גם אצלינו בלאגן

סדרתי את הבית די מלמעלה 

הפשרתי דגים ויש מרק על האש

סלטים נראה לי נקנה השבת ולבוקר אכין בשר אורז וברוקולי אולי

לערב לא מכינה עוד בשרי

ויש מלא מה לבשל ומה לנקות.

בעלי הציע שאני אחפש מישהי שתבוא לנקות ולגהץ ואולי לעזור עם הבישולים, אבל איך אני אמצא מהרגע להרגע?

תביאי מישהי

תקני

אבל מאיפה אני אביא עכשיו מישהי ומה אתה רוצה שאני אקנה 😂

באסה!

ועוד אין לנו תנור, אז הכול צריך להיות בסירים.

ואנחנו תמיד מכינים שבת ענקית (בעלי אומר שאחרת זה לא כבוד שבת), אז יש המון עבודה.

נשמע מושקע

התנור בדרך?

יש עוד סיכוי בתחילת שבוע הבא (הוא כבר שבוע במעבדה).

יש לכם מקום של אוכל קנוי טעים?

בגודל משפחה שלנו זה עלול לעלות איזו אלפייה 😅

תוך כדי הנקות ושאיבות ותוספות...

היה קשוח מצד אחד, ומצד שני - דווקא זה שידעתי שיש לי זמן קצוב עזר לי לתקתק בכל פעם משהו אחד קצר.

הכנתי דברים פשוטים: פירה, ביצים מבושלות, מרק כתום, תבשיל טופו, אורז ופשטידת זיתים. אולי מחר אבקש מהילדים להכניס דברים קפואים לתנור...

(הכרחתי את עצמי לבשל כי הבטחתי את זה לבת שלי, שכבר מותשת מחודש של בישולים שכלל בתוכו חגים... אבל אמרתי שלסדר את הבית לא אוכל - גם פיזית וגם טכנית... מקווה שהיא והשאר יסתדרט)

שחוזרים בהדרגה לתפקוד

ואז אחרי חודשיים לא זוכרים שהיתה לידה 😅

בבקשה לאט , תזכרי שאת אחרי ניתוח

וכל הכבוד לך נשמע יאמי מה שהכנת

רק שעכשיו סדר ההאכלה החדש של התינוקת (שלא עולה במשקל) קצת פגע לי בתוכניות של החזרה בהדרגה לתפקוד...

מצד אחד אני מרגישה שהלידה הייתה כבר לפני שנה, מצד שני אני כל כולי עדיין מרגישה בגדר אחרי לידה...

כשההנקה זורמת טוב והתינוק עולה יפה זה ממש מקל על התפקוד

וכשזה לא ככה זו התעסקות *בלתי נגמרת*

מכירה מניסיון ממש כידוע...

את מרגישה שיפור אחרי ההתרה?

לא נראה לי שאני מסוגלת לחצי ממה שאת עושה בנושא...

לצערי לא מרגישה שינוי מהותי אחרי ההתרה אבל יועצת ההנקה שהייתי אצלה (יועצת אחרת מהקודמת) אמרה שזה טוב באופן כללי שעשינו את זה, גם אם חוסר העלייה במשקל קשור יותר לשבוע המוקדם יחסית ולגוף החלש שלה...

באיזה שבוע היא נולדה?

זה לגמרי קשור

היא תתחזק

ככל שהיא תהיה יותר על השד היא תבסס הנקה ותר טוב בעז"ה 

אפילו התייעצתי פה אם לא כדאי לאחר את הניתוח בשביל זה... (למרות שהרופאה אמרה שלא כדאי)

בדיעבד צדקתי כנראה

ואלופה על הבישולים

טיגנתי טופו ובצל ואז הוספתי עדשים ירוקות ובישלתי עם קצת רסק עגבניות, מלח, פפריקה, צ'ילי גרוס, קארי וזעתר.

כל פעם מחדש אני ממציאה משהו. (לא בהכרח יוצא טעים)

בטח ברשת תמצאי מתכונים טעימים (עם רטבים קנויים ופחות בריאים )

אבל בסוף יצאתי עם הילדים ועכשיו רובם ערים.

לפני שיצאנו הכנתי בצק לעוגת שמרים אז את זה חייבת לעשות היום בע"ה,  וגם גיהוץ כדי שיהיה להם חולצות לבנות למחר.

מעבר לזה מחר נשאר

לשטוף את הבית

להכין עוף ממולא

בשר

תפוחי אדמה

סלט תפוחי אדמה

סלט גזר

כרוב

חלות

חמין

בע"ה נעשה בשמחה לכבוד שבת

לשם שינוי לא עובדת בשישי אז מקווה שירוץ

ימי שישי אני משאירה לי מינימום עבודה כדי לא להיות בלחץ

ואם אחליט על הפרשת חלה אז כל היום אעשה הפרשת חלה וסלטים, וכל השאר בחמישי.

לקרוא את התוכנית שלך למחר רק מראה כמה את חרוצה !

גם חלות וגם שמרים

משקיענית 💪

יאללה בהצלחה

אבל לכתוב משימות אני אוהבת😊

אז הגזרת ההכנות

חלות

דג ברוטב, חוצוס ברוטב בלי דג

חמין

שווארמה

שניצל למחר לצהריים

סלטים

מטבוחה

חציל מטוגן

גזר מבושל כבר יש

סלט תפוא וביצים - יש

חוצמיזה סלטים חיים, כרוב וחסה משרה מראש עם סבון

יש לי מכונה להכניס ואחת לקפל

ולשטוף

אלופה 💪

תכיני משהו היום?

אכין את השניצל בפירורים

אכין קצפת לעוגה חלבית

ומטבוחה

כביסה כבר הכנסתי מכונה

אחתוך חצילים שיהיה מוכן לטיגון לבוקר

ומספיק להיום

בעזרת השם שאצליח

אני גם שלקתי את העגבניות

אבל כנראה רק מחר אקלף ואעמיד סיר

לרוטב לפסטה ששמתי במקפיא שיהיה לי בשלוף לאמצע השבוע..

אם אתחרט מחר יש עוד עגבניות😅

עשיתי חמין, אורז, שווארמה, שניצל, דג ברוטב, תבשיל חומוס

עוגת תפוזים אמאלה ואבאלה, תכף פחזניות יוצאות מהתנור, את הקצפת הכנתי רק היום ונשאר למלא כשיתקרר

סלט פלפלים, חצילים מטוגנים להיום ולהקפאה

2 מכונות נוספות מאחוריי+ הרים של כביסה

כנל מדיח אחד + עוד אחד בהיכון

נשאר לשטוף

ואולי לקפל כביסה, להתקלח, לערוך שולחן ופלטה וכו

לחם לא הכנתי כי היה מספיק במקפיא ב"ה

תודה ❤️

באמת מרגישה סופרוומן

לא הפרדתי את הביצים אבל, הקצפתי יחד חלמון וחלבון. צריך להקציף לפחות 7 דקות עד שזה הופך לקצב נפוח שנותן מרקם אוורירי

בפעם הבאה לדעתי כן אפריד

עוגת תפוזים מתכון מושלם - עדי מרום

יש מכונה שנכנסה למייבש

ואחת נוספת הופעלה

עוגה כושית בתנור

טיגנתי חציל

הולכת להכין קציצות

הכנתי מטבוחה וסלט קישואים

עוגה עם הילדים (מקווה שיצא אכיל כי די שחררתי)

מכונות כביסה בנוהל

שטפתי סלון מטבח

בעלי הכין את השאר (2 סלטי חצילים, אורז סלמון ועוף)

וחוץ מחמין וקצת סדר בגדול אנחנו מוכנים

יש סלט פלפלים

חציל על האש

חציל מטוגן

סלט ביצים

סיר קציצות ברוטב

ועוגה

מחר נמשיך בעז"ה

יש עוד הרבה עבודה...

שרק נהיה בריאים אמן

בהצלחה לכל נשות ישראל האלופות

חושבת שזה קופסאות כמו שיש לי, ממש אוהבת אותן.

הולכת לישון רק עכשיו אחרי שבזכות העוגת שמרים שהייתי חייבת לסיים הספקתי עוד דברים.

אז למחר נשאר רק

חמין

חלות (את הבצק כבר עשיתי)

למלא את העוף (מילוי כבר הכנתי)

תפוחי אדמה

עוגת גבינה פירורים

ולנקות את הבית כולו

ממש מקווה שזה יקרה לפני שהילדים חוזרים ואספיק לנוח צהריים 

בישלתי מלא כל הצהרים והערב על הרגלים פינקתי במלא סלטים

ועכשיו הקפיצו את בעלי

ונאבד לי כל התאבון

מחר אשמח לדירבונים איך להתמודד עם השחור ברצפה הערימות כביסה המקופלות שמחכות להגיע לארון והאלו שלא קופלו

והכלים בכיור...

אני לא גאוותנית..

ברגיל ההפך

אבל באמת פעם ראשונה שעושה ככה בהתרעה של רגע שבת לבד עם הילדים בלי להתארח אצל משפחות או משהו כזה

ובכללי תמיד ממש היה לי מאתגר שישי לבד איתם ועוד שעון חורף כי מרוץץץץ

וביחד איתו מגיעים עם לשון בחוץ

אז לזכור את כל המישמות שלו ..ולתמרן מקלחות שט'יפה ומטבח וכלים ובלגן וכו

היה קשוח לא נחתי שניה מהבוקר עד 9 בערב כשהם נרדמו

אבל ב''ה בסה''כ הם היו באופן מפתיע ממש מקסימים רוב הזמן

וגם ממש התאמצתי שיהיה שמח בסעודות ושרתי עם הגדולים ועברנו על הדפי קשר של כולם

וסה''כ עבר בסדר

חוץ מדפיקה בדלת בליל שבת שכמעט ופרחה נשמתי מבהלה

(אל תדפקו בדלתות בזמנים לא סטנדטיים למגוייסות הז מלחיץץץץ🫢)

וזה שהיו רגעים שאמרתי לעצמי זה לא אנושי שמישהו אחד מחזיק עליו את כל המפעל חיים הזה המבורך אבל המתיששששש

וסבבה הרפתקאה נחמדה שבת

אבל איך ממשיכים עכשיו עוד יום ועוד יום ועוד יום וכו ....??(אין צפי כלשהו)

אה והכי פינצ'ר

שבסוף סתם הוקפצו והמשימה נדחתה קצת אז גם האריך את הזמן וגם תכלס היה כאילו מיותר

אבל ככה זה צבא זה משתנה מהרגע להרגע

אמן רק שה' ישמור על כולם

כי אני לא מורגלת להתמודד עם הלבד יחד עם הפחד עליו(בלבנון)

פעם זה היה רק מבחוץ

טוב ניצלתי את הבמה לשתף

לא סיפרתי לאף אחד שהיתי לבד אז מנצלת את הבמה

שתדעי שחשבתי עלייך המון בשבת, נכנסת לי עמוק ללב

ועופי על עצמך נשמה!!! מגיע לך כל כך!!!!

ואמאלה על הדפיקה!!! וואי וואי סרט

ואמן שישמור על כולם ויתן כח לכולם ושתבןא כבר הגאולה!!

בהצלחה ממש

שיהיו עוד הרבה ימים מוצלחים כאלה עד שהוא יחזור

(וגם כשלא את מוזמנת לעוף על עצמך, מגיע לך)

היה אמור להשתחרר בחמישי.

ואז הודיע לי שנשאר לעוד 3 שבועות לפחות (במילואים מלפני ראש השנה).

מקווה שהעוגות לא יצאו מלוחות מהדמעות שלי..

אוף אוף אוף אוףףףף

אימאלה עכשיו בא לי לבא להביא לך קצת שוקולד להתנחם קצת..כי באמת ושם דבר לא מנחם בכזאת אכזבה

ועוד ברגע האחרון הז הכי שובר

בטח פינצ'ר לך את כל המוטיבציה

הסתובב אצלנו איזה וירוס , וכבר חשבתי לעשות שבת מינימלית, ואז מישהי שלחה לי הודעה שהיא מזכירה לי שהיא מגיעה לסעודה,

אז התחלתי בקטנה, רק הכנסתי תבנית דגים ורק תבנית עוף ואם כבר רק תבנית עוגה ורק ורק ורק...וב"ה אני פתאום רואה שיש במטבח סעודות שבת מלאות ואפילו תוספות לכבוד שבת ר"ח.

ואין לי מושג איך פתאום זה כך.

אז תןדה לך על ההזדמנות לעשות פרסום הנס ולהודות לה'.

ואני רואה עכשיו שכבר עשית שפע רב. אשרייך!!!

רפואה שלמה לכולם אצלך!

בהמשך שהגוף יתרגל כבר לא יהיה ככה אל תדאגי.

זה לא נחשב מינון גבוה הוא כבר גדול

אבל איך גיליתם רק עכשיו? מה היה בשנים קודמות?

הוא רגיל למשאפים בכללי?

הבן שלי מקבל מינון הרבה יותר גבוה (בן 3 עוד מעט) ואין לו תופעות כי הוא כל הזמן על זה 

לגבי השינה אני לא מכירה תופעת לוואי כזאת.

יודעות בערך תוך כמה זמן עוברות תופעות הלוואי?

וזה נכון שזה ממכר ושאחר כך אי אפשר להפסיק?

סטרואידים זה לא ממכר, אבל יש תופעות לוואי ידועות. לצערנו אם יש מחלה שדורשת טיפול לפעמים זה הטיפול היחיד המתאים והוא מציל חיים.

אם את חוששת אפשר לקבוע תור לרופא ריאות לילדים

איזה תופעות לוואי?

לא ראינו אצלה עצבנות במהלך השימוש במשאפים

ובטוחה שהרופא אמר לקח 2 לחיצות המכחול פעמיים ביום?

בעיקרון הכחול עד כמה שידוע לי הוא רק לזמן התקף..

לבת שלי היו התקפים חמורים שהיא הכחילה ונסענו איתה כמה פעמים למיון והכי הרבה אמרו לנו פעמיים לחיצה אחת מהכתום, ובזמן התקף פעם או פעמיים מהכחול

אולי זה מינון גבוה אם רק עכשיו התחילו לתת משאפים כי בדכ מתחילים עם 2 ליחצות מהכתום בלי הכחול/אפור.

אנחנו לקחנו תקופה ארוכה 4 לחיצות מהכתום ומהכחול יותר -בילד קטן יותר אז המינון לא חריג.

אבל- כן כדאי להתייעץ עם רופא ריאות טוב!! לא סתם רופא ריאות , לצערי יש לי ניסון מר עם רופאים סנדלרים...

גם אצלנו זה המינון שניתן כבר פעמיים

ובזמן התקף אפשר משאף כחול בלי הגבלה.

פעם אחת קיבלנו גם 3 פעמים ביום מינון כזה.

פשוט יש לו כל הזמן צפצופים מהריאות (בסטטוסקופ, לא בנשימה),

והמון דלקות ריאות חוזרות.

לגבי העצבנות בוודאי

לגבי השינה דווקא הרבה פעמים זה עושה הפרעות בשינה אבל בטח גם קשור לפחות בעקיפין

אבל אם הוא מקבל סטרואידים אז חד משמעית

זה משפיע מאד.

לא מכירה בשביל להציע תחליף, אבל זה תרופה חזקה ביותר

ילד בן 7 הוא עדיין קטן ושיקול הדעת שלו לא רחב במיוחד

הוא כנראה ראה בזה סוג של משחק

אין מה ממש לכעוס

הייתי אומרת בפשטות שאסור לסגור ילד אחר בחדר וכמובן שאסור לקשור אותו וזהו

להשגיח עליו שלא יעשה

וגם להמשיך לומר מה מותר ומה אסור

בסוף זה אמור לחלחל

ילד בן שנתיים צריך השגחה מפני בן 7

זה הגיוני לגמרי 

לא יודעת מה הייתי אומרת לו אבל הייתי דואגת שאם שניהם בבית תמיד אחד מהם יהיה בטווח ראיה של מישהו בוגר.

יודעת שזה קשה על גבול הלא ישים, אבל ילד שמסוגל לעשות דבר כזה יכול לעשות גם משהו מסכן חיים שהוא לא מבין שזו המשמעות, ונראה לי שההשגחה פה מהותית.

סליחה אם אני מלחיצה

ואגב לדעתי ההתנהגות הזאת לא הכי תקינה לגיל. חוץ מההצקות לקטן הוא מתנהג בסדר? וההצקות הן ברמה הזאת? 

ודווקא עם דברים מסוכנים הוא ממש נזהר

כנראה שכאן הוא לא הבין את המשמעות של מה שהוא עושה 

אני חושבת שצריך להזהר לא להכניס כאלה רעיונות לראש של עצמינו

חברה אמרה לי שהיא לא הולכת לשירותים כשהיא לבד עם הילדים

וואלה לא נשמע לי תקין בעליל.

אמא היא גם בן אדם עם צרכים.

גם לי יש ילד שובב מאד מאד מאד

והוא קטן ולא מבין סכנה

ועדיין יותר הייתי חושבת איך למנוע מצבי סכנה לא עי השגחה מתמדת שלי

(אלא אם כן השגרה אצלכם זה ש2 ההורים בבית, ואפילו אז)

יש לי ילד בן 6. גם בת השלוש וחצי שלי מבינה מה הכוונה מסוכן

אז הייתי מסבירה שלקשור זה מסוכן.

מה שמסוכן הוא רק ברשות ובהשגחה של אמא. כמו לגזור, לחתוך, לקלף..

(אגב אצלינו יש מלא דברים מסוכנים באמת בגלל הקטן. גם מטריה זה מסוכן- כי בקלות משתחרר שם שפיץ דוקר. ועוד שלל דברים בסגנון. וגם גומיות קטנות זה מסוכן. ושקיות מכולת. ועוד ועוד.)

ואגב לשכב ככה 5 דקות ואפילו 10 זה לא כיף אבל לא מסוכן

ואני חושבת שיש פער בין לא ללכת חמש דקות לשירותים וכשאת יוצאת לוודא שאף אחד לא עשה משהו קיצוני לבין לתת להם להסתובב בבית חצי שעה-שעה ואז לגלות ילד כפות בחדר סגור.

וגם עם הפער, וואלה יש ילדים שאי אפשר ללכת איתם לשירותים. עם הגדול שלי ממש לא הבנתי למה אי אפשר להגיד לילד "שב פה רגע עם ספר אני תיכף חוזרת" בגיל שנה וחצי. וגם אני בזמנו חשבתי שהוא ילד ממש ממש שובב.

עם השניה שלי גיליתי מה זה שובב בקיצון (ואני אפילו לא יודעת אם באמת גיליתי איתה את הקיצון). בגיל גם יותר קטן וגם יותר גדול באמת פחדתי ללכת לשירותים, ולפעמים הרשיתי לעצמי ומצאתי אותה במצב מלחיץ. אז גם אם משהו נראה לא ישים, האלטרנטיבה היא לפעמים מחיר שאת לא רוצה לשלם  וכן יש מצבים וילדים שדורשים ממך למתוח את הגבול ואם צריך גם להביא בייביסיטר שתהיה איתך בבית.

השובב שלי הוא השלישי

וכן הוא מלמד אותי דברים שלא ידעתי..

על סיכונים וסכנות

ואנחנו ממגנים את הבית

אבל המחשבה שלי זה איך הבית יהיה בטיחותי ולא איך יהיה לי כל הזמן זוג עיניים עליו

אני באמת לא מתרחקת ממנו לחצי שעה.

בגדול שהילדים בבית אני איתם כל הזמן

אבל היא מדברת על ילד בן שבע! השובב שלי בן שנה וחצי ואכן אין שכל אין דאגות ויש צרות

(למשל, למדו בגן שאש חם ומסוכן0 אז הוא רוצה להכניס יד לאש לבדוק אם חם..)

בגיל 7 אמור להיות הבנה של סכנה.

ועם בן השש שלי, וגם בת השלוש וחצי- כן אני מצפה שדברים מסוכנים לא ייעשו.

דברים אסורים קורים מעת לעת.. 

פעם הם שחקו בשרוכים והכינו שרשראות וקשרו לצוואר

הסברתי שחוטים על גוף זה מסוכן

ואסור לקשור על יד על צוואר או על רגל.

וזה גם גרם לי להעלות את החוטים למקום לא נגיש לפעוט כי הוא לא מבין סכנות...

שימי לב שאמרה שעושה מה שאסור (סבבה לצערי גם שלי) אבל מה שמסוכן לא

לכן הדגשתי שאפשר להרחיב את מטריית הסכנות.

לא נרשמו נזקים לטווח הרחוק 😅

אחים עושים שטויות, לא הייתי הולכת ללא תואם גיל-אלא להבין מה קורה ביניהם, ולהעלים דברים מסוכנים.

(אקדח סיכות למשל, אני מכירה מישהו שהידק את אח שלו הקטן, והוא היה מעל גיל 7)

לא יודעת אם זה גרוע יותר או פחות אבל בעיניי זה מזעזע. וממש יכול להישאר עם ילד לכל החיים.

אני גם חושבת שזה מאד תלוי מה הגיל של הילד שעשו לו את זה, כמה הוא מבין שזה בצחוק (וגם כמה זה באמת בצחוק), ואיך הקשר בין שני הצדדים - אם מדובר באחים שהם חברים ברגיל זה יעבור הרבה יותר בקלות מאשר אם כמו שהפותחת תיארה שהילד הקטן כבר רגיל שהגדול מציק לו.

ולגבי הסיכות, זה שזה קרה חא הופך את זה לנורמטיבי.. נשמע ששם זה נגמר בסדר ואני שמחה בשבילו, אבל הידוק יכול להיגמר ממש רע. זה ממש ממש מסוכן

לכן אמרתי שצריך לדאוג שלא יהיו נגישים דברים מסוכנים ללא השגחה, כולל דברים כמו דלגית-שמעתי על אח שהחליט שאח שלו הקטן זה כלב וצריך להוציא אותו לטיול, בנס נגמר בטוב!

הקשר נורמטיבי בין אחים זה קשר שמציקים בו הרבה וגם משחקים ביחד.... וכשההפרש גדול-יותר מציקים😅

גם לילדים בני 7 אין יותר מדיי שיקול דעת...

יכול להיות שיש גם קושי אצל הילד, וצריך לדבר על הדברים, אבל גם לזכור שאחים מציקים ואין להם יותר מדיי שיקול דעת 

אבל בקשר נורמטיבי הם בגיל כזה כבר מבינים מה פוגע ומה לא.

גם אנחנו הלכנו מכות, אבל לעולם לא מכות כואבות. ואני מסכימה ששיקול הדעת מעורער אבל יש דברים שנראה לי צריכים להיות ברורים, לא מאליהם אלא כי ילדים נתקלים בסיטואציות ושומעים את התגובה של מבוגרים אליהם - ילדים מנסים להכנס לקופסאות/ארונות למשל, אז עד גיל 7 הם שומעים מספיק פעמים (בטח אם יש אחים קטנים) שזה מסוכן, וידעו שנגיד להכניס ילד למזוודה ולסגור זה דבר מסוכן, גם אם הם לא מבינים מה בדיוק הסכנה.

אותו דבר קשירה של ילד, בגפיים או בצוואר, נראה לי שעד גיל 7 ילד נתקל/מתנסה במספיק שטויות כדי לדעת שזה מסוכן ושזה משהו שלא ייעשה.

בחוויה שלי ההצקות הן יותר דווקא בין גילאים קרובים. אולי בגלל שזה מה שחוויתי זה מה שנראה לי נורמטיבי, לא יודעת.. כשאני קואה הצקות בהפרשי גיל גדולים זה נראה לי סימן לדינמיקה לא בריאה בכללי ולבעיה שמסתתרת תחת מעטה תמים ולא להצקות נורמליות

המכות שילדים הולכים הרבה פעמים כואבות

לא בהכרח שבגיל 7 יודעים שקשירה היא פגיעה

יש מלא הצקות בהפרשי גילאים כמו שיש חברויות בהפרש גילאים

אישית אני מצפה מילד בן 7 להבין על דברים ספציפיים שהם פוגעים, אבל אולי במקרה קיצון באמת יש ילד שהגיע לגיל 7 בלי לשמוע מעולם שזה מסוכן  ואז הייתי בודקת טוב טוב מה גרם לו בגיל 7 להחליט לראשונה בחייו לקשור מישהו .

ילדים הולכים מכות כואבות. אמרתי שאצלנו בבית דאגנו לא להכאיב כשזה היה הצקות סתם. זה היה דוגמא לזה שאם ילד יודע שמשהו פוגע הוא *אמור* לדעת לא לעשות אותו

ברור שיש הצקות בהפרשי גילאים. הנקודה שלי היתה שהצקות כאלה, ברמה מסויימת ובטח אם הן סדרתיות, *לדעתי* מעידות על דינמיקה בעייתית

זה נשמע מזעזע אבל הוא לא רואה את זה כמו שאת רואה.

הייתי מסבירה שלא תקין ובו זמנית מפקחת קצת יותר, כמה שאפשר כמובן. 

נשמע לי שזה משהו שהוא שמע או ראה - מספיק שראה תמונה שמתארת את הגולים לבבל, וכבר הראש שלו חשב איך להמחיש את זה במציאות... ומי יותר טוב בשביל המחשה מאשר האח הקטן וחסר האונים?

בכל אופן, אמרת לו נכון, שזה משהו שגויים רשעים עושים, ולא אחים שאוהבים זה את זה.

נראה לי שבשיחה איתו תדגישי יותר את האהבה והאחווה שביניהם, וגם תנסי לנתב אותו שיסביר לך מה קורה לו לאחרונה, למה הוא מציק הרבה לאח הקטן. נשמע לי שבזה טמון הפתח לשיפור המצב, כך שלא יישנה מקרה כזה.

ואם את רואה שהוא לא מבין כשמסבירים לו דברים כגון אלה, אולי כדאי לבדוק לעומק אם ההתנהגות שלו תואמת גיל או לא...

ובינתיים כמובן כמה שאפשר להשגיח ולהגן על הקטן. (ומי כמוני יודעת כמה זה קשה, מאוד קשה......)

אבל מה שעושים, מסבירים שזה אסור. ואם חלילה *זה חוזר* הייתי משתפת את הפסיכולוגית של הבית ספר... פעם אחת זה מעשה שטות... פעם שניה זה כנראה חיקוי וצריך להתערב יותר... נראה לי לפחות

אני חושבת שחשוב להסביר לו למה זה לא בסדר, חוץ מלהגיד לו שזה לא בסדר

לנסות לחשוב איתו ביחד מה אחיו הקטן הרגיש כשהוא היה סגור בחדר לבד ולא יכל לזוז 

בעזרת ה' אדבר איתו על זה שוב ביישוב הדעת.

כמובן שעכשיו אני רגועה יותר ויכולה לחשוב על זה בצורה יותר שקולה

שמנה אחת לא מספיקה, ואז ממליצים לתת שני לילות ברצף.

כמובן אני לא גורם רפואי

אבל זה מה שנאמר לנו

או שאפשר לתת על דעת עצמי עוד מנה?

אני נותנת חופשי עוד מנה

אבל לא לוקחת כאן אחריות

הרופאה השנייה שלנו אומרת מנהגים אחת ואז אחרי שבועיים עוד מנה

זה פשוט הבדלים בין רופאים

יש כאלה שנותנים טיפול משפחתי ויש כאלה שרק למי שסובל...

אתמול בלילה הייתה לי תחושה ממש מציקה בפי הטבעת, אז הרהרתי שאולי נדבקתי, אבל איך אפשר לדעת על עצמי?

אם ממש רואים את התולעים, ההמלצה היא לתת טיפול לכל המשפחה, בגלל שזה באמת מאוד מדבק. אבל בשביל זה באמת תצטרכי לבקש מהרופא

ולהחליף מצעים ומגבות, לכבס הכל ב60 מעלות.

הוא לא בגישה של לתת לכולם כי לאחד יש (סה"כ הגיוני, השני עדיין עם טיטול אז נראה לי פחות מדבק ככה ואנחנו מבוגרים אז גם פחות יש לנו ממי להידבק והילד בטח נדבק בגן)

אולי לאור העובדה שמציק לי אז כן כדאי שגם אני אקח, צריכה לבדוק אם מותר בהריון והנקה...

נכון

נגיד באתר של כללית, כתוב שמחודש רביעי היא נחשבת בטוחה לשימוש

בחודשים לפני כן, פשוט אין מספיק מחקרים אז צריך להתייעץ עם רופא לפני שימוש.

זו תרופה שיש לה שם רע משום מה, אבל מכמה רופאים ששאלתי, היא דווקא נחשבת בטוחה לשימוש. (ושוב, לא לוקחת אחריות על התשובות שלי בפורום, רק משתפת מידע)

את מדברת עלייך או על ילד קטן?

אני לוקחת משככי כאבים, אבל בשביל הכאב, לא בשביל החום.

ותלוי גם כמה החום גבוה. 38.5 לא דומה ל40.5

בכללי הגוף צריך מנוחה. תקשיבי לגוף. אם את עייפה תלכי לנוח. אל תאכלי אם את לא רעבה (הרבה פעמים מערכת העיכול קצת מכבה את עצמה כדי שהגוף יתמקד במערכת החיסון)

גם אם את אוכלת - דברים קלילים. מרק, שייק, דברים כאלה. אני הייתי תמיד גם שותה תה.

תנסי כמה שיותר לנוח גם נפשית. עזבי אותך מהמיילים שצריך לענות להם וכו. תהיי במיטה תקראי ספר. כשתהיי עייפה תישני. כזה…

ונראה לי שהגוף מספיק חכם בשביל להעיר אותנו בעת מצוקה. לא מבטיחה. אבל כך נראה לי. 

ותודה על התשובה המפורטת קראתי כל מילה וזה באמת מה שאני עושה עם עצמי כשאני לא מרגישה טוב

בדיוק בגלל מה שכתבת למטה שזה מפחיד לתת לחום לעלות בלי להיות בבקרה.

אם לא, תביאי אותם אלייך למיטה

וגם

אני נותנת נורופן/אקמולי אם החום מעל 39

או אם החום נמוך יותר אבל הילד סובל

לא ממהרת לתת אבל גם לא נמנעת מלתת לילד כי גם לאפשר לגוף מנוחה ולא מלחמה מאפשר החלמה טובה יותר.

זו גם ההמלצה שאני מכירה

בלילה בפרט אצל תינוקות כן לתת כי את לא במעקב.

הבן שלי מתנגד לתרופות, אז לא רבה איתו אם זה לא חיוני (אנטיביוטיקה נניח)

אבל הוא כבר גדול יחסית, בלילה מעיר אותי אם לא מרגיש טוב.

בגיל קטן יותר נתתי לפני השינה

הסברתי שבלילה חייבים.

מלבישה בגדים קלים.

לא מכסה בשמיכות.

בלילה לרוב אעדיף לתת. ואם לא אתן זה כבר שאראה שחיונית ובסוף חולי וכבר לא מעלה חום גבוה.

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.

הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

על פי המלצה של רופא שיניים מצוין שאני סומכת עליו.

הלכתי לשם פרטי, עלה לא מעט, אבל הרופא שיניים ששלח אותי לשם אמר שהמחירים שם יחסית זולים ביחס לפרטי.

יכולה לתת מספר בפרטי.

גם שן שגדלה לרוחב והייתה קרובה מאוד לעצב והייתי סופר מרוצה.

מה שכן המחיר…

https://www.google.com/search?q=jerusalem+oral+surgery&rlz=1C9BKJA_enIL1144IL1144&oq=jerusalem+oral+&hl=he&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8#ebo=0

זו שן עליונה, והיא לגמרי בחוץ אז מקווה שזה יעבור בטוב 🙏

לא אכפת לי לקחת משככי כאבים, אני פשוט זוכרת את עצמי אחרי פעם אחרת שעקרתי שהגעתי הביתה וישנתי שעות. אבל אני לא זוכרת איך הרגשתי בימים שאחרי 🙃

מתארגנת על אוכל רך וקר בעזרת ה'.

חוששת איך אסתדר עם הילדים... לא להרים בן שנתיים וחצי זה קצת קשוח 

לא לדבר ולא לצעוק עוד יותר קשוח עם ילדים בחופש 😆

וואי וואי חייתי שבוע על אוכל של תינוקות בגדול חחח

אבל זאת היתה עקירה כירורגית של 2 שיניים כלואות… גם בשני צדדים

מבחינת הכאב, אחרי 3 ימים אם שמרת שלא יזדהם, אמור להיות בסדר, בטח אם את עם משככי כאבים. 

ממה שהבנתי עקירה של שן כלואה זו החלמה קשה יותר.

ובשני צדדים, זה באמת חוסר יכולת לאכול...

הרופא רצה להוציא לי 2, אבל כרגע רק אחת מציקה אז העדפתי לעשות צד אחד כדי שתהיה לי אפשרות לאכול בצד השני

אין סיכוי שהייתי חוזרת לשם חחחחחח

אז כבר עשיתי כל מה שצריך

כמה אפשרי לקחת אקמול ולהסתדר ?

בעל במילואים וכו..