לרענן את הזוגיות.

לחזור להדרכת כלום וחתנים

לקחת קורסים מעניינים בנושא

אפשר ורצוי להפוך את הבית לדבר שקורה בו

לארגן את החדר שינה כמו צימר

לקראת הלילה להדליק בו אורות מיוחדים , נרות

לבשל סעודה כמו במסעדה

להזמין אוכל שוה הביתה ולראות או ללמוד משהו שאוהבים

אישה צריכה להיות יצירתית בבית;)

אני בטוחה שבתוכו הוא צמא לזה ..

בהצלחה יקירה !!!

מבינה אותך ממש.

אבל חושבת שלא יעזור לנסות לשנות אותו.

יש כאן שני צרכים שונים בעיניי.

אחד - יציאה ובילוי

שני - זוגיות וקשר טוב ביניכם.

בעיניי זה לא חייב להיות יחד.

את הצורך לצאת אפשר למצוא עם אנשים אחרים. חברות, לבד, משפחה. למצוא תחביבים, לעשות דברים כיפיים בחוץ גם בלי בעלך.

לגבי העניין הזוגי זו נקודה אחרת, שהיא באמת ממש חשובה וחסר כשהיא לא נמצאת. אבל דווקא בגלל זה לא הייתי כורכת אותה בדבר הראשון. אפשר לנסות לחשוב האם אפשר ליצור זמנים שלכם בבית, לא חייב משהו ארוך. אבל כן זמנים שבו פנויים יותר אחד לשני, בלי הסחות דעת. לחשוב האם זה באמת קשור לעניין טכני של מציאת זמן, או שמשהו אחר חסר ואז לנסות להבין איך פותרים אותו.

אני מכירה שאומרים ש"חייב" זמן זוגי קבוע. אני אישית פחות חושבת שיש משהו בזוגיות ש"חייב". זה יותר עניין של ללמוד אחד את השני, ולזהות מה מתאים לשניכם ונותן תחושה של קשר. אצל זוג אחד זה יהיה מפגש קבוע בלו"ז, אצל זוג אחר זה יהיה חמש דקות של קפה, ואצל זוג נוסף זה יהיה הזמן שהם מסדרים ביחד את הבית בערב ומפטפטים תוך כדי.

השאלה היא מה מתאים לשניכם ואיך מוצאים את זה.

שהוא פשוט נראה משועמם כשהוא יושב איתי

נדיר שאנחנו אוכלים יחד משהו בכלל

אני בפלאפון והוא במחשב או להפך 

מכת הפלאפון היא קשה אתן בטח כבר יודעות.... ואני כן מסוגלת לעצור את עצמי-הוא לא

הוא עצמאי ומביא את העבודה הביתה וזו גם בעיה!

הרבה יותר מלהיב אותו שיחה שקשורה לעבודה

אולי באמת אני צריכה ליזום את זה

אך נמצאת בתקופה מאוד מתאגרת בחיים וגם לי קשה

מתחילה צעד אחד אחורה.

לא להגדיר ציפייה איפה את רוצה להרגיש את הקשר (נגיד כמו דיבור מסויים), אלא לנסות לזהות איפה הוא מנסה ליצור קשר.

באיזה דרך הוא מתקשר אהבה

מתי הוא רוצה קרבה

אני לא אומרת את זה כדי לבטל את מה שאת רוצה

אלא כי לפעמים אנחנו רוצים משהו מסויים, וגם רוצים שהוא יתבטא בדרך מסויימת.

אבל אם מנסים רגע להפנות מבט לצד השני, מבינים שאנחנו מקבלים את זה, פשוט לא בדרך שתיכננו.

אני לא בדיוק מצליחה להסביר את זה.

אבל אם מה שאת מרגישה זה ריחוק, הייתי מנסה להתקרב דרך העולם שלו. דרך הדרך שלו לאהוב ולהתחבר. וכשתהיה נקודת חיבור מסויימת, ממנה להמשיך הלאה

1. ההבדלים ביניכם בנוגע ליציאה מהבית.

2. תחזוק הזוגיות.

ולמעשה בשביל לתחזק את הזוגיות לא חייבים לצאת מהבית... אפשר גם בבית לקבוע זמן זוגי וליהנות ביחד. הקטע הקשה הוא - לקבוע את הזמן הזה ולהשקיע בזה, ולא לברוח לטלפון או למטלות הבית וכו'.

רעיונות לפעילויות בבית:

* משחקי קופסה, משחקי זוגיות, חדרי בריחה בקופסה.

* להכין אוכל ביחד ולשבת לאכול אותו.

* סדנת יצירה זוגית - או ערכה שמזמינים/קונים מראש, או יצירה לפי רעיונות מהאינטרנט/יוטיוב.

* לצפות בשיעור או להבדיל בסרט, או להאזין ביחד למוסיקה.

* אפשר גם פשוט סתם לשבת ולדבר, אם מצליחים לעשות זאת בזרימה ובלי הסחות דעת...

בקשר להבדלים ביניכם ליציאה מהבית - כדאי לדבר על זה, לבקש שלפחות מדי פעם (תחשבי על הפרשי זמן ריאליים) תצאו ביחד למשהו. ואולי תתני לו לבחור מה שהוא יחסית אוהב ומסוגל לצאת בשבילו.

בהצלחה!

פאזל גדול

להרכיב יחד לגו מערכה

ארוחה משותפת

פונדו

ללכת כמה מפגשים לייעוץ זוגי. (הגיוני שיספיקו כמה מפגשים בודדים)

בהתחלה מנסים להבין אצל כל אחד על מה זה יושב ולהעלות דברים למודעות

ואז פשוט מגבשים דרך פתרון שמורכבת מיעדים ואז במפגשים בודקים מה עבד טוב ומה לא, ומתקנים.

הדרכה כזאת היא נכס לכל החיים כי היא נוגעת בנקודות שרלוונטיות לאופי הספציפי שלכם.

גם לרצונות והצרכים וגם לבורות שנופלים אליהם בדרך.

פשוט מראש על תגדירו את זה כטיפול בזוגיות בעייתית,

אלא כהדרכה מותאמת אישית לשדרוג הזוגיות.

כמה שנים אחרי החתונה, זה ממש השלב לעשות את זה. להתאים לכם את הדלק הספציפי והמינון הנכון המדויקים לכם.

כמו שכתבת, זה לא רק הפער בין זה שטוב לו בבית ולך טוב בחוץ. זה גם הנושאי שיחה שפחות זורמים, ומשם כבר תחושת ריחוק ו"לא אכפת לו ממני".

כמו במשחק חם קר, לפעמים צריך לחזור לנקודה קודמת במשחק כדי למצוא את הדרך הנכונה *לכם* להתקדמות ולפריצת דרך.

הבונוס, זה התובנות שעולות במפגשים שילוו אתכם בהמשך החיים באותם זמנים של ריחוק. כבר יהיה במה להיאחז.

בהצלחה!

אבל זה כל כך לא בעלי... אמהלה הוא הבן אדם הכי שכלי שיש בעולם עוד יותר מכל הגברים הקיימים בעולם נראה לי

הוא פשוט כל כולו שכל

זה משפיע גם על הזוגיות כי אני מטבעי אישה במאה אחוז!!!

ולא נראה לי שהוא יזרום עם זה... 

(אני לימדתי אותו להרגיש קצת )

ולכן אחד הבילויים האהובים עלינו הוא חדרי בריחה (ממשיים או בקופסה) - הוא אוהב בעיקר את האתגר שבפיצוח החידות, ואני נהנית מהיחד שנדרש כדי לפצח אותן...

שורה תחתונה - העובדה שהוא אדם שכלי היא לא "תירוץ"... נסי לדבר איתו על כך, לא בצורה של האשמה אלא בצורה של בקשה, וביחד תנסו למצוא רעיונות לבילויים ששניכם תיהנו מהם... (ואולי בכל פעם מישהו יתגמש קצת למען השני...)

מבין שלא התחתן עם עצמו ולכן הוא צריך לעשות דברים שהם לא כוס התה שלו בשביל שהזוגיות תצליח.

כדי לדעת מה הוא מוכן לעשות בשביל שגם את תרגישי טוב איתו והוא ירגיש טוב איתך- את זה צריך לברר.

לא הייתי מצפה ממנו לזרום, זאת לא שאלה של מה בא לו, אלא להתכונן לצאת מאיזור הנוחות שלו בשביל בירור משותף.

אם אתם הולכים לייעוץ, תהיי בטוחה שיועצים ראו ושמעו הרבה דברים, למרות התחושה שלך שהוא יוצא דופן מכולם.

לא יוצאים כמעט

ממש לא חייבים לצאת כדי לתחזק זוגיות

בעיניי גם לא צריכים לתחזק זוגיות, היא מתוחזקת לבד כשהיא טובה.

לכל זוג אמור להיות נושאי שיחה, הרי מנהלים אורח חיים משותף, זה מספק שיחות בלי סוף, כדאי כמובן שהשיחות יהיו נעימות וחבריות.

בנוסף כדאי להכניס לשיח פלירטוטים שעושים את השיח כיפי ומעניין.

אנחנו לא יוצאים הרבה בכלל, כמעט ולא, אבל בעיניי זה לא המדד לזוגיות טובה ממילא

ולפותחת - יש לך צורך באיוורור. אבל הוא שלך. לא חייב שבעלך יחלוק איתך את הצורך.. אבל הוא כן יכול להשתתף איתך

לדעתי בעומק של הדברים, את רוצה ממנו תשומת לב

ואולי גם את הולכת לפי תבניות מסוימות שיש לך בראש לגבי תחזוק זוגיות שכרגע אינן תואמות את המציאות שלכם

זה מבאס להרגיש שאת שנייה לטלפון ולעיסוקים אחרים, חשובים כעל שיהיו. כדאי לדבר על זה. ובמקביל, לאוורר את עצמך כדי לא לצבור מרמור נוסף על חוסר האיוורור שלך ולהשליך אותו גם.. הרי אם תצאו כי הוא התרצה ויהיה בטלפון כרגיל או עסוק, זה רק יעמיק את התחושות שלך.. לדעתי במצבים כאלה זה אפילו יכול להרע את המצב

בקיצור, לעשות רגע הפרדה בין הדברים

אני כבר מלא זמן במרדף אחרי דברים לעצמי!

רציתי להירשם לבריכה רק כדי קצת לשחות ולא יצא לי... 

ועוד סתם מלא דברים שרציתי

ברוך ה' אני מתאווררת פה ושם אך עם הקטן שלי שהוא לא במסגרת כרגע

וזה קצת מתיש יחד איתו לפעמים

חייבת זמן איכות לעצמי דחוף

לגמרי רוצה ממנו תשומת לב והוא עסוק במיליון ואחת דברים.. לדוגמה גם עכשיו הוא עובד! וזה מובן מאליו

שהוא מביא את העבודה הביתה

או אולי בייביסיטר

הצורך להתאוורר ולעשות דברים כשנמצאים כל היום עם תינוק הוא ממש מובן

וגם הצורך בתשומת לב מהבעל, ברור

ניסית להגיד לו שאת מתגעגעת אליו והוא חסר לך..?

לא להגיד לו שהוא כל היום בטלפון ומביא עבודה לבית, אלא להתמקד בך ובמה שאת מרגישה כרגע

אני עייף 

מבינה? מבאס ממש ממש

לזה שאמרת זאת מתגעגעת אליו..?

אני מתעכבת על זה בכוונה, כי הרבה פעמים זה מסר שאנחנו רוצות להעביר אבל לא בהכרח העברנו אותו במילים האלה ממש

לא על מתגעגעת אליו

אלא בכללי על זה שאנחנו לא נפגשים כמעט למרות ששנינו בבית

כשאת אומרת שאתם לא נפגשים כמעט למרות ששניכם בבית, זה לא מקדם תגובה מתקרבת מצידו כי הוא צריך להסביר את עצמו

תדברי רגש

תגידי שאת מתגעגעת, שהוא חסר לך

זה אמור לזמן תגובה אחרת 

לא מסכימה עם זה שנושאי השיחה יהיו סביב ניהול משק בית משותף.... נושאי השיחה יכולים להיות גדוליםמועמוקים הרבה יותר

יכולים להיות כל דבר

אבל בוודאי שהם קיימים אם חיים במשותף

העומק לא קשור לנושא אלא לאופן השיחה

אני דווקא מחבבת שיחות קלילות בעיקר, שיחות בלי הרבה מלל.

שיחות קצרות או אפילו תקשורת בלתי מילולית יכולות להיות לא פחות משמעותיות משיחות עומק.

מציעה שתשתפי אותו כמה חשוב לך לצאת ולהקדיש זמן לזוגיות

ותמצאו משהו שיעשה לך טוב וגם מבחינתו יהיה בסדר.

נשמע שמבחינתו אין לו צורך בזה, אבל אני מאמינה שהוא רוצה שתשמחי ויהיה לך טוב, ואם תדברו תמצאי את הדרך להביא את זה לידי מעשה

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.

אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.

או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.

יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?

סליחה שאני חופרת 🤭

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  

בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  

בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

20251216100211.pptx

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.

נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

כל התכנים זמינים כל הזמן

אני זוכרת שאחי הקטן היה בן 3 וידע שאבא שלי צריך לחזור מהעבודה כשמסתיימת תכנית x, והוא איחר והילד נלחץ

מאזעברו הרבה מים בנהר ויש vod וטאבלט ונייד וכל הזמן יש מה לראות וזה מפתה וממכר

כשהייתי ילדה היו תכניות קבועות בשעות קבועות וזה מה שהיה ובנוסף היו לנו חיים מחוץ למסך והיום זה שונה והכל יותר זמין

אז כן צריך להפעיל שיקול כי בסוף יש לזה השלכות

גם כמבוגרים

כמה אנשים היום מדברים בטלפון? נפגשים פנים אל פנים? הרבה פחות מפעם

וכהורים - היום המסך בקלות הופך לבייביסיטר בכל שעה ביום וזה מרחיק מאיתנו ההורים התמודדות מול הילדים לדעתי וגם האפשרות לפקח על תכנים ומינון נשחקת עם הזמן כי זה נח ונותן שקט

אצלי באופן אישי אין מסכים לילדים כרגע . אולי פעם בכמה שבועות מראים להם סרטון מצחיק וזה בסדר בעיניי