וזה מהמם שאת כותבת פה שהיית רוצה להיות מסוגלת לתת לה ולפרגן לה. איזה רצון מהמם זה, גם אם קשה לך ליישם אותו.
אני רוצה להעלות פה נקודת מבט נוספת, למחשבה. תקחי רק אם מתאים לך...
קניה של בגד ביחד, זה מתוך מחשבה שהבגד הזה הוא חד פעמי, ואתן מתחלקות במחיר כך שכל אחת נהנית ממנו בחצי מחיר.
אבל אם הייתן באמת עושות את זה, אצל מי הוא היה נשאר לאחר השימוש? הרי לא הייתן זורקות אותו לפח... ואף אחת לא יודעת מראש כמה בנים עוד יוולדו לה, וכמה היא עוד תרצה להשתמש בו.
והאמת, שלי נשמע שהסיבה שאמרה שלא אוהבת היתה צורה יותר נעימה להתחמק, ובאמת היא התכוונה שלא מתאים לה להוציא כזה סכום על בגד 'חד פעמי'.
תכלס, כשקונים בגד לברית במחיר כזה, זו ממש זכות אחר כך לנצל את זה שהוא כבר נקנה בשביל לעשות חסד ולתת לאחרים גם להשתמש וליהנות מהיופי שלו. כי באמת לא לכל אחת מתאים להוציא סכום כזה על בגד לברית, אבל ברור שהרבה נשים ישמחו להלביש בכזה בגד, אני מניחה שאם הוצאת עליו כזה סכום הוא באמת יפה באופן מיוחד...
ואני מניחה שזה איך שהיא ראתה את הדברים. להתחלק בסכום בשביל האירוע החד פעמי לא התאים לה. אבל אם כבר קנית את הבגד, ואת חברה שלה, אז היא חשבה שזו הזדמנות בכל זאת להלביש בבגד יפה כזה.
אז נכון שזה קצת חסר טאקט לבקש אחרי שהצעת לה להתחלק במחיר והיא אמרה שלא כי היא לא אוהבת. אבל האמת שבעיני זו מחמאה בשבילך - שהיא באמת רואה אותך בתור חברה מספיק נדיבה שתתני לה למרות שהיא לא השתתפה במחיר (זה לא כמו באמת כמו שהיה לו הייתן קונות ביחד, כי בסוף הבגד נשאר לגמרי ברשותך, היא 'רק' שואלת ליום אחד).
עדיין ברור לי לגמרי הקושי שלך, ואם תחליטי שקשה לך מידי לתת לה, זה הכי מובן והגיוני.
אבל אולי הדברים שכתבתי יעזרו לך לראות את הדברים עם קצת פחות כעס כלפיה.
