בא לי שניה לפרוק מרמור כזה קטנוני .עסק חדש

בעלי שוחרר ממילואים

חזר מוקדם מהעבודה פעם אחת כדי שאני אנוח

בסוף העיר אותי אחרי כלום זמן שינה כדי שהוא ינוח

ואז יוצא למנחה וערבית לשעה וחצי+ ואני עם הילדים


מחר נוסע לעוד יום מילואים אחרון


וכאילו מה ביקשתי

רק

קצת

איזון כלשהו לכיוון שלי


כשהוא בבית

הכל חייב להיות חצי חצי

כשהוא לא אז הגיוני שהכל עלי


מה ביקשתי

רק לפעמים

לקבל בחזרה שהכל יהיה עליו. ליום אחד.


הוא משוחרר כבר אבל עדיין גם בשגרה עמוס מאוד והוא בקושי פה

ותמיד זה ככה


אה ועוד משהו

הוא לא מצליח לתחזק את הבית כשהוא עם הילדים

הוא מאפשר להם לבלגן בלי סוף

לא מסדר

כשהוא איתם שעה וחצי נגיד בהרדמות הוא קורס מזה וזהו

כשהוא לא הזבל רוקנתי כל יום

עכשיו יש לי 3 שקיות מלאות

כיור מלא ים כביסות

כשהיתי לבד הכל תקתק

רק רציתי יומיים להרפות לפני שחוזרים למרוץ


למה אנחנו  אמורות להיות יכולות הכל

והם כל כך לא


הוא חמוד וטוב ועוזר וכו אבל התעייפתי

המון בעלים הם כאלה ...אמאל7עה

משו במוח הנשי יכול להיות מולטיטאסקינג וזה גבר לא יכול להיות. הוא לא בנוי לזה. אז אם הוא שומר על הילדים הוא לא גם יסדר את הבית. וגם יוציא את הזבל..חחחח

לקח לי זמן ללמוד את זה. והיום כשאני מבקשת ממנו להיות איתם אם אני צריכה לצאת ...או אפילו סתם ללכת לישון באמצע היום אני יודעת מראש שאתעורר לבלגן וכו. ואני כבר בסדר עם זה. אני מבינה שהוא ממש לא עושה בכוונה. וברגע שמשלימים אם העניין זה נהיה הרבה יותר קל

השאלה אם זה המח הגברילב אוהב

או שפשוט כשיש מישהו שיעשה את זה במקומך אתה מסיר אחריות... 

לא בדקתי את זה אז לא יודעת

 

אני נשואה מעל עשור++עסק חדש

מכירה את זה ממזמן


אבל פעם בעולם של פעם היה גם הגיון

שבו יש איזה שותפות בחיים הגיונית

ולא

סבבים של מילואים שבהם אני חד הורית לכולם


אז כן כשהוא חוזר ביום יומיים אחרי בא לי גם שזה יהיה נורמלי לצפות ממנו לאחריות מלאה במזנים שנמצא.

הוא חזר לעבוד אבל לפחות בזמן שפה שיתפקד קצת קצת כמו מה אשני תיםקדתי


ואגב הוא כן אחד שמסוגל בעקרון הוא יודע לתקתק אבל לרוב לא מוצא כח בפועל..לא יודעת להסביר

אני קוראת איתך וחןשבת כן ככה זה הרבה פעמיםים...
גם בעלי כזה. עכשיו לא מרגישה כך, אבל אני יןדעת שזה יכול נורא לעצבן ולהתיש להיות במקום הזה
גברים גברים..פרח חדש

אני כבר התייאשתי מלנסות לשנות את האיזון הזה

אוייי אחותי כל כךךךךךך ❤️מתלבטת13

בול אצלנו ככה....

אמאל'ה כמה עצבנות סחבתי על זה עד ששיחררתי...

הציפייה הזאת של ''עד עכשיו אני החזקתי הכל אז בוא בחייאת תחזיק אתה הכל עכשיו ותשחרר אותי''

אמאל'ה... איך היא התנפצה לי

הוא חזר עייף והיה באלי להרוג מישהו

כי עד שאתה בבית תן לי ללכת לנשום אויר וביי מה אתה הולך לישון?..

והיסורי מצפון איזה אישה לא מאפשרת אני.. תפנקי אותו עד שהוא בבית מול תן לי לנשום


מבינה אותך מממשששששששש


אז א להגיד לך שזה נורמלי

וב. זה קורה אצל מלא מלא מלא מלא זוגות (ככה שמעתי מחברות וזה הרגיע אותי הנירמול)

ג. בהתחלה זה היה לי מאד קשה ולאט לאט שחררתי את המקום הזה כי התבאסתי על עצמי שמתהאסת עליו וכו' וכו', כל הלופ.

הנחתי את הרצונות שלי: וואי מותק אני חייבת לנוח. ממש חייבת. יש מצב שתלך רק למנחה ותחזור, וערבית תצא בלילה?

וואי חיימשלי כיף שאתה בבית, תעשה לי טובה ותעיף מפה את הזבל

כאילו הנכחתי את מה שדחוף לי - והרגשתי שזה מאפס אותו, כאילו ''בטח בטח'' כזה.. הזכיר לי שהוא אוהב אותי ומעריך אותי ופשוט לא קלט את הסיטואציה עד הסוף

ומה שלא דחוף לי- תחזוק הבית נגיד- אישית יותר שחררתי


אבל כן היה לי חשוב לצאת ערב פעם אחת.. אז ממש הנכחתי את זה. וגם יציאה זוגית משותפת

ואת כל השאר אמרתי לעצמי יאללה נשחרר עכשיו חבל על העצבים...


ככה אצלי


חיבוק לך גיבורה

אני באמת חושבת שהמילואים הביאו איתם התמודדויות שלא שיערום אבותינו... ולא כל הטיפים לזוגיות עובדים עכשיו כי זו באמת מציאות מעל הטבע

ואני מזכירה לעצמי -אנחנו אוהבים, הוא אוהב אותי דואג לי ופשוט גם הוא מטורטר לגמרי

וזה יעבור והכל יהיה בסדר

ויהיו ימים של תכלת

❤️


שולחת לך חיבוק ושמחה שהוא משתחרר

אמן ויהיה נורמליזציה בקרוב

שוב חיבוק אחותי!! מצדיעה לך ❤️❤️❤️

תגובה אולי קצת מעצבנתפאף

קצת מהצד שלו, אם לא מתאים לך-דלגי

אני גם אשת מילואימניק, ובעלי ב''ה נמצא יחסית יותר בבית, וכל פעם אחרי כמה ימים שהוא לא נמצא ואני מצפה ממנו שיתגייס-כי כשהוא לא פה אני עושה לבד הכל, וכל פעם אני מתאכזבת שהוא בקושי עושה משהו, וכל פעם אני צריכה להזכר-זה לא שלו קל כשהוא לא נמצא.

כשהוא חוזר אני רוצה לישון לילה אחד נורמלי, אבל כשהוא לא נמצא-הוא ישן עוד פחות ממני. אני רוצה לנוח ושהוא יעסיק את הילד-אבל הוא חוזר עמוס רגשית ולא תמיד פנוי לגייס אליו את הסבלנות, אני רוצה שיתקתק דברים הבית-אבל הוא רוצה לנוח לפני שהוא נוסע שוב... ורק להנות מקצת בית...

וזה קשה, אבל אני משתדלת כן לראות את הדברים מהצד שלו ולהכיל אותו, ולממוא מישהי אחרת שקצת תכיל אותי...

זה נכון אבל זה לא המצב שלו..רק בכוננותעסק חדש

ישן אוכל צוחק עם החברה .

לא עבר קרבות ודברים קשים נפשית

להפך הוא פורח במילואים הכי שמח וחיוני  שם


אם היה בלחימה באמת זה שונה לגמרי


וגם מדברת על אחרי שחרור

לא באפטרים שזה גם קצת שונה כי זה כזה צפוף

ומעבר חד בין עולמות וכו


והאמת כבר עכשיו התגברתי

פשוט זה משהו שגם בשגרה העמוסה מבאס לפעמים שאין שיוויוניות אף פעם

אבל כן ככה זה החיים


לא רוצה ליפול לשם

ולכן כתבתי פה כדי להוציא ממני


עכשיו אחרי שהתאוששתי באמת מרגישה קצת יותר בטוב

והוא חמוד סה''כ אז בסדר

מציעה לא להשלים עם זה ולדבר על זהפתוחהמקורית

זה לא חייב להיות ככה,ולתחושות שלך יש מקום.

מעבר לזה, לבעל חשוב מאוד מאוד לשמח את אשתו.

 

 

האמת שהמילואים איתגרו את השוגיות שלנו כל כךעסק חדש

וטלטלו הכללל ועברנו מלאאא בשנה הזאת

וזה היה קשוח

החוקים של זוגיות ברגיל הז משהו אחד

וסביב מילואים- הכל מתשנה

אני לא יודעת להסביר

גם אני לא הבנתי למה ולכן היה לי קשה כל כך

אבל זאת העובדה..

זה מציאות כל כך לא נורמלית זוגית

שפשוט הכל בחיים עובד אחרת

המדדים למה אפשר ומה אי אפשר

למה אמור להיות ומה ההגיון אומר שאמור לקרות

או איך את מצפה שיגיב לפי שנות הכרות..ואיך בפועל..

והיתה לנו לפני זוגיות כל כך שלווה ורגועה ושמחה


עכשיו ב''ה עלינו על גל טוב

יש ממש שיפור


אז הכללי תתשפי זה חשוב

זה נכון

אבל נחכה עם זה כשהיציבות בחיים תחזור

כי זה סה''כ שולי ולא משהו מהותי

בכללי הוא משתדל להיות בסדר ועוזר

אז את מממש צודקת!!💖

אבל כרגע אני נוטה לא להתחפר בזה


כן אמרתי לו לרגע שקצת התבאסתי שהעיר אותי כי היה לי צורך ביום הפוגה קצת אחרי תקופת מאמץ ואחרי שגם מחר נוסע שוב

הוא הקשיב

לא הגיב מדי

אבל מקווה שזה כן נמשע איכשהו


לתת לתחושות מקום זה לא להתחפר. מבחינתי, לפחותהמקורית

זה אומר לשים דברים על השולחן ולהביע ולא לצבור בפנים


ובטוחה שזה שינה הרבה..

ואני מאמינה שעם הזמן תעלו שוב על הדרך המלך בעז"ה

❤️

כן..פשוט העניין הוא שבאמת החוקים השתנועסק חדש

ואנחנו לומדים משהו חדש..

בתפקידים ביננו בדינמיקה בהתנהלות


בעבר

כל קושי צריך לשתף ולדבר ..מהסיבה שאמרת


וזה באמת נכון


במילואים-

משתפת...ושתיקה..ואין באמת תגובה

ברגישות

לא בהתפרצות וכו

וסובלת ועוברת קשיים רגשיים קשים ואין אמפטיה באמת ואין תגובה כמו שתמיד היתה בעבר

ובלבול ובהלה מה קורה מה לא אכפת לו ממה אני מרגישה..

ואז משתפת גם בזה

ושוב זה לא עובד


והוא בהתמודדות שלו.ואני בשלי


בסוף הוא שיתף ..אבל ביקש גם לשנות דינמיקה זוגית בה לא כל קושי שלי נותן לו תפקיד במובן מסוים..

אני תפסתי וזגיות ככה הוא אחרת

וואלה החיים הרגילים לא חשפו את הפערים

בסוף בסוף הרגשתי שגם הוא משחרר ומקשיב לי ובאמת קרו דברים טובים והתקרבנו


ועדיין

אני לא פועלת כבר מהאוטמט של פעם של תמיד ישר לשתף בכל דבר קטן

אלא להתברר עם עצמי קודם ולברור

קיצר אני זהירה כי עוד לא בטוחה לגמרי במרחב ביננו


ניסיתי להסביר

אבל בעקרון אני חושבת כמוך

רק שזה לא עבד בפועל בשנה האחרונה


ובעלי אדם מקסים וטוב ובאמת זה כל כךך כל כך לא מה שהכרנו פעם ולכן גם השבר הגדול

זה באמת מובן מה שאת כותבתהמקורית

והגיוני גם

החיים קיבלו תפנית משמעותית בשנה הזו עבורכם

זה בסדר לבחון מחדש את הדינמיקה ולהתקרב מחדש. גם אם ממקום אחר כרגע

באמת לא פשוט.. ❤️

וואי.אני כל כך, אבל כל כך מזדההדפני11

ומשיחה עם חברה טובה בשבת- זה קורה לככ הרבה זוגות השנה הזאת!!!

המילואים המשוגעים האלו פשוט עשו טרפת בקלפים של הזוגיות של כולם!

ממש.

ברמה של

"היה לנו השנה קשיים בזוכיות כמו שלא היה לנו אף פעם!" זה משפט שאני שומעת אותו השבוע בפעם השלישית.....

אז צרת רבים......

מאימנה שה' רק יעלה אותנו מזה לקומה עמוקה יותר בזוגיות. שליחי מצווה אינם ניזוקים...

חיבוק אחותי.

אתם עוד תצמחו מזה.

ואני ככ ככ ככ מבינה מה את אומרת פה.

יש את חוקי הזוגיות של פעם

ויש את מה שקורה עכשיו..

וזה בלי חוקים...

לומדים מחדש....


לאט לאט

נבנה משהו חזק ועמוק יותר...

נשימה עמוקה....

כדאי לדברכי כל פה

שתיכם עכשו במקום שסוף סוף חוזרים לשגרה ולכן רוצים לנוח/ שקט/ שחרור וכו..

מבחינתך סוף סוף הוא חזר אחרי שהחזקת באליפות את כל הבית לבד וסוף סוף הגיע הזמן לשחרר ולקבל רגע לעצמך

ומבחינתו, סוף סוף הוא חוזר הביתה, ארוחות טעימות שאשתו מכינה, אווירה של בית, סדר ונקיון ושחרור מהאחראיות של הצבא.. (וחוץ מזה כמו שבעלי התוודה לאחרונה- אחרי הצבא הבית נראה קצת משעמם ומתיש כמו שבשבילי לעשות כמה שעות כביסות גם אם הילדים איתו ואני רק יושבת- זה מעייף ומשעמם אותי., לוקח להם זמן לחזור לראש הרגיל..)

בעצם שניכם רוצים שחרור ובצדק ומצפים מהשני שיתן לכם..


 

שווה לדבר, מתוך נחת והבנה שאת צריכה יום חופשי ואת מבינה שגם לו יש צרכים וממש לבחור זמן בשבוע הקרוב שעושים כל מאמץ כדי למלא לשני את הצורך ואחכ אני ממליצה למצוא גם זמן לשחרור זוגי אפילו שעה של בריכה ביחד, פקל קפה לחצי שעה בלילה או כל דבר שמסתדר..


 

וחוץ מזה, נכון שגברים מתקשים לעשות כמה דברים ביחד אבל אם מסבירים להם כמה זה חשוב ואפילו אפשר לתת רעיונות אולי שיצאו לגינה עם אוכל לארוחת צהרים וערב וככה לא יתלכלך או ללכת לבקר מישהו או אפילו פעילות ומשחק ספציפים בבית וככה ישאר במצב סביר..


 

תודה על כל מה שאתם עושים בשביל כל עם ישראל!

אההההההה.... 😬🥴🥱😞😯😵😵‍💫🫨באתי מפעם

מבינה אותךךךךך!

אני רק מקווה שהוא מעריך את זה שאת

גם

וגם

וגם

וגם

וגם

וגם.....


יש קטע כזה ממש מרגש ויפה, שקראתי אותו כשהייתי מגויסת ופשוט גרם לי לבכות.

תכתבי בגוגל מי יגיד מילים טובות לאמא משהו כזה. זה מוקדש לך ממני 💓

תודה מהממםעסק חדש

תודה על ההבנה

וקראתי...מלב העולם אתה נכון? מרגש ממש

חיבוק גדולתהילה 3>

נשמע ממש ממש מתסכל

כשאחרי זמן שהיית לבד, כל יכולה, תקתקת הכל

את רק מבקשת  להרפות

אחרי התקופה הקשה והמאתגרת הזאת,

והתחושה היא שמולך הוא כל כך לא, והוא קורס, וזה חצי חצי.


ואת בסה"כ רוצה שפעם הכל יהיה עליו ותוכלי ממש לנוח.

בעיני זה הכי הכי לא קטנוני.

באופן על טבעי עכשיו תקופה ארוכה נתת מעצמך כל כך הרבה

בשביל כל עם ישראל, ובשביל זה לקחת הכל הכל עלייך,

ועכשיו כשסופסוף את לא לבד את זקוקה שיראו גם אותך ואת הצרכים שלך.


והתחושה שאנחנו כל יכולות והם כל כך לא, היא תחושה שמלווה המון המון נשים אני נפגשת עם זה.

אבל אני אגלה לך סוד- הם הרבה יותר כל יכולים ממנו.

כי כשאנחנו כל יכולות ונותנות ממקום מרוקן, אנחנו מרגישות לאט לאט את התסכול והקושי והכאב

שצפים, ותחושה שלא רואים אותנו. כשגבר הוא במקום של כל יכול כלפי אשתו

הוא מתמלא מזה עוד כוחות נתינה וחוזק ובטחון.


צריך בשביל זה כמה דברים:

1. לתת לעצמך להיות לא כל יכולה לפחות עכשיו כשהוא חזר..

2. להבין למה את זקוקה, ושהצורך והרצון שלך ממש ממש לגיטימיים

3. לתקשר את הקושי, (ולמתקדמות גם את הכאב כשיודעים לנהל

תקשורת זוגית כזאת שתביא לאמפתיה ולקרבה) ואת מה שאת צריכה,

ממש ככה שיום אחד הכל יהיה עליו ולא עלי.

שכל כל הרבה זמן החזקת ושרדת

שכל כך הרבה זמן הכל היה עלייך

וקשה לך שזה עכשיו חצי חצי

ואת רוצה להרגיש שהוא רואה ומכיר בקושי ובצורך שלך, ומשחרר אותך מאחריות

ונותן לך לנוח להתמלא ולהרפות.

ואם צריך שיקח גם עוד יום חופש מהעבודה כדי שתנוחי. ותקחי גם את. זה כל כך כל כך קריטי ומשמעותי, ועוד יותר אחרי התקופה הזאת.

אני לא מתחברת כי אני מלכת הלא יכולהעסק חדש

וזה בדיוק מה שגרם ביננו את כל המתח

שתמיד חשבתי שהוא מרגיש גבר וטוב כשהוא מרגיש שמעניק לי מה שזקוקה או שעושה עבורי

ועבורו זה לא הרגיש ככה

הוא לא מתחבר לדפוס הזה

והוא שתק ולא הראה מזה כלום


ואז כששמע את הלא יכולה מול המלחמה

(לא שאמרתי לחזור..רק שיתפתי בתחושות בקושי.. בהתמודדות..ותיקשרתי את זה לגמרי טוב..לא על ההתחלה אבל עם הזמן..)

הוא ממש נאטם ולהפך..ממש לא זז מילימטר ולא נענה לצורך שלי אפילו באמפטיה


כבר התבררנו ודיברנו וכו ועכשיו בטוב ב''ה יחסית


אבל באמת שמה שכתבת מאוד מאוד נכון ואמיתי ובטוחה שלעזר לכל מי שתקרא💖

קשה לו כשאת משתפת בקשיים?שוקולד פרה.
לאורך כל השנה- כןעסק חדש

בעבר- לא

כרגע- לא כי למדנו לדבר את זה מדויק יותר

מוסיפה דגש משמעותיתהילה 3>
עבר עריכה על ידי תהילה 3> בתאריך ה' בחשוון תשפ"ה 22:54

שהרבה פעמים יוצר התנגדות-

זה צריך להיות משהו שהוא מעניק מרצונו ולא משהו שמסבירים לו למה הוא צריך,

או בוחרים עבורו, אלא באמת יכולת מהצד הנשי להיות במקום של קבלה אמיתית,

יחד עם אמונה אמיתית, מלאה בתוכך, שהוא לגמרי מסוגל, ואת לגמרי ראויה לקבל את זה.


 

והוא במקום שבוחר לתת מתוך חוזק וכח ולא מתוך הכרח, או תחושה שאם לא תתבאסי עליו אז הוא חייב לרצות.


 

אז קודם כל שמחה ממש שדיברתם ועכשיו אתם בטוב.


 

מעבר לזה (נכון בכללית, מניחה, להרבה רעיונות שקוראים בפורום,

וכאן ספציפית מדגישה בעיקר לגבי דברים שאני כותבת)

באמת אני מביאה בדרך כלל רוח של דברים ברמה שמותאמת לפורמט של עצת פורום,

בפועל כשמנסים לעשות שינוי משמעותי במידת הצורך

זה באמת דורש דיוקים שחלק מהם כתבתי פה בגלל מה שהעלית

אבל גם מעבר, העבודה הפנימית שלנו כנשים

להרגיש ראויות, להיות במקום מקבל, ועוד ועוד, הרבה מזה באמת כרוך קודם כל בעבודה פנימית שלנו, שמקרינה כלפי חוץ

גם בלי הרבה מילים אלא מעצם ההוייה שלנו בתודעה מסויימת.


 

(ולגבי לא יכולה, שזו אמירה חשובה אבל היא לא לגמרי עונה על פתיחת לב קבלה ושיתוף עמוק ויותר מחוברת לתורת לדעת להכנע,

בעיני באמת חסרים שם כמה דיוקים קריטיים. לא יודעת אם השתמשת בביטוי הזה במקרה או בכוונה, אבל למידה שבכוונה זה באמת דבר שצריך יותר דיוקים.

בגדול, בגישה של לדעת להכנע יש מקום שהוא לכאורה מנסה להפעיל

את המנגנון הגברי בלי לגמרי להיות במקום נשי,

ובסופו של דבר במקום לשחרר אחריות ולהרפות באמת

יש נקודות שבהם הוא מעביר את האחריות מלמשל לשטוף כלים,

ללתפעל את המנגנון הגברי באמצעות הענקת הרגשה של כבוד נניח, במקום באמת פשוט להיות בעמדה נשית ומקבלת,

באמת סומכת מאמינה וזקוקה

וזה קצת מאבד את כל הקץ'...)


 

מצטערת יחד איתך על זה שהוא היה באיזשהו מקום שנאטם מולך,

בטוחה שזה כואב ומאכזב, ומאמינה שתמיד יש מה לעשות אז אל יאוש.


 

 

כטיפ כללי במקום שאת חווה חוסר רצון לנתינה מהצד שלו,

העבודה תהיה בדרך כלל העמקת היכולת והראויות להזדקק ולקבל בצד שלך..


 

שבע"ה תמצאו את הדרך שתעזור לכם לתקשר ולחיות יחד בשמחה ובאהבה❤️


 

 

 

אתמול בעלי היקר לקח את הילדים מהמסגרותשוקולד פרה.

אני עבדתי בדרום.

קיבלתי שיחת נזיפה ממנהלת המעון על האיחור (היה פקק לא נורמחי. זו לא הייתה אשמתו)

וכשחזרתי כל הבית מלא שלוקים מפוזרים, מצרכים של פיצה על פיתה, הפיצות על הפיתות בעצמן, ועוד ועוד....

חזרתי מותשת (!!!)

שעה של נסיעה מסוכנת. עוברים דרך כפר ערבי, הדרך הררית ויש תהום בצד הנסיעה.

כל הנסיעה אני בסטרס של החיים...


הילדים המתוקים התרפקו עליי בכזאת מתיקות. חיבוקים והשיקות כאילו נסעתי לחול


זה לא היה לי פשוט להתחיל לסדר ולארגן אותם ואת הבית, ובתכל'ס ברור שהייתי רוצה שהוא יעשה יותר.

אבל הצטרך בניקיון ובסדר הוא בעיקר שלי.

אז תקתקתי דברים בטיל (אוהבת ולא אוהבת את התכונה הזו אצלי), והשכבנו אותם לישון.


גברים פחות עם עין לסדר. נראה לי שרובם כאלה.

מה שכן, לא הבנתי את העניין שכשהוא בבית הכל חצי. את מרגישה התחשבנות מצדו?

ואני מזמן אומרתשוקולד פרה.

שהנשים למדו מיומהויות של גברים,

אבל גברים לא עשו את המהלך ההפוך. אולי באופן חלקי מאוד.

נכון, גברים היום רגישים יותר, פחות מאצ'ו קר וקשוח,

אבל מעטים הגברים שמתפקדים בבית כמו אעשה. זה מעט מאוד.

בעוד שנשים לגמרי נכנסו למרחב הגברי באופן מוחלט ורחב יותר.


וואי איזה מתיש זה נשמע💖עסק חדש

לא התחשבנות בכלל..להפך הוא עם רצון טוב

פשוט זה ההתנהלות

ואני לא מתלוננת כי הוא באמת בסדר וטוב ומשתדל

אבל בפועל י שמשהו כהז שגם עד שיש יום כזה שנמצא אז זה כזה מובנה

שחצי אני אנוח וחצי הוא

שעתיים אני עם הילדים ואז הוא יחליף אותי

ואז הוא גם יתעייף כל כך וילך לנוח או להתאוורר

וכל הסית ג'יפה ומלוכלך ומבולגן ואז אני נשאר לי לסדר הרי נחתי קצת .וזה נכון

אבל בכל שאר הימים

אני מבשלת לוקחת ממסגרות ארוחת צהרים לא נחה עם הילדים כל השעות דואגת לסדר בין לבין יחד איתם ארוחת ערב הרדמות וכו ...

וכאילו...הבנת? אני סבבה גם וגם וגם

והוא מסתדר טוב אבל לפרקים מתוחמים

ובלי לדאוג לכל הסדר וכו


אבל באמת

איזה כיף שהוא בבית ןיאללה שיהיה בלגן

מרגישה כפויית טובה על השרשור הזה

הכל טוב כבר התאוששתי והכל בסדר


מחר הוא נוסע לעוד קצת מילואים לקינוח

אז מחר נהנה מהסדר והנקיון😂

אני מהרהרת בזה הרבה לאחרונהמקרמה

אצלי זה הגיע ממקום איר

אנחנו גם במילואים - סבב שלישי


בשנה האחרונה היו לי הרבה הזדמנויות לבחון את החלוקת תפקידים בנינוולי יש מסקנה (שאולי היא מכלילה, מוקדמת מידי ובכלל לא נכונה אבל ניחא)


הגישה הנשית לחלוקת תפקידים היא כל אחד נותן את ה100% שלו

לדוג- נכון שאולי ביום יום הוא יותר מפנה את הפח- אבל אנחנו לא באמת מסירות אחריות גם מהמשימות שיותר בתחום שלו- ובסוף- הפח צריך להתפנות, ואם הוא לא יגיע לזה- אז אני אכנס מתחת לאלונקה (אנחנו אכן עמוק במילואים) ויתן גיבוי.


זה מתבטא בעוד דברים כמו- שאני אכנס למקלחת רק אחרי שהעברתי בעלות על הילדים

והוא פשוט יעלם לשעה בשירותים עם הפלאפון - פתאום (ואז יתעצבן 'למה אני צריך לבקש ללכת לשירותים? לא לבקש! תגיד לי שאני עכשיו בלעדית- אני לא יתחיל לאפות עוגה בדיוק שאין לי גיבוי...)


והגישה הגברית היא- אנחנו מתחלקים ביחד ב100%, כל זוג והחלוקה שלו, לפעמים 50/50, לפעמים 60/40...

ומה שלא בחלק שלו- הוא בכלל לא רואה

לא שם לב

וצריך בקשה ספציפית כדי שיקח עליה אחריות

(אתה היום עם הילדים אחהצ. זה כולל שיעורי בית,  ולאסוף את הצעצועים)


ועוד תובנה

דברים שלקחתי על עצמי בזמן שהוא במיחואים לא לגמרי חזרו אליו... יקח קצת זמן עד שזה יקרה

וואו מעניין חושבת על מה שאמרת אבל לא לגמריעסק חדש

מזדהה


כי בסוף יש אצלינו דברים שהם רק שלו


בשגרה

יערם כמה שיערם

אני לא מפנה זבל🫢🫢

לא מתעסקת בלכוון שעוני שבת

או לתקן תקלות בבית

או אפילו לחבר את הפלטה והמיחם איכשהו זה תמידד הוא

גם בירוקרטיה סביב כסף ותשלומי חשמל מים ארנונה וכו זה רק הוא כי זה מבחינתי כתוב בכתובה דלנו😂😂😂 זה שנאת חיי ולא מצליחה להתמודד עם זה (גם במילואים השארתי לו 🫢)


אני מזה סבבנ בלשחרר אחריות

יציע? אני מתמסרת בכיף

בכלל כולכן מוזמנות להציע ..😂


נגיד בלדעת להכנע - נגיד הוא עושה כלים ולא מנקה את הכיור -לא מעירה ..וכנ''ל כל מיני..משהו שתמיד היתי כזאת שמשחררת כי מאמינה שזה יוצר יותר כבוד הדדי ..ולא יחסי אמא-ילד..

לא נותנת לו הוראות עם הילדים

ומה שעושה כמו שעושה-זכותו

בלב לפעמים יש לי מה להעיר כמובן אבל לא נותנת לזה מקום ומשקל כי העיקר ששותף


אז באמת יצאתי קצת גבר לפי התאוריה שלך

כי אני כן אשאיר לו מה שלגמרי שלו מבחינתי


כמו שהוא נגיד

לעולם לא יעשה להן הזמנת בגדי חורף באינטרנט🫢 או יחזיק בראש מה יש ומה אין להם בארון

וגם לא יסדר ארונות בגדים או ימיין בגדים

וכל מיני דברים שכזה ברור שהם שלי..

גם ארוחת צהרים לרוב עלי כי אני יותר בבית וזה הגיוני


וברגיל סבבה לנו החלוקה!


בדברים של השוטף כמו כביסות כלים סדר ונקיון

אין קבוע

יש תקופות שאני על כביסות תמידד

יש תקופות שהוא מתקתק אותן

יש תקופות שהוא על הכלים

יש תקופות שבכללל לא


קיצר

השנה הזאת שברה את ההגה שמאלה ..בהכל


אז אולי הגיוני

שקצת מתנדנדים עד שמתאזנים


וואי ממש... הקטע עם השירותים 🫢באתי מפעםאחרונה
מתי הצבא יעשה אחרי הימי עיבוד לגדודיםכתבתנו

והפלוגות

ימי עיבוד לבנות הזוג

וחמישה ימי חופש משולמים

מתי יבינו שגם הן חוו שדה קרב... 

בינגו. איפה כל התורמים הגדולים של ההתחלהעסק חדש

שתרמו יםםםםם חמצוואר וגרביים ואוכל ומה לא


חייב לתת מענה

גם אחרי לנשים


הלב שלי משתוקקק לפשוט חופששש

מאחריות מהשגרה

זה משהו שבחיים אין לי תקציב אליו

והאמת יותר מתקציב אין לי פתרון לילדים ולכן לא יכולה זוגי..הלוואי

כשיגדלו קצת...

אבל עדיין זקוקה למרחב בו אני יכולה לנשוםםם

וגם אם יהיה בו סדנאות מעישרות..וישח נשים..וכזה


ולא המימון לש 1500 לא עוזר כי חצי הוצאתי על נסיון טיפול שלא היה מוצלח בכלל אז סתם

וזה לא מספיק גם לטיפול וגם לזה


אמן מיהו יאמץ את הרעיון שלך

כל כך חשובבבב

כל כך!!!!!דפני11

אגב

אני בטוחה שזה ישתלם לצבא.. כי לאחרונה שומעת על נשים שכבר לא יכולות ומבקשות מהבעל שלא יחזור לצבא... חושבת שאם היו עושים עיבוד טוב לנשים, זה היה מחזק אותן, את העורף, ואז היה להן יוצר קל לשלוח שוב...

גברים ממאדים ונשים מנגהזברה ירוקה

זה פשוט ככה

והם הכי מתוקים בעולם זה לא סותר


בעיני הקטע זה לבקש מפורש

לבוא אליו בפשטות ובטבעיות ולבקש יום שהוא לוקח עליו שתוכלי להרפות.

הם ככ רוצים לעשות לנו טוב רק לפעמים לא מנחשים נכון

רק אומרתמאדם

שאני ביקשתי פעם אחרי תקופה כזו

והייתה הסכמה בחפץ לב

אבל בסוף יצאתי מאוכזבת זה לא היה כמו שדמיינתי.

לא הכל הוא הסתדר עם הילדים שלא לדבר על ארגון הבית

מזדהה איתך מאודחוק התודה

גם בעלי כך

אולי זה קצת יקל על ההרגשה שלך

בדיוק כך אבל

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורראחרונה

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהפרח חדש

1. נובה טי פעם אחת ופעמיים גיינפיקס

2. הנובה טי עשה כתמים כמה ימים לפני הוסת הגיינפיקס לא. חוץ מזה דימום רגיל עם שניהם

3. בהתחלה כן, וקיבלתי היתר גורף לבדוק מינימום בדיקות. הפסק יום ראשון ואחרון. כשראיתי שהכל בסדר אז כן בדקתי יותר

4. כן ולא.

כן כי זה מנע הריון

לא כי זה עשה לי בעיות גינקולוגיות אחרות ומסתבר שכנראה התקנים לא יושבים אצלי טוב..

עונה לךאחת כמוני

1. ג'ניפיקס

2. התקנתי אחרי לידה, כשהווסת חזרה האריך- כיומיים שלושה הכתמות לפני ועוד יום עד להפסק.

3. הרבה הכתמות, הקלות בשבעה נקיים

4.סהכ כן במיוחד שהייתי ללא ווסת מס' חודשים, אבל ברגע שהגיעה היה מבאס בגלל הנ''ל 

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. הכביד במחזורים הראשונים אחרי ההתקנה, וקצת גרם להכתמות לפני הוסת בוסתות הראשונות. אחר כך היה די רגיל. ייתכן שהזמן להיטהר התארך ביום. לא בטוחה שזה קשור להתקן.

3. רק בהתחלה ואז באמת קיבלתי פסיקה מיוחדת אבל תוך פעמיים-שלוש זה הסתדר.

4. כן!

עונהממשיכה לחלום

1. מונה ליזה

2, האריך את הווסת ביום בערך והכביד את הדימום

3. אין דימומים בין ווסתיים ב''ה

4. במניעה הכי טובה שניסיתי


 

אני מאוהבת במחזור החודשי. זה משפיע פלאים על החשק;)

זה לא הורג לי את הספונטניות - מה שקרה עם הדיאפרגמה.

בקיצור

מבחינתי זאת המניעה הנבחרת

וניסיתי- גלולות הנקה, דיאפרגמה, שקפים ונרות

עונה גםאנונימית בהו"ל

1. מונה ליזה

2. לא

3. לא היו דימומים בין וסתיים.

4. מרוצה מאד. שגר ושכח.

עונה גםנויה12345

1. נובה טי

2. בהתחלה כן, מחזורין ארוכים יותר( האריך לי מ3 ימים ל5 ימים) וגם דימום כבד יותר אבל אחרי 4 חודשי הסתגלות הגוף שלי חזר לעצמו

3.היו ממש מעט, בהתחלה בהסתגלות קיבלתי היתר לבדוק רק הפסק, יום ראשון ויון אחרון

4. ממליצה מאוד. הייתי עם ההתקן תקוםה ארוכה מאוד וזה באמת שגר ושכח. מניעה מעולה בלי כל הבאלגן לש ההורמונים

בהצלחה


עונההמקורית

נובה טי

כן

כן. עם ליווי הלכתי צמוד הצלחתי לא להיאסר רוב הזמן

כן,עד שנהייתה לי דלקת באגן ונאלצתי להוציא, לא החזיק הרבה לצערי, 7 חודשים

עונהדיאן ד.

1. כנראה נובה טי, לא בטוחה

2. כן וכן. גם וסתות יותר כואבים יחסית

3. נראה לי שלא

4. הייתי מאוד מרוצה. מבחינתי היה הכי חשוב ללא הורמונים.

עונההתייעצות הריון
1. מונה ליזה

2. לא


3. מעט כתמים לפני


4. כן, עד שנכנסתי להריון עם ההתקן, חצי שנה אחרי שהתקנתי אותו! אז בדיעבד ממש לא מרוצה..

ממש מענייןגלי מטר
מה קורה כשנכנסים להיריון עם התקן? הרופא פשוט מוציא אותו כרגיל? או שצריך פרוצדורה מיוחדת? לקח הרבה זמן עד שקלטת שאת בהיריון? כי בטח ממש לא ציפית לזה
עונהעם ישראל חי🇮🇱

יצא לי לכתוב על זה כנה פעמים בשרשורים שונים

1. שמתי מירנה - דימומים לא פוסקים וכבדים כחודש ומשהו. ישמע יוזר אבל הרגשתי פיזית משהו זז לי בבטן .התייאשתי והוצאתי.

2. התקן נובה טי- גרם לי לדלקת חמורה באגן וברחם . לקחתי פעמיים טיפול משולב של אנטיביוטיקה בהפרש של כמה חודשים אחד מהשני . כמובן שזה גרם לבלגן רציני בגוף ובקיבה וזה גרם לי להקאות ושלשולים.

הרופאה המצליצה שכדי להפטר מהדלקת,צריך להכנס להריון. וזה מה שעשיתי...

בסוף זה עשה פעולה הפוכה ההתקן הזה 🤣מודה על הילד הזה אבל תכלס הגיע בזמן שלא הייתי בנויה נפשית... בקיצור

לא מתאים לכל אחת ....לרגישות שבינינו.

3. כל הזמן אומרים לשים תחתונים כהים .. קצת קשה לי עם זה

מה,אם יש דם אז מתעלמים ממנו כאילו לא ראיתי ?

ההתקן הזה ממש דפק אותי כי יש לי עד היום כל מני מכאובים טרום ובים וסתיים שלא היו לפני.

לגבי הדלקת שזה עלול לגרום, זה כתוב במפורש כתופעת לוואי לא שכיחה בעלון . שימו לב.

בהצלחה 

אני איתך עם הקטע של הכאביםפרח חדש

גם אני נהייתי עם כל מיני כאבים והרגשות מוזרות במהלך החודש

אולי סוג של דלקת כרונית (כמובן לקחתי אנטיביוטיקה לטיפול אבל כנראה זה לא ממגר לגמרי)

לא יודעת

התייאשתי לבינתיים מהתקנים

זה גוף זר לכל דברעם ישראל חי🇮🇱

אם תבינו את המשמעות

להכניס גוף זר לרחם

כדי שיגרום לסוג של "דלקת פעילה או לא פעילה"

וכך ימנע הריון. .. נשמע לי מזוכיזם

וזה באמת מתסכל

כי נשים דתיות אין להן ממש פתרון אחר ...

הלוואי שיהיה משהו כבר שמונע 100 אחוז בלי הורמונים וכשר הלכתית

אנימקקה

שמתי מונה ליזה

הרגשתי כאבי בטן לעיתים קרובות

עשה דימומים והכתמות כל.הזמן

אחרי חודשיים התייאשתי והוצאתי

עונהאנונימית בהו"ל

1. נובה טי

2. בהחלט

3. בהתחלה לא, בשלב מסוים כן. אבל אני לא יודעת אם זה קשור דווקא להתקן או לזריקות הרזיה שלקחתי במקביל. קיבלתי היתר לבדוק 3 פעמים, ראשון אמצע ושביעי.

4. היה ממש מעצבן לקבל כל חודש, וגם אז, הווסת היתה מאוד מאסיבית וארוכה. אבל אחרי 10 שנים של הריונות הנקות וגלולות סופסוף נהיה לי חשק נורמלי, מה שמשפיע עליי לטובה גם בהריון הנוכחי. אז בסוף זה שווה את זה. 

עונהשלומית.

1. מונה ליזה

2. ממש בקטנה

3. כן, להפחית בדיקות

4. כן. חוץ מאשר בתקופות עם הרבה כתמים 

עונה^כיסופים^

1. נובה טי

2. כן, אבל ככל שהחודשים עברו זה היה פחות משמעותי. בהתחלה היה איזור ה8 ולפעמים אפילו 9 ימים, ואחרי כמה חודשים (לא יותר מדי) היה סביב ה5-6 ימים

3. ב"ה לא היו

4. מאוד! המניעה שהכי אהבתי. הרגשתי שאני מחוברת לגוף שלי וזה נתן לי המון

עונהעל הנס

1.נובה טי כבר פעם שלישית,אז יש נסיון יש מה להשוות בין הפעמים

2.פעמים קודמות האריך ביום יומיים,הפעם לא תמיד הרבה פעמים יכולה לעשות הפסק ביום הרבעי.

3.בקודמים היו המון התמים בין ווסתיים השתדלתי להתנהל איתם נכון,רוב הפעמים הכתם היה דווקא ביום האחרון של ה7 נקיים,וזה היה באסה ממש.

הפעם אין שום דבר ממש.

זה כן גורם לי לכאבי תופת לפני המחזור ותוך כדי.וגם בקןדמים זה גרם לי לכאבים

4.אף פעם לא הייתי מרוצה משום מניעה אבל זה היה הכי פחות גרוע.עם גלולות נכנסתי להריון,והתופעות לוואי של ההורמונים הוציאו אותי מדעתי.

דבר נוסף אף פעם לא חיפשתי דווקא מומחה הלכתי למי שהיה פנוי באותו זמן.כולם היו בסדר.

עונהשמ"פ

1.נובה טי

2.כן וכן

3.קיבלתי פסיקה לעשות את המינימום בדיקות וללבוש שחור בשבעת נקיים. אחרי החודש הראשון לרב לא היה כתמים וכו'

4. מצד אחד ההורמונים היו קשים לי ממש מצד שני פה בלי הורמונים זה האריך לי את המחזור ל7-8 ימים וגם קיצר ל27 ימים שזה היה קשוח לי

היה דימום כבד מאוד וממש כאב לי כל ווסת ( לא יודעת אם קשור כי הוצאתי בווסת וב"ה נכנסתי להריון מיד אחרי )

אני שוקלת לעשות התקן הורמונלי אבל לדעתי אם זה לא היה הולך כן הייתי חוזרת לזה

מקווה שעזרתי 

עונהשיפור

1. התקן מונה ליזה

2. האריך את הוסת, אבל דווקא היה פחות כבד

3. היו דימומים רק בחודשיים הראשונים, והתקנתי כשהייתי טהורה אחרי לידה אז לא הייתה בעיה עם 7 נקיים

4. הייתי מרוצה מזה שלא הכנסתי לי הורמונים

עונהואילו פינו

מונה ליזה, היה מעולה כל עוד לא קיבלתי מחזור בגלל ההנקה. מהרגע שקיבלתי היה סיוט.

האריך מאוד. הכביד מאוד וגרם לי להיות ממש חלשה למרות שההמוגלובין היה תקין.

היו כתמים לפני ואחרי מחזור. היו הקלות לשבעה נקיים אבל לא תמיד זה עזר... וגם ההקלות היו אחרי אכזבות רבות. טבילה שנדחתה בשבוע בגלל בדיקה לא טובה ביום השביעי וכדו..

בגלל כל הכתמים לקחתי פרימולט נור כדי להאריך מעט את הזמן טהרה.  

והתחרפנתי מהכל.

הוצאתי את ההתקן ועברתי לגלולות..

אז ממש לא הייתי מרוצה.  

אני גםעוד מעט פסח

1. שמתי מונה-ליזה

2. כן וכן

3. היו קצת הכתמות לפני המחזור, לא אחרי.

4. היה זוועה. המחזורים הפכו לבלתי אפשריים, כי חוץ מדימום ארוך-ארוך הם לוו במיגרנות וכאבי מחזור ששיתקו אותי יומיים שלושה כל חודש. ויצא שהיינו מותרים בערך עשרה ימים בחודש.


אח''כ עברתי למירנה וקיבלתי את חיי בחזרה.

שמתי התקן נחושת, לא יודעת איך קוראים לוממתקית

זה מה שהרופאה המליצה לי...
2. המעיט דימום ביומיים הראשונים ואז פרץ של דימום ליום אחד- סיוט. וזהו
3. כן יש לי בין וסתיים אבל אצלי זה גם קשור לצוואר רחם רגיש, בהחלט יש לי פסיקות מיוחדות בגלל מצבי.
4. לא מרוצה, הייתי מעדיפה להימנע מגוף זר בגוף
אבל אין לי ברירה ואין לי משהו אחר. מרוצה כי אני לא בהריון ב"ה ותכלס מרגישה רגיל ומתנהגת רגיל כאילו אין לי כלום.

לפני כמה שניםשיח סוד

ניסיתי נובה טי

לעולם לא אחזור אליו

האריך והכביד מאוד ווסת

היה מלא בין לבין כתמים

קיבלתי היתר לראשון ושביעי אבל לא ממש עזר

לא ממליצה בכלל


חצי שנה של סיוט היה, ועוד אחרי לידה ראשונה עם כל הלחץ שבדבר.


(אבל כן שמעתי בנות שהיו מרוצות ממנו אז זה די אינדיבידואלי)

עונה גםאשת בעלי

1 התקן נחושת לא הורמונלי- מה שהיה בבית מרקחת של הקופה

2. האריך והכביד בעיקר חצי שנה אחרי ההתקנה, אחר כך נרגע מעט . אבל עדיין נורא נורא קשה המחזורים.

יכולים להיות פתאום מחזורים עם שטפי דם מטורפים כמו אחרי לידה. יכול להיות גם בגלל שאני עם ברזל גבולי

3. היו דיי הרבה כתמים וכו שוב, בעיקר בחצי שנה ראשונה היו המון , כל שבעה נקיים היו בגדר סיוט פלוס פלוס . כיום שנתיים פלוס אחרי ההתקנה כבר כמעט אין כתמים, יש רק לפני מחזור יום או יומיים.

היו הקלות - בדיקות רק ראשון ושביעי

4. מרוצה בהתחשב במכלול. אבל כשמקבלת מחזור מטורף קצת תוהה אם זה שווה את זה

עונהמחכה להריון

1.נובה טי (נחושת)

2.כן הווסת תמיד היתה לי 4-5 ימים עם ההתקן 9 ימים,

3.לא

4.מרוצה חוץ מהדימום הארוך..שוקלת להבא התקן הורמונלי..

וואו אני קוראת את התגובות וחושכות עיניכבתחילה
אם היתה לי איזה מחשבה לעתיד לשים התקן לא הורמונלי, אחרי השרשור הזה לא יודעת אם אעיז.

עצוב שאין פיתרון לא הורמונלי לנשים דתיות. 

אני כבר לא מעיזה בכלל 🙄פרח חדש
ולמרות זאת אני ממליצה תמיד לנסות ורק אז לפסול 
יש, דיאפרגמה היא פתרון. בשבילי לפחותהמקורית
לא קראתי את כל התגובותאמאשוני

מהניסיון שלי מנע כמו שצריך.


יש לי הפרשים של:

שנתיים ורבע

שלוש ורבע

שלוש ושלושת רבעי

ואחרי האחרון גם היה לי התקן לא הורמונלי לכמעט 3 שנים (ואז עברתי למירנה על רקע מילואים, לא קשור להתקן)


לכל ההריונות שלי נכנסתי בפעם הראשונה.

מה שאומר שהפעמים שלא נכנסתי היו כי המניעה עבדה כמו שצריך.


להתקן לא הורמונלי יש אחוזי מניעה טובים.

יותר פיקנטי לספר על המקרים שלא מנע מאשר הפוך.

לא יודעת מה השיקולים שלך אבל לא כדאי שסיפורים יפחידו אותך אלא להסתכל על עובדות.

בעיקר סעיפים 2,3 כאן בסקר מטרידים אותיכבתחילה
כי לא מספיק שצריך לעבור את הטרללת של אסורים כל חודש-בדיקות-מקווה , גם להוסיף מחזור כבד וארוך ודימומים בין וסתיים..🤦

כאילו, למה אנחנו צריכות להיות מלאות הורמונים בשביל לא לעבור את כל הסאגה הזאת..

עונהרוצה לשאול שאלה

1. התקן נחושת לא הורמונלי - הכנסתי בחו"ל וזה לא קיים בארץ אבל אני חושבת שהוא מקביל לנובה טי

2. האריך אולי ביום, הכביד - כן מאוד, הייתי צריכה טמפון ופד ולהחליף כל שעתיים... אחרי יומיים שלוש זה התמעט

3. לא בין וסתיים, עושה בדיקות בראשון, רביעי ושביעי

4. בעיקרון זה סוג של שגר ושכח, ואני אחרי הרבה זמן של מניעה הורמונלית אז יש בזה מעלות, אבל זה עשה לי כאבים מטורפים באגן משהו לא נורמלי, כרגע מתלבטת אם להשאיר או לא.

תבדקי שאין לך דלקת...עם ישראל חי🇮🇱

זה סופר מסוכן ואם לא מטפלים יכול להביא לאי פיריון חלילה, מניסיון.

לא מבינה איך ממשיכים לשווק את המוצר המסוכן הזה.

מסכימה. לי היה ככה עם הלא הורמונליהמקורית

והיה דלקת באגן. לכי להיבדק ותוציאי אם צריך

האמת שנבדקתי איזה שלושה שבועות אחרירוצה לשאול שאלה

לא יודעת אם בדקו ספציפית לדלקת אבל אמרתי שכואב לי והוא עשה א"ס די מקיף ואמר שאם זה ממשיך אחרי ארבעה שבועות הוא יכול להוציא לי אם אני רוצה, שאלתי אותו אם יש בעיה להמשיך ככה כי לא היה בא לי להוציא עדיין אז הוא אמר שזה בסדר כל עוד אין עוד תסמין חוץ מהכאב הזה. והוא רופא מקצועי שקיבלתי עליו המון המלצות. 

ובאמת הכאב נעלם אבל חזר שבוע לפני מחזור כאבים נוראיים ואז ברגע שמתחיל המחזור זה מתמעט ואז נעלם וכו'... זה יותר כן נשמע כמו תגובה ספציפית להתקן אבל הלחצתן אותי אולי אני אבדוק את זה שוב עם הרופא...

גם אצלי הוא היה במקום האמתהמקורית

אז לא יודעת מה להגיד

נבדקתי אצל 2 רופאי נשים + מיון נשים

הכל היה נראה תקין מבחינת ההתקן אבל כאבים נוראיים, והיומלי גם דימומים האמת אבל. הסתובבתי ככה כמה שבועות עד הברורים וכו, ואז יום שישי אחד נמאס לי והלכתי למוקד והוצאתי. במיון לא רצו להוציא לי..

 ראיתי כוכבים אחרי זה כמה שעות, צמרמורות בגוף, אמאלה. קיבלתי גם אנטיביוטיקה


 

אבל הקלה

עונה, מורכבכובע שמש

1. פעמיים ג'יינהפיקס ופעם פלקסיטי. נובה טי לא התאים למבנה רחם שלי (עד שעברתי להורמונלי מסיבות שתכף אפרט)

2. הווסת שלי גם ככה כבד וזה הכביד עוד יותר. 

3. היו מעט כתמים בהתחלה עד שהסתדר. בודקת ראשון אמצע ושביעי בלבד. בכללי שלא ב7 נקיים לובשת רק תחתון כהה.

4. הייתי מרוצה עד שנכנסתי עם זה להריון.... פעם עם ג'יינהפיקס ופעם עם פלקסיטי, מאז עברתי למירנה - הורמונלי וממש ברכה, בקושי מקבלת ווסת וזו ממש הקלה משמעותית בשבילי. גם נחשב למניעה יותר משמעותית למרות שהסיכויים נמוכים בנחושת, אבל אני נחשבת למאוד פוריה (לדברי הרופאים). עם אמצעים הורמנליים אחרים ממש סבלתי ובהתקן לא. חוץ מקושי בחזרה למשקל לפני ההריון, אך זה לא מוכח.

בהצלחה!

עונהאורוש3אחרונה

1- בלרין

2- הכביד, האריך לפעמים ביום אבל עם הרבה שאלות לרב ולחץ סביב הפסק ובדיקה.

3- התחילו כתמים קצת לפני. צבעוני ומינימום בדיקות.

4- שאלה. לפני כן הייתי עם גלולות שכיבו לי את החשק בקטע קיצוני. אז זה עזר לזמנו. מצד שני המחזורים שלי קצרים מאוד אז כל יום של כתמים או הארכה היה משמעותי וזה די גמר עלינו גם. אז לא יודעת. בפועל זה היה לפני שנים ולא חזרתי לזה בהמשך. חזרתי לגלולות. 

5- נקודה נוספת. אחרי קיסריים לפעמים הכל גבוה. ואז ההכנסה וההוצאה מורכבות. וזה כואב. 

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234אחרונה
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

וכןoo

יש לא מעט אנשים שעצרו את חייהם

זו בהחלט בחירה


אני לא עצרתי אפילו ליום אחד

לחיות את החיים זה יותר חשוב מהתמגנות עם מחיר גבוה

לא לנסוע בינעירוני זו לא אופציה מבחינתי

עבודה יציאות

בקיצור לחיות

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234אחרונה
אשמח להתייעץ - מטפלתאמא טובה---דיה!

המטפלת של הבן שלי (בן שנה) צריכה ללדת בעז"ה בערך בל"ג בעומר, ואני מתלבטת אם אחרי פסח להחזיר אותו אליה ואז אחרי שלושה שבועות הוא יעבור למישהי אחרת, שאז אני חוששת שההסתגלות תהיה קשה יותר (אני לא יודעת כמה הוא זוכר את המטפלת אחרי החופש הארוךךך הזה), או להעביר אותו מייד למטפלת החדשה.

 

למטפלת הרגילה יש ממ"ד בבית, והיא אמרה שהיא פותחת גם אם לא יחזרו למסגרות, ולמטפלת החדשה אין ממ"ד.

 

ואם אני מעבירה אותו למטפלת החדשה מייד אחרי פסח זה גם אומר לשלם כפול על הזמן הזה, אבל יש לי אפשרות כלכלית לזה, אז אם זו האפשרות הטובה אני אעשה את זה.

 

(וסתם מעצבן שהיא דורשת תשלום מלא על כל התק' של המלחמה, אבל זה נושא אחר...)

את צריכה לעדכן מעכשיו?איזמרגד1
אולי פשוט לחכות ולראות אם המסגרות יפתחו או לא ולפי זה להחליט
הייתי שולחת לשלושה שבועות עם ממדמקקה
גם אני, אבל לוקחת אותוכורסא ירוקה
פעם פעמיים לפני להכיר את החדשה לקצת זמן, ומסבירה לו על השינוי
הוא יבין את ההסברים בגיל שנה?אמא טובה---דיה!
אני חוששת שהוא אפילו לא זוכר את המטפלת הישנה, ואז תהיה תק' הסתגלות, ועד שהוא יתרגל הוא יעבור למישהי אחרת...

נראה לי שאם לא יחזרו למסגרות אני בכל מקרה לא אשלח, גם ככה יש עוד ילדים בבית...

אם הוא בן שנה ויש לך אפשרות שיהיה איתךממתקית

זה הכי טוב.
להחזיר למטפלת הישנה, ושוב להוציא ממטפלת ולהעביר לחדשה נשמע מסובך מידי...
וכל זה אחרי שהסתגל והיה בהפסקה בגלל מלחמה/חגים... זה מבלבל והוא פיצי.
אם את עדיין לא חוזרת לעבוד ויש לך אפשרות כלכלית ופיזית, אין שאלה בכלל, לטובתו תישארי איתו.
כשתחזרי לעבוד בע"ה תכניסי אותו בהדרגה למטפלת החדשה (וחסכת לו פה בלבול חוזר ממטפלת ישנה לחדשה ובמדינה שלנו לכי תדעי עוד מה יהיה...) בבטחה ובטוב. (ונקווה שעד אז תיגמר המלחמה)

אם יחזרו למסגרות יהיה לי קשה להישאר איתואמא טובה---דיה!
בבית.

הבעיה היא שיכול להיות שיחזרו רק למקומות עם מרחבים מוגנים, כלומר כשעדיין יהיו אזעקות, ואז הגדולים יחזרו ואני אחזור לעבודה, ואצטרך להחליט מה לעשות איתו.


אני בעיקר עצמאית, אז אני יכולה להחליט לעבוד פחות בזמן הזה, אבל זה יהיה לי קשה נפשית...

וואי באמת דילמה.ממתקיתאחרונה

אבל אם ת עובדת, אין מה לעשות הוא צריך מסגרת...
כלומר אין לך ברירה כל כך, לשלוח אותו למפלת הראשונה וכשהיא תצא לחופשת לידה להעביר אותו בתיווך שלך ובשלבים שלא יהיה לו קשה.

גם הפרידה מהמטפלת הישנה חשובה, שיהיה תהליך כלשהו

הוא יבין חלקיתכורסא ירוקה
ככל הנראה הוא כבר לא זוכר את הישנה. אם יש לך אופציה לא לשלוח אליה בעיני עדיף. אבל אם את צריכה מסגרת אז פשוט להסביר לו
תהיי רגועהעוד מעט פסח

לשלוח למטפלת בלי ממ''ד?

נראה לי זה ממש תלוי כמה אזעקות יש אצלכם.

אם מורידים את שיקול הממ''ד- נראה לי שבהחלט עדיף למטפלת החדשה.

אבל אם את גרה באזור שכן יש בו אזעקות, הייתי מחזירה למטפלת הרגילה. כי לשלוח למקום בלי ממ''ד זה סכנה ממש, ומקווה שתוך 3 שבועות המלחמה תיגמר.

אני מירושלים, לאחרונה אין פה הרבה אזעקות.אמא טובה---דיה!
אבל לא יודעת אם לסמוך על זה.

אולי יעניין אותך