היי לכולן,
הצטבר לי לחץ גדול לאחרונה וממש באלי לפרוק ברשותכן..
דבר ראשון, אלול וכו'.. אחרי שנה של ירידה רוחנית משמעותית- לא יודעת מאיפה להתחיל. עד עכשיו לא מצליחה להיסגר על קבלה קטנה. כי הקבלות שאני רוצה אלה קבלות שכבר קיבלתי בעבר ומרגישה שחזרתי אחורה במקום להתקדם. ממש מוריד אותי ומבאס.
לא מצליחה להקפיד אפילו על תפילה ביום.
ויש כ"כ הרבה תחומים- כלפי בעלי, כלפי הילדים, כלפי ה', כלפי עצמי... במה להתמקד?!
מלחיץ אותי שאני לא מנצלת את הזמן עכשיו..
דבר שני,
המצב ההזוי המדינה, פשוט מפחיד ומלחיץ. למרות שאנחנו מהמרכז וכו' עדיין, המחשבה על זה שאנחנו פה חיים רגיל יחסית, והם מותקפים, ובכלל שכחו מה זה שגרה!
זה כזה קשה כשאת חושבת פה על לערוך שולחן יפה לחג ובגדים וכו' הם לא יודעים מה יהיה איתם בחג.
והחטופים? והמשפחות שלהן?
והמילואימניקים? ונשות המילואימניקים ש.. וואו! וואו! אחרי אחה"צ עם 2 ילדים מחכה שיגיע המושיע שלי בעלי.. והן- פשוט תותחיות. כל פעם שבאלי להתלונן חושבת עליהן ופשוט.. מעוררות השראה!!
דבר שלישי,
4 ימי חג מרוממים- אצל חמותי ..
מלחיץ, מותח, מעצבן ומתגרדת בגוף מעכשיו.
וכל פעם שעולות בי תחושות של לחץ וכו'- מדברת לעצמי ואומרת אוקיי, לא כזה נורא, בע"ה זה יעבור ויהיה בסדר, תתמקדי בילדים, בתפילות ויהיה טוב.
אבל באמת שלא באלי.. אבל גם אין ברירה.
דבר רביעי,
הבן המתוק שלי, אני כל כך דואגת לו כשהוא בגן..
יום שלם שאין לי מושג מה עובר עליו. איך מדברים איתו, איך מתייחסים אליו ואם בכלל..
הצהרון הוא עד 17.00 אני בדכ מגיעה בין 15.30 ל 16.00,
שומעת את הגננת (יש גננת אחרת לצהרון מ 14.00 עד 17.00)- מדברת רק בציווים, אף פעם לא ראיתי אותה מחייכת, פעמיים ראיתי אותה מתעצבנת ממש על ילד אחד (שמאוחר יותר גיליתי שכנראה זה הבן שלה..) , פעם אחד שטיפס על השולחן בזמן שאמרה לו כבר כמה פעמים להפסיק- היא פשוט הרימה אותה מהחולצה והמכנס כשהוא במאוזן והניחה אותו בגסות על הרצפה. פעם שניה, הוא הוריד נעליים בחצר בזמן שאסור- הרימה אותו בעצבים הושיבה אותו על עצמה ומלמלת כל מיני דברים בשיא העצבים- קלטה שאני מסתכלת עליה- בקול: אני ביקשתי לא להוריד נעליים.. כאילו רגועה. לא אהבתי. בכלל! אז מה שזה הבן שלה? מי אמר שעל ילדים אחרים זה לא יוצא?!
באלי להתלונן!! אבל מפחדת שאולי אפגע בפרנסה שלה. מצד שני, ככה זה אמור להיות?
דבר חמישי, העבודה.. והפרנסה..
שה' יעזור לי.
פשוט לא מצליחה לעבוד מהבית, אין לי שעות- אין כסף לחודש הבא.
לא מעוניינת לקנות בגדים לחג. ז"א, מעוניינת מאוד, אבל קשה לי להוציא כשזה המצב.
קניתי בגדים לילדים, בעלי קנה חליפה שהוא חולם עליה כבר מעל שנה.. ואני, לא רוצה להוציא על עצמי, וגם מרוב שהשמנתי הבגדים לא עולים עליי, ולא יושבים יפה, ומצד שני חג 4 ימים, אצל חמותי, שבוחנת וסורקת וכן באלי להראות יפה..
ויש לנו אירועים משפחתיים בחודש-חודשיים הקרובים- צריך כסף שה' יעזור.
ובכלל נכנסנו ללופ עם ההלוואה מההורים שפשוט לא מצליחים להחזיר להם. ועוד כמה חובות קטנים ש..מעיקים.
בקיצור,
ברוך ה' הכל בסדר, כולם בריאים, כולם חיים תודה לה'!!
קצת לפרוק מתח..
תודה לכל הקוראות!
