אז קיבלנו את הקישור לבחירת יום הפוגה בלונא פארק/ספארי/פארק מים/קולנוע

(למי שמשרת עכשיו בחגים בצו 8... הימים קבועים מראש או בחופש בין יו"כ לסוכות או בחול המועד)

ואני תוהה לעצמי מי הגבר הזה שחושב שיום לבד עם הילדים במקום כזה כשהבעל בצו 8 זה 'יום הפוגה'???????

מה הפוגה בזה?

הפוגה ממה?

זה סהכ אני והילדים לבד בלוקיישין אחר

בא לי כדברי הרב לבנון

"רצון לנטוש הכל ולברוח למקום שקט ללא אחריות"

ואבקש על זה החזר. יש מלא נערות בחופש שבוע הבא.

וככה את יכולה ללכת עם הילדים ולקבל עזרה. זה דווקא ימים נורא כיפיים לילדים...לדעתי חבל לפספס

רק הראית את הכרטיסים ונכנסת.

לי נשמע ממש הגיוני לקחת בייביסיטר למטרה הזאת..

כרגע מקבל מי שהיה בחודש אוגוסט- ספטמבר במילואים.

מניחה שעוד איזה חודש - חודשיים מי שעכשיו מגוייס לתקופה ארוכה יקבל.

ואיך את?❤️

אתם?

היו כמה ימים קשים... הילדים לא ישנו טוב בלילה...

אבל ברוך ה' יום כיפור הייתי עם המשפחה והיה טוב, אפילו הלכתי לחלק מהתפילות.

ו.. וואי נשמע מאתגר..  כשהילדים לא ישנים הכל הפוך!

איזה מתיש זה ..

בע"ה שלא יחזור וישנו מצוייייין!!!!!

זאת הייתה החוקיות שאני ראיתי בין החברות שקיבלו..

חחח עשיתי מדגם לא מייצג...

אולי כל x ימים מקבלים משהו ובסוף הסבב הקודם הייתם כבר קרובים למספר הזה..? 🤔 מאמינה שיש איזשהו הגיון השאלה היא מהו...

חברות קיבלו כבר ביום ראשון.אנחנו רק היום

מניחה שזה עוד ימשיך

אז זה ליחידות לוחמות ועם ילדים מגיל שנתיים ומעלה ומה ששמעתי מחברות זה מי שבצו 8 בחגים. (מי שהיה ביולי-אוגוסט קיבל באוגוסט)

במאמר מוסגר-בדיוק ראיתי בקבוצה בפייסבוק (זאת שהמליצו עליה פה) משהי שהתבאסה שמי שיש לו רק ילדים מתחת לגיל שנתיים לא מקבלים, אבל בני שנה וחצי עם יכולים להנות בספארי נגיד, אז באסה.. ואני ממש מזדהה עם זה.. ממש התבאסתי שלא קיבלנו ולא יכולנו לקחת את הילדונת (שהייתה בערך שנה ו9 בפעם הקודמת שהיו ימים כאלה) לספארי, היא הייתה יכולה ממש להנות..

וגם לך ההפוגה יכולה לעשות טוב...

ועצם זה שרואים אותך בכלל...

אנחנו לא קיבלנו עכשיו

קיבלנו לפני כמה חודשים

ואנחנו מגוייסים אוגוסט-אוקטובר

חבל שבחופש הגדול לא יכולתי לקבל איזשהן הקלות בגלל התחושה הזאת שליוותה אותי חזק 🤐

האמת שצמתי את צום גדליה והיה סביר בהחלט ב"ה! אז עכשיו פחות לחוצה בהקשר של יום כיפור... זה כן שונה.. אבל גם תהיה לי תמיכה בע"ה אז מקווה שיהיה בסדר

וכשהןא לא

אז זאת הנקודת מוצא

אפשר לברוח??!??

עם צום

בלי צום

ומה שלומך הבוקר?❤️

וזה נורא מרגש אותי

יש לנו קהילה מהממת ואנשים מדהימים בתוכה

ולא יודעת מה פתאום שונה מהחופש הגדול שהייתי במילואים והרגשתי לגמרי לבד בכל הסיפור עכשיו ממש מתעניינים בשלומי ומחבקים...

וגיסות מהממות שבאו לעזור לי לשעתיים ונסעו דרך משמעותית בשביל זה 

לא שאין אתגרים...

אבל ב"ה היום היה יום טוב...

והשאלה שמטרידה אותי כרגע היא מה עושים בסוכות (ביום כיפור כבר החלטתי ב"ה!)

ביחס לסבבים קודמים. נראה לי שיותר מודעים בגלל שהקפיצו כל כך הרבה לאחרונה.

נראה לי שסוכות אני אסע להורים, ואם ארצה אחזור הביתה באמצע חוה"מ, אבל כנראה בלי סוכה. בהצלחה בהחלטות!!

בהתחלה היה לי ממש ברור שלא נבנה כי אף אחד לא חייב בסוכה

אבל אז אמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני נוסעת לכל החג, ולילדים פשוט לא תהיה אווירת חג אם לא נבנה.. וגם בשביל החינוך.

ובעלי יהיה בבית בין יום כיפור לסוכות אז זה אפילו לא עזרה ממישהו חיצוני...

היינו אצל ההורים שלי בראש השנה, ולמען האמת זה לא היה כזה טוב לבכור שלי. ואין לי כוח לנסיעות ולהתארח...יכול מאוד להיות שפשוט נישאר בבית ונתארח אצל משפחות.. 

בטח זה מצד אחד כיף שאבא בונה סוכה

אבל מצד שני מנכיח שהוא לא יהיה בחג.. מאתגר...

אבל אולי דרך הסוכה תוכלו להרגיש את החיבוק שלו בחג, אני מקווה!

באמת סוכה משלכם בסוף נותן תחושת משמעות ושייכות...

ואני מזה מזדהה עם זה שיש ילדים שמוציא אותם מהמקום 'להם על מיני סיטואציות אירוח...

אצלנו עוזר שני דברים לפעמים

-להביא דברים מהבית שמביאים אותם לידי ביטוי, נותנים להם ביטחון במקום שלהן

בלשנות קצת את הרונסםט של האירוח-

לבוא רק לקידוש, או רק לסעודה, ללכת להתאוורר אצל מארח אחר מהמשפחה חלק מהזמן, לצאת לגן משחקים בזמן פחות שגרתי..

וליידע את הילדים מראש בסידור המתוכנן ואז קצת מוריד מהם מתח..

ואולי המגילה שרשמתי כאן לא רלוונטית.. אז תזרקי אם לא🥴

בהצלחה ממש בצום!!

ושה' יעזור לך בהחלטה נכונה לקראת סוכות...❤️

ומה שלומך היום?🫶

אתמול בערב היה לי ממש מבאס

היום בבוקר תכלס אין לי כל כך זמן לחשוב 🩷

אוףף..

וזה באמת ככ אינטנסיבי ומלא עליות ומורדות...

בהצלחה היוםם

ותעשי לך רגע קפה ותשתי בנחת 🧡

מהממת את 🩷

אכלתי בבוקר...

והאמת נראה לי אני די בטוב.. רק צריכה לישוןןןן

לישון זה הכיי...

אני מבינה שאין סיכוי לשנצ?

קשה גם בלי קפה וגם בלי לישון😅

לפעמים אני שמה להם סרט של חצי שעה והולכת לישון קצת בספה.

עשיתי את זה כבר כמה ימים ברצף אבל נראה לי שגם היום יהיה...

@אוהבת את השבתעל ההתעניינות ועל המקום 🩷🩷🩷

שהוא יצא לפני הזמן שהיה צריך! כמו לזכות בלוטו!!!!!

ממש התרגשות!

מקווה שאתם בטוב ושהוא יבוא שוב בקרובב ❤️❤️

הוא נרדם כמובן תוך דקה

אבל הילדים יהיו בעננים מחר

יום כיפור אני אהיה אצל ההורים

סוכות הלוואי שיהיה שינוי אבל בכל מקרה יש מתנדבים שבונים לנו סוכה השבוע

על ארבעת המינים לא חשבתי בכלללל

שכנים מתוקים הכינו לנו ארוחת ערב

סה"כ אני בטוב היום 😎

ומה שלומך היום?

רץאיזה אישה מהממת את!

למזלי יש לי זיכרון קצר

אז את הדאגה מהפעם הקודמת (שנגמרה ממש לא מזמן, אנחנו על 250++ יום) הספקתי לשכוח

ועכשיו הכל חוזר

מנסה להכחיש. ולהדחיק. לחיות מעל זה.

לרוב מצליחה

אבל בא לי לפעמים לקום עוד עשר שנים לגלות שהכל עבר וכולנו בטוב

בע"ה שהכל יעבור בשלום בקלות ובמהירות!!

נראלי הגדרת מדוייק את התחושות של מגוייסת...

מה שלומך הבוקר?🧡

כיף שאת מתעניינת

אני בסדר ב"ה

מדליקה כהרגלי ומנסה לא לחשוב על דברים מדאיגים😅

אני חושבת שאפשר לומר שאני ממש בסדר ב"ה.. גם מרגישה שממש רואים אותי וחושבים עליי בקהילה. השבוע קיבלתי שתי ארוחות ערב, וכל הזמן רק שואלים המתעניינים מה אני צריכה ומה יכול לעזור לי. יום כיפור כנראה אשאר בבית, אבל לחג ראשון אסע, וכן תהיה לנו סוכה בע"ה. כדי שלא אצטרך לנסוע לבד עם הילדים לכל החג.. ראש השנה להפתעתי עבר בסדר ממש, למרות שדאגתי נורא איך הוא ייראה כשאבא לא בבית. הרגשתי בחג שה' ממש מחבק אותנו חזק..

זהו, יש עליות ירידות, זה ברור. והילדים כבר מראים סימנים של נמאס ודי (אפשר להבין אותם, בכל זה זה סבב שלישי, יותר מ200 ימי מילואים קשוחיםםם השנה)

מתפללת שה' ימשיך לשלוח לי כוחות על, כי בינתיים אני ממש בטוב יחסית, ב"ה 🙏

באמת שזה מדהים כמה שאת גיבורה.. וכמה שאתם עושים בשביל עם ישראל!

איזה כיף שחושבים עלייך ועושים ככה!

מה? מדהים לשמוע על ראש השנה, איזה אלופה!!

וגם יום כיפור... וואי בהצלחה!!!!

ומקווה שתהנו בסוכות! יש מי שעוזר לך עם הסוכה?

ומרגש לשמוע על תחושת החיבוק של הקב'ה 🥲🥹

בס״ד
 

אני גמורההה.
 

מודה על הזכות הלא מובנת מאליה לשרת (לא בעזה / לבנון). התקופה מורכבת וגדולה, והלב פועם בקצב פעימותיו עם ישראל.
 

ועם עוד כמה תחושות ומחשבות שלא בטוחה שכאן המקום לפרט הכל 🙂

איזה מדהימה שאת רואה ככה את הטוב!!!!

בע"ה שהיה מלא כוח!!

למישהי אחרת, סליחה שיצא לא קשור אלייך...

בטח לא הבנת מה אני רוצה🫢

א. אני לא מרגישה מסוגלת לזה לתקופה ארוכה ולא מתוחמת

אני לא מרגישה שיש לי מאיפה לשאוב כוחות

החיים שלי קצת בהשהיה לאחרונה מכל מיני סיבות. לא עובדת..אין לי כלום שמחיה ומשמח אותי אפילו לרגע

מפחדת לנבול נפשית ופיזית

וגם גרה במקום חדש

אין תמיכה מסודרת

אין חברות או מכרות שמרגישה בנח

מרגישה לבד בגלקסיה

אה וגם משפחה לא

אני וה' וכל ילדי החמודים והמעייפים גם יחד

בס״ד

וואו אהובה. שולחת לך חיזוק ענק.

הלוואי והיינו מכירות במציאות והייתי יכולה לפנק אותך עם שוקולד איכותי  או פרחים או משהו שיגרום לך להרגיש מחובקת ועטופה ❤️

והלוואי ויהיה קצר הפעם.

שולחת לך מלא מלא כוחות על ותפילה שתצלחי הכל בהכי טוב ושמחה, שיחזור בריא ושלם ושמח ושה׳ יפנק אתכם בכל מכל כל ממש.

הקהילה החדשה יודעת שבאלך מגוייס? אפשר אולי לשתף מישהי שנראית לך נחמדה ולנסות לקבל קצת תמיכה?

את יכולה להגיד שקשה ולשאול אם יש התארגנות קהילתית לתמיכה (זה קשה), או רק לנסות ליצור קשר יותר באקטיביות ממה שהיית עושה בדרך כלל, ולקבל ככה תמיכה עקיפה (נניח לשאול אמא שנראית לך נחמדה ויש לכם ילדים במסגרת משותפת אם היא רוצה להיפגש היום אחה"צ בגינה ותאכלו ארוחת ערב ביחד. זה לא ממש עוזר לך ישירות, אבל כן מחזק קשרים, ומפיג את הבדידות)

בע"ה שמעז יצא מתוק!!!

שמתוך תחושת החוסר אונים תצאי תעשייה שמחייה אותך ומתאימה לך ומשמחת אותך!!!!

קשה ממש בלי תמיכה מסביב....

אתם נשארים שם בשנים הקרובות? או שמתלבטים?

יכול להיות שאפשר להתחיל ליזום דברים לאט לאט עם הורים מהמסגרות ואולי לייצר איזה שהיא עשייה או מפגשים ?

נשמע ממש קשוח הכל ביחד!!!!

והאמת שהעבודה נשמע לי הכי יכול לתת לך, כשיש משהו שמחייה אותנו או אפילו קצת מוציא אותם מהריק הכל נראה אחרת ויש כוחות..

אולי להיכנס למשרה זמנית במשהו , נגיד החלפה לחופשות לידה לש מישהי ואז תתנסי ותראי אם זה משהו שאת אוהבת..?

בהצלחה ממש ממש!!!

חייבת להגיד לך שאת אלופת עולם וגיבורת עללל שאת בכלל מחזיקה מעמד ככה🧡🧡🧡🧡

ממש עשה לי טוב המילים הטובות וההבנה והחיזוקים

מעריכה את זה מאוד 💖

אםכבר התלוננתי אז משווי ה רק ביום אחד שהצלחתי

למרות הלבד

להרגיש שמחה!

להיות אימא מממש כיפית ומפנקת ומצחיקה

לתקתק את הבית באופן מממש לא אופייני לי

ואפילו לנוח באמצע בנס

לוקחת את זה כחיבוק מה' ותזכורת שהוא איתי גם כשאני לבד

ושיש סכוי לפעמים גם להרגיש ולא רק להיות בהשרדות

יודעת שזה רק היום ככה

אבל מתעודדת מזה גם קצת

בעלי בפלוגת מילואים שמשוייכת לחטיבה סדירה מתמרנת.

עבר כבר כמה סבבים בעזה🥴

היה לו ברור שייקראו לו בין הראשונים ללבנון, אפשר להגיד שהוא ממש חיכה לזה🤦

מערב ראש השנה אמרו להם להיות בכוננות, אבל עדיין לא הקפיצו אותם, ונכון לעכשיו, צפי ההקפצה שלהם ירד משמעותית.

והבחור על קוצים!!

קשה לו בעבודה, מרגישה שקשה לו בבית.

הוא מת לחזור להילחם (איזה בחירת מילים גרועה!!)

לפני כמה ימים היה תאריך ספציפי, הכנו את הילדים, התמודדתי עם הבכי והפחד שלהם. כבר תיכננו מה לעשות כשאבא לא נמצא.

יום לפני, בוטל. הילדים מבסוטים, אבל עכשיו אני צריכה לתמוך בו.

ואין לי כבר כוח להכיל.

הגעתי למצב שאני מעדיפה שהוא כבר ייתגיס.

אותך כל כך. היה לנו את זה לפני רפיח. שזה נמשך ונמשך ונמשך. והוא היה הולך ליום, חוזר. מתכונן לצאת, מחוזלש. ככה כמה וכמה פעמים

וזה פשוט מעייף ושוחק את הנפש

אז רק רוצה להגיד שזה לגמרי אחד מהקשיים של המלחמה הזו

וגם אני הרגשתי עם עצמי "מה את מתלוננת? העיקר שהוא בבית"

אבל החוסר וודאות, והדריכות

ולהתחיל לדאוג, ואז להפסיק

זה פשוט רכבת הרים של רגשות שממש קשה איתה

אז בעלי כן גויס, אבל אני מתאוששת עכשיו מהיפראמזיס ממש ממש קשה אז אישרו לו עדיין לא לבוא.

וברור לו שהוא צריך להישאר בבית, אבל הוא ממש ממש מבואס!

הוא כל כך רוצה להילחם כבר, וגם כל היום מסתכל בווצאפ של הגדוד ומקנא בהם חחח

ואני כאילו סוג של דופקת אותו, למרות שזה ממש לא אשמתי...

זה כזה קטע 'זה כאילו אמור להיות

איזה כיף הוא בבית

אפשר לעשות דברים ביחד

לנצל את השהות שלו

להנות משפחתית

אבל, בום, זה הפוך...

ולהיפך אין רוח במפרשים, לו אין, לך אין ולבית אין...

במצב קצת שונה וקצת דומה מאוד עזר לי לנסות לייצר נפרדות, הוא עובר משהו, הוא יעבור את זה, הוא יהיה בסדר,

אני בחיי שלי, נהנית, מתעסקת באתגרים לשי והילדים בלי תלות במצב שהוא נתון בו..

וגם לתמלל הרבה מולוץזה נראה לנו כל פעם מחדש שהוא אמור להבין מעצמו

אבל בסוף הרבה יותר קל אחרי שיחה

אני מבינה אותך שקשה לך

אני מבינה אותך שאתה רוצה להילחם

'אתה רוצה לתת

להגן

לשמור

לממש את היכולות שלך

בוא נחשוב איך השהות בבית מיטיבה איתך ועם הילדים

נגיד אם הגיוס עוד שבועיים מה אנחנו רוצים להספיק,

מה *אתה* רוצה לעשות?

לשחות/ לרוץ/ להיפגש עם חבר רחוק/ קרוב משפחה לשא ביקרתם הרבה זמן...

אולי גם הפסק זמן הזה מלחיץ אותו כי מוציא אותו מהמוד ההישרדותי של מילואים ועשייה ומפגיש אותו עם מחשבות ותחושוץ שקשה לתת להם לצוף...

זה קורה המון להרבה אנשים,

כי המעברים בין המציאויות חיים  הם מטורפים....

וחיבוק לך!!!

כי בסוף זה מאתגר וקשוח, ממש!

🧡🧡🧡

ומה שלומך הבוקר?❤️

רוב הזמן מרגישה שמצבי לא כזה גרוע ביחס לאחרות.

זה לא סבב ג רגע אחרי לידה, לא עם חבורת ילדים, לא חודש אחרי החתונה, לא בלבנון ולא בעזה, לא צו 8 מפתיע עד להודעה חדשה...

"רק" מילואים מתוכננים מראש, בגזרה שהיא לא גבול, אפילו די קרוב לבית ככה שיש לו יציאות צפויות מראש וגם גיחות בין משימות מדי פעם. הוא זמין בטלפון.

ככה שמה יש לי להתלונן עם כל מה שאני רואה סביבי?

אנחנו נשואים רק כמה חודשים ואני באמצע הריון.

חשבתי ששנים של רווקות מנצחות חודשים של נישואים ומה זה כבר להיות קצת לבד. אני רגילה.

אבל וואלה קשה לי.

אתמול בערב רק רציתי שהוא יהיה פה כדי שמישהו אחר ישטוף כלים בזמן שכואב לי כל הגוף.

ואם אפשר איזה פסק זמן מהבטן לשעה אני אשמח. מתגעגעת לנשום בכיף ולשכב על הספה בלי לחפש תנוחה שבה זה יסתדר.

ודיברנו, ואמרתי לו שקשה לי ההריון, והוא שעם כל הרגישות שלו מצליח להיות ממש תומך בד"כ, ביאס אותי ממש בתגובות שלו ואפילו קצת פגע.

ולא עבר לי מאתמול.

יושבת עכשו בוכה, מרגישה מטומטמת ולא עונה לו לטלפון כי אין לי כוח שישמע אותי ככה.

קבלי חיבוק יקרה. לא קל בכלל בעל במילואים, ובטח שלא בשנה הראשונה, וכשאת בהריון...

תנסי לחשוב מה יעזור לך - לפגוש חברות? לבקר אצל משפחה? לכתוב לו מכתב שמסביר הכל (ואחר כך להחליט אם להראות לו או לא)?

חיבוק ❤️❤️

זה הכי מכביד!!!

להיפך, דווקא שי שילדים הז נראה לי מקל איפה 'הוא כי יש במה להתעסק, ויש חברה,

והם באמת משמחים ונותנים מלא אושר יחד עם זה שהם מאתגרים - אבל גם כשמאתגר זה נותן תחושת עשייה וסיפוק שגם הן מקילות איפה שהוא למרות שהם באמת מאצגרותתתת ורק רוצים לברוח.... (אפרופו המשפט שצוטט למעלה ...)

בקיצור, לא אומרת שלמי שיש ילדים האתגר הזה עובר בקלות

אבל זה גם לא שאם את בלי ילדים זה סבבה...

חוץ מזה ששנה ראשונה היא *מאוד* מאתגרת לכולםםםם וזה ידוע מאוד!!!

והריון ראשון זה גם איפה שהוא הכי קהש כי הגוף לא מכיר את על התהליך שעובר אותו פעם ראשונה וזה חתיכת דרמה לגוף

והכל כואב, וחדש, ולא צפוי, אבל גם מרגשששש🥹🥹🥹

וטוב שאת בוכה, הז חשוב ובריא, אל תלקי את עצמך ואל תרגישי טיפשה!!

תני לעצמך להשתחרר

תהיי פחות שיפוטית

כמובן להישאר מפוקסת על דברים שיקלו עלייך וייטיבו איתך באמת,

אבל לא לכעוס על עצמך!!

וטוב שכתבת כאן זה הכי סגולה להקלה 😉

והכי עושה טוב לנפש!

שיהיה הריון קל ולידה קלה ותינוק בריא❤️❤️❤️

נקי יהיה לביתו שנה אחת..

זה המצב האידאלי,

כל השאר לא משנה.. מצד הרגיל הוא היה אמור להיות איתך בבית ולהעמיק את הזוגיות ולהכות שורשים לפני שתהפכו למשפחה.

וזה לא קורה.

וזו התמודדות לא פשוטה. אין עניין להשוות.

זה פשוט לא היה אמור להיות ככה, לא הגיוני, וזהו.

אז תרגישי לגיטימי שקשה לך. מספיק שקשה, לא צריך להוסיף את המצפון שאת "פריווילגית" ביחס לזוגות אחרים שמגוייסים.

חיבוק גדול!

הייתי ביומיים אינטנסיביים ואיזה כיף לראות שכתבתן!

בנימה אישית לכל אחת-

אני וכולנו באמת מוקירות לכן תודה שאי אפשר אפילו להביע במילים...

כל רגע, כל שעה, כל יום, כל לילה,

זה ככ הרבה וככ משמעותי לעם ישראל...

בתכלס באמת אנחנו (אני אומרת בלשון רבים לפי מה שאני אבל בטוחה שככה כולן..) חושבות עליכן על הזמן ודואגות לכן בלב ..

אז תודה ששיתפתן בשלומכן😍💛🧡💜❤️🧡🤍💛💚💙🤎💙

מקווה שיעבור בטוב

אני עם פיצית מתוקה בת תשעה חודשים, ללא מעון, סטודנטית להנדסה.. מקווה שיעבור בטוב.

השבוע יש הכנה לחודשיים מילואים בקטנה, יומיים. ואני מקווה שאצלח אותם בטוב ולאחר מכן גם את החודשיים שיבואו בהמשך.

מאוד מתלבטת אם להיות בבית לבד או אצל ההורים שלי

נשמע מאתגר....

בהצלחה ממש ביומיים האלה! ובכלל!...

לגבי אם לנסוע-

לדעתי תשאירי לך את שתי האופציות פתוחות שתוכלי לזרום לפי התחושות..

הייתי אצל ההורים שלי, למרות שתכלס הם לא עזרו המון כי רוב הזמן היו בתפילות אבל אחותי שמרה עליהם במנחה כדי שאני אלך

והבן שלי פרגן בשנצ ארוך (תשלום על הלילה)

אז הסתדרתי כמעט לבד ב"ה

הצום עבר סבבה

אבל השילוב של אבא במילואים, אמא גמורה ותינוק יונק

הוציא מהבכור התנהגות לא הכי הכי (בדיעבד- לגמרי הגיוני, בין 5.5..  ילד מקסים ורגיש שגם עליו עובר זמן תקופה לא פשוטה)

וזה הוציא מאמא שלו חסרת הכוחות והסבלנות תגובות לא משהו בכלל

לי היה ממש דומה בערב יום כיפור.

ואז גם הייתי עם המצפון על התגובות שלי בערב יום כיפור 🫣

טוב לשמוע שהצום היה סבבה

ב"ה!! לא ברור מאליו עם תינוק יונק 🥰

גם ההתפרצות שלך

וגם ההתנהגות שלו

את כזו גיבורה...

גם שסהכנעבר סבבה!

וגם איך שאת לוקחת את זה בפורפורציות (ככה הז נשמע מההודעה מקווה שככה גם באמת😉)

חיבוק גדול!!!

איך את היום?❤️❤️❤️

יואו זה ככ מובן הקושי הזה, באמת באמת באמת!!!!!!!

איזה מאתגר זה

באמת ניסיון ככ גדול....

חיבוק !!!

ועוד חיבוק

ועוד חיבוק!!

בע"ה ישעבור מהר בשלום בקלות ובטוב❤️❤️❤️❤️❤️

תמשיכי לעדכן אותנו מה שלומך!

אתמול היה דיי מעייף ורק חיכיתי שנעלה כולנו לישון

היום היה ב'ה טוב הרבה עזרה מהחברות והקהילה התומכת סביבנו

ב'ה לא הייתי בעמדת הישרדות!!!

עכשיו לשיא הבא הכנות לחג-שבת סוכות גם לארוז לחג גם קניות לשבת חג בבית

לפחות יש תאריך סיום לסבב הנוכחי!!!!

מדהים לשא היית בהישרדות!

מאחלת לך שימשיך איתך המקום הזה עוד הרבה הרבה זמן!! עד סיום הסבב❤️😅

ובהצלחה ככ בהכנות לאריזות ומקווה שתהנו ממש!!!

היינו אצל חמי וחמותי.

הילדים שיחקו ממש יפה וגם חמותי המהממת העסיקה אותם קצת (נשארה בבית כדי לעזור לסבא שלו עם השיעורים)

הרגשתי די טוב רק קצת חלשה

והאמת בסוף הצום הייתי בעיקר צמאה..  לא כזה רעבה.

ואז הם פשוט לא רצו לנסוע הביתה 🤦‍♀️ לקח לי מלא זמן לארגן אותם...

ואיזה מהממת ומהממים הם שאת מתארחת אצלם לבד!!!!

המדהים שהם שיחקו עם עצמם, איזה נחת זה!!!

מקווה שנחת היום והתאוששת מהמסע... איך את?❤️

מרגישה פחות בנוח

אבל יום כיפור הסעודות פחות רשמיות אז זה היה ממש בקלות

כיף שעבר בטוב!

מקווה שיהיה סיפתח לעוד זמנים נעימים..

בס״ד
 

תוהה איך תהיה לנו אווירת חג. הסוכה אצלנו על הגג של הבניין ואני לא אוהבת כשהילדים שם לבד. אבל יש זמנים שהקטן יצטרך לישון ולכן אצטרך להיות בבית. כנראה שהזמנים בסוכה, אותם אני אוהבת כ״כ, יצטמצמו למינימום. ובכללי אני לא מבינה איך אמצא את הכוחות שנאכל למעלה, עם כל ההלוכים והחזורים שזה ידרוש (אנחנו אחרי כמעט חודשיים של מילואים). עד כאן פינת החששות…
 

(צרות של עשירים לעומת מי שבעלה בחזית ממש, אני יודעת. חיבוק לכל אחת ואחת ❤️)

זה ממש לא משנה מה אצל אחרות

יש שני אפיקים שבהם ההתמודדות- גם נפשית וגם טכנית

והנפשית אמנם שונה מאחת לאחת, אבל צריך לזכור גם שנקודת הפתיחה שונה..

יכולה להיות מישהי שבעלה במקום סכנה והיא מצליחה להחזיק את זה במקום בוטח בה'ואופטימי מלא בכוחות, ומישהי אחרת שאמנם בעלה לא בקרב אבל היא צריכה אותו נוכח פיזית לידה וכשלא זה קשה לה מנשוא.. אז ממש אין צורך להשוות. וגם להן יש את הצרות הפרקטיות🩷

פרקטית אם בא לך...

אולי תשאלי לול מתקפל ותשכיבי את הקטן בסוכה? יש דבר כזה או שהוא צריך שקט?

לגבי ההלוך חזור - מניחה שחשבת לשלוח את הילדים לכל מה שאפשר? אולי להכין קופסה עם דברים שצריכים להיות לכל ארוחה? (אתם משאירים ציוד בסוכה?) אולי להתארח סעודה אחת ואז זה מפחית את התיזוז שלך בגלל שזה על בעלת הבית? 🫣

אנחנו החלטנו לא לבנות.. חג ראשון אצל הוריו, שבת חוהמ אצל הוריי, ובחוהמ בבית ואולייייי ארוחה אחת ביום נעשה כמעין פיקניק אצל סוכות השכנים.... אבל באמת אולי. מה שארגיש לפי כוחותיי... 

@לפניו ברננה! הפתרונות הטכניים פחות מעשיים אצלנו אבל תודה. וכן ברור שזה קשה, פשוט פחות ממי שבעלה בקרב. תודה על החיבוק 🫶🏼

@מדברה כעדן. צודקת. זה מה שמחזיק אותי בכללי. מה שהחזיק בפסח, בראש השנה… ספציפית אני קצת מרוקנת עכשיו. חבר נהרג בשבוע שעבר בלבנון ואני מוצאת את עצמי מפונצ׳רת. בע״ה עוד אתאושש ואחזור לכוחותיי. תודה והמון הצלחה גם לכם!!

להתפנצ'ר. להתבאס. להתרוקן.

ואחכ תמצאי איך להתחזק חזרה. מאמינה בך. מותר להיות במעגל החיים פעם ככה ופעם ככה.

חיבוק 

גם אצלנו מישהו קרוב אותו דבר...

ככ קשה..

זה באמת מפרק ...

חיבוק ענק ענק ענק!!!!!!!

ועוד להחזיק בתוך זה את כל הסיטואציה...

המשפחתית.. וההתכוננות לחג... והכל ביחד...

מאתגר ממש ממש...

והילדים שבחופש...

באמת חיבוק גדול!!!!

יש לך מנשא שיעזור לך לחלק מהזמן?

את רוצה לפרט לנו לגבי הטכני שננסה להציע רעיונות או שתכלס זה לא שם ?

מתפללת שיעבור עליכם בטוב ובשמחה!

אני כבר אסתדר לגבי הטכני, גם אם עוד לא ברור איך. ואולי הוא כן יהיה חלק מהזמן…

חיבוק גדול גדול גדול בחזרה 🥺🥺🥺

איזה הרגשה נוראה😢😢😢

מקווה שהצלחת קצת למלא אוויר חדש❤️❤️❤️

אצלנו מתרגלים חזרה לשגרת מילואים.

עם 300++ ימי מילואים כבר סוג של רגילים אבל לא באמת, בדיוק סיימנו חודש וחצי הפוגונת ב''ה קצת אוויר לנשימה וישר ללבנון לפני כמה שבועות. יש קטע כזה שהזמן עובר בצורה מוזרה ואני לא יודעת אף פעם איזה יום היום וכמה זמן כבר לא קיבלתי טלפון. פלוס ילדים חולים ולחץ בעבודה..

מקווה ממש שיצא לפחות לחג כלשהו בחודש הזה אבל לא נראה כ''כ ריאלי כרגע למרות שאין לדעת מה יהיה ומתי! בע''ה לי עוד יש תקווה, מקסימום בחג הבא🙏

יואו

מעל 300 ימים 🫡🫡🫡🫡

תודה!

את באמת מלכהההה

בע"ה שיעבור בשלום בקלות ובטוב!!!

שולחת מלא כוחות וחיבוקים וחיזוקים!!!

באמת תודה על כל מה שאתם עושים בשביל עם ישראל!!!❤️❤️❤️

ומוזמנת מדי פעם לשאול פה איזה יום היום ומה הלוז למחר שתוכלי להתפקס😅

מקווה שבסדר לכן...

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

שנגמרים באות י'

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,

לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור

לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..

לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.