי

עלה לי במכלול חצאית וחולצה 400 ש''ח

משהו שמחמיא

מתאים להנקה (2 חלקים)

לא משמין

ב''ה משהו יפה תודה לה'

תודה לכן על הדחיפה לזה

בזכותכן פרגנתי לעצמי 

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

אצל אחת עבר כשהפכנו את כיוון הנסיעה, אצל אחד כשהפחתנו את כמות הנסיעות באופן דרמטי

אני משתדלת למשוך הרבה מעל גיל שנה נגד

וכשהפכנו זה התחלף בהקאות אצל חלק מהילדים ואז זה בכי קצר מאמצע הנסיעה עד שמקיאים

ולא לאורך כל הנסיעה...

מפסיקים להקיא אצלי בנתיים סביב גיל 5

הגיל הקטן שצורחים ואי אםשר לדבר איתם הוא נורא ואיום

אצלינו בגיל שנה וחצי בערך

מאוחרררר

כשהפכנו כיוון.

השלישית גם היתה ככה בהתחלה. עבר כמעט לגמרי ב"ה סביב גיל 4 חודשים

חיבוק

לתחוב גרביים מאחורי הכתפיים של התינוק בסלקל ומגבת מגולגלת מתחת לברכיים שלו.

לא זוכרת מי זאת היתה אבל היא אפילו צירפה סירטון. שווה לנסות.

בהדרגה

עד גיל שנה

חיבוק, זה סיוט סיוט סיוט סיוט

אצלנו לא היה שורד אפילו נסיעה של 2 דק בתוך השכונה, לאסוף את אחיו הגדול

אמאלה לבכות מלהיזכר...

גיל 2 ושמונה כזה אבל מאז שעבר הוא מטורף על נסיעות ובוכה כשמגיעים..."רוצה עוד באוטו עוד באוטו..."

מקוצוניות ולקיצוניות

מה שכן היום הוא מאוהב בנסיעות.

ובחזרה מהגן זה מה שמרגיע אותו ונכנסים לבית בנחת.

הפחתת נסיעות ''בזכות'' הקורונה.

דווקא השארנו נגד הכיוון עדיין גם אז כי בעיקרון ההמלצה של בטרם זה שנתיים. וכבר לא בכה אז זה לא היה זה.

זה היה אבל פשוט סיוט... ניסינו כמה דברים אבל כלום לא ממש הועיל. בגדול כל נסיעה הכפילה כי עצרנו כל כמה זמן.

בע''ה יעבור לכם מהר.

עד גיל בערך 10 חודשים זה צרחות של החיים עד שנרדם.ואז מתעורר וחוזר חלילה.. יאו זה היה קשוח ממש.

אבל היה עוזר כיסא בטיחות במקום סלקל

הוא היה יותר רגוע. יכול להיות שלא אהב את הסלקל בכלל? אולי לא היה לו נוח... בכיסא שמתאים מגיל 0 היה קצת יותר מרווח..

למפרע הבנתי פה מהפורום שיכול להיות שזה קשור לדלקות אוזניים... ובאמת לבת שלי היה הרבה דלקות אוזניים

מלא זמן נמנעתי מלנסוע כי זה היה מזעזע אבל אני חושבת שאחרי כמה חודשים היה שיפור משמעותי. לדעתי עד גיל חצי שנה עבר לגמרי.

בשליש שלישי קורה לי הרבה..

תשתי הרבה מים ותהיי במנוחה

אני לא מיובשת ודווקא היה יום בנחת

טוב נחיה ונראה

הלכתי להיבדק וראו פעילות רחמית

אמרו לשתות הרבה ולנוח

לא היתה פתיחה או משהו

אני לא מתרגשת מזה

פשוט מנסה לשתות כמה שיותר

ציר אמיתי מאוד כואב, אלו זו סתם הכנה

לק"י

וזה גם עניין אישי וכוח סבל.

אני ממש מרגיז אותי כזה כשאומרים לאישה בהריון כשיהיו לך צירים תדעי

כן ברור

השאלה היא לא על לידה פעילה דודה, אלה על ההתחלה…

לכולנו ברור שכנראה לא אלד בבית

אבל אם אני רוצה אפידורל אני לא רוצה להגיע בפתיחה תשע…

(לידה קודמת בפתיחה מלאה חשבתי שאני בפתיחה שלוש כי התקדם מהר… לא חשבתי לבקש עוד בדיקה, חשבתי שככה זה…)

יש לבעלי היום משהו חשוב מארבע עד חמש

אז אני אמרתי לריבוש"ע שהיום אפשר להתחיל צירים בארבע

ככה אעביר שעה עד שיסיים, גם אדע שזה משו, הוא יבוא נשים את האפרוחיות לישון עם חיבוק ונצא

נשמע לי תכנית מעולה

קאט ל

עוד שבועיים וחצי אני לוויתן 😂😭

בעזרת ה'

ממש לא מזמן

מתחילת תשיעי היו לי צירים קטנים, התקשויות של הבטן + כאב קטן בזמן התקשות.

אבל זה לא היה סדיר

הרופאה בבדיקה בתחילת תשיעי ידעה להגיד שכבר יש צירים (לא מוניטור או משהו, רק הרכישה את הבטן), אבל בגלל שזה לא היה סדיר זה לא היה כל כך משנה

ופשוט באיזשהו שלב זה הפך להיות סדיר, כל ציר התארך ולא היה רק כמה שניות, וכשניסיתי לא הצלחתי לישון איתם וגם כשנרדמתי התעוררתי.

אז אלו היו הסימנים בשבילי לדעת שעכשיו זה באמת מוביל ללידה בקרוב ולא רק הכנה כללית של הגוף.

אז אם זה חוזר שוב, הייתי מתחילה מלבדוק כמה זמן אורך כל ציר וכמה זמן יש בין ציר לציר. זה נראה לי נותן מדד די אמין

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

צריך להיות אצל דיאטנית דבר כאשון. ואחר כך רופא אנדוקרינולוג רושם את התרופה.

אצלינו זה עבד מעולה הם במינון הכי נמוך הבת שלי ירדה 23 ק”ג בתוך חמישה חודשים ובעלי עוד לא עלה על משקל אבל בהיקפים מאוד בולט.

הבת שלי במקביל גם אצל דיאטנית.

גיסתי עשתה בעבר ניתוח ועשיו היא עם זריקות. כי עלתה אחרי כמה שנים.

זריקות זה חתונה קתולית, אם מפסיקים עוחים במשקל.

צריך לאכול המון חלבונים כי אחרת זה לא בריא.

אז יוצא שאני מבשלת המון בשרי ודדג ופחות פחמימות שזזה משמעוצי מבחינתי.

אני רוצה עוד הריונית (והרבה ;) ) זה אמור לפגוע?

זאת אומרת לקחת לתקןפה ואז להפסיק בשביל להכנס להריון

אלא צריך להפסיק אם נכנסים להיריון ויש התוויה מתי חוזרים לזה אחרי הלידה.

ממש מקווה שלא

אבל גיסתי נכנסה עם זה להריון.

פשוט הפסיקה והמשיכה.

חד משמעית לא הפסיקה חודש לפני וההריון היה הפתעה.

אני אבדוק גם את העניין הזה

תודה רבה לכולכן!!

לפני שמתכננים הריון

ואגב @ברונזה זה לא מתאים עם גלולות

לק"י

רגיל ולהשמין בהתאם.

אז אולי כדאי במקביל לסגל הרגלי אכילה בריאים, שיהיה יותר קל להמשיך איתם אחר כך.

אם הbmi שלך יותר מ30 היא תתן לך מרשם (אם יש טרום סכרת אז גם פחות מ30)

הקצב משתנה מאחד לשני, וגם משתנה בכמות שאת מזריקה. ממליצה להזריק פחות מהמנה המלאה כדי לצלוח את תופעות הלוואי.

לצורך העניין, אני ירדתי בממוצע 2.5 קילו בחודש.

יש בחילות והקאות כמו שליש ראשון, אבל לדעתי פחות נורא, כי זה מתרכז בעיקר בימים שאחרי ההזרקה ואח"כ נרגע.

אני נהנתי מאוד מהתהליך. הבעסה שאחרי הריון ולידה העלתי המון. לא הכל אבל המון.

היתרון מול ניתוח שזה נגיש, בלי כאבים והתאוששות וכו'. הבעסה שוב, שזה לכל החיים.

רופאים מאוד ממליצים לשלב ספורט תוך כדי, לא זוכרת להסביר בדיוק למה, יש הרבה פודקאסטים בנושא.

מוזמנת לשאלות נוספות 😊

כתבת

"אני נהנתי מאוד מהתהליך"

אשמח לשמוע ממה נהנת ;)

גם דוגרי, 2.5 קילו לחודש נשמע לי ממש קצת.. אולי אני לא מעודכנת?! וקצת רוצה קסם?

מלהסתכל במראה

מללכת לקנות בגדים

מזה שהאוכל לא בראש מעייני כל היום. אני לא עסוקה במה אני אוכל ומה אני אכין. ואיך בא לי עכשיו עוגת שוקולד... האוכל לא כ"כ עניין אותי, לפעמים אפילו שכחתי לאכול (בחייייםם לא קרה לי בשגרה)

ואחרי כמה זמן הפסקת לקחת?

(או שלא הפסקת?)

לא יודעת מה להגיד איתך באותה סירה… מאחלת לנו בשורות טובות בקרוב

דחוף

מעלה רעיון בעדינות, לא יודעת אם נכון בשבילך כרגע. אולי להשאיר את זה בידי שמיים? כשה' ירצה הוא ייתן, ובינתיים להתקדם מבחינה אישית ומקצועית, ובעזרת ה' כשיגיע תראי איך לשלב את הדברים...

הייתה לי מחשבה כזו שהשתעשעתי בה, אבל בסופו של דבר אני שואלת את עצמי עד מתי זה בכלל יהיה רלוונטי? הרי הגיל עולה, הפער העתידי גדל... אם אני עוד רוצה לעשות משהו זה עכשיו.

מה גם שאני כן צריכה להיות באיזה מעקב של מתי הביוץ כדי לדעת מתי תקופת הטהרה ואיך לסדר אותה.. קשה בסוף להתנתק ולהתעלם מזה.. ובאותו האופן, לא לדאוג להיות יחד סביב הביוץ (אצלי הוא רחוק מהטבילה אז זה גם ענין)

מכירה משפחות עם פערים גדולים, וזה יוצר קשרים שונים אבל לא פחות אוהבים ומיוחדים.

לגבי שאר הדברים זה באמת מורכב... בהצלחה!!

מזכירה לי מאוד את עצמי ...עם הציפייה הגדולה כל חודש שיקרה נס . הסיפור שלנו דומה ...

גם אני מוטרדת מהפער שגדל בין הקטן להריון חדש... ותוהה לעצמי איך יהיה לקטן לגדול בנפרד מהאחים שלו. אין לי תשובות. משתדלת להתפלל, להודות על כל הטוב הקיים, לחשוב עוד ועוד על השתדלויות שאפשר לעשות כמו לחפש עוד ייעוץ וכד'. והשאר להשאיר בידי שמים . אבל זה ממש בוערר בי 💖ממש מבינה אותך .

מברכת אותך שה' ימלא במהרה משאלות ליבך לטובה!!

תודה על ההזגהות, הלוואי וה' יברך אותנו בקרוב🌹

השאלה אם יש מה כן לעבוד מול הבעל איכשהו. וכן לעשות בדיקות בסיסיות (כולל זרע, זה בייסיק). כי זה כרגע את באפלה של הספק. יכול להיות שאם תדעי משהו שאפילו יגרום לכם להחלטה משותפת לוותר, תיהיה במקום יותר רגוע מאשר כל הערפל הזה. או שלא, לא תמיד ברור. אולי הוא יסכים להיות איתך במשהו יחסית מה''קל'' נגיד הזרעות או אפילו תזמון יחסים בדיוק לביוץ עם מעקב זקיקים וקצת תרופות, להגביל לכמה. לא יודעת, הייתי מתחרפנת לא להבין מה הולך בכלל. לא שזה בידיים שלנו בכל מקרה ועם כל תוצאה שלא תהיה, אבל במידת הכלים שיש לנו בעולם הזה בכל זאת. וגם אם הוא לא במאה שלם והוא מוכן לעשות איתך תהליך כלשהו, בהחלטה משותפת (אפילו אם חלילה כן מוצאים משהו ומחליטים לא להתערב אקטיבי ולשחרר), לפחות יוריד את הלבד וחוסר הוודאות הנורא הזה.

אגב עזבי את הפסים הדפוקים האלה. תעקבי אחרי ביוץ ותעשי בטא. מניסיון.

(בגדול יודעת מתי הביוץ, בכל מקרה משתדלים יום כן יום לא עד שבוודאות יודעת שעבר- עושה בדיקת דם לודא במידת הצורך). כלומר אני ממש על זה. הוא לא מודע. מבחינתו אני פשוט טובלת ואנחנו יחד...

לגבי תרופות, שאלה אם הוא יזרום, זה מעלה סיכוי להריון מרובה עוברים. אני בעד,כן? אבל נראה אם בעלי יאהב את הרעיון. הייתה לי מחשבה בעבר לנסות לעשות הזרעה ואז דרכה כבר תהיה בדיקת זרע. מזמן חשבתי על זה. בזמנו- הוא לא היה בעניין. מתלבטת אם לנסות ללכת לשם. (ויש לדעתי סיכוי שיש בעיה כזאת, מעדיפה לא להכנס לסיבה למה).

לפני קרוב לשנתיים נכנסתי להריון תוך כדי מניעה שנפל ממש מיד, זה כן קצת מעודד אותי. אבל לא מספיק. רוצה ילדים בריאים ושלמים🙏🏽

נראה לי שבאמת הכיוון עכשיו יהיה שיחה על המקום שלי מול זה ואז נראה מה יזרום לעשות. היתה לי מחשבה גם אולי ללכת לאיזה רב גדול.

מנסים מאוד שלא יעלה סיכוי למרובה עוברים. רצו לבטל לי פעם הזרעה בגלל כמה זקיקים. אבל בסוף עשו.

לא מאמינה שיתנו הזרעות ושום דבר בלי בדיקת זרע בכל מקרה זה דבר שצריך לעשות...

ממש בהצלחה בהכל וגם מול הבעל הלוואי שיצליח לך לגייס אותו לפחות לבירור קל.

שיתחיל להבין כמה זה חשוב לך ותהיי טיפה פחות לבד בסיפור הזה. לדעתי עצם ההסתרה יוצרת איזשהי מחיצה❤️‍🩹

כשהלב רוצה זה משהו שאי אפשר להסביר..

בעז"ה תפילות!

שתבדוק יותר לעומק את הדברים