משתדלת.. 

והם מפונקים.

אז מה עכשיו הקשר יהפוך ל"חסרת טאקט המשרתת והטבחית"? (בעיקרון אני שמחה למלא תפקיד זה מדי פעם, אבל הם מתרגלים לזה וזה לא חינוכי ולא כיף באיזשהוא שלב כזה או אחר..)

כמה פשוט ככה נכון.

תודה על התגובה, נתן לי רגע של מחשבה..

בבית בין אחים ואחיות, וגם ההורים. חייב שיהיה ערוץ פתוח קיים , שידוע שללא תנאי ובכל מצב הוא קיים.

כמות ואיכות, יכול להשתנות בין אח ואח , ובין פרקי זמן שונים. ותלוי בדברים שונים.

זה באמת סוג אחר של קשר. הם כבר לא ילדים, והקשר הופך להיות קשר של בוגרים. קשר בלי מגע הוא עדיין קשר. בסוף גם בין שתי אחיות או בין שני אחים, כשמתבגרים אין מגע (כמעט).

את תראי שסוג הקשר הבוגר הזה יבוא לך בטבעיות. כולנו היינו שם פחות או יותר.

אחלה רעיונות. תודה.

זה משחק של אסירים

את האמת שהקטן טוב בשחמט, וזה דורש קצת יותר משש בש..

אבל בכל זאת אנסה לענות מזיכרוני:

קודם כול, אני זוכרת איך אחרי שאחי בר המצווה קרא בתורה רציתי לחבק אותו בהתלהבות על הקריאה המוצלחת (הייתי בת 16) - והוא פשוט העיף אותי בבעיטה לאחור... 😅 אז כן, קלטתי אז שהקשר בינינו משתנה...

בעצם עיקר הקשר מאז התבסס על דיבורים ושיחות. קלטתי פתאום שדווקא נחמד לי לדבר איתו, להכיר את עולם הנערים שזר לי... זה לא קרה הרבה, אבל כשכן זה היה נחמד מאוד.

עם האח שאחריו הקשר נוצר על בסיס תחומי עניין משותפים. שנינו אומנים, בתחומים שונים אבל כן משיקים, אז יצא לנו לדבר ולעסוק ביחד בתחומים האלה (והקשר הזה ממשיך עד היום, אגב, כששנינו כבר בוגרים ובעלי משפחות).

מודה שעם האחים הקטנים יותר, שהגיעו לגיל ההתבגרות אחרי שכבר התחתנתי, לא נוצרו קשרים כאלה...

בקיצור - המלצתי היא לבסס את הקשר על דיבור ולמצוא תחומי עניין משותפים שעליהם תדברו ובהם תעסקו ביחד. (וברמז לפורום הבא בתור אחרי נוג"ה - זה חשוב לפתח כלי תקשורת שונים עם בני המין השני, בשביל העתיד...)

הרבה הצלחה! ואשרייך על היותך אחות משקיעה כזו!

ואם אין תחומי עניין משותפים? (כאילו ברוך ה' יש כמה, אבל כרגע מעניינים אותו בעיקר סרטים וכו' ואני מתלבטת אם לשבת לראות איתו ולהכניס את עצמי לזה..)

חוצמזה- איך אמורים לבסס קשר על דיבור כשעונים לך על כל דבר "בסדר" ו"סבבה"? סתם, בסדר, לומדת לדובב אותם.. אבל הם לא תמיד בקטע של חפירות של בנות(:

עם הבן המתבגר שלי

אז כן, זה מאתגר. ואפשר לנסות: לא לשאול רק איך היה היום, אלא לשאול "מה קרה בסוף עם המבחן? נראה לך שהצלחת?" או "מאיזה שיעור הכי נהנית היום?" שאלות שדורשות קצת יותר שיתוף... אבל יכול להיות שגם זה לא יעבוד.

ולכן נותר רק לנצל את הרגעים הנדירים שבהם פתאום הוא משתף באריכות יחסית על משהו שהיה לו היום, ולהתעניין לפרטי פרטים במה שקרה, גם אם זה לא ממש מעניין אותך...

בהצלחה גדולה גדולה לך.. (:

דווקא יחסית אנחנו משפחה של דברנים, כך שיום אחד הוא יכול לא לשתוק לרגע, אבל יום אחר הוא מאוד לא יזרום בלשון המעטה.. מצבי רוח וכו'..

השיחות האלה של "איך היה המבחן?" נותנות להם? אני מאמינה שכן, אבל תכלס לא בטוחה שהם מייחסים לזה חשיבות..

התעניינה בחייהם, והיה לה אכפת ממה שקורה איתם, גם אם אלה דברים פשוטים יחסית.

וזה גם ייתן להם את המקום אצלך לשתף אותך בדברים אישיים יותר, אם יצוצו בעתיד... (תחשבי עליהם יוצאים לדייטים... בטח הם ישמחו שיש להם אחות קשובה שיכולה לתת להם את הזווית הנשית במה שהם עוברים בזה...)

כשהם יצאו לדייטים..(מפנטז) (:

כשהאחים והאחיות הגדולים שלי התחילו את גיל ההתבגרות הם די הפסיקו להיות איתי, אני חויתי את זה בתור אח קטן שלהם, זה היה לי קשה, לעבור ממלא משחקים איתם וכיף ושטויות (ועדין יש לי מלא זיכרונות טובים מהילדות) למצב שבו הם חוזרים מאוחר הביתה ומסתגרים בחדר ולא היה לי הרבה קשר אייתם.

דוקא היום כשהם כבר בישיבות וכו' הקשר שלנו יותר טוב לדעתי, אולי לא נפגשים כל הזמן גם כי הם לא בבית הרבה וגם כי אני בפנימיה אבל כשהם חוזרים הביתה לשבת או משהו כזה ונכנסים ביום שישי לחדר שלי ואומרים שלום זה הכי כיף בעולם.

עכשיו כשאני חושב על זה באמת היום הקשר שלי עם האחיות הוא כמעט בלי מגע לא רק בגלל צניעות וכו' אלא סתם זה לא סוג הקשר.

כמו שאמרו פה לפני הקשר משתנה והופך ליותר בוגר.

גיל ההתבגרות קשה. לשני הצדדים.. יש ימים שאני חוזרת מהשירות בלי כוח לאף אחד, ומתעצבנת על כולם (כמעט) בלי סיבה ויש ימים שאני חוזרת הביתה אחרי שהיה קרייסס ואח שלי לא מוכן לדבר עם אף אחד ומסוגר בחדר.. 

באמת קשה לשמור ככה על קשר יציב..

מפריחה שאלה לעולם- קשר בוגר חייב שהוא יהיה פחות קרוב? או שזה פשוט פערים? או שזה לווא דווקא פחות קרוב אלא רק שונה?

אני חושב  שקשר בוגר כולל פחות זמן יחד אבל יש בו משהו דוקא הרבה יותר קרוב.

או בעצם אני אדיק את עצמי הוא יכול להיות הרבה יותר קרוב והוא יכול לא זה תלוי, בעיקר בכם.

כן נפערים פערים שלא היו בילדות כי כל אחד מפתח דעות שונות ועולם פנימי שונה.

שיהיה בהצלחה.

(עד כאן החרטוטים שלי על קשר עמוק וכל מיני דברים שאני לא מבין בהם אבל בטוח שיש לי מה לומר לגביהם)

אמנם לי אין אחים בנים גדולים יש לי קטנים אבל כותבת איך הייתי רוצה שזה יהיה כי כן היה לי חלום לאח גדול

בכללי כבר הרבה כתבו אתזה אבל חוזרת... זה יותר השיח ושהם עכשיו חוזרים מהביס/ ישיבה וכו הכי כזה לשבת ולהתענין איך היה ובאמת לשמוע אותם ולצאת לטיולים או סתם לסיבוב אחד על אחד אפילו אם את מקפיצה אותו לחבר או משו זה דקות מתנה שיכולות לפתוח הרבה  ובאמת הכי לעשות צחוקים וכיף ובאמת שתדעי לך הם רוצים אתזה את האחות הגדולה שתהיה להקשיב ולא תשפוט ובאמת תבין אותם כי גם את היית שם לפני כמה שנים

קיצור ממש בהצלחה ובאמת אין עליך שאת ככה משקיעה עליהם זכוו בך ממש

מקוה שעזרתי❤❤

נוו אני מדברת על אחים בנים קטנים.. (אומנם יש לי גם אחים גדולים אבל זה לשרשור אחר כבר..)

וואי הלוואי שהם באמת רוצים\ ירצו את זה, ואני יהיה להם משמעותית..

תודה(:

אני מבקש יהודים - מביא לי חרדים, ונשים עם פאות.

אני מבקש דתיים - מביא לי צלב

מה יהיה הסוף.

מעניין מה הוא יביא..

מתנחלת בתוך נחל?

מישהי שלא כ"כ ברור מאיזה דת היא, חצי כיפה גדולה חצי כפייה, עושה באצבעות סימן של רוקנרול😂 

לא הוא סתוםם.

שיפרסמו את השרשור הזה..

אני הייתי שואלת את אח שלי מתי הוא חוזר הביתה. בשלב מאוחר יותר כבר פשוט אמרתי לו שאני מתגעגעת אליו (התרגלתי לראות אותו כל יום ואז הוא הלך לפנימיה)

זה כיף לו לשמוע שאת מתגעגעת?

מרגישה שזה חונק אותם.. או שהם פשוט צריככים להתרגל?(:

בעיקר עם הגדול יותר

נשמע שיש להם אחלה קשר והם זכו באחות בכורה מדהימה ביותר
הלוואי עלי

למצוא אץ הנושא שמדליק אותם ואז הם לא מפסיקים לדבר(:

תודה.

הלוואי גם עלי(;

מאחלת שתפגוש אנשים מדהימים שיהיו לך כאחים..

להפתיע אותו מידי פעם ולנשק לו את הגב.

אשמח לעדכון על התגובה שלו והאם זה היה רעיון חכם.

שמלחיץ אותי לנסות..😏 (כאילו מה מסתתר מאחורי הבקשה הזאת... (תמוה)

אם כי זה לא מופרך..

אבל הכי חשוב לא להזניח כי יש תקופות שלאף אחד אין כוחות נפשיים לכלום ואז זה יכול להצטבר לשנים של ניתוק וחבל.

וכל הכבוד לך שממש אכפת לך מזה

הכי חבל. הצילוו אז מה עושים אז? כאילו כולם באמצע משבר אז משתברים יחד?

וואי משתדלת..(: מנסה להיות מה שהייתי רוצה שיהיו בשבילי..

אני בן 16 ויש לי כמה אחיות שגדולות ממני, הכי קרובה אלי היא בפער של 5 שנים. אם אחת האחיות שלי תנסה לנשק אותי או לחבק אותי אני די ארחיק אותה ממני בהבעת סלידה, זה לא המגע לקשר הזה. אני בקשר ממש טוב עם כל האחים והאחיות שלי למרות שרק אחת לא נשואה, זה מתבטא בשיחות טלפון פעם ב... לפעמים סתם קופץ אליהם הביתה ועוזר ומשחק עם האחיינים שלי. המגע בינינו יותר בסגנון של כיפים או מרפקים בצלעות לפעמים כשממש בוויב המתאים. מה שאני מנסה להסביר שאחותי שגדולה ממני בחמש שנים לא נותנת לי שום חיבוק או נשיקה כבר מאיזה כיתה ד'. המגע הוא שונה בין אח אחות לאח ואח שאותם דווקא אני כן מחבק כשאני פוגש אותם. אפילו שהפער בינינו הרבה יותר גדול. וקיימת גם בעייה הלכתית לתת חיבוקים או נשיקות בין אח לאחות אחרי בר\בת מצווה.

בקיצור צריך למצוא את המגע המינימלי של החיבה אבל שיבוא עם חיוך וצחוק. רוב הקשר מבוסס על דיבורים, בדיחות פרטיות או אפילו עקיצות שנונות כשזה קשור.

בהצלחה

דברים נכונים..

תודה.

עובד מצויין

יש מעלי אחת גדולה נשואה ואז מלא בנות מתבגרות מתחתיי.

אז בגל שאנחנו דוסים, מאז ומעולם לא היה הרבה מגע והקשר מבוסס על דיבור

 וסתם להיות ביחד בחיים זה גם מגבש קשר...

אני לגמרי מסכים שמגע מחזק קשר הרבה יותר, אבל קשר חזק יותר יגיע על חשבון דת (ויש כאלה שבכל זאת יבחרו בזה ואני מבין אותם)

ובתור אח אני רק אומר שכדאי לזהות מצבי רוח ולא למשל לנסות בכוח ליצור שיחה כשאין זרימה ומצב רוח לזה

היי הי גם אנחנו דוסים, אם כי לא אכפת לי שתוריד מערכנו הדוס,

אם לא היינו דוסים, היית אומר לי להמשיך לחבק אותם?

כי גם לי הרגיש בצורה טבעית שזה כבר פחות.. (לא קשור לדוסיות, או אולי קצת בעצם..)

משחקי קופסה וכדו'. ביום-הולדת להכין חידון קהוט (ואם יש לך כוח עוגת יום-הולדת שווה....ואולי לארגן מתנה מכל האחים, לקנות משהו שבעל היום-הולדת אוהב).

לצאת לטיולים את והאחים שלך כשיש לך זמן פנוי (אפשר אפילו מעיינות בשישי או משהו כזה....).

לעשות קרב כריות....(לא דורש מגע, דורש קרב מגע).

לגבי תחומי עניין, אפשר לנסות לחפש עוד (לברר) אם יש לו עוד תחומי עניין שאת יותר מתחברת אליהם. ואם הוא אוהב סרטים, אז אולי לצלם בעצמכם סרטון בבית (אם הוא ירצה...), ואולי גם תראי איתו מדי פעם סרטים שאת אוהבת גם כן.

אאגור כוח למלחמת כריות. באמת לא עשינו את זה הרבה זמן.

אבל בשבת שיחקנו פרה עיוורת ואפילו אבא הצטרף(:

יפה, מקורי...

היא הייתה כותבת לי בדיחות אישיות במחברת מתמטיקה 😆😆😆

ואני הייתי בתמורה שולח לה בדיחות אישיות במייל ובהמשך בהקלטות ווצאפ.

זה רעיון.

אם כי אין לו מחברת, והוא לא לומד כרגע. אבל אולי אחביא לו פתקים בנעליים..😁

הוא שנתיים בבית כבר, ועכשיו התחיל ישיבה בצפון והספיק להיות שם שבועיים..🥱

בכללי לא בטוחה שאראה את מחברותיו..

פשוט צאי עם מי שאת רוצה לתת לו את הצומי לגלידה/ משהו כיף אחר שהוא רוצה, ואז תשבו ותדברו

עצה שעובדת ;)

הוא אוכל רק ציפס שניצלים נקנקיות ופיצה. אה ונקנקיית שניצל (שמצפים נקנקיה בציפוי שניצל)

זה בהחלט רעיון, אם כי כבר אמרתי שהרף אצלו גבוה ופעם אחרונה שהתערבנו על משהו ויצאתי לאכול איתו שניצל בלאפה על חשבוני זה עלה 100 ש"ח עגול (ורק הוא אכל) (אני יודעת שאני זאת ששחררה מידי והגזמתי אבל מקוה שהבנת את הסטייל..)

עי

הצבא לא רוצה אותם..הוא לא רוצה הדתה

תת אלוף (מיל

המקסימום שהוא יכול לעשות, זה לגייס את הנושרים

N12 - כמה המדינה מוכנה לשלם כדי לשכנע צעירים חרדים להישאר...

מה אתה רוצה? זו רטוריקה חרדית קלאסית. "הם לא רוצים אותנו", "מישהו באחים לנשק אמר שחטיבה חרדית הם..."

עזבו, אתם כבר גדולים וחזקים ולא צריכים להאשים אחרים.

אתה לא רוצה לזכות בקיום מצוות? אתה לא רוצה לזכות לקיים דברי הרמב"ם על מלחמת מצווה?

אתה רוצה להיות חסיד שוטה שלא קופץ אחרי אשה לנהר כדי להציל אותה?

תסובב את הסוויץ'. 

אם במדינה X יש גיוס חובה, אז החובה היא לגייס את כולם. מצד שני, אם במשך עשרות שנים גדל וטפח מגזר שלא מרגיש חלק מהציבוריות הישראלית (כמו שהחרדים בארה"ב לא בדיוק מזדהים עם ההווי האמריקאי) וגם יש לו נורמות דתיות נוקשות, טכנית אי אפשר לגייס אותו בכפייה. מקרה הבוחן האולטימטיבי הוא סוגיית אי-גיוסם של בני הכת הנוצרית "עדי ה'"). 

שוב, צריך לגייס את כל מי שחייב בגיוס, אבל במדינה ליברלית אי אפשר להכריח לשרת את מי שלא רוצה לשרת. ישראל היא לא רוסיה שבה עוצרים אנשים ברחוב, מעלים לניידת, מביאים ללשכת גיוס, נותנים כמה מכות ואז שולחים למות בשדות אוקראינה. אם וכאשר המשטרה הצבאית תתחיל לצוד עריקים מקרב המגזר החרדי, הם ילכו לכלא, יזכו למלוא הגיבוי והתמיכה מצד הקהילות שלהם וישתחררו כעבור מספר חודשים עם פרופיל 21. מי שגדל על סיפורי מסירות נפש, גזירת הקנטוניסטים וכיו"ב, לא יהסס ליישם את מה שלמד.

אי לכך, הצבא מוזמן לשכוח מהגרעין הקשה של המגזר החרדי ובמקום זאת להתרכז בשבבניקים, בוגרי הזרם הממלכתי-חרדי וכד', כלומר בכאלה שאינם חרדים קלאסיים. לגבי השאר, שום סנקציות ושום הטפות מוסר חברתיות ודתיות לא יעזרו, בגלל דפוסי המחשבה שהתקבעו שנים על גבי שנים.

עבר עריכה על ידי סוורוס סנייפ בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ה 0:27

משאלות בסגנון רמה לימודית ורמים לכמה יש בחדר.. קצת הצחיק אותי..

אני הייתי ממליץ לבדוק כמה יש בישיבה הזאת גיבוש, בין השכבות, חמישית שמינית ובתוך השכבה. לפעמים זה מה שהופך ישיבה למצוינת.

לא מכיר את הישיבה אז פחות יכול לעזור..

ותכלס כשבודקים מבינים הכי טוב. כדאי לשאול את מי שלומד שם

אני לא מכיר מניסיון אבל יש לי שם חברים ובאופן כללי אחלה ישיבה

הפנימיות לדעתי משהו כמו ארבע חמש בחדר

הרמה במקצועות קודש סבבה אבל לא מוגזם 

ונראלי אחלה רמים אבל לא סגור על זה

ובהצלחה אח שלי

עבודה זרה יב ב – ויקיטקסט