כדאי לעשות בטא, זה יעזור למעקב בהמשך.

אם את רוצה את יכולה ללכת למוקד, אין להם הרבה מה לעשות אבל זה כן יעזור למעקב בהמשך.

כדי לדעת אם ההריון תקין או לא, צריך להשוות אותו למה שהיה קודם. מהבחינה הזאת, בדיקה ראשונה נותנת איזה יחס להשוות אליו בהמשך.

לגבי אם יש מה לעשות, אז כרגע להימנע מיחסים יכול לעזור עד שתקבלי הנחיות ספציפיות מרופא לגבי מצבך,

והדעות חלוקות לגבי תמיכה הורמונלית. יכול להיות שגן כדאי לקחת,

הכי טוב יהיה להתייעץ עם רופא.

מעקב בטא? כל כמה ימים?

ואז ללכת לרופא?

מן הסתם שבלי בטא אין לי מה ללכת לרופא לא?

לדוגמה מחר וביום רביעי כדי לוודא שיש הכפלה תקינה

בלי בטא את יכולה ללכת לרופא

הוא יפנה לאולטראסאונד

באולטרסאטנד כרגע יראו מקסימום שק (בהנחה שאת יודעת מה גיל הריון במדויק)

בשבוע 6 ומעלה תוכלי בעז''ה לראות דופק

אני במקומך למרות הקושי הייתי מחכה לשבוע 6 והולכת למרכז בריאות האישה לאולטראסאונד 

היום לא יראו כלום.

יגידו לחכות ולבוא שוב

למרכז בריאות האישה צריך לקבוע תור? או שהכונה למוקד? צריך הפניה?

היו לי 2 הפלות בעבר (היום דימום ממש) אני כבר לא זוכרת מה עשיתי.

והאמת אין לי כח לסאגה הזו שוב....

אולי אצלכם זה נחשב למוקד

זה מאין מיון נשים של הקופת חולים

מגיעים בלי הפניה בשעות שיש רופא

ניגשים לאחות

מספרים מה הסיםור

היא תעביר או לאולטראסאונד או לרופא.. 

אז עוד שבוע יוכלו לראות גדילה והתפתחות של השק לעומת השבוע הזה, אם היא לא תלך לא יהיה למה להשוות,

לכן אני כן הייתי הולכת עכשיו כדי שיהיה איזה "מדד" יותר מדוייק להשוות אליו בהמשך מתאריך וסת אחרונה.

למי ללכת עכשיו?

והאם בכלל יש מה לעשות?

אצלנו בקופה יש בדיקות דם ואולטרסאונד זמין וכמובן רופאה,אם אין  לך את כל אלו להיום הייתי הולכת למיון

חשבתי שממשיך רק כתמים קטנים.

דימום ממש צריך ללכת להיבדק היום.

אל תספידי, יכול להיות כל מיני סיבות לדימומים

בשורות טובות!

מחזיקה לך אצבעות!

אין דימום טרי

אין כאבים

לא היה עדכון אחר

באחת ההודעות רשום בסוגריים " היום דימום ממש"

אם אין דימום וממשיך רק כתמים, אז זה לא דחוף.

אם קשה לך לצאת, את יכולה להמשיך לעקוב בבית.

בכל מקרה אם את הולכת זה בעיקרון למרכז בריאות האישה.

אמור להיות מוקד, רופא תורן, אוטלרסאונד, אחיות וכל מה שצריך.

שלא יתפתח לדימום?

ואז מתי ללכת?

כלומר - אם חלילה הפלה - בשלב כזה מחכים שייתא הכל לבד (ככה בכל אוםן היה אצלי)

אם לא הפלה ויש התחלה תקינה - כנראה יביאו משהו לחיזוק

לכן כן כדאי ללכת לרופא היום כדי להתחיל טיפול

אבל ממש לא הייתי הולכת למיון של בית חולים

הייתי הולכת למוקד של בריאות האישה

תתקשרי למוקד זימון תורים תשאלי איפה יש מוקד כזה באזור שלך

רוצה אולי לכתוב כאן מה האזור בארץ ואיזה קופה?

אולי יש בנות שידעו לכוון

כן.

מכבי במרכז

לפי הבנתי יש רק בבני ברק.

מה שאומר בילוי ליום שלם

זכור לי שממש חיכית! איזה מרגש!

בעזרת ה' יהיה הריון תקין

התחיל לי דימום קל

וקצת כאבי בטן

מה לעשות? ללכת למוקד?

לחכות שיפול לבד?

תכלס הריון כימי נקרא? (לפי תאריך ווסת 5+3)

כן כדאי לעשות ב. דם לראות ערכי בטא והורמונים

ולא סתם להסתמך על בדיקה ביתית

אני חושבת שתשמעי פה מגוון של דעות החל מלהשאר בבית ועד אותי שהייתי הולכת למיון להתיר ספקות(רק בגלל השעה שאין כרגע בדיקות דם בקופה)

מה שתחליטי שיהיה בקלות ובהצלחה

אם ההריון תקין הוא ישאר

ואם לא הוא יפול לא?

אני רק מתה מפחד מכאבים חזקים פתאום ושטף דם ואני בעבודה.

כדאי לדעתי לעשות בדיקת בטא

לא תמיד דימום זה הפלה

הגיוני שכן אבל כדאי לבדוק

וחיבוקקק בעזרת ה' בשורות טובות!

מאמינה שבעז"ה יבואו ימים טובים יותר.

אתן כאלו מהממות

מחממות את הלב עם הדאגה שלכן

וזה ממש מחזק.

הכאבים פסקו לחלוטין - היו כשעה.

הדימומים ישנם. כמו מחזורהרגיל כזה.

לרגע אני חושבת אולי הבדעקה החיובית לא היתה נכונה

וזה מוזר ממממש.

עכשיו עשיתי בטא

מחר אקפוץ לרוםא בעז"ה

באמת תעלומה מה שהיה פה.

מתלבטת אם לשמור על עצמי בינתים

או לחזור לפעילות רגילה? כמו שטיפת רצפה 🙈

תבשרי לנו טוב ♡

97

נמוך לתקופה

יש לי דימום כמו של מחזור +

לא היסטרי

מה לעשות הלאה??

יש לי תור לרוםא עוד שבועיים

השאלה אם ללכת כמה שיותר מהר

בגלל ההפרשות.

ולפי זה אני בול בשבוע 5+4

כי הביוץ היה 14 יום בערך אחרי המחזור

הייתי ממשיכה לעקוב כי לא בטוח שזה הריון לא תקין

יש לי כבר נסיון עם הריונות כימיים 

והבטא המשיכה לעלות לאט ובהתמדה, וחוץ מזה שההריון היה בסיכון, הוא כן התפתח למרות הדימומים.

מקווה בשבילך ממש שיהיה בסדר.

בגלל הדימום כדאי להיבדק. לא בלחץ אבל גם לא כדאי לחכות שבועיים.

תלכי למרכז בריאות האישה.

הרבה בריאות!

יותר מקווה שהבטא תתאפס מהר

ושחלילה לא יקח זמן

או שחלילה וחס לא יהעה הריון מחוץ לרחם

אצלי זה ממש דומה למחזור.

אפילו באופי הדימום.

התחיל מיום נפרשות חןמות (ככה מתחיל לי כל מחזור) ואז יומיים דימום די חזק שהולך ויורד.

מענין מה יהיה הלאה.

אח"כ החמיר ואז התמתן.

בסוף מצאו המטומה, אבל בשלב שלך לא ידעו להגיד מה מקור הדימום.

קראו לזה הפלה מאיימת, כי היה לזה 50% לא לשרוד, אבל גם 50% שכן.

והבטא הייתה 80 בשבוע 5+

מבינה את הקושי לתת סיכוי להריון.

חיבוק גדול!

ממש מטלטל

עכשיו כבר חושבת אחרת

הביוץ שלי סדיר.

ההריון התחיל עם בטא נמוכה שהמשיכה לעלות באופן איטי. (הרף התחתון של ההכפלה)

מעניין אם הדימומים מפריעים לבטא לעלות.. אין לי מושג אולי סתם צירוף מקרים.

בכל אופן אצלי ההריון שרד, מקווה שגם אצלך 🙏

ימים יגידו.

אני חושבת שיש מקום לאופטימיות זהירה, למרות שמבינה אותך זאת מתכוננת ללא .

תעשי שוב בטא עוד יומיים ואז תהיי חכמה יותר, תראי אם יורד או עולה ואם עולה אז באיזה קצב.

לא יודעת אם יש לך למה ללכת להיבדק כי לא נראלי יראו משהו באולטרסאונד.. בהצלחה

לכן אני מתעצלת ללכת.

אני אחכה יומיים

מקווה שעוד יומיים אהיה חכמה יותר.

לא יודעת למה לקוות - מקווה רק שמה שיהיה שיהיה טוב בעז"ה

לי היו דימומים גם מתחילת ההריון -.בגלל המטומה

נולד תינוק מתוק ממש

מקווה איתך לבשורות טובות

שבועיים בערך חלק מהימים דימום ממש נוזלי כמו מים וחלק דימום ממש כמו של מחזור

בהמשך כמות הדימום ירשה ונשארתי עם כתמים או דימום כמו מחזור לסירוגין..

והבטא עלתה בינתים?

היו כאבי בטן??

כמה זמן היית ככה?

נשמע לא קל

בעצם תקופה ממש ארוכה שאסורים

זה באמת נשמע מייאש

איך שהדימום התחיל הלכתי למוקד, הייתי כמה ימים אחרי בדיקה חיובית על מקלון

במוקד אמרו לי שיש המטומה בתוך הרחם וזה גורם לדימום

הסבירו שכרגע ההריון תקין המשכנו הלאה עד שנספגה להפסיק הדימום 🥴

היו לך כאבים?

מענין ממה נובעת המטומה?

להמנע מקיום יחסים

להמנע ממאמץ

להמנע מהלרים כבד

ממה נובעת המטומה? הרפואה לא יודעת. מישהי אמרה לי פעם שזה קורה מלחץ נפשי (מה שהיה לי הגיוני כי נקלטתי בנובמבר.. ממש אחרי שהתחילה המלחמה ואני אחת סופר לחוצה, לוקחת קשה וכו')

מענין מאוד מה שאת אומרת

תודה רבה על המידע

ימים יגידו מה קורה אצלי

אני רק מתפללת שנדע מהר בעז"ה

והכל ילך בקלות ולטובה!

שוב תודה

אעדכן

זו בדיקת דם פשוטה, תבקשי הפניה.

וקשוח להיות עם מחסור קבוע של B12... מקווה שתצליחי לעלות אותו כמו שצריך במהרה...

תודה!! אבדוק את זה!

מטופל ויש כבר התקדמות? כי חוסר בb12 הוא גורם מובהק לעייפות

באופן אישי אחרי התקופה הכי עייפה בחיים שלי גיליתי שחסר לי b12, וכשהצלחתי להעלות משמעותית העייפות התמידית שהייתי בה נעלמה.

מההריונות בגלל ההיפראמזיס....

אז מקבלת די קבוע... מתישהו בקרוב אמורה להיות לי עוד בדיקה לראות מה המצב שלו

וראיתי עכשיו שמתואמת כתבה לך..

בדיקת דם פשוטה. Tsh זה מה שבודקים...

כל יום לאכול כף

בסלט, ביוגורט וכו...

חוץ מזה

יש גם תערובת פירות יבשים שממש עוזרת לאנרגיה

של דוד קאפח

ללא עצירות ותופעות לוואי...

100 גר´ שומשום לא קלוי-מלא,

100 גר´ צימוקים כהים,

100 גר´ תאנים יבשות,

100 גר´ שקדים קלופים,

100 גר´ תמרים,

8 אגוזי ברזיל.

לטחון את הכל טוב טוב (יש חנויות שמוכנות לטחון את הרכיבים הקשים)

ולאכול כף בבוקר וכף בערב.

(ד.א. זה גם ממש טעים=) )

בהצלחה ותרגישי טוב!

את בטח מכירה להיות בשמש, לעשות קצת התעמלות וכו....

אגיד, שבעיני זה כן הגיוני.

ברור שטוב לבדוק בדיקות דם וכאלו

אבל

א. שינה לא רציפה, ממש משפיעה על איכות השינה. פעם אחת (ובטח שלוש), לא באמת מאפשרות שינה טובה. ואז, גם אם יש לך פעם פעמיים בשבוע שאת כן ישנה לילה, זה לא מספיק. כי יש משמעות לרצף של ימים שבהם את ישנה טובה, וזה לא שיום אחד יכול לחפות על כל השאר.

ב. מה את עושה במהלך היום? אם את רוב הזמן יושבת או בעבודה עם מעט תנועה, ממליצה להוסיף ספורט ותזוזה. אני ראיתי אצלי שזה ממש משפיע. ישיבה לאורך זמן, מעייפת אותי מאוד, ברמה של להירדם. כשאני זזה, הגוף מתעורר

זאת גם היתה השאלה שלי

האם זה הגיוני פשוט..

כן נכון, תכלס כבר 5 שנים אני לא ישנה נורמלי וקמה מלא , לא היתה תקופה אחת ארוכה שישנתי שינה רציפה וטובה בלילות....

אשים לב , תודה🩷

היה לי פעמיים מונו וככה הרגשתי

פעם שניה הייתי עם זה חצי שנה!!! עד שטיפלתי אצל איזה רופא בירושלים שיש לו שיטה לטפל במונו טזה עבר ב"ה

אבל האמת שלא כזה משנה כי לא באמת מה יש מה לעשות.. וואלה עכשיו קוראת שכתבת שהיה משו שעזר, מעניין!! אנחנו ביקרנו ממש כולם אמרו לנו מטבעי ועד קונבנציונלי שאין מה לעשות חוץ מלחכות....

אם זה מונו אני אכתוב לך מה הטיפול

אנסה גם להיזכר בשם של הרופא

מקווה שהוא עדיין עובד כי אז לפני 5 שנים הוא כבר היה ממש מבוגר

אבדוק בלוטת התריס, אולי גם מונו למרות שלא יודעת אם יש עניין

גם ככה אמורות להיות לי בקרוב בדיקות דם מקיפות לבדוק את בעיית הb12..

אבל האמת האמת אני ממש מופתעת שרוב התגובות מנסות לחפש סיבות 🤭  הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר תגובות מנרמלות שלהיות אמא, בטח לקטנים, ותינוק יונק, זה פשוט מעייף 🙈🙈🙈

לכולן יש כוח תמיד? אתן לא עייפות ומרגישות צורך תמידי בשנצ?

אם אני לא ישנה את ה8 שעות מינימום ורצוף

-מה שבחיים לא קורה עם יונקים ןגם עם קטנים לא יונקים כמעט ולא) אני עייפהההה כל היום

ובדקתי- ברזל בלוטות התריס בי 12 הכל תקין

אה ואם הולכת לישון מאוחר אז גם- יותר עייפה מאשר אם נכנסת לישון מוקדם איזור 10 אפילו

שווה לך לנסות שבוע אם אפשרי לך

ברור שתמיד אשמח לנוח צהריים ולקום מאוחר בבוקר/לחזור לישון אחרי פיזור של הילדים

ומכיוון אחר -

הרבה פעמים דיקור של מישהי מקצועית גם ממש יכול לעזור.

אני באמצע סדרת טיפולים שמטרתה לאזן כל מיני דברים, וממש מרגישה גם שיפור בתחום הזה.

שאני מסוגלת לעשות הרבה יותר ולא להגמר מכל דבר קטן.. כאילו כל המצברים של הכוחות שלי היו על הקצה ועכשיו הם באנרגיה טובה.

והמטפלת שלי אמרה לי כמה פעמיים שנשים חושבות לעצמן שזה הגיוני שמרגישים ככה כי את אחרי לידה.. בהריון.. או כל תירוץ אחר כשבעצם זה משהו אחר שאפשר לפתור אותו ולא ברירת המחדל של אישה.

אם בית חולים מאפשר מלכתחילה לנסות לידה רגילה במצב כזה.

או שהאישה מכריחה אותם לילד אותה ככה, כי היא מסרבת לניתוח.

ואז אולי זה מה שיקרה, כי לא יכולים לכפות ניתוח, אבל כל האווירה תהיה של הלחצות, ועל כל דבר קטן ינסו לשכנע לעבור לניתוח.

אין לי מושג מה המדיניות של בתי החולים. אבל אם יש בית חולים שמאפשר, ומוכן להתגייס לזה, אז עדיף.

ואגב, אני ילדתי בניתוח בלי לחתום על הסכמה. ברור שהסכמתי, אבל זה היה כל כך מיידי, שבכלל לא נתנו לי לחתום.

ב"ה התאוששתי בקלות.

מבחינת זה שלא חתמתי על הסכמה,

אז קודם כל כן הסכמתי, ושיתפתי פעולה. רק לא חתמתי על הטפסים.

ולמחרת הרופא הגיע אלי להתנצל.

זה היה ניתוח חירום ממש, אם היו עוד מחכים, לא בטוח שהתינוק היה שורד.

דורש מומחיות גדולה.

לא סתם הפסיקו ליילד עכוז- כי זה מסוכן.

אז אם בביח אין רופא מומחה לזה-

נשמע לי ממש התאבדות.

סליחה על החריפות...

אבל המטרה שהולכים לביח היא בשביל שיהיה שם מישהו שציל חיים במקרה הצורך.

אפשר גם ללדת בבית- שם אף אחד לא ייקח אותך לניתוח..

לק"י

הקטן שלי היה במצג עכוז (וב"ה התהפך לבד בסוף), ואני אחרי קיסרי.

אבל כשהרופאה אמרה לי מה האפשרויות, היא אמרה שאפשר ללדת בלידת עכוז (היא לא המליצה. אבל לא אמרה משהו על הקיסרי שעברתי).

אז אולי בסורוקה זה אפשרי. לא ביררתי.

לק"י

כתבת שבעבר היפוך לא עזר לך?

(אני בכל מקרה קבעתי תור להיפוך. לידת עכוז לא רציתי לנסות).

איזו גיבורה את!

כל כך קשה להיות עם קושי שקוף

את סוחבת ככ הרבה,

זה שאת קמה כל יום ודואגת למשפחה שלך

מגיע לך מחיאות כפיים!

נשמע ממש קשוח.

ומציעה בזהירות, אולי שווה לספר למשפחה או לחלקה? אפילו לספר חלקית? כמה שמתאים לך?

נשמע שזה הרבה עול וקושי, וחבל לשאת לבד אם יש אפשרות לתמיכה והבנה..

שיהיה בקלות בע"ה

חיבוק ענק, עצום

מקווה ממש שאת מלווה ומטופלת כמה שאפשר

קשוח ברמות ואכן שקוף לגמרי 

ושומעים את המורכבות והקושי.

מבאס לשמוע שיש מקומות ש'יורדים' על אשה שיש לה כמה ילדים והקטן שלה רק בן שלוש, שהיא מפונקת שרק עכשיו נכנסה להריון נוסף, ממש עולם הפוך בעיני.

חוץ מזה שזה באמת לא בסדר בעיני להכנס לשיקולי תכנון משפחה של מישהי אחרת, זה נראה שכמעט אין אפשרות לא לפגוע ככה.

ואם אפשר, אוסיף רק שהקושי הזה שקוף כי אנשים עובדים קשה לשמור עליו בלתי נראה. אולי דווקא אם כן תשתפי בכל זאת יוקל לך ולכם?

אנשים לא יוציאו בכזאת קלות את המילה "מפונקת".

שימי על כולם פס.

אומרת גם לעצמי, כי אני כמעט קורסת כי כולם חושבים שאני מתפקדת כרגיל אז אני מנסה לספק את זה. לכי תסבירי לכל אחד שאת ממש לא מרגישה טוב, ולא תמיד זה יהיה עם הסבר "רפואי"...

תני לעצמך צל"ש על ההצלחות הקטנות. זה ממש לא מובן מאליו שהגעת בכלל לארוע משפחתי. תראי כמה את עושה בשביל הילדים שלך, את אמא לביאה❤️

ותודה גדולה ממני ומכל עם ישראל על ההקרבה העצומה שלכם!

מזדהה עם המון ממה שכתבת.. קראתי והחזרת אותי למילואים האחרונים שהיו מאתגרים וממש כמו שאת מתארת..

שמחה בשבילך שהוא חוזר, שהצליח קרוא אותך מרחוק ושהתאפשר לו להגיע. מאחלת שיהיה זמן משמעותי וממלא יחד

שולחת לך מלא כוחות להמשך המילואים והמון הערכה ♥️♥️

אהבתי

זה כבר חצי ריפוי

ואיזה זוג מתוק אתם נשמעים

ותראי איך את חשובה לו

ואיך הוא הרגיש שאת צריכה אותו

איזו אינטואיציה חזקה היתה לו שנכון שיגיע הביתה היום

שיהיה לכם ערב קסום 

ושזה יתן לכם מלא כח להמשך

בשורות טובות

זה קשוח בטירוף. נשמע שאת קשובה למה שהלב שלך זקוק ויודעת גם להביא את זה לזוגיות וזה כל כך חשוב.

איזה כיף שהוא חזר, תספרי לו כמה זה מחיה אותך ❤️

כמה קשה. מבינה אותך כ"כ

שולחת חיבוק גדול.

ותודה לכם. 

לק"י

הבן שלי מחונן, והוא אומנם רגיש יחסית, ועם קצת רגישות תחושתית. אבל אני בכלל לא בטוחה שזה קשור אחד לשני. גם אני הייתי רגישה (מאלה שנעלבים ובוכים וכדומה), ואני לא מחוננת.

(והבן שלי לא אוטיסט. לפחות אין לנו סיבה לחשוד בזה🤷‍♀️).

לגבי אוטיזם- אוטיזם זה קודם כל קשיי תקשורת. שאר הדברים הם נלווים, אבל לא הבסיס. מה שאני חושבת לפחות.

אני חושבת שמחוננות קשור לתחום החברתי (קשה להבין מצבים חברתיים ויש פער בין השכל ליכולת הרגשית)

ואוטיזם קשור להפרעות/בעיות תקשורת (שזה גם קשור לתחום החברתי אולי בעקיפין)

ורמת התפקוד מצביעה על הטווח של רמת התקשורת

חחח מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

שמחוננות זה מנת משכל גבוהה,

אבל יש מאפיינים של מחוננים שנובעים מהפער בין הרמה השכלית לבין הרמה הרגשית. כלומר, לרוב המחוננים יהיה בהכרח פער כזה, וההשלכות שלו (כמו שכתבת, רגשית וחברתית בעיקר) זה משהו שנראה אצל הרבה מחוננים.

מעבר לזה, לכל אדם אופי משלו ומאפיינים משלו בלי קשר למנת המשכל.

למיטב ידיעתי היא נטו עניין של איי קיו, כלומר ה3% העליונים במבחני איתור (מקווה שזכרתי נכון את מספר האחוזים, אפשר לוודא).

בין המחוננים, יש כאלה שהם גם על הרצף האוטיסטי, ויש כאלה שלא ובכלל לא, והם לגמרי חברתיים, חברותיים וכו'.

יש ילדים מחוננים שפחות בשלים רגשית או חברתית וזה יוצר אצלם גם פערים מסויימים, אבל זה לא מחייב שהם על הרצף.

כמו כל העורבים שחורים אבל לא כל השחורים עורבים

לק"י

נכון שהרבה פעמים גם יש להם גם קושי להתרכז לפרקי זמן ארוכים.

אבל זה שכל מי שעם לקויות קשב וריכוז יש לו גם קושי בתקשורת.

הגורם הוא אחר

ולכן המענה צריך להיות אחר

בתהליך האבחון של אוטיזם או הםרעת קשב שוללים את השני

התקף חרדה בד"כ מתואר בצורה ממש שונה.

ובלבול זו תופעה שמצריכה בירור. (והיא קורית בנפילות סוכר...)

הייתי הולכת לרופא משפחה ומבקשת בדיקות דם מקיפות

ובהם בדיקת המוגלובין מסוכרר HBA1C בדיקה שמראה אם היו צניחות בסוכר לאחרונה.

אם את בכ"א חושבת שזה התקף חרדה הטיפול שמאד עוזר זה CBT 

לפעמים צריך גם  טיפול תרופתי.

אני ממש ממליצה ללכת לרופא משפחה בקרוב.

מעולם לא סבלתי מלחץ דם גבוה/נמוך ובעיות של סוכר

לפי הצאט כן נשמע שזה סוג של חרדה

לך לא נשמע? האמת שאת מעודדת אותי כי שקעתי לייאוש וקשה לי עם המצב ולהרגיש ככה

ונפילת סוכר ממש כן.

לכן זה הדבר הראשון שעלה לי.

אבל אם זה תופעה שמלווה אותך כבר זמן רב את חייבת לבדוק ביסודיות.

לכן חשוב קודם כל בדיקות.

ובבקשה אל תתני לצ'אט לתת לך עצות רפואיות. זה עלול להיות מסוכן.

בהצלחה יקרה

טוב שקבעת תור

תרגישי טוב

מציעה לקבל עזרה רגשית. הרבה פעמים סטרס ועומס יוצרים אצל נשים מצב כזה.

ולפעמים זה גם יוצר גלגל נוסף של חרדה מלא להירדם, שעוד יותר מקשה לישון, וחוזר חלילה...

הכי נכון זה לעשות עבודה רגשית ולהבין מה כבד עלייך❤️

תבקשי הפניה מהרופא ילדים, לא יאבחנו היפראקטיביות בגיל הזה, אבל תדגישי את הקשיים ואולי יתנו לך אבחון אצל מרפאה בעיסוק שתבדוק וויסות חושי ודברים נוספים...

אם המצב באמת כמו שאת מתארת-מרפאה בעיסוק ממש יכולה לעזור, ללמד אותו לווסת את הכוח שלו, ללמד אותך איך להתמודד איתו-יכול להיות שהוא ילד שזקוק לגירוי תחושתי גדול יותר, כי נשמע שהוא מתנהג בצורה טיפוסית לגיל שנתיים-אבל מפעיל המון כוח, הרבה ילדים בגיל שנתיים מרביצים או מפרקים משחקים לאחים שלהם, נשמע שהעניין אצלו שבכל פעולה שלו הוא מפעיל המון כוח...

בהצלחה! נשמע קשוח ממש

זה לא ילד ראשון שלי

קלאסי בגיל שנתיים להציק אבל הוא פשוט מנוע טורבו

זה בלי הפסקה ומתזז ואני לא מצליחה לעצור את זה

גם אין לו פחד

חופשי בגינה נניח

ילד בן ישר עוקף אותו בתור למגלשה

הוא מטפס מהצד על הסולם נוגס בו בברך

וואלה זה זר לי..

וגם מאש/כביש/כלבים שום דבר לא מפחיד אותו..

וזה כבר מפסיק להיות מעניין לעשות מה שעניין אותו בגיל שנתיים...
 

יש לי אחד כזה שבגיל יותר צעיר אפילו עלה לארון העליון במטבח ופתח ושפך את האקמולי... היה אלוף במתקנים בגינה...וכד'

ובכללי צריך כל הזמן אקשן ומשהו לעשות...

אחרת מפנה את המרץ להצקות ולצומי...

יש לאופי הזה גם יתרונות. זה אחד שתמיד ישיג מה שהוא רוצה, עצמאי מאד, אוהב אתגרים
 

הוא יודע שאני דוסית, אני לבושה ככה!!

בהתחלה חשבתי שהוא מדבר בקטע של סוג של סבא.. או משהו כזה.  

אבל זה נהיה שאלות של הרבה זמן והרגשה של רצון לברוח..

אני רואה מבוגרות ממני שמכבדות אותו ומקדישות לו זמן.. אני צעירה וזה לא מתאים לי גם בלי קשר. 

לק"י

זה לא שהוא בודד לגמרי. אני מבינה שיש כאלה שכן משוחחים איתו.

(גם אם הוא היה בודד וזה היה מעיק עלייך, אז לא הייתי אומרת שמחובתך לשוחח איתו. אבל אם הוא גם לא בודד, אז בכלל).

זה הזמן לעצור. אפשר להתעלם או להגיד בוקר טוב בנימוס ולהכנס פנימה, בלי מה שלומך או שאלות. אם הוא שואל מה איתך - בסדר תודה שיהיה יום נעים.