זו הייתה הנחיית הרופא?

אני לא שמעתי על אישה בהריון שאומרים לה לא להתחסן לשעלת. זה ממש מסוכן לעובר..

ממש ממש מוזר .

והבנתי שיש עכשיו התפרצות של שעלת אז חשוב להתחסן.

לנו הקדימו את התור לגיל חודש וחצי במקום חודשיים בגלל זה 

וד"א, אני נדבקתי בהריון מתלמידה שחלתה בשעלת, גם לאדם מבוגר זה מחלה לא נעימה בכלל, אבל לא מסוכנת.

לתינוק זה יכול להגיע במהירות לסכנת חיים.

בסיפור הנ"ל זה היה אשפוז ארוך בטיפול נמרץ, החייאות, אנטיביוטיקה אגרסיבית וכו'

אני לא יודעת על רקע מה ההריון בסיכון אצלך, אבל אצלי כשהייתי בסיכון, הרופא עוד יותר הסביר למה זה כ"כ חשוב ונחרץ.

ממש מעניין שככה הורו לך, אף פעם לא שמעתי הוראה כזו שלא להתחסן.

קשה לי להאמין שהחיסון הזה זה מה שאולי יעורר שוב מצב המטומה. הייתי מתייעצת עם רופא נוסף. אלא אם ראומטולוג אמר לך לא התחסן, אז לא הייתי מתעסקת עם זה.

בסוף יש פה מערך סיכונים לנהל ורופא רואה את התמונה המלאה.

לכן אם תשובה/ הנחייה של רופא לא יושבת לך טוב, כדאי להתייעץ עם רופא בכיר יותר.

שלא מתחסנות לזה מבחירה

ושיש בזה הגיון

התגובות פה מציגות את זה כאילו זה הצלה וודאית ממות...

זה לא ככה.

ובכל אופן אם יש רופא ששכלל את כל הנתונים והחליטככה, אז למה לא לסמןך עליו??

בדבר כזה הייתי שומעת חוות דעת נוספת של מומחה, זה דברים שלא לוקחים בהם סיכון.

על סמך מה את כותבת את זה?

זאת אמירה מאוד קשה.  

לא שאני ממליצה או לא ממליצה רק שלא הייתי אומרת את זה, אלא אם כן יש לך משהו לבסס את הטענה? 

המשפט שהיא כתבה הוא:

היעדר חיסון הוא סיכוי מאד סביר למוות אם נדבקים במחלה חס וחלילה.

נכון שאם לא נדבקים אז הכל בסדר.

אבל זו כן מחלה שמסתובבת, אי אפשר להיות בטוחים שהתינוק לא יידבק.

וזה בהחלט מסכן חיים לתינוק קטן.

שמעתי ממישהי שמכירה מקרוב תינוק קטן שנדבק (ואמא שלו לא התחתנה), והיה תקופה בטיפול נמרץ. בסוף ב"ה הוא יצא מזה, אבל זה ממש לא היה ברור מאליו.

הוא לא נכון.

אם למשל תיכנסי לערך של שעלת באתר של מכבי וכללית הם כותבים שאצל תינוקות אם נדבקים הסכנה היא 50%

כן, מדובר במחלה קשה לתינוקות ולקשישים אבל לא להפחיד ולרשום דבר כזה.  לי אישית, זה היה מאוד קשה לקריאה 

׳1% מהילדים בני פחות משנה שנדבקים במחלה מתים כתוצאה ממנה. בין 2005 ל־2015 נפטרו בישראל משעלת 14 תינוקות. אף אחד מהם לא חוסן נגד שעלת.׳

לא נשמע סיכוי סביר אלא סיכוי קטן מאד, עדין משמעותי גם אם לא מתים, אבל אם מתייחסים לסיכון מוות כדאי לדייק.

שעלת: התסמינים, הסכנות והטיפול | שירותי בריאות כללית

שאני אקרא לזה מצב קשה. לא קל להורים ולא לתינוק.

מה שכתבת. @oo מחדד עוד יותר את הסכנה למוות, לא עלינו ולא על אף אחד מישראל .

ולא סיכוי מאוד סביר, שזה באמת ניסוח יותר קיצוני ויותר מלחיץ.

ועדיין, סיכון של 1% למוות ממש לא נחשב לסיכון נמוך ברמה רפואית.

שהסיבה לחיסון היא לאו דווקא תמותה אלא מחלה קשה וממושכת

תינוק יכול להיות מאושפז במצב קשה כמה חודשים, זה מאד קשה עבורו ועבור ההורים וזה מעמיס קשות על בתי החולים שצריכים להחזיק באשפוז בבידוד כמה חודשים תינוק במצב קשה.

אבל בהיגיון שלי 1 ל-100 זה בהחלט לא מעט.

תחשבי כמה תינוקות נולדים בשנה (לפי גוגל כמעט 180,000).  אם לא היה חיסון והמחלה היתה מגיעה נגיד ל10% מהתינוקות (לא יודעת מה ריאלי - בעיני הגיוני שאפילו יותר) - אז מדובר על כ18,000 תינוקות חולים, מתוכם כ-9,000 מאושפזים, ומתוכם כ-180 שנפטרים כל שנה. זה ממש לא מבוטל.

ברור שבמצב שלנו היום, שרוב התינוקות כן מחוסנים, ועד גיל חודשיים אפשר יחסית למנוע חשיפה לסביבה ולכן הסיכון להידבק הוא לא מאוד גבוה (למרות שעדיין בהחלט קיים) - אז לתינוק שלא חוסן הסיכון למוות ח"ו הוא באמת די נמוך.

אבל לתינוק שכן נדבק זה בהחלט סכנה. ואני מסכימה איתך שהסיכון לאשפוז ממושך, שהוא בהחלט גבוה, זו סיבה מספיקה בשביל לחסן את כלל התינוקות וגם האמהות בהריון.

זה הרבה פחות מ 1%

אבל האמת שאני די מיציתי אז לא אמשיך .. 

1% זה הסיכון לתינוק שנדבק.

ב"ה היום רוב התינוקות לא נדבקים.

אם באמת הנתון של 1% הוא מדויק, זה אומר שבמשך 10 השנים האלו נדבקו כ-1,400 תינוקות.

לא נשמע לי מופרך, במציאות שרוב האמהות והתינוקות מתחסנים. אבל אני באמת לא יודעת יותר ממה שקראתי.

אבל פה כתוב שהחיבון הפחית את התחלואה ב-90%.

אז נשמע לי שאולי הוא לאמונע באופן מוחלט הדבקה, אבל כן מפחית משמעותית את הסיכון להידבק, וגם מקל על המחלה למי שכן נדבק. (אבל שוב - זו ההבנה שלי ממה שכתוב פה, לא מבינה בזה מעבר לזה).

חיסון נגד שעלת

"השפעת החיסון בישראל: החיסון נגד שעלת הוכנס לתוכנית חיסוני השגרה לתינוקות בשנת 1957, ומאז התחלואה פחתה ב-90%. למרות זאת, יש עדיין התפרצויות של המחלה בעיקר בקרב תינוקות שלא חוסנו."

לבן שלי יש אסתמה אז באופן כללי הוא חוטף מחלות ריאות על ימין ועל שמאל. אבל אני התחסנתי בהריון והוא התחסן בגיל חודשיים ולמרות זאת נדבק...

פשוט המחלה התבטאה בשיעולים בלילה שגרמו לו להתעורר ולהקיא מרוב שיעול, אבל במהלך היום היה רגיל לגמרי... ואחרי שטופל באזנין הוא כבר לא היה נחשב מדבק וזה היה ברמה שחוץ מהימים הראשונים שלחנו אותו למעון...

ממש לא ברמה מסכנת חיים, אבל כן נדבק 🤷

מקרה אחד של הדבקה לאחר החיסון לא מוכיח שהחיסון לא מפחית תחלואה.

זה כן מוכיח שהחיסון לא מונע הדבקה באופן מוחלט, ויש אפשרות להידבק גם לאחר החיסון.

אבל נשמע מהמקור שהבאתי שזה כן גם מפחית את התחלואה עצמה - ז"א מפחית את הסיכויים להידבק, ולא רק את חומרת המחלה לאחר ההדבקה. ככה לפחות אני מבינה.

ובכל מקרה -

את מה שכתבת לי על זה שחיסון לא מונע הדבקה, כתבת כתגובה למה שכתבתי לזו שטענה ש-14 תינוקות שנפטרו במשך 10 שנים נשמע הרבה פחות מ1% תמותה.

ואני עניתי לה שזה כי רוב התינוקות מחוסנים, וזה 1% מתוך 1,400, שלא נשמע לי מופרך.

ולמעשה, מול הטענה שלה זה לא באמת משנה מה כמות כלל התינוקות שחלו, ואם החיסון מנע לגמרי את ההדבקה. כי סיכון ל1% תמותה זה מתוך התינוקות שחלו ללא חיסון.

גם אם היתה יותר תחלואה כי תינוקות שחוסנו חלו בצורה קלה, זה לא משנה לטענה.

שהסתיימו גרוע ל"ע, היו של תינוקות שחלוו מיד אחרי הלידה. באזור גיל חודש, לא בגיל של כמה חודשים.

ואני לא בהריון אז אין מה להתנפל

אני לא אוהבת את הלחסן ברחם

לא אוהבת להתחפר שם

הילדים שלי כולם מחוסנים להכל..אז לא אמורים להדבק..

התינוק בחודשיים הראשונים רק צמוד אלי ורק בבית

ולכן לא מרגישה שזה קריטי להכניס לו חומרים כאלה ברחם

לא מתחברת לקונספט

משעתי ומכירה הכל

ועדיין עושה לפי הלב לשי

לא משכנעת מה לעשות

רק מאזנת את הדעות פה

ותוהה לעצמי למה אני מרגישה בכוננות ספיגה

אפילו שבאמת מחסנת בכללי רגיל

דווקא יותר קל לי איתו בקטע שאני מתחסנת וזה עובר לתינוק, כי לפחות את החומרים הרעילים של החיסון אני סופגת ולא תינוק קטן

אבל באמת

פחות משנה לי עובדות האמת

וגם עד שיהיה ךי רלוונטי...כרגע עוד לא דם

לעומת חיסון שנותנים לו את הכל ישר לגוף 😑

אבל אני לא יודעת אם אלומיניום וכאלה הם חודרי שליה בכלל...

אני לא אומרת שזה צריך להיות שיקול, אבל אותי זה קצת מעודד

אבל ראיתי שבשנה האחרונה יש התפרצות של שעלת, יש מצב שהייתי מתחסנת כי זו מחלה נוראית וראיתי ושמעתי תינוק חולה בשעלת באשפוז משתעל עד כדי חנק כל פעם.

לא נראה לי שחיסון אמור להשפיע על הריון גם אם הוא בסיכון (דעתי הלא מקצועית)

שבו התינוק לא היה חשוף כל יום על בסיס קבוע לאנשים

אבל פעם אחת האמא הלכה על התינוק לגן של הילד הבכור והיה שם ילד לא מחוסן, והתינוק נדבק מזה.

זה בדיוק ההפך מלא לחשוף

מספיקה פעם אחת כדי להדבק

אני לא יודעת בדיוק מה הסבירות והאמינות של זה לעומת הסיכון ההפוך

אבל הפותחת קיבלה חוות דעת מרופא שמכיר את התיק הרפואי והוא כנראה קצת יותר מכיר (מקווה. עצם זה שגורם רפואי ממליץ לא להתחסן זה מעודד וכנראה שיש סיבה הגיונית)

הנה מקור לדעה הפוכה

׳האם חיסון שעלת בהריון באמת בטוח?

חיסון נגד שעלת לאשה הרה ניתן בתרכיב משולב המכיל גם חיסון נגד טטנוס ודיפתריה ושמו Tdap.

החיסון הינו משולב היות ואין בעולם תרכיב חיסון המכיל חיסון נגד שעלת בלבד.

בהתאם למידע העולמי המפורסם על ידי ה-CDC והועדה המייעצת לחיסונים של ארגון הבריאות העולמי נבחנה הבטיחות והיעילות של חיסון שעלת לנשים הרות וקבעה באפריל 2014 שהחיסון הוא בטוח ויעיל הן לאם והן לתינוק בכל שלב בהריון ולא נצפו בעיות בטיחות בשימוש בחיסון.

החיסון נבדק ונמצא שאינו מעלה סיכון להאטה בגדילת עוברים ואינו מגביר סיכון לצירים מוקדמים או ללידה מוקדמת. גם התוספת המשולבת שיש בחיסון כנגד טטנוס ודיפתריה נחשבים כבר שנים רבות כבטוחים בנשים בהריון.

כמו כן, מחקרים הראו כי חיסונים נגד טטנוס ודיפתריה אינם גורמים למומים מולדים.׳

חיסון שעלת בהריון - מתי עושים ומה תופעות הלוואי - תינוק ישראלי

אפשר לבדוק אותם, אם כי הם אתר מספיק מכובד כדי לא לכתוב ציטוטים שגויים.

אם את לא בקיאה, מה הטעם לכתוב דעה שאולי היא לא נכונה?

אם אטרח לגגל מספיק אולי אמצא אבל בעיני זה לא חשוב לא ככה מקבלים החלטות בלי הבנה לעומק של העניין

ואני לא חושבת שמישהי פה בקיאה יותר מזה 😉 אני לא כותבת מה דעתי וגם אין לי דעה בעד או נגד

רק רוצה למתן את הנחרצות פה בנושא שהוא לא נחרץ 

אני בעד לראות את כל הצדדים, אבל לכתוב משהו הפוך מדעה שנבדקה, בלי להביא מקור (רופא שחושב ככה אינו מקור, אלא מידע נתונים/ מחקר) זה חסר טעם ולא מאזן אלא די תומך בדעה ההפוכה.

לכן המיקום שלה. אבל התגובה בכללי לא כוונה רק אליך או למה שכתבת כמובן

ואם בעיניך מה שכתבתי הוא חסר טעם את לא חיבת להגיב. אישית אני לא נפגעת מאמירות כאלה אבל זה ממש מדרדר את השיח בפורום וסתם חבל

האמת לא ממש קיבלתי תשובה

התגובות היו מאוד מלחיצות אבל אין לי מה לעשות איתן

הרופאה אמרה שבגלל שהיו מקרים של צירים מוקדמים/לידה מוקדמת בעקבות החיסון אז היא לא ממליצה שאתחסן ושאשמור על עצמי במקסימום, כי זה הריון בסיכון שצריך להמנע מלהכניס חומרים לגוף בהריון כזה ולא יודעים מה תהיה התגובה

שאלתי גם רב, והוא בלי קשר אמר שהוא תמיד ממליץ לא להתחסן בהריון אלא לחסן את הוולד בגיל חודשיים.

אז מבינה את הדאגה ואת המקרים שחוויתן, אבל להלחיץ אותי לא יעזור במצב שלי ורק יקשה עלי

ולכן ביקשתי ניסיון למי שהילד/ה שלה כן חלה ומה כן עזר, בתקווה שלא יהיה רלוונטי..

אם הוא חלילה יחלה בגיל כזה, זה אישפוז כמעט בוודאות, לא חושבת שיש דרך אלטרנטיבית להתמודד עם מחלה כזו בגיל כזה.

ועל כל חשד להדבקה לפנות מיד לרופא, ולא להסס להתאשפז במידה וזו ההמלצה הרפואית.

לפחות עד גיל חודשיים .  יש לי חברה שהבן שלה בן שבועיים נדבק בדלקת קרום המוח ואמרו להם שכנראה זה הגיע מאחד הילדים בבית

לשמור על היגיינה , לשטוף ידיים היטב לפני מגע עם התינוק.

פחות להוציא בחוץ וכמובן להלביש היטב במיוחד בחורף

ושיהיה בריאות איתנה לכולנו 

רב לא אמור לענות על שאלות בענייני רפואה בלבד.

מה זאת אומרת שהוא תמיד ממליץ? הוא רופא? הוא לוקח אחריות אם חלילה יקרה משהו?

כשתהיה לי שאלה בהלכה, התנגשות בין רפואה להלכה, אשאל רב.

משהו רפואי נטו- רק רופא.

כך לעניות דעתי

בכל נושא .

ככה למדתי משרשורים קודמים

גם לי זה העלה את הסעיף - עד שהתרגלתי שזה הדרך שלה.

זה צרם לי במיוחד כי הרב שלנו ממש מתנהל אחרת

כל שאלה שיש שם קצת קטע רפואי הוא מבקש שנתייעץ קודם כל עם רופא ולהגיע עם החוות דעת שלו (אם מדובר בשאלה של הלכה ורפואה שמתנגשים)

בקיצור, מבינה אותך..

רק מציינת לגבי הפותחת. 

לא שאני חושבת שלרב יש בזה עדיפות על פני כל אדם אחר בסוף זה עניין של שיקול דעת וניהול סיכונים

אבל מי שנוהגת להתיעץ עם רב על נושאים לא הלכתיים אז זה הגיוני להתייעץ גם על זה

גם אם התשובה הרפואית היא לא חד משמעית עדיין מחפשים תשובה רפואית ולא תשובה הלכתית אז לא ברור למה הפנייה היא לרב.

ויותר מכך, לדעתי זה חוסר אחראיות של רב ללא סמכות רפואית לתת מענה על שאלה כזו

בהנחה שהוא כן התעניין ובירר כמו שזה נשמע.

אישית לא שואלת רבנים בנושאים שהם לא הלכתיים אבל זה הגיוני בדיוק כמו להתיעץ עם חברות וכדו

והאמת שבנושא חיסונים ספציפית רוב הרופאים יודעים כל כך מעט שמחקר עצמאי עשוי להניב שיקול דעת אפילו יותר אחראי אבל בואי לא נפתח לה פה שרשורפלצת 😉

בצדק...כי לפי מה שאנו יודעים היום מהרפואה שעלת זו מחלה מאד קשה..

לי גם מרגיש שלקחת את דברי אותה רופאה כאבסולוטים (אלא גם כן התייעצת עם עוד גורמי רפואה ולא ציינת). בהתחלה ניסחת את זה שאסור לך להתחסן" ואחר כך רשמת שהרופאה "לא ממליצה להתחסן". אל תשכחי שזו עדיין דעת יחיד. בדברים כאלה מתייעצים עם כמה גורמי רפואה ורצוי אפילו מומחים ולא סתם רופא בקופה..(קל וחומר שלא רב ללא שום ידע ברפואה, הרי זה לא שאלה הלכתית).

אני לא רופאה אבל אני יכולה להגיד לך שכל ההריונות שלי מוגדרים כהריונות בסיכון ואני קבוע מטופלת במרפאה פרטית של גינקולוג מומחה מנהל מחלקה והוא אמר לי שאין שום חשש מקבלת החיסון הזה בהריון ושזה מאסט..

ממליצה להתייעץ עם רופא בכיר

אולי הרופאה שלך בכללי פחות מתחברת לחיסונים

כך או כך בעזרת השם יהיה בסדר 

יש הנחיה להתחסן לשעלת כמה שיותר קרוב ללידה ולהניק. הנוגדנים עוברים גם בהנקה. מי שלא התחסנה בהריון אפשר להתחסן עד שהתינוק בן 3 חודשים.

חוץ מזה, לא להתקרב עם התינוק למקומות הומי אדם, קשישים, תינוקות אחרים עד שהוא מחוסן בעצמו. במיוחד אם יש באזור שלכם התפרצות.

ודבר שמבחינתי הכי חשוב- לא להשאיר בסוד. להגיד לכל מי שבסביבה שלכם שהתינוק לא מחוסן ואם יש אפילו ספק שיש שעלת (במבוגרים יכול להיות רק שיעול מעצבן בלי שום תסמין אחר) אז שלא יתקרבו לתינוק.

אני יודעת שנשמע קיצוני, אני מכירה תינוקות שחלו בצורה קשה, זה הדברים שהייתי ממליצה עליהם גם למטופלים שלי אבל כמובן שחשוב לזכור יחד עם כל זה שהסיכוי להידבק הוא נמוך בגלל שרוב האוכלוסייה מחוסנת אז בלי פאניקה, רק השתדלות שלנו ותפילה🙏

שיהיה בקלות בע''ה ובידיים מלאות!

אז ההגיון אומר להמנע במקסימום מחשיפה של התינוק למקורות הדבקה (בני אדם...) ככל הניתן עד לחיסון הראשון שלו.

ככל הזכור לי- שעלת אפשר לקבל גם בחודש ממש מתקדם שכבר פחות בעיה ללדת בו (גם אם אחוז ההגנה יורד זה עדיף על כלום)

אז הייצי מבררת את הכיוון הזה

עד מתי אפשר להתחסן

וממתי זה מקובל על הרופא

לשמור על התינוק מהדבקה

לא דומה תינוק בכור ואמא עם משמעת- שלא אכפת לה להיות בבית 5 שבועות

תינוק לאחים בגן או נגיד אם ידוע על אירוע שתהיט חייבים ללכת

גם לסביבת המגורים יש השפעה

יש קהילות שחיסון העדר פרוץ יותר

ולפי זה מחליטה מה נכון לי ואיפה יש פחות סיכון.

ועוד מילה לגבי סטטיסטיקה וסיכונים.

פעם מישהי חכמה אמרה לי את זה לגבי בדיקות סטטיסטיות בהריון.

לפני מעשה- אנחנו מדברים בסטטיסטיקות

יש x סיכון להידבק ואחכ x סיכוי להחלים וכו וכו

אבל כשאתה נופל על הצד הרע של הסטטיסטיקה- זה כבר לא משנה

יש 100% חולי

100% התמודדות

100% כאב

לי זה עזר לקבל החלטה

מבינה שזה נושא רגיש מאוד

ובכללי היו הרבה מחלוקות על עצם השאלה שלי אז מחילה שככה זה יתגלגל

בעזרת ה' שנזכה תמיד להגיע להחלטות הכי נכונות לטובת ילדינו ובריאותם ושה' תמיד יסיר מאיתנו את הספקות

כי אין שמחה כהתרת הספקות..

הרופאה אמרה לה לא להתחסן

כולן אומרות לבדוק דעה שניה

אם הייתה אומרת לה להתחסן לא היו אומרים לה לבדוק דעה שניה..

מכירה תינוק שחלה בגיל חמישה חודשים ולא אושפז והכל בסדר אתו היום.

(ואני לא מתחסנת. חושבת כמה פעמים אם לקחת אקמול בהיריון, אז חיסון?!)

בהצלחה לכולן ורק בריאות

נתנה לה חורגת מההנחיות הרפואיות המקובלות, ויש כאן נשים שחוו הריונות בסיכון והמטומות וכן יעצו להן להתחסן.

לצורך העניין, אם מישהי תגיד שאמרו לה לחסן את הילדים בפוליו מוחלש למרות שיש לה מדוכאי חיסון בבית, יגידו לה לבקש חוות דעת נוספת כדי *לא* לחסן, כי זה חורג מההמלצות הרפואיות המקובלות.

זה לא בגלל שכולן כאן שותפות לאיזו מזימה סודית לחסן את כולן נגד רצונן או משהו...

לגבי התינוק בן חמישה חודשים שחלה והבריא ללא אשפוז ב"ה, לא הבנתי מה זה בא לומר. כמובן שיש כאלה תינוקות, והרבה. אף אחת כאן לא טענה שהידבקות של לא מחוסנים בשעלת שווה למחלה קשה ואשפוז ב 100% מהמקרים... 

לתינוק (אפילו להיפך- מחקרים רבים מעידים על קשר בין נטילת אקמול בהריון לאוטיזם ובעיות קשב וריכוז)

כשאת לא מתחסנת זה כן עלול להוות סיכון לתינוק, ולכן הייתי פחות מקישה בין לא לוקחת אקמול לבין לא מתחסנת.

גם התחסן בחיסוני שגרה לפי גיל.

הבן שלי עם אסתמה והייתה אצלנו באזור התפרצות.

היה קשוח, שלושה שבועות לא קלים עם שיעולים מאוד קשים, קיבל טיפול תרופתי עם אזנין וזהו בגדול... אין מה לעשות כ"כ ממה שהבנתי חוץ מלחכות שיעבור.

אצלנו רוב הזמן היה בלי חום, ובמהלך היום היה בסדר גמור, ברמה שהלך למסגרת אחרי האזנין כי אז הוא כבר לא מדבק. הלילות היו קשים... אבל עבר ב"ה.

זו החוויה שלנו, אבל אני והוא התחסנו, אז אולי זה השפיע שקיבל את זה קל יחסית 

תודה רבה, וב"ה שזה מאחוריכם

למי שלא מתחסן, בדכ מי שנדבק ללא חיסון בגילאים האלו מגיע לאישפוז... ממש לא הולך למעון אחרי שלושה ימים כשהוא כבר לא מדבק בזכות האזנין והחום ירד.

אני לא רופאה, אז לא יודעת מה לומר לך... בכל מקרה יש חיסון לילד עצמו בגיל חודשיים, אז נשמע שרוב הסיכון זה בחודשיים הראשונים.

כשהייתי בת 11. אחי היה בן חודשיים ונדבק ממני (היה ממש מעט לפני החיסון של גיל חודשיים) ואושפז לשבועיים אם אני זוכרת נכון (וחשבו שיקח יותר זמן, הכינו אותנו לחודש.. ואז ב"ה היה שיפור והשתחרר).

נאמר לנו שהחיסון מונע הידבקות ב-80% ולכן חסינות עדר חשובה. יכול להיות שמי שחוסן מקבל יותר בקלות, לא יודעת.

אגב בהריון שאלתי את הרופאה אם יש משמעות שאתחסן כשאנחנו יודעים שהחיסונים לא השפיעו עלי... אמרה לי שכן.

אז אם זה מעודד אותך- כן, גם מחוסנים עלולים להידבק.

חולה בשעלת, לבין תינוק בן שבועיים/חודש/חודשיים

כל מקרי התחלואה שהסתיימו באסון ל"ע היו אצל תינוקות שרק נולדו....

ילדתי הריון ראשון בשבוע מ א ו ד מוקדם. הריון שני היו לי צירים מוקדמים שוב, דחיתי את החיסון לשבוע 32 מסיבה זו בדיוק שחששתי שתהיה עוד לידה מוקדמת. התחסנתי עם דימומים וצירים כשאני מאושפזת במחלקת הריון בסיכון.

אני יודעת שלא זה מה ששאלת, כי התינוק שלי לא חלה בשעלת (בלי לפתוח פה). אבל תדעי לך שהרופאה שלך נתנה לך המלצה מאוד בעייתית אתית. לא נמצא קשר בין חיסון שעלת לבין לידה מוקדמת, וזה חיסון שניתן כבר שנים רבות במדינה שיש בה מעקב הדוק ומפוקח על כל הלידות (ישראל כמובן). מבחינה רפואית אין שום הוכחה שיש איזשהו קשר בין השניים. היא ערבבה כאן בין הדעות האישיות שלה לבין ההמלצה המקצועית שלה, ובעיקרון אסור לה מבחינה אתית לעשות את זה. יכולה להגיד לך שלמרות שילדתי בעבר בשבוע 25 (!) ולמרות שהייתי עם צירים סדירים כל שלוש דקות בעת מתן החיסון - החיסון לא גרם אצלי ללידה ולא הייתה לו שום השפעה, ילדתי ב"ה במועד.

הרופאה יותר חשופה למקרים אז היא יודעת כנראה יותר וכמה זה נפוץ שזה משפיע..

ושמעתי מקרה או שניים שהחיסון גרם לצירים תוך 24 שעות..

ולגבי החיסון- הוא ניתן שנים רבות, אבל בהריון התחילו לתת רק בעשור האחרון

וזה נחשב שבוע מתקדם ולא פגות מאד מוקדמת.

אז גם אם הקשר בין החיסון לצירים מוקדמים הוא מבוסס מחקרית, נשמע לי יותר הגיוני שעדיף עובר שייוולד בשבוע כזה מאשר עובר שלא מחוסן לשעלת. הרפואה היום מפותחת ויודעת להתמודד ב"ה עם לידות בשבוע כזה(עובדה שיש אפילו נשים שביודעין מילדים אותן מוקדם בשבועות כאלה) ובניגוד לכך חלילה הידבקות בשעלת אצל תינוק לא מחוסן זה יותר סכנת חיים מאשר עובר שנולד בשבוע 35

ולא חושבת שזו העמדה הרפואית

אם כן אז הרופאה היתה ממליצה להתחסן בשבוע 35.

מדהים שאם רופאה היתה אומרת לה לא לצום בכיפור כולן היו מבהירות לה שהיא חיבת להקשיב לה

וכן ההלכה הרבה פעמים תורה לא לצום אם יש חשש ללדת בשבוע 35

ואם רופאה מציעה סה"כ לא להתחסן כולן בטוחות שהן יותר חכמות מהרופאה ושהיא לא יודעת לעשות גוגל

(ממש לא דווקא את. כל התגובות הנחרצות כאן)

זה עניין רפואי

אין לכן מושג מה הנתונים שלה וגם לא סביר שהיא תחשוף כאן תיק רפואי

זה לא פחות הזוי מלפסוק הלכה בפורום

הגיוני להביא מידע אם אתם קיבלתם הנחיה אחרת,לספר חוויה אישית, אפילו להמליץ עם מי להתיעץ ואולי כדאי עוד חוות דעת

אבל בעדינות ובענווה

אני התחסנתי אבל התגובות פה נשמעות כאילו מי שלא מתחסנת הורגת את התינוק שלה ורופא או רב עם המלצה כזו הם אנשים חסרי אחריות

לא מדובר פה במתנגדי חיסונים

היא רופאה מתוך המערכת

אם היא אומרת שלא אז יש בזה הגיון מסוים

ולא צריך לערער הריונית הורמונלית עם כאלה הפחדות היא בנאדם אחראי שהולך לרופאים לא מתנגדת חיסונים שמקבלת החלטות על סמך הכוכבים 

זה שזה קרה אחרי חיסון לא מוכיח נסיבתיות. אבל בשורה התחתונה לא חשוב הצירים אלא האם באמת היתה לידה מוקדמת. והוכח שהחיסון לא גורם ללידה מוקדמת.

אפשר להתחסן עד שבוע 36 ועקרונית גם אחרי, זה לא שאסור, פשוט אם זה קרוב מידי ללידה לא יספיקו לעבור נוגדנים לעובר. אבל אם זה החשש שלך אז בהחלט אפשר גם בשבוע 37 או אחרי.

תודה על זה..

@דפנה06032000 תראי מה היא מציעה 

בתור אחת שילדה מוקדם אני יכולה לספר לך שזה פשוט קורה. אם הייתי במקרה עושה העמסת סוכר יום לפני הייתי נשבעת לך שזה קרה בגלל ההעמסת סוכר. אם זה היה קורה שבוע אחרי חיסון קורונה (אז בדיוק התחילו החיסונים) הייתי אומרת לנשים לא להתחסן לקורונה כי זה גרם אצלי ללידה מוקדמת. הרעיון שלי הוא שממקרה פה מקרה שם את לא יכולה לדעת, רק מסקירה של סטטיסטיקה רחבה - ושם לא מצאו קשר.

אגב, אני הייתי משוכנעת שזה קרה בגלל בדיקת סיסי שלייה. מומחים שהתייעצתי איתם אמרו לי מייד שאין קשר. כמובן שלא האמנתי להם, מבחינתי סיסיי שלייה גרם לי ללידה מוקדמת. כשזה קרה לי שוב בהריון הבא הבנתי שהם צדקו לגמרי, באמת הקשר לסיסיי שלייה היה מקרי לחלוטין ולא קשור באמת...

היא לא רואה את כל הנשים שקיבלו את החיסון ולא קרה להן כלום וההריון הסתיים במועד אלא רק את הסיבוכים.

אני חושבת שהייתי הולכת לחוות דעת נוספת אצל זיהומולוג שמבין בהריון בסיכון.

בהצלחה ובשורות טובות 

תודה רבה לכולן באמת.. גם למי שלא אהבה את הנושא ודאגה לעובר, וגם מי שהבינה אותי ואת הדילמה שלי והיה חשוב לה לחזק אותי.

באמת שלא התכוונתי שזה יעשה כזה רעש

ואני חוזרת שוב ואומרת שאני באמת מאחלת לכולנו שתמיד נדע לעשות את ההחלטות הכי טובות לילדים שלנו ולנו, עם יד אלוקים שתכוון כדי שלא יארע לנו שום רע חלילה.

רק אומרת, למרות שנשמע שהדיון נסגר חח

שלא התחסנתי

בכלל לא כזה הכרתי את החומרה של זה, זה היה כנראה דיי בתמימות

למרות שלא חושבת שאתחסן בעתיד בכל אופן.

אני חושבת שהסיכון קיים, צריך לקחת אותו בחשבון

ולגבי חיסונים, יש אנשים שזה מרתיע אותם ולא סומכים שזה בטוח ב100%

ויש אנשים שאין להם בעיה.

אני חושבת ששני הצדדים הם בסדר.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.