עוצרת פה לפרוק לחץ ועצבים.. והרבה מתחהילושש

היי לכולן, 

 

הצטבר לי לחץ גדול לאחרונה וממש באלי לפרוק ברשותכן.. 

 

דבר ראשון, אלול וכו'.. אחרי שנה של ירידה רוחנית משמעותית- לא יודעת מאיפה להתחיל. עד עכשיו לא מצליחה להיסגר על קבלה קטנה. כי הקבלות שאני רוצה אלה קבלות שכבר קיבלתי בעבר ומרגישה שחזרתי אחורה במקום להתקדם. ממש מוריד אותי ומבאס. 

לא מצליחה להקפיד אפילו על תפילה ביום. 

ויש כ"כ הרבה תחומים- כלפי בעלי, כלפי הילדים, כלפי ה', כלפי עצמי... במה להתמקד?! 

מלחיץ אותי שאני לא מנצלת את הזמן עכשיו.. 

 

 

דבר שני,

המצב ההזוי המדינה, פשוט מפחיד ומלחיץ. למרות שאנחנו מהמרכז וכו' עדיין, המחשבה על זה שאנחנו פה חיים רגיל יחסית, והם מותקפים, ובכלל שכחו מה זה שגרה! 

זה כזה קשה כשאת חושבת פה על לערוך שולחן יפה לחג ובגדים וכו' הם לא יודעים מה יהיה איתם בחג. 

והחטופים? והמשפחות שלהן? 

והמילואימניקים? ונשות המילואימניקים ש.. וואו! וואו! אחרי אחה"צ עם 2 ילדים מחכה שיגיע המושיע שלי בעלי.. והן- פשוט תותחיות. כל פעם שבאלי להתלונן חושבת עליהן ופשוט.. מעוררות השראה!! 

 

דבר שלישי, 

4 ימי חג מרוממים- אצל חמותי .. 

מלחיץ, מותח, מעצבן ומתגרדת בגוף מעכשיו. 

וכל פעם שעולות בי תחושות של לחץ וכו'- מדברת לעצמי ואומרת אוקיי, לא כזה נורא, בע"ה זה יעבור ויהיה בסדר, תתמקדי בילדים, בתפילות ויהיה טוב. 

אבל באמת שלא באלי.. אבל גם אין ברירה. 

 

דבר רביעי, 

הבן המתוק שלי, אני כל כך דואגת לו כשהוא בגן.. 

יום שלם שאין לי מושג מה עובר עליו. איך מדברים איתו, איך מתייחסים אליו ואם בכלל.. 

הצהרון הוא עד 17.00 אני בדכ מגיעה בין 15.30 ל 16.00, 

שומעת את הגננת (יש גננת אחרת לצהרון מ 14.00 עד 17.00)- מדברת רק בציווים, אף פעם לא ראיתי אותה מחייכת, פעמיים ראיתי אותה מתעצבנת ממש על ילד אחד (שמאוחר יותר גיליתי שכנראה זה הבן שלה..) , פעם אחד שטיפס על השולחן בזמן שאמרה לו כבר כמה פעמים להפסיק- היא פשוט הרימה אותה מהחולצה והמכנס כשהוא במאוזן והניחה אותו בגסות על הרצפה. פעם שניה, הוא הוריד נעליים בחצר בזמן שאסור- הרימה אותו בעצבים הושיבה אותו על עצמה ומלמלת כל מיני דברים בשיא העצבים- קלטה שאני מסתכלת עליה- בקול: אני ביקשתי לא להוריד נעליים.. כאילו רגועה. לא אהבתי. בכלל! אז מה שזה הבן שלה? מי אמר שעל ילדים אחרים זה לא יוצא?! 

באלי להתלונן!! אבל מפחדת שאולי אפגע בפרנסה שלה. מצד שני, ככה זה אמור להיות? 

 

דבר חמישי, העבודה.. והפרנסה.. 

שה' יעזור לי. 

פשוט לא מצליחה לעבוד מהבית, אין לי שעות- אין כסף לחודש הבא. 

לא מעוניינת לקנות בגדים לחג. ז"א, מעוניינת מאוד, אבל קשה לי להוציא כשזה המצב.

קניתי בגדים לילדים, בעלי קנה חליפה שהוא חולם עליה כבר מעל שנה.. ואני, לא רוצה להוציא על עצמי, וגם מרוב שהשמנתי הבגדים לא עולים עליי, ולא יושבים יפה, ומצד שני חג 4 ימים, אצל חמותי, שבוחנת וסורקת וכן באלי להראות יפה.. 

ויש לנו אירועים משפחתיים בחודש-חודשיים הקרובים- צריך כסף שה' יעזור. 

ובכלל נכנסנו ללופ עם ההלוואה מההורים שפשוט לא מצליחים להחזיר להם. ועוד כמה חובות קטנים ש..מעיקים. 

 

בקיצור, 

ברוך ה' הכל בסדר, כולם בריאים, כולם חיים תודה לה'!! 

קצת לפרוק מתח.. 

 

תודה לכל הקוראות! 

 

 

 

  

תודה על השיתוף!!!SaK
אין לי זמן להגיב כבל מקפיצה לך 
אוףכי כל פה
התקופות הלחוצות האלה שהכל נראה כבד ואז כבר מצטרפים נקיפות מצפון בכלל לא הוגנות.. חיבוק🤗
אני רק - את בטוחה שנכון לך להיכנס לחג אצל חמתךהמקורית

4 ימים..?

מה זה אין ברירה..?

מאחך שאני זוכרת את ההיסטוריה שלכם, נשמע לי רעיון גרוע. סליחה אם מבאסת, אבל אם כלום לא השתנה באורח פלא ונס - בעיני זה לא הדבר הנכון לעשות. בטח לא בראש השנה.


לגבי הגננת - ממש לא. הייתי מתלוננת עליה לפיקוח. 

אני גם חשבתי על זה בקשר לחג..אולי בקרוב
לא יודעת מה זה האין ברירה, אבל את בטוחה שזה טוב?!? שזה לא ידרדר לך את היחסים עוד יותר (או שהם התאזנו?)..
להתלונן על מובילת הצהרון לפיקוח. היא גננת?אושר אקספרס
הפרנסה של הגננת- לא על חשבון הילדים!רקאני
נכון, אם כך היא מתנהגת אז תתלונניאנונימית כרגע.
אני עדיין לא מבינה למה נשים שאין להן סבלנות לילדים עובדות בעבודה כזו.
היי לגבי החגמחכה להריון

אם היחסים לא משו לא הייתי נוסעת 4 ימים לחמותי,

לגבי המעון אני מזה מבינה אותך גם אני השנה הכנסתי את הבן שלי, לגבי הגננת היה לי קשה לקרוא את התיאורים שתיארת זה באמת נשמע נורא הייתי מתקשרת לאחראית עליה לדעתי

תודה על ההתייחסות.. ועונההילושש

תודה על התגובות!! 

 

לגבי החג, בהחלט תמוה, למה אנחנו עושים את זה.. 

אסביר אך לא בטוח שההסבר יניח את דעתכן וזה הגיוני כי אפילו את דעתי זה לא הניח.. חח 

 

פשוט בגלל היחסים הפושרים בעלי כבר ויתר על לעשות שבתות אצל ההורים שלו. ואנחנו הרוב המוחלט של השבתות והחגים- אצל ההורים שלי ב"ה! 

אז בעיקר מהסיבה הזו- בעלי ביקש ממני וגם התייעץ.. היה לי קשה לסרב לו. 

אני יודעת שזה לא הכי נכון. אבל אמרתי לו- אני לא חושבת שזה נכון ובטח שלא בראש השנה שאני צריכה להיות רוב הזמן עם הילדים בבית- עם חמותי ועם הגיסות ומרוב שאוהבות את הילדים- קצת חונקות.. והגברים בבית הכנסת לרוב.. זה יהיה קשה. אני יודעת. וראש השנה- אני אפילו לא יכולה (כלומר, ממש אשתדל שלא) לדבר לשון הרע ולספר מה עבר עליי בזמן שהוא לא היה.. 

 

אבל זה נטו מהתחשבות בבעלי. שמאוד רצה והרגיש לא נעים להשאיר את ההורם שלו לבד בחג בזמן שאצל ההורים שלי מלא אנשים. 

 

לא סיפרתי פה אבל ההורים שלו עברו דירה לוילה 4 קומות, ויש שם הרבה גינות ופארקים.. אז בעיקרון- יש חדר בשבילנו בלבד, כשאין עוד אף אחד בקומה איתנו. שזה משודרג מהדירה של אז שהיינו עם אחיות שלו בחדר. 

ויש לי מפלט לצאת לגינה או משהו. 

ורוב הזמן מתפללים, תהילים, ולא מדברים. 

 

והאמת שבאיזשהו מקום העדפתי (כלומר לא באמת אבל יש פה יתרון) שאם הייתי אצל אמא שלי- אז אמא שלי מבשלת בחג מאש לאש- וחמותי מכינה הכל מראש- אז יש יותר זמן לתפילות וכו'. 

ועוד יתרון- שנה קודמת הייתי בחג אצל ההורים שלי- ודיברתי עם אמא שלי הרבה דיבורי חול והיה אפילו לשה"ר (בראש השנה ה' ישמור) ועם חמותי- אין לי על מה לדבר ועל מי לדבר לשה"ר ובאופן כללי אין לנו כ"כ נושאי שיחה משותפים אז יש פה משהו חיובי.. 

ואצל ההורים שלי יש את אחי עם גיסתי בהריון מתקדם שהיא קצת רגישה.. אז מעדיפה לשמור על יחסים מרחוק כרגע חח 

 

 

התחלתי ברגל ימין והתקשרתי לחמותי (למרות שזה היה ברור לנו שנעזור כי זה 4 ימים- עדיין זה היה סוג של תנאי לקבל אותנו- אם תעזרו נוכל לארח)- לא משנה, בשביל בעלי , התקשרתי ואמרתי שאכין חלות וסלטים ועוגה בע"ה.

למדתיולומדת לשמור על הגבוולות של עצמי- בפעמים קודמות היא הייתה מכתיבה לי מה להכין ומה לעשות- הפעם אני אמרתי מה אני יכולה. כמובן שהיא נסתה לקבוע גם פה- איזה חלות בדיוק ואיזה סלטים אבל עניתי ברוגע שאכין מה שיסתדר לי.. 

 

מקווה שהרוגע ישאר גם בחג. 

ואני מתכוונת להגיד מה שמפריע לי. למשל, גיסתי הקטנה היא מביאה לבן שלי מלא חטיפים וממתקים אבל מהלא בריאים בעליל- כל החמצוצים המתועשים (אם היו טעימים ניחא) וכל החטיפים המזויפים.. אז אני פשוט אציב גבול ממש בתחילת החג- אבקש בצורה יפה ופשוטה שלא להביא לו את הסוג המסוים הזה.  

 

ופשוט עובדת על עצמי, להרפות ולזרום. 

להתנהג כמו שהיית מתנהגת עם המשפחה שלך, עד כמה שאפשר. 

לא לבחון ולחפש.. 

פשוט להרגע. 

 

 

מקווה שיצליח לי. הייתי מבקשת מכן להתפלל עליי אבל יש דברים חשובים מזה להתפלל עליהם.. 

 

ולגבי הגן, 

בעקבות שיחה עם הבן שלי ביום שישי שהוא רצה לעשות קטנים והסייעת אמרה לו 'תישאר מלוכלך', היום התקשרתי בהחלט! 

מבירור קצר- הסייעת אמרה שלא אמרה דבר כזה ואולי היא התכוונה לילד אחר שאמרה לו בונחליף שלא תישאר מלוכלך.. או משהו כזה.. אוקיי.. מוכנה לקבל כי הסייעת הספציפית הזו היא מאוד נקיה וסטרילית ותמיד הילד שלי חוזר נקי והיא מאוד סבלנית לפספוסים שלו.. ויש  לו. 

 

לגבי הגננת של הצהרון- דיברתי עם המפקחת והיא אמרה שהיא תטפל בזה.. ותעדכן אותי. 

מקווה שזה מספיק ויהיה בסדר.. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם ההסבר שלך לא מספק אותך אז שווה לחשוב שובאולי בקרוב

בכל מצב, אבל במיוחד כשהמצב רגיש, את צריכה להיות שלמה עם נסיעה כזאת, זה 3 ימים כמו שבת! זה בסדר שגם לא זורם לסוע להורים שלך, אפשר להישאר בבית..

אם אתן באמת נוסעים להורים של בעלך (שוב, ממליצה לחשוב שוב, כי לדעתי את צריכה להיות שלמה עם זה) אולי באמת לצאת כל זמן שאפשר למתקנים ולצמצם מגיע איתם..

בהצלחה וחג שמח!

מז"א? שלמה או לא- לבטל עכשיו כבר אי אפשר.הילוששאחרונה

מנצלת את הזמן להשלים עם ההחלטה הזו....

 

לגמרי אצא יותר לבחוץ ופחות בבית.. 

 

תודה על התגובה!

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')