התפקיד של האמא בחגים גמר אותי....
אמא שלי תמיד ניהלה הכל ביד רמה.
ואני מרגישה אפס.
ילדי בדכ ישנים עד 8 בערב.
ואז רגוע פה,
היןם הם עבדו ככ קשה עם הסוכה!
בעלי לא היה כל היןם
עשו הכל לבד בפיקודי...
בנו
תלו בד
אבל לי נגמר הכח.
כי הקטנים רק רבו ובכו..
ואני בחוסר שליטה אחריי כל היום שניסיתי להיות רגועה
פשוט צרחתי וצרחתי על כולם.
אני אמא גרועה
שלא מסתדרת עם חגים
אוף
את אמא מדהימה בטוח בסך הכל אנושית
והילדים שלך נשמעים מתוקים ממש
ככ הרבה אמהות בחגים כמוך
תקופה משוגעת
מליון משימות גשמיות ורוחניות
הילדים בבית
לרגע אל תרגישי מוזרה
אמא גרועה את ממש לא!!
זה נשמע שהיה להם יום ממש כיף! את נתת בהם אמון, נתת להם לעשות הכל לבד ובטח יש להם סיפור אדיר מזה!
זו מתנה אימהית הכי גדולה ! רק לאמא מקסימה יש סבלנות ליום כזה !!! אשרייך!!!
בסוף יצאת בטעם לא טוב כי "השתגעת" מהקטנים,
ואיבדת שליטה ( לדעתך, לא מחייב שכך באמת היה)
אני חושבת שמחר בבקר את יכולה להחזיר את הטעם הטוב ליום הזה.
אולי ללכת לקנות איזשהו פינוק מיוחד לילדים שעבדו כל כך יפה יחד.
אפשר גם לתת לכל ילד לבחור משהו מיוחד ( לא גדול, אני עושה את זה עם פיצוחים) ולהחמיא בקול למה מגיע לו משהו מיוחד.
ראובן עבד בלי הפוגה, שמעון ידע לשתף את לוי , יהודה הסכים לטפס עד למעלה כדי לתלות ,
וגם לקטנים -יששכר לא הפריע ,זבולון לא משך במפה, דן לא טיפס על הסולם...
השיתוף הזה בקול מסכם את החוויה למשהו משפחתי מאחד ויחד עם הפתעות הטעימות זה משאיר טעם טוב בפה.
ובאמת אני ממש מעריכה את הסבלנות שלך לכזה יום👋🏽👋🏽👋🏽
יש עוד מלאא עבודה
לקשט
לארוז
לבשל בשביל אמא...
לסדר
לנקות
וכל זה עם תינוקת פיצית לא הכי מרגישה טוב
ומלא אחים שלה שפשוט מתישים אותי
תגידי לעצמך כל הזמן
אני עושה כל מה שאני יכולה
אני אמא מהממת
איזה כיף לילדים שגדלים בבית שיש אבא ויש אמא ויש אחים ויש חגים ויש סבתא ויש זיכרונות וריח של בישולים ויש סוכה לקשט ויש הורים שמאפשרים להם לקשט ולעזור גם אם זה לא משולם (כי יש הורים שלא נותנים לילדים לזוז ורוצים סוכה פיקס ורק הם)
אז ב"ה הרבה יש ויש!!
ואפילו יותר מבסדר!
הם בחרו בך עוד כשירדו אלייך כנשמות ברחם
התסכול איך אמא שלך ניהלה הכל ביד רמה הוא סובייקטיבי שלך מה שאת רואה בעיניים שלך לעולם לא תדעי איך ומה היא הרגישה בתוכה כשהיא הייתה בניסיון הזה.. אל תשווי את עצמך אליה ותזכרי שגם הילדים שלך רואים אותך בדיוק אותו הדבר!! את תתפלאי אם הם יגידו עלייך את אותו הדבר שאת אומרת על אמא שלך? הצרחות והעצבים מתגמדות בעיניהם הם רואים אותם כאמא שמנהלת את הבית בחגים ביד רמה
חג שמח!!
גם אמא שלי הייתה מתעצבת
אבל
קשה לי עם פרוייקטים גדולים
לא אוהבת
מלחיץ אותי.
כאילו מרגישה גרועה שזה ככ מציף אותי ..
השנה יותר,
זה קשור ללידה?
אני כבר 3 חודשים ווחצי אחריי....
אמרת שאמא שלך מתקתקת אחר-כך הוספת שהיא גם הייתה צועקת אבל באופן כללי הדמות שהיא מצטיירת בעינייך היא סופרוומן
גם הילדים שלנו רואים אותנו ככה אנחנו העוגן והביטחון שלהם והם רואים אותנו גם ככה אל תרגישי שאת לא מספיק בעיניהם את וואו!!
היית איתם לבד בזמן שהם עבדו בסוכה?? בעלך לא היה כל היום בבית? תוך כדי טיפלת בתינוקת פצפונת? ואת עוד רוצה לבשל בשביל אמא שלך?
את נשמעת לי לגמרי סופר וומן!!
נכון, אולי יש לך מולך את המראה של אמא שלך (שאגב, נשמע שלמרות המוצלחות שלה היא זקוקה לעזרתך כיום), אבל זה לגמרי לא מוריד מהאליפות שלך עצמך בניהול של כל הדברים האלו!
וכן, חגים זה מאתגר מאוד. גם היציאה מהשגרה, גם מיליון הדברים שצריך להספיק לעשות... הגיוני ממש שיהיה לך קשה עם זה!
מאחלת לך שבחג עצמו תגיעי לרגיעה כלשהי, ותוכלי ליהנות ממנו ביחד עם בעלך והילדים ❤️
את אמא מהממת
אף אחד לא מסתדרת עם התפקיד הבלתי נגמר הזה
פשוט עם השנים קצת משתכללים ולומדים לווסת את הכעס זה לא שהעומס נעלם
וזה שהילדים שלך הולכים לישון יפה בזמן
עוזרים בבית
לוקחים חלק פעיל
זה אומר שבפועל את מנהלת את המפעל חיים הזה והוא עובד!! אז מידי פעם יש קצת צעקות, זה אנושי, כשתאמרי לעצמך מילים טובות הצורך לצעוק יקטן
צעקה מגיעה מחוסר אונים
תודה שפתחת את השרשור הזה.
ורק נקודה למחשבה,
לפחות אני פחות זוכרת את ההורים שלי כהורים לקטנים או קטנטנים( למרות שיש לי אחים קטנים בהפרש גדול ממני), החוויה שלי מההורות שלהם מבוססת הרבה על השנים היותר מאוחרות, שאז מן הסתם היינו בני נוער, עזרנו יותר, הבית התנהל בצורה שונה ומתוקתקת יותר כי היינו גדולים יותר...
לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.
כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.
התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.
אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.
אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?
תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?
דיאטנית מהקוםה?
זריקות לא רלבנטי בשבילי
איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה.
וטיפ ממש טוב ששמעתי ומיישמת ומדהים כמה שזה נכון ועובד: חטיף/ממתק/עוגה אוכלים כששבעים, לא כשרעבים. גם אני פעם מתוך רעב וזה שלא היה לי כוח/זמן להכין הייתי אוכלת שטויות. אבל בתכלס לאכול יוגורט חלבון עם קצת פרי, או פרוסת לחם עם 2 פרוסות גבינה (בשביל החלבון), או להכין שתמיד יהיו ביצים קשות ולאכול שתיים כשרעבים (כמובן שאפשר עם לחם וירק), לוקח ממש שתי שניות.
וזה הסוויץ שצריך לעשות, צריך לאכול אוכל מזין, כלומר ארוחה שמורכבת מפחמימה, חלבון וירק. זה מה שהגוף צריך, אחרת באמת יש נפילות סוכר ומעגל נשנושים, ולא שבעין מספיק…
תגידו, איך אתם נוסעים לבית מלון בלי רכב מתאים?
ב"ה 6 ילדים ,יש לנו רכב אחד 7 מקומות ורכב 5 קטן.
ממש לא רואה את עצמי נוהגת לצפון ובעלי ברכב השני.
רעיונות ,??????? תודה !!!!!
ההפרש בין שעה לשעה וחצי לא גדול
אחות של אמא שלי מתחתנת נכדה.
משפחה קטנה, חצי מהאחים כבר לא בחיים והחצי השני לא ממש גר בארץ.
אז מסיעה את אמא שלי לשם, הקטן נרדם דיי מאוחר.
מתלבטת אם להקל על בעלי ולקחת אותו איתי
מצד שני, פדיחה קצת - לא?
מילא תינוק יונק, אבל כבר לא.
וסחטיין עלייך על העזרה והכיבוד הורים!
ובקרבה קרובה כזו, את ובעלך לא הוזמנתם לחתונה ישירות ע"י הורי הכלה?
ואם כך, כיוון שהוזמנתם, בכלל לא מוזר שתבואו עם התינוק שלכם.
אבל אם נוסעת רק על תקן עזרה לאמא שלך להגיע, ואת עצמך לא מוזמנת לחתונה, לדעתי פחות מתאים להגיע עם הפעוט שלך.
זה לא כזה קרוב.
להורים שלי יש בערך 40 בני דודים, תכפילי בשניים אם מזמינים כזוג זה עוד 80 מוזמנים לחתונה.. לא כזה מופרך שלא מזמינים כבר בדרגת קרבה כזו
בעלי לא נסע, לא ממש נוסעים אצלנו לחתונה של בן דוד שמחתן.
לפני היציאה לאירוע הספקתי לקרוא רק חצי מההודעות, לא היה פדחני היה ממש בסדר.
יותר מזה, בשולחן של הסבתות הן ממש נהנו מהשובבות שלו. קצת שכחתי שאפשר גם להנות ממנו (אני עסוקה בריצות, לבדוק לאן הצליח לטפס הפעם, אם מה שנפל גם נשבר וכו').
הוא קיבל מלא תשומת לב, ב''ה.
הבת שלי הרבה פעמים באה איתי
למלא מקומות
גם הרבה אחרי שהיא הפסיקה לינוק
כורסא ירוקהאז ככה
הגדולים גדלו
ויש קטנים שאני איתם בצהרים וכו' הגדולים מתעופפים לאנשהו או משחקים משחק של גדולים
כמו מונופול, טיקט טו רייד או אליאס וכו'
נוצר מצב שלבן 5 ובן 2.5 פתאום אין לי מה שיעסיק.
והמחשקים שהיו כבר הרוסים (יצא שבשנים האחרונות קנילי כמה לגדולים) ובמגנטים הרבה הלך ונשאר רק קצת. וכו' וכו'. קולטת שחוץ מכמה פאזלים שנשארו אין לי תעסוקה לקטנים.
איזה משחקים תופסים לגיל הזה? אשמח לכיוונים שאדע. רוצה לקנות כמה.. בטח לקראת הקיץ.
חבילה חדשה של מגנטים?
מה לגבי משחקי קופסא כלשהם?
(יש אופניים ןבימבה אבל מחפשץ משהו שאפשר לשחק איתו בבית.
את מה שמשחקים בחוץ זה בעלי יוצא איתם. לי אין כח לזה)
מגנטים
קוביות
סברס
לגו דופלו
אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות
אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.
יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.
פליימוביל
מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות
לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול
ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה
והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל
ממש ממליצה
יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב
ומשחק רכבות מעץ ממש רץ
וכמובן מגנטים
גם חבילה של חיילים קטנים
פליימוביל
מגנטים
לגו
קליקסים
פאזלים
משחק זכרון
כלי מטבח
זה מה שעולה לי כרגע🤔
ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל
אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...
משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...
פליימוביל גם משחק אהוב
מטבח וכלי מטבח
משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד
אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה
יש מה לעשות??
בהריון הראשון היו נתפסים לי השרירים (בכף הרגל ובשוק האחורי). גם בלידה. אבל זה היה ממש מהיר, מתחתי את הרגל לכמה שניות והשתחרר.
מאז לא סבלתי ב"ה.
והפעם, כל הזמן. הרבה בלילה. אבל כל פעם במקום אחר ברגל (לא ידעתי שיש ככ הרבה שרירים). וזה פשוט לא משתחרר. הבוקר התעוררתי מזה, ולקח יותר מרבע שעה עד שהשתחרר (התחיל מהכף רגל לשוק מאחורה ונתקע בצד). הכאב היה ככ חזק, עד רמת בכי🙈
אם למישהי יש תובנות, טיפים, רעיונות לויטמים שאולי חסרים וכו אשמח לשמוע. אולי תאירו את עיני. עברו הרבה שנים מההריון הראשון😉
ברמה הראשונית להתיישב במיטה, להוריד מיד את הרגל לרצפה עוזר.
(השריר מתכווץ, וכשאת מורידה רגל לרצפה את מותחת, אז זה עוזר)
ואז חקרתי את זה וראיתי שכותבים ששרירים תפוסים זה ממחסור במגנזיום,
ובאגוזי ברזיל יש המון מגנזיום, אז קניתי לי שקית, ואכלתי 1-2 ביום
(בהמשך אפילו על זה לא הקפדתי כלומר לא כל יום אכלתי)
ובהריון האחרון לא היו לי בכלל התכווצויות ב"ה!
צריך לשים לב שבאגוזי ברזיל יש סלניום, שבמינונים גבוהים עלול לגרום להרעלת סלניום.
ולכן חשוב ממש לצרוך בצורה מבוקרת!
בריאות שלימה, ובעז"ה בידיים מלאות אמא בריאה ותינוק בריא.
א. כשזה קורה מייד למתוח את הרגל
ב. מגנזיום. או כתוסף או בבננות ודברים שמכילים מגנזיום
מאוד מאוד עוזר
אני לקחתי כמוסות, אפשר גם לנסות להוסיף בננות לתפריט.
היה לי גם בהריון
ואצלי כשזה קורה, בגלל הסימפי אני אפילו לא יכולה לרדת לרצפה לדרוך על הרגל
כאבים אמיתיים
תנסי לקחת מגנזיום
צריך אישור מרופא לקחת? מרשם? או שפשוט קונים בבית מרקחת?
זה סיוט, מתעוררת כמה פעמים בלילה. ומפחדת ממש אם יקרה בלידה, כי הפעם זה בעוצמה חזקה הרבה יותר מההריון הראשון🙈
חוסר במגנזיום
הרבה בננות
אגוזים וזרעים עשירים במגנזיום
קטניות עדיף מונבטות
שמה שנתפס זה השוק, אז משהו יותר קל מלדרוך על הרגל - בשכיבה או בישיבה ליישר את הברך, להרים את הבהונות של כף הרגל למעלה ולהוריד.
זה מותח את השרירים בשוק ואצלי כמעט תמיד שחרר מיד.
מרגישה שזה תחום פרוץ עם המון אנשים ותעודות, רוצה לעזור לילד שלי וקבלנו אישור לזה אבל מעדיפה המלצות ממקור ראשון. וגם האם אלו ורכיבה על סוסים באמת עוזרים בקטע החברתי\רגשי?תודה!
שממש חשוב גם כשמקבלים המלצות לבדוק מה ההכשרה של המטפל (תואר ראשון רלוונטי או תואר שני בטיפול רגשי) לצערנו היום אנשים עושים קורס של חצי שנה וגורמים לנזקים, אומרת את זה כי אני עובדת בתחום פרא רפואי במסגרות החינוכיות וכבר ראיתי מטפלים למיניהם שמשלבים הדרכת הורים ללא באמת הכשרה מקצועית רצינית שפשוט פוגעים בילדים.
אז ממליצה לחפש טוב.
בהצלחה!!
רוצה לקדם אותו אבל חוששת-איך מחפשים המלצות בתחום הזה? זה אשכרה לשים אותו בידיים של מישהי. ויש כל מיני שמות ולא תמיד אנשים מכירים ולך כהורה הרי אסור להיות נוכח במפגש מיומנויות חברתיות עם עוד ילדים.
לבן שלנו הייתה מנחה דרך תעצומות
היה מקסים.
הן יועצות בית ספר שעוברות הכשרה ספציפית על מיומנות חברתית אצל ילדים
אולי כדאי לפנות אל המרכז? ולברר...
מציינת שקשה לפתוח קבוצה, כי צריך קבוצה... לפחות 6 ילדים, ולא תמיד קל למצוא אותם ולפתוח כזו קבוצה.
וממש עזר וראינו נזה הרבה נחת ונתן הרבה לילד שלנו!!
ממליצה לבדוק בכיוון.
בהצלחה!!
יצא לא מזמן מסמך של הסתדרות רופאי הילדים למה זה מסייע ולמה לא.
יש בשרות הפסיכולוגי של פתח תקווה קבוצות למיומנויות חברתיות, אבל מניחה שכבר נגמרו לשנה הנוכחית
גם המטפל הכי טוב שיש רואה את הילד שעה בשבוע. זה לא מגרד את הקשר והזמן שיש לו עם ההורים, ואת ההשפעה שיש לעבודה שלהם איתו כשניא נעשית בצורה טובה ונכונה.
שתהליך כזה פותח ומבריא מקומות בנפש שלא היית מדמיינת.
אולי תהיי מוכנה לעשות את זה בשביל הילדים שלך,
ובסוף תגלי שאת מקבלת חיים חדשים במקומות שהיית חסומה בהם, בהגנות שבנית ועכשיו מפריעות לך, כמו - פרפקציוניזם, איזון בית עבודה, תזונה, ארגון וניהול עצמי (דברים שלמיטב זכרוני כתבת פה שאת מתמודדת איתם).
במה זה שונה משאר הדרכות ההורים?
זה מיועד לכל מצב אצל ילדים?
יש לי ילדה עם מאובחנת חרדה, ואנחנו מטופלים אצל פסיכולוגית כהדרכת הורים.
מעניין אותי במה שונה הגישה ההיקשרותית?
אם בכללל אפשר להסביר על הכתב...חחח
בדרך כלל הורים מגיעים להדרכה בגלל בעיות בהתנהגות של הילד.
גישות קלאסיות מתמקדות בתיקון ההתנהגות בדרכים שונות - בעיקר מוטיבציוניות (שכר/עונש), חיזוק הסמכות והצבת גבולות ברורים.
הגישה ההיקשרותית התפתחותית יוצאת מתוך הנחה שילד מתנהג את מה שהוא מרגיש, ושהתנהגות בעייתית היא קצה קרחון, סימפטום שמעיד על בעיה שורשית.
הגישה מתייחסת לקשר בטוח בין הורה לילד כאל "רחם פסיכולוגי" שמשמש מצע להבשלה רגשית ובריאות נפשית של הילד.
היעדר קשר בטוח גורם להיווצרות מגננות רגשיות שמתבטאות בקשיים שבגללם הורים מגיעים להדרכה.
הדרכת הורים בגישה הזו עוסקת בריפוי רגשי, ויסות הדדי של הורה וילד, תיקון הקשר, ופעילויות שתומכות בתהליכי הבשלה.
הדרכת הורים שנעשית אצל גורם טיפולי הרבה פעמים תעסוק בחוויות הרגשיות של הילד, ושל ההורה ובדינמיקה שנוצר בניהם ומובילה לקונפליקט
באמת היה לי קשה לתמצת את עיקרי הגישה, אבל לא הבנתי את התוספת שלך.
התכוונת לכל תהליכי הדרכת הורים או לגישה הספציפית?
יש לי גם ילד עם חרדות. את מרגישה שההדרכת הורים בפני עצמה עוזרת, אם בכלל, או שזה בשילוב עם טיפול בשבילה?
איך מצאתם פסיכולוגית שמתמחה בזה? אם מתאים לך לכתוב לי בפרטי המלצה/דיס אשמח.
אצלנו זה חרדה חברתית המתבטא באילמות סלקטיבית
בן כמה הוא?
יש צוות פסיכולוגים מעולה בשניידר שמתמחים בתחום והם ממש עוזרים...
אני לא יודעת בן כמה הילד שלך, אבל בגיל צעיר הורים הם הרבה יותר גורם מחולל שינוי מאשר כל טיפול ולכן הם יכולים באמצעות שינוי שהם עושים ביחס לילד ולחרדה שלו ליצור שינוי משמעותי מאשר מטפל .
הרבה מאוד פסיכולוגים שעובדים עם ילדים (קלינים של הילד, חינוכיים, התפתחותיים, שיקומיים ורפואיים שמתמחים בילדים) מתמחים בנושא
אני מניחה שהיא תעזור אם הקושי הוא בגלל משהו באינטרקציה שיש בבית.
אינו דומה ילד אימפולסיבי שמתקשה בוויסות רגשי, לילד שמרגיש שהוא שקוף ולכן חסר ביטחון, לילד שמתקשה בהבנת סיטואציות חברתיות בגלל ליקוי אישי שלו.
לא תמיד הדרכת הורים היא הפתרון, ואם המליצו על קבוצה של מיומנויות חברתיות שיש מצב שזה הדבר הכי נכון לו.
1. יכולות חברתיות הן תוצר של תהליכי הבשלה ולא מיומנויות טכניות שאפשר להקנות. כלומר אפשר ללמד ילד איך זה נראה מבחוץ, אבל זה לא הדבר האמיתי.. אני מתכוונת לדברים כמו: אמפתיה, אכפתיות, היכולת לחלוק, להתחשב באחר וגם בעצמי, אינטגרציה...
הבשלה מתרחשת בתוך קשר בטוח, וחברת ילדים היא חברה לא בטוחה. ילדים לא יודעים ולא יכולים לשמור אחד על השני. בהדרכה היא תקבל גם כלים איך לעזור לו להסתדר עד שתגיע ההבשלה, אבל זה לא הדגש.
2. גם אם יש דברים שאפשר ללמד, יותר הגיוני לעשות את זה דרך ההורים שבאופן טבעי נמצאים עם הילד רוב הזמן והוא קשור אליהם, מאשר בקבוצה מלאכותית עם דמות זרה.
יש גם סיבה שלישית. הפותחת כתבה כאן לא מעט וברור לי שהילדים והיא יתרמו מאד מאד מהדרכה בגישה.
ויכולה להגיד לי איך האשפוז אחרי לידה שם. מבחינת הצוות והטיפול?
מישהי שהרגישה לא טוב אחרי לידה? איך טיפלו בה?
תודה רבה!
מחלקה ממש חמודה. בערך 10 חדרים, ויכול לישון איתך מלווה ...
היחס אחלה ממש, צוות חמוד
מחלקה דיי קטנה ואינטימית אז לא כ'כ הרגשתי את הצוות והאווירה של הבית חולים...
באחת הלידות לפני הרבה שנים הייתי על הפנים, מאוד חלשה
והאמת שהיחיד שעזר לי היה הרופא שיילד אותי (לקחתי רופא פרטי לאותה לידה) ובאמת הרגשתי שאף אחד לא שם עלי שם. אבל הרופא לא היה שם כל הזמן, רק במשמרות שלו הוא הגיע וזה לא היה מספיק.
אחכ ילדתי שם עוד פעמים והלידות היו טובות והרגשתי טוב ובאופן כללי הייתי מרוצה
לפני שנתיים הייתי בביות מלא והיה בסדר גמור
באמת! הכל!
אחיות מהממות נחמדות ברמות מיוחדות..עזרו לי בהכל ,אפילו עם התינוק כדי שאנוח
יש שם שקטטטט דממה באמת אפשר לישון! חצי מהמשן היתי לבד בחדר
או עם עוד מישהי אבל הכל באוירה שקטה
הביקורים לרוב הם בלובי מחוץ לדלת אז המסדרונות שקטים..
חדרים מרווחים וגדולים את לא צמודה לזאת 'איתך י שמרחב פנוי באמצע
הכל משופץ חדש נקי
אוכל טעים ומגוון- לא מוסדי...לראשונה אכלתי!
קיצר אני מממש מחכה לחזור לשם
היה מושלם
אבל במחלקות הרגילות- נכנסתי תרגע ולא אהבתי🥴 היה חנוק כזה וצפוף ועמוס מבקרים
וגם אני חולמת כבר לחזור לשם שוב ☺️☺️
אני עוברת לפעמים ליד הבית רפואה ויש לי כזאת נוסטלגיה מתוקה וגעגוע
כל מה שביקשתי או כשלא היה לי טוב, וכו...
התייחסו מיד ובחיוך ונעימות.
לפני הרבה שנים ילדתי שם ולא היה משהו
השתנה שם הכל הכל.
אולי אפשר לבקש שיכניסו אותך למחלקה של היולדות בניתוח וכאלה. שם יותר שקט ויש השגחה יותר צמודה.
כמובן שזה תלוי כמה המחלקה עמוסה, אבל כדאי לברר מראש אם אפשרי לבקש.
הרופאת נשים אמרה שאני צריכה ללכת למרפאת חוץ בבית חולים ושם מאבחנים.
אשמח להדרכה או לכיוון או להמלצות.
במכבי אם זה משנה, מהמרכז.
תודה לכולן 💗
ממליצה כהרגלי להתייעץ עם הרב בני פישר ממגן לחולה.
הוא יפנה לרופא הכי טוב בתחום ויעזור בקביעת תור
בהצלחה יקרה
בשורות טובות.
וממש עוזר להקדים תורות במקרה הצורך.
הוא היה שליח טוב עבורנו בכמה מקרים, גם באבחון וגם בטיפול/ניתוח וכד'
יש שם מרפאת חוץ טובה ספציפית לאנדו
תצטרכי טופס 17 מהקופה רק.
האבחון הוא עבורך או עבור נערה?
נראה לי שמה שחשוב זה לעשות רישום עד התור עצמו.
מבחינת וסת- כמות דימום, ובעיקר כאבים- מתי וכמה כואב, ביחס לוסת.
איפה כואב בדיוק.
תסמינים נוספים.
לפעמים כואב לא רק בוסת אלא גם לפני, או בביוץ וכדומה.
כמה ימים הוסת
האם סדירה
בנוסף אם קיימים כאבים ביחסים אז גם עליהם לרשום לעצמך (תסמין נפוץ)
תפתחי דף מידע על אנדומטריוזיס באינטרנט. התסמינים שאת מכירה שמופיעים אצלך לפעמים- תעשי עליהם רישום כדי לתת מידע טוב לרופא
(לפעמים קשה לתת הערכה של תדירות הכאבים מסוג x וכדומה כשלא רושמים)
כדאי לבוא עם מלווה. הבדיקה כוללת בדיקה פנימית (גם ידנית)
מתי זה נעשה במהלך החודש? אחרי מחזור, אחרי ביוץ וכו
קריטי להגיד תדירות של כאבים?
אצלי התסמינים העיקריים זה חסימה בחצוצרה בלי שום רקע, כאבים ביחסים ולסירוגין כאבים חזקים בווסת.
מחכים הרבה לתורים?
לא זוכרת את זמן ההמתנה לתור
את מרגישה חסימה בחצוצרה? או שזה משהו שראו אצלך באולטרסאונד וכדומה?
בכל מקרה תנסי בעיקר בזמן שגם ככה יש עד התור- כל פעם כשיש כאב לכתוב את התאריך ואם את מצליחה לחבר למשהו (נגיד יום-יומיים לפני המחזור היה כאב x)
מבחינת כאבים בוסת זה תסמין גדול מאוד, תנסי לשים לב באיזה ימים בוסת זה
וכמובן את בטח יודעת להגיד על עוצמת הכאב בערך (אדוויל עוזר? כאב משתק או שאת מתפקדת? כאלה…)
שווה לשאול בזימון תורים עצמו אם יש משהו שהם רוצים שתעשי (כלומר תשאלי את המזכירה שקובעת לך את התור)
