אותי מעניין מה נכון לעשות באותו רגע שמרגישים את זה

כלפי חוץ זה אוטיזם וזה ניתוק מהסיטואציה.

בפנים 

זה יכול להיות כמה דברים.

זה יכול להיות הצפה רגשית (משהו שמעסיק אותנו רגשי -אהבה שנאה או רגש מציף אחר)

זה יכול להיות הצפה פיזית (שכל החושים משתוללים ושאי אפשר לישון מרוב אדדרנלין)

זה יכול להיות אנרגיית רצון אדירה לעסוק במשהו אחר (לברוח לסלולרי, לעבוד, כתבתי פה פוסט על תופעה דומה שהייתה לי לפני חגים)

בסוף זה אומר שאנחנו מרגישים בפנים הרבה זרימה ובעצם לא יכולים להיות  בשום צורה בחוץ. 

מדברים אליי ואני לא מקשיב. המחשבה שלי נודדת ואני בוהה. 

דייקה לי. תודה.

(ותיארה אותי בדיוק מטריד בסיטואציות)

לקח לי יותר מדי שנים להסביר (לעצמי) מה קורה לי בזמן הזה. עשיתי כל מיני פאדיחות בסיטואציה הזו כי אני פשוט מתנתק ומתחיל לבהות במה שנמצא מולי, לא משנה מה זה יהיה.

קודם כל יודע מראש מתי הן באות. הטריגרים כבכ מוכרים.

פגישות מסויימות, אנרגיה מסויימת,....

לפעמים כתיבה מראש להבין מה הולך להציף אותי ולמה.

(כתבתי על זה פוסט פה לא מזמן, בריחה מהחגים דרך הצפה של עבודה)

עם התוכן עושים עבודה. ולפעמים יש פאדיחה כמו ניתוק-הצפה  שנראה מבחוק כבהיה בחזה של מישהי. קרה פעם, זה מה יש ולהבא ננסה לשים לב.

איך את מתמודדת?

מה את עושה שמועיל לך?

משך זמן אחרי משחזרת ומבינה מה היה.

לא מצליחה לדעת איך למנוע פעם הבאה.

יש צד שבו הנצפה נראת או מתפרצת כמו צונאמי

המון רגשות נשפחים לא יודעים מה רוצים

בטיפול הגיעו אלי נשים רגישות מאוד שההצפה אצלם מגיעה כמו התקף כעוס לא פרופורציונלי או בכי

ובפנים הם רואות שזה לא מותאם אבל האנרגיה כמו גל של צונאמי נשפכת בכיוון ההוא וזה קשה מאוד לעצור, או שבדיעבד מרגישות הקלה ומבינות שפשוט היה להן יותר מידי (והכל נשפך)

לכל אחד יש סיבולת מסויימת לגירויים שטובה לו זה כמו מיכל עם חור ניקוז קטן . והמיכל הזה מתמלא מכל מה שאנחנו מרגישים חושבים ורוצים או נחספים אליו בסביבה שלנו.

וכשמה שנכנס נכנס בקצב הרבה יותר גבוה מהניקוז אז יש אופציה כמו שמשה כתב שיש מנגנון הגנה 'לעצור כל דבר מלהיכנס +-' ונותן זמן לעבד ו'לנקז' או שישפך כבר (בגלים קטנים או שהכוס כולה נופלת )

זה מעניין.

זו תיבה שאנשים מתארים בה רגש או תחושה בעוצמה גבוהה, 

עד כדי כך שהם לא הצליחו להכיל אותה,להתמודד איתה.

תגובות אנשים להצפה שונות זו מזו,

ונעה בד"כ בין קיפאון [FRIZ], שיכול להתבטא בקיפאון גופני - חוסר יכולת לזוז פיזית בצורה משמעותית, או קיפאון קוגנטיבי - המח מפסיק לחשוב ולחשב. או קיפאון תחושתי - לא מרגישים כלום - מין ריק כזה של כלום.

או תגובה של פעילות יתר [FAIT], שיכול להתבטאות בצחוק חסר שליטה, רגשנות יתר, בכי, צעקות, כעס וכו'.

[יש לשים לב להבדל בין הצפה רגשית להתקף חרדה, שזה משהו אחר.]

ההתמודדות עם הצפה בד"כ אינה מורכבת, ובטריקים פשוטים ניתן להתאזן ולקבל שליטה על הסיטואציה.

מי שמעונין אשמח לעזור באישי.

Freeze

Fight

ככה זה נראה כשלומדים ליב"ה...

יש לזה יותר השפעה

כי נלך עם המחשבות האלה כמה שעות, ימים, שבועות

חודשים

ולפעמים שנים 

כשיודעים להשתמש בזה זה נכס.

להינות מהפרטים הקטנים

להתרגש המון

להכיר אחרים ברמה עמוקה

לראות מה שאחרים לא רואים - לפעמים זה מקשה, אבל במהות הענין, זה טוב בהחלט

להיות רגיש לאחרים וכך להגיע ליותר נתינה

לאהוב לעומק

ובטח יש עוד......

אבל,

האמת שלא חייבים.

אתה מוצף?

בסדר. תהיה פשוט מוצף.

פשוט.

ושיש לי אנרגיה שרוצה עכשיו לפעול והיא לא "אני" אלא משהו אחר שנמצא אצלי.

עכשיו לעשות משהו אחר - התבודדות, שיחה עם חבר שמבין, כתיבה חופשית כדי להבין מה באמת מפעיל אותי. יש לי עוד כלים לזה מעולמות אחרים אבל זה כבר באישי.

(למרות שזה לא רע, לדעת שהגוף משתולל עכשיו בלי סיבה אובייקטיבית ושצריך לחכות שהגל יעבור בלי פעילות אקטיבית).

ידיהם ובכל משאלותם לשטובה!       ה' היטביב ברצונו חומו תציון

באמת אף פעם לא שמעת על זה?

זה נכון לכל אומנות לחימה לענ"ד.

היה על זה כתבה ברגע של חוכמה לא מזמן.

חושבת ששאלתי כי ראיתי את הכתבה הזו והתרשמתי.

תתרחקי ואל תעשי איתו עסקים.
 

גם אדם שבעניין שלך או מתרשם ממך, יש דרך לומר דברים ולשמור על פאסון.

תסמכי על האינטואיציה שלך.

האינטואיציה שלי צורחת הצילו שהוא בוגדני

ומה במקרה הרע? כי הרגל שלו נתקעה ברגל שלי

את יכולה פשוט לומר לו שהעסק לא מתאים

או כל דבר שיישמע ענייני ולא יסבך אותך.

הבטן לא משקרת.

תצליחי! 

השאלה אם לך מתאים להתנהל עם כזה אדם וכמה חיכוך העבודה הזאת דורשת.

אם לא נעים לך, אז לא נעים לך. גם אם הכל "בסדר" והוא לא חצה שום קו ואין מה לבוא אליו בטענות "על הנייר". פשוט לא נעים לך. וזהו.

אם יש ספק - אין ספק.

לא עליו, הוא שיחשוב ויעשה מה שבא לו. אם לך לא נעים, תלכי. והכי טוב עם כמה שפחות דרמות.

פרנסה תבוא ממקום אחר.

לא נראה לי שצריך לפחד מאעזה אירוע קיצוני. עובדתית רוב בני האדם לא מגיעים לזה.

אבל גם החוויה הבסיסית של החפצה וכניסה לרשותך במובן מסוים, זה לא נעים ואין סיבה שתעברי את זה.

כן חשוב להדגיש, שבמצב נורמלי הציפייה היא שאת תגידי בפשטות ובבהירות מה לא נעים לך ואיך את רוצה שיתייחסו אלייך

קראתי את כל השרשור.

לפני הכל, אגיד שאינטואיציה היא כלי חזק מאוד בעיניי במיוחד אצל נשים. ואם האינטואיציה שלך צורחת, ולא משנה מה בדיוק, אפילו רק עצם ההרגשה שיש צרחה, ובמיוחד אם היא צורחת הצילו, אומרת דרשני ולעשות מה שאפשר להתרחק מהמקום שמעורר את ההרגשה הזו.

דבר שני, ענייניות מתמקדת בעבודה שלך ובציפיות בנוגע לזה (''העבודה שלך איכותית ומושקעת'', אני מעריך עבודה שנעשית באופן כזה"...), ולא בך כאדם (מחמאות אישיות, שבחים, את איכותית, אני מעריך אותך...).

אם ההתמקדות היתה בך, הוא לא נשמע ענייני בכלל.

אני שומעת את מה שאת מתארת במילים שלך, והאנרגיה שם לא מתיישבת בטוב בכלל, גם לי כקוראת מהצד שלא היתה בסיטואציה. לחישות, חוויה פנימית של התמקדות בבעלת העסק הרבה יותר מהמוצר והשירות עצמו, האמירה ש'לא פגש כמוך', האמירה שהוא נזהר כשהוא פונה לנשים ובעיקרון הוא ממש צדיק ואיכותי (למה הוא הרגיש צורך להדגיש את זה? אם אתה כזה תתנהל ככזה, ואם מישהו מרגיש צורך להדגיש את זה, זה מעלה שאלה אם יש סיכוי שהוא מבין שאיך שהוא מתנהל לא נתפס ונראה כך ולכן חשוב לחזק את ההבנה אצלך 'מי הוא בעיקרון'...) -

כל זה מדליק הרבה נורות מהבהבות, ויכולה להבין למה המערכת שלך זועקת.

מעבר לזה, וגם למה שכבר אמרו לך כותבת לך כמה שאלות שעלו לי, שאולי יעזרו לכוון למה נכון לעשות.

מהאמירות שלו נשמע שהוא נמצא בצד הלקוח, תקני אותי אם הבנתי לא נכון. כי כל מה שאכתוב יוצא מנקודת הנחה שהוא הלקוח:

כמה זה קריטי מבחינתך הקשר העסקי הזה?

יש מצבים שאפשר לומר שפשוט לוותר ויגיע לקוח אחר, אבל יש מצבים שמדובר בהזדמנות עסקית שיהיה קשה לוותר עליה, מכל מיני סיבות. היכן זה מונח מבחינתך?

מה אופי ההתקשרות העסקית שהיתה אמורה להיות?

האם משהו נקודתי (כמו הזמנה של מוצר פיזי, שלא דורשים יותר מדי תקשורת וזה יסתיים בשליחת המוצר) או משהו שדורש תקשורת מתמשכת לטווח ארוך יחסית (כמו עריכה, ליווי, תכנון וכדו')?

אם זה משהו נקודתי - האם את מרגישה שזה אפשרי מבחינתך לנהל את זה מרחוק מבלי לייצר מפגשים ושעיקר התקשורת תהיה בכתיבה עניינית וטכנית, ושהדיסטנס המקצועי שחשוב לך יישמר?

האם אופי השירות הוא כזה שנוגע לדברים טכניים או לדברים שנוגעים יותר בנפש ודורשים גם תקשורת בסגנון פנימי יותר?

האם הוא לקוח פרטי או נציג של גוף אחר שאת עובדת איתו?

אם נציג מגוף, האם יש אפשרות לתקשר דרך מזכירות ולא ישירות איתו?

האם הרגשת שהשבחים שקיבלת היו עלייך או על העבודה שאת עושה?

במצבים כאלו שאת מרגישה שיש 'גלישה' מהמקום המקצועי, את יודעת להציב מתוכך גבול ברור וענייני שאת כאן בעניין הזה ולהחזיר את השיח לרובד המקצועי?

אלו השאלות שעלו לי בינתיים, אני חושבת שתשובות עליהן יוכלו לתת בהירות פנימית, האם זה משהו שתרצי להמשיך ולעשות או למצוא דרך לשחרר את הקשר העסקי הזה.  

מתפללת עבורך להצלחה בהחלטות ובהירות גדולה!

ואם תרצי להמשיך את הבירור שלא על גבי הפורום, מוזמנת לכתוב לי במסר או בשיחה אישית.

אדם כה מבוגר - כבר לא מתאים לו להחניף כך. וזה שהוא הדגיש

שהוא צדיק וכו', עוד יותר מחשיד.

לדעתי, אם באמת כ פי שכתבו כאן, הקשר אמור (או עלול...) להימשך

ונדרשת מעורבות רבה בגין העבודה - תזהרי ותתרחקי.

הוא אמר שהרבה רוצים להגיד עליו דברים ומשמיצים אותו

רק שימי לב ש"מתלוננות" זו מילה קצת חריפה. מדובר בטח ברהבה בנות שמרגישות כמוך, מבולבלות וחשות תמרורי אזהרה.

(ואני לא מקל בזה ראש, אלא להיפך. אם זה דפוס התנהגות - זה בעצמו בעיה!!)

להתחיל איתך!

בדיוק בגלל שהוא אומר שהוא נזהר כשהוא פונה לנשים

למה לציין דבר כזה?

רק אם אתה מנסה להתגונן 

משעשע והפעם זה משלנו...

שבליל שבת המשפתי הדתי הראשון שלהם, הם פיזזו ושרו באושר סביב שולחן השבת, ואז הוסיפו בהתלהבות גם תוף וגיטרה. השכנים נחרדו

ממש שימחת

נעתקה נשימתי

ולא הצלחתי להפסיק באמצע!!

אבל איך הבאת את זה לפה כסרטון?

חשבתי: אולי זה לא מתאים לפורום הזה. אולי זה לא.... צנוע מספיק או משהו...

אני כל כך נהנית מזה. במצב רוח עגום אני צופה בזה שוב ונהנית....עד הגג!

אז קודם עני לי אם ענית ממקום טוב ואחר  כך אגלה לך איך הבאתי...

שבת שלום!

אוי באסה שלא היה ברור.

נהניתי מאוד. כתבתי בפרוש שלא יכולתי להפסיק באמצע

זה ביוטיוב. לפעמים עולים דברים יפים. ואת המכוערים - חוסמים.

שמחה שנהנית. כבר חשבתי שהעליתי משהו לא שייך ואף אחד כמעט לא מגיב מתוך נימוס.......

את רוצה לעשות טוב. זה העיקר!

כסרטון ולא קישור

אם הכוונה ללינק המופיע מעל המופע למעלה, אז את בטח יודעת:

מדגישים באמצעות העכבר, לוחצים קונטרול C עוברים למקום

הרצוי, לוחצים קונטרול V וזה כל הסיפור.

אולי את מתכוונת מדוע לא הופיע הלינק בתגובה?

אין לי מושג. המכשף שלי מאוד מוזר ויש לו אישיות

משלו...

אני אוהבת לשתף בדברים שאני אוהבת ושמחה

מאוד שנהנית!

המעט שאני יודעת הוא שכשרוצים להעביר משהו  - לוחצים על הכותרת של ה"משהו" למעלה (לא השם המופיע מתחת לתמונה/מופע,

אלא למעלה ממנה, לוחצים CTRL C וכך  מדגישים באמצעות העכבר, לוחצים קונטרול C , עוברים למקום שאליו רוצים להעביר ולוחצים

קונטרול V. וזהו!

קישור ברור שאני יודעת להעתיק.

ולגבי זה: אני אוהבת לשתף בדברים שאני אוהבת ושמחה

אני הכי כזאת בעולם. אספר לך משהו באישי

הפיכת קישור (URL) פשוט לסרטון שניתן לצפייה ישירה בתוך פורום או אתר (תהליך שנקרא Embedding) מבוססת על כמה טכנולוגיות שעובדות מאחורי הקלעים. 

איך זה עובד: כשמשתמש מדביק את הקישור בתיבת הטקסט ושולח את ההודעה, השרת של הפורום מזהה שמדובר בכתובת של יוטיוב.

הפנייה ליוטיוב: השרת של הפורום שולח שאילתה אוטומטית לשרת של יוטיוב ואומר לו: "היי, יש לי פה את הקישור הזה, תביא לי את הקוד להצגה שלו".

התשובה: יוטיוב מחזיר קובץ (בפורמט JSON או XML) שכולל את כותרת הסרטון, שם הערוץ, ובעיקר את קוד ה-IFrame (המסגרת) שמאפשר להציג את הנגן.

רק מדבר את השפה שלו (:

סליחה, לא התכוונתי, אבל זה חזק ממני

ואין שום סיבה להרגיש מעצבנת

להיפך. מכל מלמדי השכלתי 🤗