נתונים:
אנחנו בטיפול זוגי שני כבר, כל אחד היה תקופה ארוכה
המוקד הוא בעלי, והשינויים אצלו איטיים מאוד מאוד מאוד מאוד. יש שינויים אבל איטיים ולא בהתאם לטירוף שאנחנו חיים בו (קורונה ומלחמה).
אני מותשת כבר.
שנים של הכלה והתמודדות.
כבר שנתיים אני בתחושה שאני פה בשביל הילדים,
אבל כן מרגישה שאני נותנת צ'אנס אמיתי ושמחה בכל רגע של זוגיות שכן נעימה לי.
במשברים האחרונים אני כבר מרגישה שכל פעם אני כבר הולכת עוד צעד לכיוון של גירושין, מבחינה רגשית.
אבל הילדים הכי חשובים לי בעולם וזה ישבור אותם.
אבל אני מרגישה שאני יכולה עם הרבה דברים להתמודד (אנחנו לא רבים ליד הילדים ושומרים על אווירה טובה. בסדר הוא גם כמעט לא נמצא בבית וכשהוא מגיע יש לו נטייה להסתגר ולהתכנס לעולם שלו)
אבל אינטימיות פיזית אני כבר לא מסוגלת (במשך תקופה היה לי בראש שאני עושה את זה בשביל הילדים - עכשיו אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר).
מה המחיר שהילדים ישלמו אם נחיה ביחד אבל כמו שותפים?
בהנחה שאני במצב רוח טוב דואגת לעצמי ומרגישה טוב בחיים למרות ה כ ל (עושה עבודה קשה מאוד בטיפול אישי ומצליחה ב"ה)
עוד נתון. המטפלת הזוגית אמרה לי היום שיכול להיות שאנחנו לא נשאר ביחד והוא יפסיד אותי. וזה כבר לא הבהיל אותי כמו בפעמים הקודמות שהיא או המטפלת שלי אמרו את זה.
