בס"ד
אני וסבתא שלי מדברות בטלפון, רק שתבינו...סבתא שלי בת 76, ב"ה עד 120!אמן!:
סבתא:"אוך!אריאל!אני לא מבינה אותכם!"
אני:"את מי, סבתא?"
סבתא:"אותכם!אותכם!הנוער של הגבעות"
אני:"אני לא נוער הגבעות, אבל נגיד ש...מה איתנו?"
סבתא שלי מתעצבנת:"או שאתן מתחתנות בגיל 16 או שבגיל 40 אתן עדיין מחפשות חתן"
אני:"זה לא נכון!ממש לא נכון"
סבתא:"אריאל!אני ראיתי אותך!עם בני דודים שלך את בקושי מדברת!אני רק רוצה לראות איך את מתייחסת לבנים ביושב שלך"
סבתא:"אריאל!אני ראיתי אותך!עם בני דודים שלך את בקושי מדברת!אני רק רוצה לראות איך את מתייחסת לבנים ביושב שלך"
אני:"למה?"
סבתא:"את מדברת איתם בכלל?"
אני:"לא!למה לי לדבר איתם?"
סבתא:"מה זאת אומרת למה?את יודעת שמהשבט שלי יצאו 6 זוגות, ועוד כמה משבטים קטנים וכגדולים יותר!"
אני:" הדור של היום זה לא אותו דבר!"
סבתא:"מה השתנה בדיוק?"
אני:"השתנה מאוד"
*********
יש לי בת דודה בת גילי, היא ואני לא ממש מסתדרות, היא...בואו נגדיר אותה ככה "זינוקית מתלהבת עירונסטית סנובה"=] אין לי חס וחלילה משהו נגדה, סתם, אין ביניונו שום חיבור...דיברתי על זה עם סבתא שלי:
"אריאל, למה את ומ' לא חברות"
"כי היא לא הסגנון שלי..."
"לא הסגנון שלך?מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת...היא פחות דוסה ממני...לא שאני כזאת דוסה...אבל"
"דוסה?מה זה דוסה?איך את מגדירה דוסה?"
קיצר!הבנתם!
דעות, מענות!איך מתמודדים עם סבתא שכזאת (סבתא שלי באה מבית חרדי, התחתנה עם חילוני, הקימה בית דתי ציוני לכל דבר, בת של רב יודע, אלמנה מזה 18 שנה, אמא ל3 ילדים, אחות ל10 אחים, שכמה מהם כבר הלכו לבית עולמם.
)
כיאלו, היא ממש לא אוהבת את הקטע של ארוך וזה...למרות שהיא לא אמרה את זה בשביל להעליב, וגם לא נעלבתי...אבל זה עדיין מציק...