לא יודעת גם איזה קופה את

אבל בכללית יש משאבה טובה, שגם מתאימה לשימוש בשבת והמחיר ממש לא בשמים

משהו כמו 300-400 שח

לגבי מה לבחור

שאיבה או תמ"ל

בעיקרון אחרי שמתרגלים לשאיבות,

זה יותר קל ממה שחושבים.

ברור שזה דורש התעסקות וכו'

אבל לומדים להתארגן עם זה.

אבל, קחי בחשבון שאת עכשיו אחרי לידה, ניתוח, ערב חג שכולם בבית ושלל דברים שאני לא צריכה לספר לך

ויכול להיות שזה יהיה יותר מידי. הכוחות שלך חשובים

ולא פחות מאשר הצורך של תינוקת לקבל חלב אם. ב"ה שיש תחליפים.

אפשר גם לשלב. חלק שאוב חלק תמל

תהני מהיתרון שבגיל הזה התינוקות שותים הכל ואין להם העדפות 😉

ממליצה לקנות מאלי אקספרס הבנתי שיש שם משאבה שהיא יושבת בתוך החזייה כמו של ביאמבה והיא עולה ממש מעט,שווה לך לבדוק ככה תוכלי לעשות הרבה תוך כדי וזה לא יגביל אותך 

אפשרות שנייה זה יד שרה אבל צריך שתי ידיים וזמןןן לשאוב אני ויתרתי על ההנקה בגלל זה

קניתי מהם מזמן משאבה חשמלית פשוטה והיא הייתה מצויינת למקרי חירום אז אולי גם זה יהיה טוב

ביש חשמלי שד משאבת נייד לביש שד כוס 8oz BPA-משלוח 3 מצבי 10 רמות היניקה להניק חלב חולץ - AliExpress 1501

הזמנתי לפי המלצה שקיבלתי

עוד לא הגיע

את גם יולדת ומותר לך לבכות על צבע השמש, ובטח על הנקה, אחד הדברים המחברים!!

דבר שני, אני ממליצה לקנות משאבת אוונט ידנית. היא לא מאוד יקרה, וכן מאוד יעילה. לנסות לשאוב ולראות איך הולך.

לתת בצורה תומכת הנקה. שאת תתני דווקא ולא מישהו אחר.

ובגדול אני חושבת שכדאי שתהיה משאבה בבית בלי קשר.

יכול להיות גם מצב חירום שצריך שאיבות או דברים אחרים.

וגם מצטרפת -

תמיד צריך שיהיה קצת חלב במקפיא, אם אין תמל, אם חלילה קורה משהו שאת חייבת ללכת בפתאומיות, אז לפחות יש מנה לזמן הקרוב... 

שהתוכניות משתבשות

אני ממליצה ללכת על תמ״ל

חבל להשקיע אנרגיות אם יש מוצר מוכן דומה למקור

מן הסתם כשתתירו לה את הלשון היא תצליח לינוק טוב בע''ה. אני גם שונאת לשאוב ממש, אבל אם זה מה שימור לך על ההנקה נראה לי שווה להשקיע וגם נראה לי שזה יתן לך בסוף תחושה יותר טובה, לא?

יש משאבות ידניות שעולות כ 150 וזה נח שאפשר בכל מקום ולא צריך חשמל.  וזה זול אבל זה ללחוץ הרבה עם היד. ויש חשמליות , אולי יש גמח בסביבה? או יד שרה. 

אצלי בזמנו אח שלי בן 16 הביא לי...

לא שאלו שאלות

זה ימוטט אותי...

(טוב, מקווה שלא. אבל אני באמת ממש בונה על זה... לא מסוגלת לחשוב על לעבור שוב מה שעברנו עם הקטנה הקודמת...)

כדי להביא תמ״ל

חבל על כוחות הנפש והסבל

המחיר שאת משלמת נשמע גבוה

תחושות על תמ״ל זה רק ענין של הסתכלות, אפשר לעבוד על זה ולשחרר.

אז תהיי יותר רגועה, ויהיה לך יותר קל להניק אחרי ההתרה. כי לא תהיי בלחץ על זה.

(כמובן שקל לדבר😅).

בהתחלה לתרגל 6 פעמים ביום ללא מרווח של יותר מכמה שעות ולאט לאט להוריד. מוריד את אחוז הסיכוי שזה יתאחה חזרה. פלוס הנקה.

התרגול זה לדחוף מלמטה את הלשון למעלה. לד''ר בוצר יש מכשיר שעושה את זה. מניחה שאפשר עם אצבע שתיים אבל נראה ששלו עדיף. תנסו להשיג.

מצרפת לך את הדף של איכילוב. יש שם למטה סרטון מתוכנית שמסבירים על זה ממש טוב. לא צפיתי בהכל רק כמה דקות בקפיצות.

בהצלחה.

המרכז לטיפול ומחקר בלשון קשורה | בי"ח ליס | איכילוב

לגבי משאבה - אפשר מיד שרה (את לוקחת בהשאלה את המנוע קונה שם ב 40 שקל זוג ערכות חדשות לשאיבה דוצ)

מקווה ממש שתמצאי פתרון מהר ובקלות

כל-כך מלחיץ כל הבלאגן הזה!!

אני מכירה מישהי שמוכרת משאבה ידנית של אוונט במחיר גמח של 160 דקל בערך..

אם רלוונטי לך היא מוכרת בירושלים.

משאבה ידנית של אוונט זה הדבר הכי הכי טוב שנתקלתי בו.

באופן כללי מרוצה מידני אני תוך 7-10 דקות מסיימת שאיבה משני צדדים כי יש לי את האפשרות לבחור את מהירות השאיבה

לידה קודמת הייתי על שאיבה בלעדית על משאבה של חברה אחרת שהייתה גרועה בהרבה. 

לא היה לי צורך לקנות בקבוק בנוסף

אלא פשוט קניתי פטמות נטורל של אוונט

ואני מחברת את זה הפטמה לבקבוק של השאיבה.. חוסך גם בניקיון

וזהו, נראה לי הבנתן שאני פטריוטית של המשאבה הזאת 

ממש שונאת לשאוב וכל התעסקות

אבל  אולי תנסי לסחוט ? בהתחלה של ההנקה יש זרימה חזקה ויש המון חלב, לוקח אולי עשר דקות יוצא מלא

נגיד תגידי לעצמך שאת לא משקיעה יותר מכך וכך ואז לא יהיה לך הרגשה של איבוד כוחות על זה

והשאר תני תמל וכמובן הנקה רגילה  

גם אם תקבל תמל , לא נורא , העיקר יהיה לה גם הנקה

לגבי לסחוט לה , אם נרדמת וכו' אז אל תסחטי תוך כדי(מנסה אולי אפשר אולי לפני הנקה לתת את הזרימה הראשונית בסחיטה) . אני חושבת ש באופן טבעי זה אמור לזרום גם בלי סחיטה

בעזרת השם יסתדר לאט לאט , בינתיים כן הייתי נותנת תוספת

זה הכי סוף העולם.

בטח ובטח כמה ימים אחרי הלידה.

אין לי עצות חכמות, כי אף פעם לא הלך לי בהנקה...

אז רק חיבוק ומאחלך שההנקה תלך לך בקלות ובזרימה! 

בגיל הזה הם בלאו הכי שותים מעט. אז אולי זה לא תצטרכי הרבה.

וחיבוק. סיוט כל הבלגנים האלה.

כשנתתי לה בקבוק אחד מטרנה כי לא היה לי חלב אחרי הצום

וואי כמה בכיתי חח הייתי עייפההה וגמורההה מטורללת לגמרי

מותר לבכות בקיצור... על מה שבאלך 

קודם כל בינתיים לסחוט ביד ולא חייבת לשאוב.

יש שיטות לסחוט. את מכירה? וכדאי לתת בכפית או בצינורית בשלב בזה שהיא קטנטונת. יש שיטות גם לזה, כדי שהיא לא תעדיף בקבוק ואז יהיה הרבה יותר קשה לחזור להנקה מלאה.

וממליצה לקחת יועצת הנקה מומחית, במחילה, אבל לא האחיות בבית החולים, אלא מישהי פרטית שתלווה אותך ותנחה בדיוק בדיוק מה כדאי לעשות.  

יש השתתפות של הקופה, זה לא יקר ככ.

יש את מיה איזקס, יועצת מצוינת שאת יכולה לעשות איתה שיחה טלפונית בתור התחלה וזה כבר עוזר. ויש עוד הרבה יועצות מצוינות! את יכולה לשאול כאן ובטוח יהיו המלצות.

בעיני אל תתחילי עם תמ''ל ובקבוקים עדיין בלי להתייעץ. הדרך חזרה הרבה יותר קשה!

כותבת לך מניסיון. אצלי חייבו אותי לתת תוספת כי היא היתה קטנטונת ורצו לתת לה תמל של פגים. בגלל שהקשבתי להם הייתי צריכה אחכ ממש לעבוד קשה כדי לחזור להנקה מלאה.

וברור שמותר לבכות על זה!! זה ממש אֶבל.

אני בכיתי על זה המון.

אבל גם להתפלל ובעזרת ה' יהיה בסדר!

עכשיו צריך להחליט...

מישהי יודעת מתי הירידה במשקל הופכת לממש מסוכנת, ברמה שצריך ללכת למיון?

(למרות שבעלי שקל אותה עכשיו, וייצב טוב יותר את המשקל על הרצפה, וגילינו שהמשקל לא נמוך כמו שהיה אתמול בלילה...)

עם הבגדים עם הכל

ככה תוכלי לראות כמה מל היא אוכלת

בגלל שהיא קטנה היא אמורה לאכול פחות

ככה בכל אופן עשינו בבית חולים וככה ידענו שההנקה מספיקה 

אז עדיף בלי בגדים.

אנחנו שקלנו תמיד לפני האמבטיה.

אם שוקלים כדי לבדוק כמה היא ינקה, כמו ששושנושי כתבה,

אז צריך השקילה לפני האוכל ואחרי האוכל תהיה באותם תנאים.

הרי לא משנה לי מה משקל של הבגדים.

מעניין אותי לדעת מה הפער בין לפני לאחרי

ולהמשיך להתמיד גם בהנקות כמובן

נראה לי חבל להוסיף תמ"ל, במיוחד שבע"ה בקרוב תבצעו התרת לשון ותעלו על המסלול...

לפעמים אחרי שמוסיפים תמ"ל קשה מאוד לחזור חזרה...

(מנסיון כואב, לפעמים הגוף כבר לא "זוכר" את הכמויות הנדרשות וכמויות החלב פוחתות...)

את יכולה לשאול מגמ''ח משאבת ביאמבה. זו משאבה אלחוטית. ככה את יכולה לעשות דברים תוך כדי, ואת לא מוגבלת וחייבת לשבת.

אני הזמנתי עכשיו מאליאקספרס חיקוי שקיבלתי עליו המלצות. אם את רוצה קישור - בשמחה.

מבחינת בקבוק- אוונט נטורל מדמה הנקה. אני חזרתי עכשיו להניק חלקית, ובזכות הבקבוק מצליחים לשלב גם הנקה וגם שאוב.

אלא עצם התחושה של השאיבה...

ואם אקנה משאבה זה יהיה בחנות/בקופה, כי אין לי זמן לחכות למשלוח...

ראיתי שיש משאבה בשם אנבלה שמדמה את תנועות הלשון של התינוק, ולפי מה שהם כותבים זה ממש כמו הנקה. אבל אין לי ניסיון איתה.

YOUHA חשמלי שד משאבות נייד ידיים משלוח לביש משאבת נוחות שד חלב חולץ אספן BPA-משלוח - AliExpress 1501

והיא טובה?

@מומו100 @אביגיל ##

זו קיבלתי המלצה ממישהי שהזמינה אותה, אותה גם הזמנתי:

XIMYRA S12 ידיים משלוח חשמלי שד משאבות אמא חלב חולץ נייד שד משאבת לביש אלחוטי Breastpump - AliExpress 1501

יש לגיסתי משהו כזה והיא ממליצה, אבל היא לא הזמינה מהמוכר הזה:

משאבת שד לבישה ידיים ניידות ידיים משאבת שד חשמלית חינם עם מסך הוביל להנקה 4 מצבים 9 רעש נמוך - AliExpress 1501,scm-url:1007.18499.315613.0,pvid:eefc9cc8-55a5-4665-8364-cac124955cb0,tpp_buckets:668%232846%238111%231996&pdp_npi=4%40dis%21ILS%21203.03%2160.01%21%21%21367.48%21108.63%21%402140c1e917281560289091734ef376%2112000040354703025%21rec%21IL%21%21ABXZ

שמים צינורית (פעם הביאו לי בטיפת חלב.)

קצה אחד שמים בכלי עם התמל. את הצד השני מצמידים עם פלסטר לגוף. ומניקים רגיל.

https://www.amazon.com/-/he/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%94-Medela-%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93/dp/B0BVWN63ZN

לדוגמא

לא מרגישה בכלל כשלון שמשלבת

להפך

מצטערת לשא עשיתי ככה מההתחלה עם כולם.נהנית ממ שמהיתקונות

הוא גם יונק

וכשנח לי מביאה בקבוק ומממש מבסוטה על זה💖

לשאוב לא סובלת ולא עובד לי בכלל

ואין לי על זה גרם לש מצפון

הוא אוהב וטעים לו וגם מקבל הנקה

מבחינתי אידאל עבורי

לא הרגשתי בזה

כי בסוף כשהוא יונק יש לו חלב..

ובגלל שזה לא רק הנקה בלעדית אז אני לא מוטרדת ממשקל כי עולה בסדר והוא רגוע ושמח

מניחה שאולי בלי היה לי יותר חלב

אבל בפועל לא רואה הבדל

שהתוספת תהיה בשעות קבועות, האכלה תומכת הנקה

היא נולדה קטנה וזה ידוע שתינוקות קטנים מתעייפים מהיניקה, בטח אם יש לה לשון קשורה שזה מקשה

יש לך שבוע וחצי עד ההתרה ואת לא אוהבת להתעסק עם השאיבה ממילא, אז הייתי נותנת תמל. היא תעלה קמת במשקל בעז"ה, פיות תתעייף מההנקות, תעברו את ההתרה והיא תוכל לחזור להנקה מלאה.

על צינורית תומכת הנקה זה שיטה שאת גם מניקה ותוך כדי התינוקת יונקת גם את התוספת תמל

וזה לא פוגע בהנקה ולא במשק החלב ולא צריך בקבוקים

הצינורית מצד אחד מחוברת למזרק עם תמל ומהצד השני מכניסים לה לפה בזמן שאת מניקה אותו ככה היא יונקת גם תמ'ל וגם חלב אם

בקשי מאחות בקופח צינורית דקה להאכלה

תקחי כמה (לפחות 10) כי בתמל צריך מיד לאחר ההנקה לזרוק

אם תשתמשי בחלב אם כתוספת אז אפשר לשטוף במים רותחים ולייבש ולהשתמש שוב עוד פעם-פעמיים

בעיקרון האחיות בקופח מכירות את זה כצינורית זונדה אבל אחיות יועצות הנקה משתמשות בזה לשיטה האכלה כדי לשמר הנקה וקוראים לזה צינורית הנקה/הזנה

צד אחד מתחבר למזרק צד שני יש 2 חורים קטנטנים את צריכה להשחיל את הצד הזה לפה של היונקת אחרי שהיא כבר התחברה לשד, כשתראי שבמזרק הכמות יורדת אז היא יונקת גם את התוספת, אם לא אז תנסי לשחק עם הצינורית מבחינת מיקום עד שתראי במזרק שהאוכל זורם

מקווה שיהיה לי כוח ללכת לקחת את זה... או שלבעלי יהיה זמן ללכת.

בכל אופן, מקווה שהשקילה היום תראה תוצאות טובות יותר.

הרבה כוחות אני ממש מבינה אותך

לא פשוט!!

ואמור להיות לה לתת לך.

זה לא מסובך להשתמש בצינורית.

אני ממליצה לך לשאוב ולתת לה תוספת בצינורית תוך כדי הנקה.

גם אם את מייצרת מספיק חלב - אם התינוקת לא יונקת כמו שצריך הכמויות שלך ירדו - אלא אם כן תשאבי. יכול להיות שיספיק לך ואקום של כוס טפטופים, אבל הגיוני שלא, אפילו משאבה ידנית לא בטוח שתספיק.

לי יש כמויות אדירות של חלב ובכל זאת בגלל שהקטנה שלי לא יונקת כמו שצריך אני סובלת ממחסור בחלב, אפילו כבר נעלם לי רפלקס שחרור החלב (ב"ה הצלחתי להחזיר אותו עם שאיבות, אבל אחרי כמה ימים הרפיתי קצת והוא נעלם שוב)

כרגע מיניקה עם צינורית ושואבת מסביב לשעון, וזה סיוט אבל אני מבינה שזה מה שצריך לעשות כדי לשמר את ההנקה ובע"ה התקופה הזו תעבור ויתאפשר לנו בהמשך להיניק בכיף.

אוף, הצלחת להלחיץ אותי

כרגע החלטתי שנקנה מטרנה ובקבוק, כי זה הדבר הכי זמין בערב חג... (גם יועצת ההנקה לא מספיק זמינה היום)

זה כנראה יהיה בשביל שלושת הימים הקרובים.

אוף, מקווה שזה לא יגמור את ההנקה

יש לך בבית מזרק?

תני לה למצוץ את האצבע שלך כשכרית האצבע כלפי מעלה, ובזוית הפה תכניסו את פיית המזרק ותני לה לאט לאט.

אם את מאכילה בבקבוק אז כשהבקבוק מאוזן והתינוקת זקופה.

כדי שהתינוקת תעלה במשקל?

כרגע היא עדיין לא עולה ואני צריכה להחליט איזה סוג של תוספת ובאיזו דרך לתת אותה, בהתאם לכוחות שלי ולחג המתקרב...

אולי אשאל את יועצת ההנקה.

אני כבר לא יודעת אם אני לחוצה מאוד או לא...

היא לא עלתה במשקל?

מסתכלים על העלייה הכללית, לא משנה אם ירדה באמצע, זו גם הסיבה שלרוב לא שוקלים כל יום.

כמה עלתה? רוצה לכתוב כאן או שזה ילחיץ אותך?

הייתי מתייעצת עם יועצת ההנקה, או עם אחות טיפת חלב או רופאת ילדים, בהצלחה!

ומאז המשקל הכי גבוה שהגיעה אליו הוא 2.610. היום שקלה 2.595.

אני יודעת שבדרך כלל לא צריך לעקוב כל יום אחר המשקל (עד התינוקת הקודמת אפילו לא חשבתי לבדוק כמה הם שוקלים אחרי השחרור), אבל מכיוון שהיא נולדה מתחת לשלושה קילו, ומכיוון שגם בבית החולים היא לא עלתה במשקל אחרי הירידה הראשונית, חשבתי שעכשיו כן צריך שנבדוק...

נתנה לסירוגין הנקה- תמ״ל

ככה התינוק עלה במשקל

לק"י

מקסימום תעבירו הלאה.

ואין לי מושג.

בהצלחה בכל מקרה🙏

לק"י

הגדול שלי גם קיבל תמ"ל מידי פעם בגיל קטן, וזה לא מנע ממנו לינוק עד גיל שנתיים וחצי.

והוא גם נולד בקיסרי (חירום).

כ-60 גרם. היא שתתה יפה, רק לקראת הסוף פלטה כמות, ואז חזרה לישון.

ואז אחרי שעה בערך היא התעוררה בצרחות, והיה נראה שהיא עוד שנייה נחנקת. רק אחרי הרבה זמן, כשהרמתי אותה וטפחתי לה על הגב הרבה, היא נרגעה בסוף וישנה שינה מיוסרת כזו עד הפעם הבאה שהתעוררה והצליחה לינוק (בזמן ה"התקף" הזה היא לא הצליחה לינוק בכלל)...

בקיצור, ויתרתי על המטרנה וזהו. לא מעיזה לנסות לתת לה שוב. צריכה להחליט אם להמשיך עם הבקבוק ולשאוב חלב, או לנסות בצינורית או במזרק, או לוותר ולהרפות ודי...

ומתלבטת אם גם לוותר לגמרי על מעקב השקילה וזהו... אולי רק פעם בכמה ימים/שבוע לשקול... זה עושה לי יותר מדי לחץ, ובטח היא מרגישה את הלחץ הזה...

בהצלחה! עוד מעט היא תגדל קצת ואת תתאוששי קצת והכל יראה יותר טוב! 

ובאמת בלי עין הרע היא עלתה במשקל בצורה די ניכרת מאז הפעם הקודמת!

במוצאי שבת/יום ראשון נשקול שוב, ונראה אם העלייה הזו קשורה למטרנה או שבע"ה לא...

שלבן שלה היה לשון קשורה שלא הצליח לאכול שיש באיכילוב מרפאה שעוסקת בזה.

הוא נולד ערב פסח ובחול המועד היה פתוח והכניסו אותה (בעזרת הרופא) כי היה דחוף

תראי מה קורה בראשון, שמחה לשמוע שיש עליה! ובעה זה ימשיך! 

אולי אצלנו המצב לא דחוף כל כך, כי היא כן מצליחה לאכול, גם אם קשה לה. אז נוכל לחכות לאחרי סוכות... (בכל אופן, לנסוע לאיכילוב זה קצת גדול עלינו עכשיו...)

ובאמת מקווה שהיא תמשיך לעלות במשקל!

ובעיקר קריטי שאין ירידה ממה שאני יודעת

אם יש עליה או שהמשקל נשאר יציב זה טוב.

בבית החולים האחיות נלחצו שהמשקל נשאר אותו דבר מאז הירידה אחרי הלידה... אבל באמת הרופא הסכים לשחרר ורק אמר שחשוב שלא תרד עוד.

כנראה באמת נעבור לשקילה של פעם בשלושה ימים... (הערב כבר לא נשקול, נראה לי, אז מחר בבוקר זה יהיה יומיים וחצי אחרי השקילה הקודמת.)

ואחיות הרבה פעמים לחוצות יותר, אם הרופא אמר שמה שחשוב זה שהיא לא תרד- תתייחסי לזה.

איך הטיטולים שלה? יש לכם את הסוג עם הפס המתחלף?

כנראה שעדיף לכאורה שזה יהיה בערב-לילה, עם כל השבת-חג-שבת שיש עכשיו...

הטיטולים מלאים (אני כמעט תמיד שוכחת לעקוב אחרי פס השתן🙈 אבל תפסתי אותה כמה פעמים "בזמן אמת"), אבל יועצת ההנקה אמרה שהם אמורים להיות יותר מלאים...

תעזרו לי לחשב אם זה נקרא שהיא הגיעה כבר למשקל הלידה...

שקלה 2.820 בלידה. במחלקה שקלה די בקביעות עד השחרור 2.580.

ברגע שחזרנו הביתה שקלנו אותה והמשקל היה 2.570 - מה שאומר שזה המשקל המקביל ל-2.580 של המחלקה.

האם אפשר לומר ש-2.700 מקביל ל-2.800 של בית החולים, או שעוד לא? 🤔

סליחה שאני משגעת אתכן עם זה... 🤭

בין 2570 ל2580 יש הבדל של 10 גרם

ובין 2700 ל2800 100 גרם

נראה לי בנושא כזה כדאי שהעצות יהיו ממי שמבין בזה באמת, ולא ממה שנראה לנשים בפורום...

מצד ההיגיון שלי נשמע שאם היא ירדה בהתחלה יותר מהמצופה, אז הגיוני שבגיל שבועיים היא לא תחזור לגמרי למשקל לידה. ואם סה"כ עכשיו היא עולה בקצב טוב אז נראה שהמצב די טוב עכשיו.

אבל לא יודעת מה קצב העליה שלה, ולא יודעת מה נחשב כתקין. ובכל מקרה לא יכולה לקחת על זה אחריות...

בעיני ממש כדאי שיהיה לכם הנחיות ברורות מרופא ילדים - כל כמה זמן לשקול, למה צריך לצפות שיעיד על עליה תקינה, מה עושים במקרה שהעליה לא תקינה, וכו'.

אחרי שבתינוקת הקודמת, מסתבר, הוא פספס את הכיוון של לשון קשורה...

אבל אולי אשאל את יועצת ההנקה.

לא שאני יודעת איך אפשר לדעת כמה הרופא יודע....

בבית חולים לא נתנו לכם הנחיות?

שלא תרד יותר מזה במשקל 🤷‍♀️

ונכון שאולי בענייני משקל הרופא מבין, אבל באופן כללי חש לי הרגשה עכשיו שאני לא יכולה לסמוך עליו, אז קשה לי להתייעץ איתו על זה...

או עדיף שהיא תכלה במשקל כבר לפני🙏

אם 2570 בבית מקביל ל 2580 במחלקה,

אז כדי להגיע ל 2820 במחלקה, את צריכה להגיע בבית ל 2810.

זה הבדל של 10 ג', לא של 100.

אבל בכל מקרה, אם היא עולה יפה זה מצוין.

בגיל הזה המינימום הוא 20-25 גרם ביום.

זו עליה אבל עדיין לא תקינה

היא עלתה 35 גרם ביומיים וחצי, זו עליה של 14 גרם ביום...

אבל לדעתי תתחילי לשאוב רציני (עם כל הקושי שבדבר ומבינה אותך לגמרי) ולתת לה בקבוקים של חלב שאוב

שלפעמים אנחנו בטוחים שאנשים יודעים ומכירים ובסוף לא.

למשל בהריון הראשון שלי (שהיה באמת לפני הרבה שנים) הייתי בטוחה שאמא שלי סיפרה לאחים שלי ולא הבנתי למה אף אחד לא מתקשר לאחל לי.

כשבדיעבד הסתבר שאמא שלי לא סיפרה לאף אחד כי לא הבינה ממני במפורש שניתן כבר לשתף.

יכול להיות שחמך וחמותך יודעים, אבל לא שיתפו את האחים של בעלך.

אולי שווה להתעניין בנושא.

ומשהו שקשה עד בלתי אפשרי להתעלם ממנו

אין לי תובנות

שולחת חיבוק

(אני בטעות עלולה הייתי לחשוב שצחוקים כרגיל זה אולי מה שאתם צריכים ושאין הרבה מה לעשות...)

נוח להם להתעלם. אופי כזה

בע"ה שיהיה לכם מלא בריאות מהר מהר!!!!!

דבר שני, זה ככ קשה בלי תמיכה,

וברור שלפגוש את המשפחה מציף את זה....

זה באמתצורך ככ בסיסי, אבל כנראה שצריך להשלים שלא יגיע מהמשפחה, ואולי כדאי להשקיע, ובטוח שזה קשה, בלמצןא עמותות שיכולות לעזור בליווי ותמיכה רגשית... להבין שישלך כאן צורך אמיתי ולדאוג למלא אותו...

וכמה שזה קשה לעשות את זה אבל זה חשוב!!!!

ואם לא עמותה, אז ליווי מקצועי של איש מקצוע שנותן כלים ועוזר למצוא דרך ...

ודבר שלישי, יכול להיות שלנתק את הקשר עם המשפחה,

או לבוא למפגשים המשפחתיים יכביד עליכם יותר...

בסוף להיות חלק מהמשפחה נותן הרבה לכם ולילדים

ונתק מכביד ילדכם ועליהם

ולכן עדיף אולי ממש לנסןת לחשוב חכם ולא לחשוב צודק ולהתעלם מההתעלמות...

אפשר לנסות, וזה ממש קשה.. להגיד לעצמךשבעצם אי אפשר לדעת אם עובר עליהם משהו, סוג של "אל תקיןאדם עד שתגיע למקומו" וברור שזה ממש ממש קשה אבל יכול אולי דווקא לעזור לך להתמודד עם ההתעלמות....

מקווה שהועלתי

וחיבוק ענק!!

וואו כמה שזה קשה!!!!

אני מהצד השני,

גיסתי עוברת תקופה מאוד מורכבת עם הרבה בדיקות ואשפוזים חוזרים ונשנים.

אני בעצמי מתקשרת 'יחסית' הרבה להתעניין ולשמוע מה שלומה.

אני יודעת ששאר המשפחה פחות. אבל אני מבינה אותם.

גיסתי הזאת לא מתקשרת כמעט בחיים לאף אחת מהגיסות.

היא לא מתעניינת באחרים והיא גם לא משתפת על ההתמודדות שלה.

היא ובעלה בחיים לא משתתפים באירועים משפחתיים, תמיד מבריזים, לפעמים עם תירוצים, לפעמים אפילו לא טורחים לתרץ את עצמם.

פשוט לא מגיעים ולא עונים אח"כ לטלפונים.

פעם דיברתי איתה ואמרה לי מה כולם יודעים...

אמרתי לה שממש לא. אף אחד לא יודע.

כי אם היא לא מתקשרת לספר ולשתף אז לא יודעים.

חמותי לא משתפת וגם בעצמה הידע שלה די מוגבל, כי הם לא משתפים אותה.

אז הם מתמסכנים ומרגישים שכולם מתעלמים מהם

אבל סליחה הם די הביאו את זה על עצמם.

סליחה שנפלתי על השרשור שלך,

אם זה לא המצב אצלכם אז אני אמחק...

רק רציתי להאיר נקודת מבט קצת שונה מהצד השני.

בעיניי אם את רוצה שיתעניינו אז בכל פעם שאתם מאושפזים תכתבו בקבוצה המשפחתית,

אנחנו בבית חולים X עם Y.

Y מאוד ישמח לטלפונים וביקורים.

את תראי שפתאום יתקשרו אלייך וישלחו הודעות התעניינות.

פשוט תזמינו את זה ואל תהיו פסיביים.

תמיד מגיעים לכלאירוע,עם מתנה גדולה

תמיד נמצאים בכל זמן

תמיד עוזרים בכסף, בהלוואות באירוח,בשיחה ובתמיכה

אירית גיסה שבעלה היה בחול הרבה זמןעם כל הילדים

תביני איזה סוג אנחנו ולמה אנחנו כל כך פגועים מזה

אבל יש אנשים פאסיבים שמחכים לקבל אור ירוק לפעולה

את יכןלה למראש לבקש עזרה או בקבוצה משפחתית או שאם למשל אתם עוברים בסביבתם ורותים לצאת ולהשאיר את הילדים אז לשאול בפרטי אם אפשר לבייביסיטר

בבית חולים, והמשפחה מצד אחד בקושי עזרה, והמשפחה מהצד השני התגייסה באקסטרים, ממשמרות בבית חולים, משפחה מורחבת שהגיעה עזרה והתעניינה. הניגוד היה כל כך בולט ולא היה אפשר לפספס את זה.

אצלנו זה בהחלט השאיר משקעים בקשר עם הצד הזה, וזה כבר היה לפני תשע שנים...

וזה מה שהוא

כשאמרתי כן אמרו שלא יכולים

והתחושה שאתם לבד בתוך מירוץ המכשולים הזה, שנראה שכבר נמשך הרבה מאוד זמן.

אני מצדיקה אותך. משפחה זה קודם כל תמיכה בעיניי. אני מצפה מעצמי להיות שם בשביל האחים שלי (וכמובן ההורים), מעצם זה שאנחנו משפחה.

זה הדבר הכי מצופה ומתבקש, וכשזה לא קורה- באמת השאלה מה התפקיד של משפחה בחיים שלי- עולה.

אני יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך מאוד, וחושבת שהכאב שלך מוצדק.

אני הייתי מנכיחה את הכאב שלי ולא מצטרפת לצחוקים.

אם אף אחד לא מספיק רגיש כדי להתעניין ולהציע עזרה בסיסית- מבחינתי הקור הזה הוא הדדי. הדרך שלי להגן על הלב שלי, הוא לא לתת אותו למי שלא יודע להעריך או להתייחס בהתאם.

אם אנחנו מדברים על זה בכאב הם טוענים שאנחנו רגישים מדי ולכן מגיבים ככה וכמובן ממשיכים הלאה בחייהן

ברור לי שכל אחד עובר משהו,אני לא מצפה מהם להיות במאה אחוז עזרה ותמיכה עבורנו

אבל משפחה כל כך גדולה ואף אחד לא מתעניין ואף אחד לא עוזר בכלום? זה מאוד תמוה

במיוחד שתמיד נעזרו בנו ותמיד היינו שם בשבילם בכל הרגעים הטובים והפחות

משם יש רכבת לאן שרוצים

לבעלי יש

מותר לו להעביר עלי?

שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣

אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ

ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל

פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.

ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.

שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.

אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח

אם אין חוזה מיוחד ברב קו אז כן

מעבירים במכשיר ומוסיפים )יש סימון של +( על עוד נוסע

באפליקציה של מוביט יותר נוח לשלם על 2 גם לא צריך להעביר במכשיר בכלל

אפשר לחנות לאורך הרכבת בכיכר דניה ןעד הר הרצל ששם יש חניון ייעודי לנוסעי הרכבת

וגם אפשר לחנות בתוך שכונות שקרובות לרכבת כמו קרית יובל

תחנת רכבת קלה הכי קרובה יש בכיכר ספרא - כ 20 דקות הליכה מחניון ממילא.

איך משלמים בפנגו?

נרשמתי לאפשרות.

חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)

באגריפס יש את חניון חלון לירושלים

לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו

תודה רבה

מקווה שנמצא בקלות ושיהיה תת קרקעי.

ומשתפת שזו פעם ראשונה מזה 5 שנים שאנחנו נוסעים לבלות לבד.

אני כבר בוכה ברכב מגעגוע לילדים🥲😶‍🌫️

יש חניון ענק בחינם

חניון נחל צופים קוראים לזה

ורכבת הקלה עד לעירייה

נראה לי הכי קל ככה

רציתי להמליץ על זה גם

ואם מגיעים מדרום אז בהר הרצל גם יש חניון חנה וסע גדול

ראיתי שכתבת שאין לך רב קו

אפשר לשלם עם מלא אפליקציות(רק תורידי מראש ותראי שעובד לך כי ברכבת אין זמן להתחיל להוריד וכו לפני שמגיע פקח)

מוביט/פנגו/סלופארק/אג/יש עוד אבל נראה לי שזה מספיק

בגבעת המבצר

משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..

רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪

היום הפנגו חכם כבר חחח

בחניון המחסום לא נפתח אם לא משלמים אז זה קל יותר...

ובחניה כחול לבן גם שוכחים לפעמים....

מי שמשתמש ברכבת יכול לחנות בחניון בהר הרצל

משם הגעה ברכבת.

מתקנת חניה חינם מותנת בשימוש בקרב קו .

יש המון מקומות חניה בהר הרצל.

עצמה

ומאוד תכופים

ואפשר לחנות גם בחניון של הר הרצל עצמו, זה צמוד לתחנת יפה נוף.

עיסת נייר,

בצק משחק,

אוהל משמיכות בסלון,

להנביט קטניות ולעקוב אחרי זה,

לבנות מגדל הכי גבוה שאפשר מקפלות/לגו/מגנטים וכדו,

פקניק,

ללכת לגן משחקים שונה מהרגיל,

אמבטיה עם קצף/משחקים/צבעי ידיים, אם לובשים בגד ים ומשקפת אפשר למתג כבריכה.

בריכה קטנה אם יש.

צבעי גואש.

לשטוף רצפה ולהרטב תוך כדי,

להכין עוגיות/עוגה/חלות לשבת,

להכין לחם פרצוף לארוחת בוקר/ ערב (את שוטפת וחותכת ירקות, הילדים מסדרים בצורת פרצוף על פרוסה עם גבינה/טחינה וכדו)

להזמין חברים.

אני בגיל הזה לא הייתי בונה לוח חופש אלא אוספת רעיונות לעצמי ושולפת לפי מה שמתאים לי כל יום.

ולא חייב כל יום משהו, עדיף ללמוד להנות גם מסדר יום רגיל בלי משהו מיוחד.

את הלוחחופש הוא הביא מהגן שעשו להם כל יום ציור ביום שלו ולפי זה הם חיכו למחר..

יום מים, יום עוגיות, כאלה..

תודה!

פיקניק בפארק קרוב או גן משחקים או אפיחו במרפסת

להכין כדורי שוקולד

בר בצק/פלסטלינה

פארק מזרקות אם יש באזורכם

אוהל בבית- אם יש אוהל של טיולים שקל לפתוח זה הכי פשוט

ספר ילדים עם המחשה או יצירה בהקשר

שיפודי פירות

לק"י

פעילויות זולות אם יש דרך המועצה/ עיריה.

נגיד לפי צבעים ואז גם אם אין משהו מיוחד זה מיוחד שהיום היום אדום- אכלנו תפוח אדום, צבענו דף צביעה של דברים אדומים, הרכבנו פאזל עם כבאית בצבע אדום ובנינו מגדל אדום ממגנטים וכן הלאה...

יום אפיה - כובעי טבחים, סינר גדול (אפשר לקשור מטפחת ישנה). ללוש בצק יחד, לעקוב אחרי התפיחה ובסוף להכין פיצות או לחמניות.

יום שוקולד - מציירים קווי מתאר של תמונה על דף, שמים מעל נייר אפיה. ממיסים שוקולד לבן ושוקולד חום ומכניסים לשקיות זילוף. מזלפים עם החום על קווי המתאר וממלאים עם החום או הלבן. דרושה עמידות גבוהה לליכלוך

יום מים

יום חדי קרן - לגדול יש סרטונים שמראים קיפולי נייר של חדי קרן. להכין כתרים עם קרן ולהסתובב ככה. הכנו פנקקים והילדים קישטו כמו חד קרן. אפשר להוסיף כיד הדמיון הטובה

לקחת סיפור ילדים וללמוד בעקבותיו. למשל שנה אחת לקחתי את איילת מטיילת - יום חיפושית, יום ציפורים, יום חילזון, יום צב וכו' בכל אחד מהימים עשינו יצירה קשורה ולמדנו על החיה. איפה היא חיה? מה היא אוכלת? מה שעות הפעילות? בנוסף ציירתי על קרטון ביצוע ילדה עם שמלה, הם צבעו. כל יום הם צבעו את החיה של אותו יום ושמנו סקוטצ'ים. בסוף היתה לכל ילד איילת עם סקוטצ'ים ואת כל החיות והם יכלו לשחק ולהמחיש את הסיפור.

לאפות עוגיות לחיילים

חפש את המטמון

מסיבת פיג'מות

אם צריך קונים חלקים משלך ורק את המנוע לוקחים מבית החולים

חבל ממש לקנות מראש

לק"י

נראה לי שרוב אנשים לא זקוקות לזה מיד אחרי הלידה.

בד"כ לא צריך מיד אחרי הלידה לשאוב, ואם כן- יש את של בית החולים.

אני חושבת ששווה לחכות שההנקה קצת מתבססת ואז יותר בהיר מה הצרכים ואיזו משאבה הכי מתאימה

לפעמים (אצלי נגיד ככה היה) הייתי צריכה לשאוב כדי להתחיל הנקה, להגביר ייצור חלב וזה. תכלס קניתי משאבה יום אחרי שהשתחררתי, הייתי רגועה יותר אם היתה לי לפני.

אז לא יודעת אם כדאי לקנות מראש כי אולי באמת לא תצטרכי אבל כן הייתי ממליצה לבדוק מאיפה נוח לך לקנות ואיזה סוג מומלץ לאישה צורך כדי לייעל אח''כ את הקניה. זה לפעמים יכול להיות לא פשוט להתעסק בזה אחרי לידה, תלוי במצב שלך, של התינוקי ושל מי שסביבך.

יש לי ידנית פשוטה פשוטה מאליאקספרס

ונוחה מאוד

גם השאיבה היא לא כמויות מטורפות זהמיותר לעיסוי פטמות אומגירןי להנקה בימים הראשונים

לבית כדאי חשמלית שנוחה לך לשאיבות לכמויות

לא בכל לידה צריך אבל קרה לי ב2 הלידות האחרונות שהייתי צריכה

היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?

ואין מצב לדבר איתו

כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי

הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א

ותו

למדתי שזה מה יש,

לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.

היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.

באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.

תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...

כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי

וזה בא ביחד

לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני

יש הפרדה מסויימת בין ההורים

עם אמא שלי קשר מעולה ועם אבא שלי פחות.

עם אמא שלי אני כל יום מדברת בטלפון, מדי פעם קופצת באמצע שבוע, וכשמתאחים שבתות אני פוגשת את אבא שלי בעיקר בסעודות

זה באמת קשה. אבל אפשר נראלי להפריד ברמה כלשהי בין אבא לאמא.

מצד שני גם לא כזה משנה שזה קשה. אם זה מה יש, מה אפשר לעשות?

אין לנו איך לשנות את ההורים שלנו. יש לנו לבחור איך להתנהל מולם.

היא לא רוצה להתערב בינינו

ניסית להראות לאבא שאת נפגעת?

מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .

ממליצה על מה שקטן

בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות

כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..

אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש

אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר

תודה על הזווית ראיה

נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה

לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר

הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש

תסתכלי גם על העוצמה

הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.

הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.

מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.

לי את המעבד מזון שלהם

תסתכלי על סרטוני סקירה

לא יודעת לגבי הדגם

אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.

שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.

איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..

ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי

כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...

מעבד מזון דגם FPS585 - Sauter

יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.

עזרת לי מאוד

יש לי של בוש התלהבתי בהתחלה ממש אבל בקושי השתמשתי כי זה ככ לא יעיל השטיפה השימוש...

ואז קניתי מנדולינה וזה כ"כ פרקטי הרבה יותר!

גם בשימוש, באחסון, בניקוי במחיר

לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.

הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍

מנשא טוב מציל חיים, תנסי

ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל

משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית

יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺

מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי

מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות

זה יכול להיות קשוח הרבה זמן

כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות

להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור

תקופה קשוחה ממש,

אבל זמנית ועוברת..

אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.

אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.

תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.

חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗

ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים

זה פשוט קשה מאוד מאוד

אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין

היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות

לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה

אבל כן זה היה קשה מאוד!!

את נמצאת בשלב מאתגר.

מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.

לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.

מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)

והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).

את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.

מנסיוני, מה שהכי עוזר-

לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.

אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.

נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.

עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם

משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.

מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה

אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה

ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה

וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה

באלי להנות מהן להיות בטוב

בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה

הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה

והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש

אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…

כל טיפ יתקבל בברכה

הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭

אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.

איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.

שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.

לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!

שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)

שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.

יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).

והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...

בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).

ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...

הרבה כוחות ומזל טוב!

אצלי גם כולם צמודים ..

ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת

וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו

חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.

בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל

אני לומדת את המקצוע

אני לומדת את עצמי שם

לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי

לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי

לומדת לחשוב יצירתי

לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים

לומדת לעשות איזונים

לומדת לקחת בפרופורציות

לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק

ובעיקר

לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי

אז לא ישנתי.

.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה

לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך

באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד

ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות

וזה עובד

ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו

קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים

אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה

אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי

הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים

ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו

וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות

ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר

וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך

ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר

שזה באמת זמני ושווה את זה

מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה

אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע

כמה שאפשר..🩷

תודה לכן

עדיין כל הגוף מפורקת

ההורמונים ברכבת הרים

קחי את הזמן

תקלי על עצמך

תנוחי כמה שאפשר

הגדולה בסך הכל רוצה פיצוי על הבלעדיות שאבדה

הקטן או קטנה לא רגילים להיות מחוץ לרחם ורוצים מגע כמה שאפשר

לי אבל זה אישי

היה הכי טוב פשוט לישון עם שניהם..

בלי לקום בלילה

בלי התעוררויות ביחד הם ישנים מעולההההה

גם שהשלישית נולדה הבכורה המשיכה לישון איתי

כשהרביעי נולד השלישית המשיכה...

יש ילדים שזקוקים לזה

.

אצלנו עבד הכי טוב להתחיל את השינה במיטה שלהם ובהתעוררות הראשונה לעבור לידי

אבל היו גם תקופות שמראש הרדמתיבמיטה שלי

הריח של הסדינים המגע נוסך שלווה

בכל מקרה לא בטוח שיתאים לך

אבל העיקר להקלילללללל

לנסות להנות מכל רגע שאפשר

להודותתתתתת על הניסים

ופה ושם לצאת לרבע

שעה הליכה לבדדדדד

לקנות משו

להתפנק בקפה

להרגיש שיש לך רגע של שקט לעצמך