אשמח לשמוע את דעתכן! (מאנונימי כי יש כאן די הרבה פרטים, ולא רוצה שיזהו).
יש לנו ב"ה 3 ילדים, בן 5 עם ADHD וקושי רגשי, בת שנתיים וחצי עם קושי התפתחותי אחר, ותינוק בן 5 חוד (ואני בהארכת חלד).
מבחינתי רוב הזמן עם שלושתם הוא מאין הישרדות. היינו קצת בהדרכת הורים והיא באמת אמרה שחלק מהמטרות זה לגרום למשברים ודברים כאלה לחלוף מהר יותר, אבל עדין, כשיש משבר אחרי משבר אחרי משבר זה פשוט הופך להיות ארוווווך.
בעלי מבחינתי מרגיש שהוא עושה את המון (מסכימה איתו). הוא יוצא סביב 6 וחצי, אבל חוזר בדכ סביב 5. ועדין, ברוב הזמן הארגון של הילדים למסגרת, הפיזורים, האיסופים, ההיסטריה כשחוזרים הביתה זה עלי. בנוסף, פעם בשבוע עושה משמרת לילה.
עכשיו עומד על הפרק לימודים שמעניינים אותו. לא משהו חשוב במיוחד, כן משהו שהוא חושב עליו כבר שנים. זה "רק" כל יום חמישי, מ 4 עד 8 בשנתיים הקרובות.
ואני פשוט לא מרגישה שזה מתאים! ז"א נקודתית מדי פעם שיצא וכו אין בעיה (אני אגב מעולם לא יצאתי לבד בערב, אפילו אחהצ משתדלת מאוד עד כמה שאפשר לא להתעכב בעבודה. קרה פעמים בודדות בהחלט, ובתיאום מראש), אבל להסכים מראש להתחייב לכל יום חמישי ערב?
הוא מצידו "לא מבין את הבעיה", "את צריכה לדעת להסתדר איתם לבד" (אגב, הוא באמת יודע, בדכ 2 בוכים והוא עסוק עם אחד... זכותו במובן מסוים, ואני מנסה לא להתערב לו, אבל זה לא מצב שאני מסוגלת להכיל, כל הבכי הזה). הוא כאילו כן אמר שצריך לדבר ולחשוב על הלימודים, אבל נראה לי שהוא בהחלט מצפה שלא רק אסכים, אלא גם אתמוך ואשמח.
וסתם עוד פריקה, אני כמה ימים עם וירוס, כאב גרון וקצת חולשה, והנה הבית במצב - סלי כביסה מלאים, כיור מלא ובאמת באמת שאין יותר כלים להשתמש בהם, ופשוט אין אוכל בבית :O (וזה גם קשור לעניין, מרגישה שכל בלתם קטן מוציא אותנו ככ מאיזון, שלהכניס עוד ערב בשבוע למשחק העדין הזה, אין לי מושג איך נסתדר).
ועוד נב. עוד לא ברור מתי, ולאיזה אחוז משרה אני חוזרת, אבל מן הסתם גם זה משהו שאמור להיות בתכנון.
קיצור, יצא חצי פריקה, אבל באמת אשמח לדעתכן - אני היחידה שבמצב הזה ממש קשה לי לשחרר? ושוב, יהיו הזדמנויות נוספות לקורס הזה. זה קורס שנפתח בערך אחת לשנתיים....
ולמי שמשחררת, במיוחד בכיף, תלמדו אותי איך אתן עושות את זה!
