לראשונה עם שני ילדים, ב''ה מתנות

אבל אין מה לומר

קשוח לצום וגם לתפקד כאמא

יותר גדולים בני שנה ושלוש

הנקתי חלקית ממש את הקטן והגדול הביא אלינו הרבה חברים

היה  ב"ה ממש בסדר

המעבר הזה

מרק לצום

ללצום פלוס ילדים

הוא שלב קשה

שעוזרים לנו בצום. הטיפול בהם גורם להשכיח קצת

לי אישית זה עזר. 

מתוקה את על ההסתכלות הזאת

אישית לי קל יותר ללכת לתפילה מאשר לטפל בילדים

אבל ב"ה שבירך אותי לטפל בהם כבר 18 שנה שרק יהיו בריאים 

למרות שזו רק תינוקת בת חודש...

פתאום האחריות לדאוג לה ולהרגיע ולהניק...

זה כבר לא רק לנוח...

אבל ממש הרגשתי איך ה נותן לי כוחות

והרגשתי מצויין

אפילו ירדתי לתפילת נעילה.

הכל היה מוכן לשיעורין אם אצטרך אבל לא הייתי צריכה ואפילו לא הגעתי למצב של התלבטות

ב"ה ב"ה

המסקנה שלי: הכנה טובה שמתחילה כמה ימים לפני הצום בהחלט יכולה לשנות הרבה את הצום. 

הרגשתי מהצהריים ממש על סף עילפון

כבר באמצע הלילה הרגשתי צמאה ברמות מפחידות שלא יכולה לתאר

לא ישנתי מרוב צמא

שתיתי עוד שיעור ועוד אחד ועדיין הרגשתי צמאה!!!!!!

בצהריים כבר התחילו כאבי ראש,

אמאל'ה היה לי קשוח

במיוחד שאני לרוב אחת שצמה ממש ממש ממש בקלות

לא ברור מה קרה פתאום

(הנס שלי היה שגם בעלי לא הרגיש כל-כך טוב אז נשאר להתפלל בבית. ככה ממש בנס העברנו ביחד את החג כשכל אחד עושה תורנות עם הילדים ואחר כך שעתיים שינה.. העיקר ב''ה עכשיו שנינו מרגישים מצוין 😉)

בהנקה מלאה

אבל לקחתי השנה את הצום הזה כמשימה ומיום רביעי התכוננתי לזה רציני.

אכלתי כל מיני מאכלים, שתיתי הרבה מעבר למה שאני רגילה

היה לי גם כמויות אדירות של חלב יותר ממה שיש לי ביום יום כנראה מרוב שאכלתי ושתיתי לפני 🤭

בבוקר חשבתי לתת לו שאוב כדי לשמור על הכוחות אבל החזה היה כבד וקשה מרוב גודש.

אולי תכתבי מה עשית בדיוק ונשמור לשנה הבאה..

אני הרגשתי שמתמעט לי החלב...

למרות ששתיתי המוןן לפני הצום בכל זאת מיד בתחילת הצום הייתי צמאה נורא

אבל זה עדיין לא אומר שהייתי מיובשת.

התחלתי לשתות הרבה מים מיום רביעי. כל חצי שעה- שעה כוס מים.

גם באמצע הלילה, אחרי כל הנקה, שתיתי מים. (שותה תמיד אבל שתיתי כמות יותר גדולה)

במהלך היום אכלתי פעמיים לחם עם ביצה/ירקות.

ארוחה אחת של בשר בקר עם אורז או תפוחי אדמה.

אכלתי הרבה פירות, יחסית למה שרגילה ביום יום. מנגו, אפרסקים, תמרים.

הכנתי חיתוכיות קוואקר, וכל היום נשנשתי את זה.

ויום וחצי לפני הצום, התחלתי לשתות תירוש, עד הצום כמעט סיימתי בקבוק.

להגמל מקפה

ולשתות לשתות כמה ימים לפני בכמויות

גם ויטמינים ובי12

וב"ה הנקתי כמה פעמים ולא חסר לי חלב למרות שההנקה אצלי תמיד בקושי אין לי כמויות מוגזמות אף פעם

כן נתתי שאוב נגיד פעם אחת אבל בעיקר כדי לשמור כוחות (וגם כי כבר הכנתי מופשר ולא קפוא ;) ) לא כי היה צריך 

עכשיו את מבינה למה הרב פסק לך לשתות לשיעורים? אפילו זה לא הספיק לך...

מקווה שבשנים הבאות יהיה לך קל יותר ❤️

אני גם לא לקחתי שיעורים ברוך ה'

אבל לרדת לנעילה זה ממש מטורף...

התפללתי מנחה ונעילה בישיבה בבית ורק הסתכלתי בשעון שיעבור הזמןןן

שנה ראשונה שאני צמה מלא עם הילדים מאז שהתחתנתי. כי עד עכשיו הייתי כל שנה בהריון בצום כך שאכלתי ושתיתי לשיעורין.

מה אגיד לכם , אטרקציה מאד מאתגרת לצום עם 3 ילדים בני מתחת לגיל 3🤢

נהייתי זקנה, זקוקה לטבק כדי להצליח לנשום.

ולא טיפלתי בילדים דקה. רק הצרחות והבלאגן גמרו אותי.

לשם השוואה הבת שלי בת 10 העסיקה את הקטן עד 12 בלילה, וכל הבוקר טיפלה בו והוציאה אותו החוצה (די ידעתי שאני גומרת לה על הכוחות אבל אמרתי מקסימום היא תפסיק לצום אני חייבת אז עדיף שאשמור על הכוחות שלי)

אח"כ היא נחה צהריים שלוש שעות ועוד המשיכה להגיח עליו.

ו- היא צמה את כל הצום!!

ואני לא זזתי מהמיטה עד 15:00 אחר"צ והיה לי קשה ממש.

לא יודעת איך עשיתי את זה בהריונות, הנקות, עם קטנטנים..

ב"ה עבר.

עכשיו עם הפנים קדימה לשבועיים חופש (של הילדים כמובן) ומילואים ועומס מטורף בעבודה.

מרגיש לי כל חג אתגר הישרדות בפני עצמו..

הקב"ה ראה את המאמץ וברך אותנו בשנה טובה ורחם עלינו ועשה נס וחטופינו יחזרו במהרה בשלום 🙏🙏

מעניין אותי בת כמה את 🙈 שאדע להתכונן בעצמי לגיל הזקנה הזה...

והבת שלך מקסימה ממש! לא ייאמן שהיא רק בת עשר!

אשת חייל אמיתית

מסירות נפש

תמסרי לה מלא הערכה מנשות הפורום

ואמןןן על התפילה שלך!!!!

אצלי הצום עבר ממש בקלות ב"ה.

דווקא בלילה כשהתפללתי ערבית היה לי קשה לעמוד עד סוף תפילת עמידה, והתיישבתי באמצע הוידוי (ודווקא בוידוי חשוב לעמוד יותר מאשר שאר התפילה, אבל נראה לי שעדיין זה היה נכון לאותו רגע). אז פחדתי שיהיה לי קשה בהמשך הצום. אבל ב"ה בבוקר עבר מצוין. הייתי בבית הכנסת במוסף (בלי הילדים אחרי שבעלי חזר מותיקין) ובנעילה (עם הילדים), וב"ה עבר ממש טוב. רק היו כמה מריבות מתישות של הילדים..

והחשמל נפל לנו ב4 לפנות בוקר. עד עכשיו לא חזר (פתחנו קריאה במוצאי הצום, עכשיו עובדים על זה מחברת החשמל...). מזל שזה היה צום ולא שבת רגילה, ולאורך היום לא תכננו גם ככה להשתמש הפלטה. הילדים אכלו לחמניות ואוכל שלא צריך חימום. ומזל גם שהיה פה מזג אויר מושלם שלא היה צריך מזגן או אפילו מאוורר...

ובתפילת נעילה כשכבר מחשיך היינו בבית הכנסת.

כשחזרנו הדלקנו נרות, וכמה שכנים הביאו לנו תאורת חירום (שלנו נגמרה במהלך היום...). אז זה לא ממש נוח אבל לא היה נורא...

אם היה בשבת רגילה היה יותר מורגש.

וב"ה שיש גז אז יכולתי לחמם את המרק לצאת הצום (וגם מים לקפה/תה של צאת הצום... השכנים גם הציעו להביא לנו אבל זה היה אחרי שכבר הספקנו לשתות)

ב"ה עכשיו החשמל חזר, בשעה טובה...

ל@מחי על המתכון לשתיה שעוזרת לעבור את הצום.

קניתי במיוחד מלח הימלאיה, והספקתי להכין לי ולשתות את המשקה שכתבת עליו בחמישי ושישי. מניחה שזה גם עזר לי לעבור את הצום בטוב, ב"ה (בנוסף להמון שתיה החל מיום רביעי).

אני מניקה הנקה מלאה והרב אמר לי להתחיל שיעורים ברגע שחוששת.

אז כל היום הייתי בדיונים מעייפים עם עצמי (ועם בעלי, מסכן חח) אם אני חוששת או לא.

בלילה החלטתי לא לשתות בכלל.

ביום התחלתי בבוקר ובאיזשהו שלב הגעתי למסקנה ששתיתי מספיק וזה אמור לספק את החלב.

אבל כנראה שטעיתי ולקראת 4 כזה בקושי היה לי חלב.

בעלי לא היה רוב הזמן בבית אז לא יכולתי להתייעץ איתו על זה. כשהוא חזר הוא לא האמין שבאמת הפסקתי לשתות שיעורים.

ועכשיו מסכן הבייבי כי עוד לא חזר לי לגמרי.

אוף.

וגם קשה להרגיש ככה יוכ כשכל היום נמצאים במרדף אחרי שתיה.

ומידי פעם דמיינתי את עצמי פותחת שרשור בפורום וכולם כותבות לי תשתיייי. אבל וואלה זה לא עזר חח

נשמע כל כך קשה סוחט ומעיק

בנוסף לצום גם להתלבט כל הזמן ולדאוג להמשך ייצור חלב

מקווה שתתאוששי והחלב יחזור בקרוב בעז"ה 

לא ממש הרגשתי צום יותר במרדף אחרי שתייה והנקה... (הקטנטונת לא שמעה על הפרשים של תשע דקות בין שתייה לשתייה... רק מדי פעם פיתחה מרווחים של שעתיים-שלוש)

אבל ב"ה הצלחתי להתפלל תפילה אחת מלאה, עם הפסקות להנקה ולשתייה, ואפילו לעמוד בעמידה ובווידוי. וגם קצת לקרוא ספרי לימוד קלילים של יום כיפור.

אפשר לזקוף לזכותו של בעלי שעברתי את הצום כל כך בטוב. גם תפקד כ"ברמן של יום כיפור", כפי שהגדיר את זה, וגם הצליח להתפלל בין לבין ולטפל בילדים...

הזכרתי לעצמי כל הזמן שעיצומו של יום מכפר, גם אם לא אעשה כלום בשביל זה. יהי רצון שכך יהיה, ושעוונות כל העם יתכפרו ונזכה לגאולה שלמה!

איזה כיפור מאתגר עבורך ועבור בעלך

נשמע שהתמודדת ממש בגבורה

וואו!!

ומניחה שחוץ מזה לא אכלת, או שכן?

נשמע מכביד על התאוששות גם ככה מורכבת אחרי ניתוח

בכל אופן גם לבעלך מגיע בהחלט כל הכבוד

שה' רק יוסיף ויתן לכם כוח

אם הייתי צריכה, הייתי מתחילה גם לאכול לשיעורים, אבל ב"ה הרגשתי טוב.

בעיקר היה קשוח להיניק בד בבד...

בגלל הריונות בסיכון) ועם 2 פיצים בבית, 1 שצם מלא פעם ראשונה אחרי בר מצווה וילד אחד בן 12 שניסה לצום ואז התעלף, הקיא וכל הכייף.

אז לא חשבתי על איך בכלל אני מרגישה. הגדולים במיטה זרוקים, הקטנים על הרצפה וחסד ה' שיחסית עבר לי טוב.

מה שכן עכשיו אני סובלת מכאבי בטן ושילשולים 😭 (כמו כל צום..).

ה' יעזור לי עכשיו כי גם מרגישה שהתקררתי 

לקראת שנה הבאה, שאז הוא יהיה מחויב בצום, תבדקו איך להתכונן לצום בצורה מיטבית בשבילו, ומה הוא צריך לעשות במקרה שלא מרגיש טוב...

(אצלנו בני ה-12 צמו כבר שנה שנייה, ונראה שזה בכלל לא הזיז להם... היו מלאי אנרגיות כמו תמיד ב"ה. בע"ה שתמיד יהיה להם קל ככה! אבל הבת הגקולה שלי חטפה מיגרנה רצינית)

מסכן הילד שובר את הראש עכשיו איך הוא יצום שנה הבאה. מקווה שילך לו טוב

באמת כדאי שנתייעץ לפעם הבאה , זה היה מלחיץ. מה גם שהייתי לבד עם 2 הקטנים ולא ממש יכלתי לתפקד כמו תמיד

ב"ה עבר וזה מאחורנו

ולזכור לצומות הקלים יותר שיכול להיות שהוא מהאלה שחייבים לקום בבוקר לפני הצום לשתות ולאכול..

קשה לראות את הילד סובל ככ😐

מעניין שגם הגדול הקיא מהצום

וגם את עם כאבי בטן ושלשולים כל צום

נשמע שככה הגוף שלכם מגיב לצום

יכול להיות?

ואולי כדאי לבדוק מה יכול לעזור לכם לחזק קצת לפני צומות, זה נשמע ממש קשוח

ככה אני כל צום אז רגילה לזה, קיוויתי שיעבור אבל לא

והבן שככה הרגיש? הוא מהבוקר אמר שלא מרגיש טוב ולא הסכים לאכול עד שב 2 וחצי קרס

בגלל זה צמה בתשעה באב וכיפור רק (עד לפני שילדתי) 

אני שואבת לו כי הוא לו יונק

אז עכשיו אנחנו על 3 שאיבות ביממה

2 השאיבות הראשונות בערב ובבוקר, היו בסדר

אבל השאיבה השלישית בצהריים גמרה אותי סופית

פשוט רק רציתי ודמיינתי מלא דברים מתוקים וטעימים 🤦‍♀️

ולרדוף אחרי בן שנה ובת 4 היה קשוח

גם בעלי בכלל לא היה, הוא נסע לבית כנסת אחר להיות שם שליח ציבור כל כיפור

בקיצור לקראת הסוף בעיקר היה לי קשה

פעם ראשונה שלא הצלחתי לעמוד בנעילה

מה נאמר אני קוראת את השרשור ויש פה פשוט מלאן נשים צדיקות 

וגם הוא ממש בררן באוכל ולא מסתדר כל כך עם מוצקים אז מרגישה צורך להמשיך

הלוואי והוא היה אוכל טוב ומפטר אותי

ממש בטוב ואיך שיצא- קריסה מוחלטת ולא מצליחה לזוז..

ומרחמת על הביבי שמצהרים אוכלת כל שעה וכנראה נשארה רעבה כי רק עכשו חשבתי על להכין לה מטרנה ואכלה בשקיקה וסוף סוף נרגעה..

האמת שככ שמחה שמ1 יצאנו לטיול גינות+ ביקור של שעה אצל הדודים שהמשיכו איתנו לנעילה והיה מצוין ממש! סתם חששתי ככ..

ואני מרגישה לא נוח להתלונן כי קיבלתי המון עזרה

אבל היה קשוח

וסוף הצום היה סיוט

אני כרגע בד''כ בעיקר שואבת, ופחות מניקה.

אז הכנתי מנות במקרר (בנוסף לכאלח קפואות) שאבתי כל פעם שהמשאבה נדלקה, והנקתי גם לסירוגין.

בצהריים כבר הרגשתי שמתמעט החלב, ובגלל שאני שואבת אז ראיתי שבאמת יוצאת חצי ארוחה.

אז היו לי עוד 2 וחצי מנות במקרר, וזה הספיק בדיוק עד לסוף הצום!

הגדולה שלי הייתה פשוט מהממת, והעסיקה את עצמה, ואכלה לבד... כפרה עלייה.

היה לי דופק ממש חזק, וחולשה גדולה,

הנקה מלאה... פשוט תשושה. עדיין רועדת הצום. תודה לאל שהיה חלב! זה הכי חשוב 

אני לא בהריון, ולא מניקה.

הקטנה שלי כבר לא כ"כ קטנה..

והייתי כל היום בתפילות!

הגדולות שלי היו לידי והתפללנו יחד, והקטנים נכנסו לסירוגין והיו בדממה.

היה מרגש ממש!! אומנם מתגעגעת לבית כנסת ילדותי ששם התפילות עוצמתיות ברמות, אבל גם השנה היה מדהים!

נזכרת בשנים שהילדים היו קטנטנים, אם הצלחתי להתפלל בבית תפילה אחת שלימה הייתי מאושרת, ואם הצלחתי לעלות להקשיב לתפילה מחוץ לבית הכנסת בכלל הייתי בעננים.. והשנה סוף סוף הצלחתי ממש ממש להתפלל, ולהתרכז באמת.. זוכרת בתור צעירה שהרבה מהתפילות ריחפתי והסתכלתי על בנות סביבי, בגדים וכו.. ועשיו באמת שזה לא עניין אותי..

הלוואי שהקב"ה ישמע תפילותינו!! ונזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש!

היה סביר... כמעט לא קמתי מהמיטה

הייתי מיובשת נורא הנקתי והתינוקת הייתה ממש עצבנית כל הצום...

ברוך ה' שאנחנו אחרי!

ושתהיה שנה טובה לכל עם ישראל בעזרת ה'!!!

קודם כל חמותי שלחה אלינו את גיסתי הצעירה.

אמרה שנבקש ממנה שתעזור לנו בצום אבל בעצם נעזור לה (לגיסתי)

מאוד קשה לה להתפלל כזה הרבה שעות בבי"כ אבל היא כבר די גדולה

אז צריכה תירוץ למה היא לא הולכת ואצלנו זה תירוץ מעולה.

בקיצור היא באה וזו היתה הצלה
הרגשתי כ"כ רע עוד לפני שהצום התחיל.

כאבי ראש פיצוצים וחולשה חזקה

כנראה בזכות השפעת שהיתה לי השבוע.

אז היא ממש ממש עזרה לי, שמרה על הילדים כל הזמן ואני רוב הזמן נחתי.

בנוסף,

אני מניקה הנקה מלאה ווואלה מצב החלב לא משהו

בקושי מצליחה להדביק את הביקוש של הגברת בשאיבה בעבודה.

לפני כיפור עשיתי חשבון שכמות החלב במקפיא לא תספיק גם לצום מהצהריים (בט' באב מהצהריים נתתי שאוב)

וגם לראשון אצל המטפלת.

אז בלב כבד חשבתי שבראשון בבוקר אקנה לה תמ"ל ואביא למטפלת.

מבאס מבאס אבל זה מה יש.

בפועל היו לי כמויות אדירות של חלב, ברמה של גודש.

אני לא יודעת מה הסוד אם זה ששתיתי המון המון המון המון מים לפני הצום מרביעי

או שלקחתי כמה כדורים של B12 בימים לפני הצום.

בקיצור רק הנקתי את המתוקה והיה מלא חלב.

ואני אומנם הייתי צמאה אבל יחסית ממש בסדר

תודה לד' ושתהיה לכולנו שנה טובה עם הרבה חסדים טובים.

לקראת צאת הצום התחלתי להרגיש כבר כמו צירונים/ברקסטונים קטנים למטה... ורק שבוע 20🙈🙈

הייתי בבית גם בנעילה, עם הקטנות...

הספקתי לקרוא 2 ספרי תהיליםםם 🤗

וברוך ה' שאנחנו אחרי זה

מתאוששת

אני עם בני שנתיים וארבע וקטנציק בן כמעט חמישה חודשים שלא הספיק לו השאוב (ויש לי סטוק במקפיא!) ודרש הנקה כל פעם שראה אותי.

היתה לי עוזרת מ10 עד 8 שזה פריבילגיה בפני עצמה

ועדין בסוף הצום כנראה הייתי מיובשת. אם הצום היה נמשך עוד חצי שעה כבר הייתי מתחילה שיעורים, אבל זה היה מסובך ממש..

שתיתי אחרי סוף הצום אבל לפני הבדלה והרגשתי רע ממש.

תכלס בעלי הגיע במוצאי הצום, ראה אותי ונבהל, טיפל בי במסירות, עלה על זה שהתייבשתי ופעל בהתאם, ואחרי איזה שעתיים כבר הרגשתי טוב יחסית.

והעוזרת (גויה) ניקתה יסודי את המטבח, את המקרר והארונות, המרפסת שהיתה הפוכה לגמרי, שטפה את הבית (למרות שאמרתי לה לא) ובקיצור עכשיו כיף להיות פה🤭

טוב ממש

הצום הכי קליל שהיה לי מאז החתונה

שפע חלב ב"ה

מלא סבלנות לילדים

וחמש תפילות!!!!

כולל קטעים בבית כנסת

תודה לה' ולחמותי וגיסותי שהרבה בזכותן

חלק גדול מזה תולה בכך שאני לא בהריון ולא מניקה תינוק קטן (מניקה בן שנה ו7 בדרך כלל פעמיים ביום, בצום הנקתי אותו רק פעם אחת)

בנוסף התכוננתי טוב לצום עם הרבה שתיה בימים שלפני והמשקה שכתבתי עליו כאן

והיתה לי עזרה מ9 בבוקר עד אחרי הצום ככה שיכולתי לנוח ולא התאמצתי בהתרוצצות אחרי הילדים

ב"ה!!

בסדר.

אבל היה קשה להתפלל.

ביום כיפור שנה שעברה לא ידענו כלום, התפללנו כמו כל שנה.

ושבוע אחר כך בערך החיים התהפכו.

ועכשיו, הרגשתי שכל משפט ומשפט בתפילה מובן וברור

לא הרגשתי מעולם צורך בתפילה כמו אתמול

אבל גם לא היה לי כל כך קשה להגיד את המילים, כמו אתמול...

וכל הזמן ניסיתי להדוף את המחשבה שמה שקרה למרות התפילות שלנו ולזכור שה' רחמן ורק טוב ומיטיב גם אם זה נסתר

ואת צה שהרב צבי יהודה אמר על מלחמת יום כיפור שאם זה לא היה אז כנראה היה יותר קשה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש