לא יודעת על מה זה יושב כי לא כתבת, אבל זה בהחלט דבר לא פשוט לומר. כל שכן להרגיש..

אני מניחה שפשוט נורא נורא קשה לך וזו הדרך היחידה שבה נדמה לך שהקושי ייעלם.

את לא רואה בו שום דבר טוב..?

שואלת רגע עלייך..

את עובדת? מסופקת מהחיים בלי קשר אליו? זה לא השלכה של תסכול שלך עליו?

השינוי שחל בו - קשור לדינמיקה הזוגית שלכם? או שזה שינוי הוא עובר בעולמו האישי ומשפיע עלייך בדרך כזו או אחרת?

את לא חייבת לענות כמובן, זה רק זריקות של כיוונים

ומוסיפה - לפעמים נראה שהפתרון הוא שהוא באמת ייעלם, אבל למעשה הרבה פעמים זה בגלל שקשה לנו לעבור תהליכים שהם לרוב ארוכים ועמוקים.

יכול להיות שאם את ממש ממש סובלת איתו, נכון להפריד כוחות. אני לא יודעת. אבל אני חושבת שלפני כן צריך לעשות בירור אישי מעמיק שלך

יש לומר על התיסבוכת הזו

נכון זה הפיתרון מבחינתי הקושי ייעלם אני יצא בסדר כי לא התגרשתי..הזייה אבל זה ממש יושב לי בראש

זה לא שאני לא רואה בו טוב

זה פשוט שהתחתנתי עם בנאדם מסויים והוא פשוט עשה סיבוב של 360 מעלות באמצע החיים אחרי שכבר יש לנו ילדים וזה פשוט לא אדם שהייתי בוחרת לחיות איתו..הוא נהיה אדם אחר

אם תאדם הזה הייתי פוגשת כשהייתי רווקה הייתי חותכת ככל הנראה בפגישה 1

מבחינת מקום בחיים ב"ה אני במקום מאוד טוב מגשימה את עצמי משקיעה בעצמי ובגלל זה מרגיש לי שכל מה שחסר לי זה שותף אמיתי ואהבה ולא מרגיש לי שאיתו זה יכול להתקיים

השינוי הוא אישי שלו לצערי

אני אכן כל היום במחשבות האם נכון לגרור את זה ולהשאר כי תאכלס מה מחכה בחןץ לגרושב + ילדים קטנים...לא סוכריות

תודה שענית

על השינוי שעשה??

הוא מבין שזה מפריע לך?

לא יודעת מה השינוי.

אבל מניחה שעם רצון טוב אפשר חהשתנות בחזרה.

אאכ מדובר באלימות וכו

שזה לא הייתי מוותרץ

האמת גם אני הייתי מאוד נפגעת במקומו.

לא בטוחה שהייתי מצליחה לסלוח.

בכא יש לכם 2 ילדים...

ובעצם בתמונה הגדולה

איך לאגיד לא נעים...את חושבת רק על עצמך.

לא על הילדים

ולא עליו.

אלא מה טוב/לא טוב לך.

את חייבת לעשות בירור אמיתי עם עצמך

ואולי עם איש מקצןע

ממה זה נובע....

כי לא בטוח רק השינוי בו.

בכא תמיד תכתבי

ונשתדל להגיב ואולי (הלוואי) לעזור

❤❤❤

יש לנו יותר מ2 ילדים לא יודעת איך הובן שיש רק 2

הוא לא השתנה בחוסר מודעות הוא בחר בשינוי הזה ומבחינתו מי שלא מתיישר לפי זה אז הוא הבעיה

יכול להיות שאני חושבת על עצמי אבל מה שבטוח אני חושבת על הילדים גם

גם שינויים אישיים כמו חזרה בשאלה חלילה, התחזקות, או כל דבר אחר יכולים להיות מנוף לגדילה אישית וזוגית עבור 2 בני הזוג. למרות שאנחנו לא אוהבים שינויים.

ולענ"ד, אתם חסרים בשלושתם

אם למרות השינוי האישי שלו, הייתם מצליחים לשמור על בייס חזק, אני מאמינה שזה היה נראה אחרת כי היה ברור לשניכם שאתם אוהבים והזוגיות שלכם לא תלויה בהכרח במעשים חיצוניים אלא במה שקורה ביניכם

אני חושבת שיש בשפע דווקא

רצון (בעיקר מצדי ולפעמים מרגיש גם מצידו) לקיים את הקשר לא בטוחה שיש

לא מדובר בשינוי חיצוני

מדובר בבנאדם שעשה סיבוב של 360 מעלות נהיה אדם אחר אין קשר בין מי שהיה למי שהוא היום לצערי הרב

אני זוכרת טוב מאוד את מי אהבתי ואני בוכה בעיקר בלילות על הגבר הזה שנעלם..אני מרגישה כאילו בעלי האמיתי מת לפני שנתיים ומאז אני חייבת לחיות עם אדם אחר

שאת נלחמת בשינוי,וזה לא מקדם אותך

לא יודעת כאמור באיזה שינוי מדובר וכמה זה משפיע על היחס שלו אלייך, אבל זה קריטי כדי להבין במה מדובר כי יש דברים שאפשר להתמודד איתם ויש דברים שלא בהכרח. (בעיניי לא ניתן כמו התמכרויות למיניהן, הימורים או אלימות חלילה)

וסליחה אם אני סותרת אותך בשרשור שלך על החיים שלך - אבל אם המשולש שדיברתי עליו באמת היה מתקיים למעשה, הייתם מצליחים למצוא את עמק השווה ביניכם כדי שהשני לא ייפגע. וזה משולש שצריך להתקיים באופן עקבי, בעיקר בזמנים קשים, אחרת חוזרים שוב למלחמה ולנסיונות להיפטר ממי שהוא עכשיו בדרכים לא נכונות. וזה דורש גם שינוי אצלך. ואפשר להגיע לזה באמצעות עבודה והתגברות ושיח וטיפול. אבל זה צריך להיות יציאה מנק הנחה שכן, יכול להיות שיש לך בעל חדש עכשיו. אנשים משתנים וזה בסדר. אם כי לפי מה שאת מתארת, ייתכן ויש פה משהו אחר חריג אבל לא כתבת, אז שוב מסייגת  - כל עוד כמובן לא מדובר על אלימות וכד שציינתי

ומבינים שהיינו במקום חלש, יש רצון לקחת את המושכות לידיים ולהרגיש שאנחנו שוב בשליטה ולהרגיש חזקים וזה חלק מהתהליך שעוברים לדעתי, ומנסיוני, עד להגעה לאיזון. והוא כולל רגשות אשמה של איך הגעתי למצב הזה (הקודם) וחשדנות גם בקרובים, שלא יביאו אותי למצב הזה שוב. זה מגננה חזקה.

זה מעבר מקיצוניות לקיצוניות, אבל בצורה רחבה בתי הבחנה וזה חולש על הכל. כמו שלהיות חלש ומרצה חולש על הכל. השדה האנרגטי משתנה

אתם מדברים על זה?

את יכולה להצטרף אליו לטיפול?

יכול להיות שזה יוכל לעזור לכם

זה באמת מאוד מורכב ואני מפחדת לפרט כדי שלא יזהו אבל זה מרוכבות ענקית שברור לי שלא תיפתר וגם היועץ אמר לי את זה..

מדברים בטח אבל הוא בטוח שהוא בסדר והוא פועל נכון

להצטרף לטיפול לא נראלי שהוא יסכים זה מבחינתו שלו בלבד

אני חושבת שבמקרה כזה, הייתי מציבה קו אדום

תגדירי לך גבולות גזרה

קודם כל מול עצמך

אחרי זה - לנהל שיחה של תאום ציפיות. תגידי שאת מבינה, אבל קשה לך ככה. תדברי את הלב שלך

על הריחוק

על היחס

על זה שאת מרגישה שהיחס שלו אלייך השתנה מאז ש.. ואת באמת מתקשה להכיל

על התחושה שלך שעולה מתוך כל זה

ואם הוא לא מוכן לשנות, ואת לא מוכנה יותר לסבול - תשקלי את צעדייך.

נשמע באמת מורכב וקשה. ממליצה על טיםול עבורך בנפרד❤️

הקטע שאני לא כואבת את הבדידות והריחוק

אני כואבת את זה שאני לא מסוגלת לאהוב אותו כי הוא לא אדם שהייתי בוחרת בו

לא משנה כרגע. לדעתי לפחות.

לכל אחת יש מחשבות כאלה בעקבות שינויים שאנחנו עוברים בחיים.. אם תמשיכי לחיות ב' מה היה אילו' את יכולה לאבד את זה לגמרי

מה שמשנה זה, שהקמת איתו משפחה כשהוא היה 'הוא' הקודם. היה לכם בסיס משותף ועכשיו יש לך אפשרות ללמוד לאהוב אותו מחדש, אבל אחרת. לנסות לבנות מחדש, אבל אחרת.

את צריכה לבחור נשמה.

את כל התפיסה היהודית שלנו.

אהבה היא תולדה של נתינה ונדיבות. לא אני אמרתי כמובן..

אני חושבת שכשבעל מפסיק לספק את 'סחורת הציפיות' של אשתו ממנו, זה בהחלט יכול ליצור דחייה כמו שכתבת.

אבל בכל זאת, אני סבורה שיש פעמים שהורדת ההתנגדות תרכך, כי זה הרבה פעמים מה שיוצר התבצרות.

אני חושבת שהעבודה שלך פה היא לשאול את עצמך האם את מוכנה להגמיש את הגבולות שלך בשביל השינוי שלו, ואולי זה יקרב אתכם חזרה. לתת לו להיות הוא, במקום להתנגד לו. הוא יצליח כך להתקרב אלייך מהמקום ה'חדש' שלו כביכול, שהוא לא חדש, הוא פשוט לבש צורה אחרת. את אומרת שהוא אוהב אותך. צריך לעשות התאמה מחדש.

וזה תלוי בכמה השינוי הזה משפיע.

אם נגיד הוא החליט שהוא לא זורק יותר זבל ולא מפזר ילדים. ולא עושה כלים. סתם זורקת.

זה בטוח נוגע בנק של - הוא לא רואה אותי אצלך וכמה אני עובדת קשה והוא לא אכפת לו ואז נוצרות הדחייה והריחוק.

אני אומרת, לפעמים צריך לאלץ את עצמנו להסתכל על מה שכן. הוא מפרנס? הוא עושה x y z? הוא קשוב לי?

אז אתן לו עכשיו לתת לי אהבה בדרך שלו.( בהנחה והוא גם נותן, כן?)

אחרת מה עדיף, להיות גרושה בלי בעל ובלי כל שאר הדברים שהוא כן עושה ונותן לי..?

(זה בסדר להתגרש אם צריך, כמובן,ואני כותבת תיאורטית כי אני לא יודעת במה מדובר בדיוק. יכול להיות שזה מוצדק להתגרש במקרה שלך)

אני יודעת שזה לא הגישה הרווחת, ושהרבה פעמים השיח הוא להביא את הבעל למצב של התגברות כדי שיספק את הצרכים הרגשיים של אשתו . וזה נכון מאה אחוז. השאלה היא מאיזה מקום

אם זה ממקום של דרישה ותחושה של דחייה, זה לא יבוא לדעתי

המטרה היא להגיע לשם ללא התנגדות ברקע. אחרת זה מאולץ ואני מבינה שהוא מבחינתו עושה מה שבא לו.. אז תנסי לבוא זה ממקום אחר.

(תכף יעופו עליי עגבניות. אני מציינת שוב שזה תיאורטי כי אין לי מושג אם זה נכון לכם. אני בכל אופן מאמינה שאולי זה יכול להיות פתח לשינוי. אם לא אצלו, אז אצלך. אבל זו בחירה להיות במקום כזה שלוקח סיכון כי יכול להיות שזה לא באמת ישנה כלום אבל בסוף כן תצא מזה תועלת .את יודעת מה נכון לך ומה לא )

אבל בלי קשר לזה מסכימה מאד עם שאר התוכן בהודעה שלך. פעם שמעתי יועץ זוגי שאומר שאם הייתה אהבה לבן הזוג אז היא תמיד קיימת וצריך רק ללמוד איך להחזיר אותה, ומה שרשמת זו בדיוק הדרך, להסתכל תמיד על הדברים החיוביים

והתאמה בסיסית, זה ממש הגיוני בעיניי. כל השאר זה עבודת המידות.

הרבה גדולי ישראל אומרים את זה 

אנחנו מצווים על אהבת השם. זה רגש, אבל גם ציווי. 

גם על אהבה לאנשים אפשר לעבוד. זה נשמע קר ושכלתני, אבל זו גישה יהודית.

לי אישית קשה קצת עם האמירה הזו.  לדעתי אהבה זה גם להתאהב בהתנהגות ובאישיות של האדם.

אפשר לעבוד על עצמנו להשתדל לראות את הטוב באדם שמולנו, אבל זה לא בהכרח שתיהיה שם "אהבה" 

אהבה מערבית כמו בסרטים היא לא אהבה, היא ריגוש ותאווה.

גם ביהדות יש מקום לתאווה, אבל זה לא העיקר. ומה עושים כשמתאהבים? אידאליזציה שהיא לפעמים נוגדת את ההגיון. דרך המחשבה והנתינה אפשר ליצור אידאליזציה על אדם ספציפי שיש לך אליו משיכה והתאמה בסיסית.

וכתבתי שמשיכה חיצונית והתאמה בסיסית זה תנאי אז לא רואה סתירה ככ, זה תואם בדיוק

ועדיין זה ממילא לא המקרה פה. הם התחתנו מתוך משיכה ואהבה ולא רק התאמה בסיסית

אהבה זה רגש, אבל גם על רגשות אפשר לעבוד.

לפני כמה שנים הרגשתי ריחוק מבעלי. היינו בתקופה לא טובה עם המון ריבים, ולא ידעתי אם אני בכלל עוד מוצאת בו משהו.

אז כדי להתקרב בחזרה, הכנתי צנצנת פתקים בכמה צבעים. צבע אחד זכרונות טובים, צבע אחד דברים שאני אוהבת בו, צבע אחר על מה אני אומרת תודה (אני כבר לא זוכרת בדיוק), והבאתי לו אותה. הוא ממש התרגש, אבל הדבר היותר משמעותי היה מה שזה עשה לי. ההסתכלות עליו, החיבור אליו.

אני מסכימה לגמרי שניתנה הרבה פעמים מולידה אהבה.

אני לא יודעת מה עומד מאחורי מה שהפותחת מתארת. אבל אני כן מכירה מה זה חלום של זוגיות שמתנפץ. חושבים שיהיה משהו מסויים, ובסוף זה אחר לגמרי. אני כל הזמן אומרת לעצמי, אם זה היה תלוי רק בי זה היה אחרת. אבל זה כל היופי בזוגיות, שזה לא תלוי רק בי. אם הייתי רוצה להיות תלויה רק בעצמי לא הייתי בזוגיות הזו. אבל השוני, והפער והשינויים והאתגרים מוציאים אותי מעצמי, משנים אותי לוקחים אותי למקומות שלא חשבתי שהגיע אליהם. אבל למרות שזה קשה, זה עושה טוב.

וכאן מגיעה גם הנקודה של איך ניגשים לזה. כן, יכול להיות שיש לנו חלום על איך תראה הזוגיות עם הגבר שלידינו. מה הוא יעשה, איך הוא יאהב, איך הוא יתמוך. לפעמים זה עובד, ולפעמים לא. ושאלה מה עושים כשזה לא. האם ממשיכים לחלום את החלום הישן, או שמבינים שהוא כרגע לא קיים, אבל אולי נוכל לפתוח ביחד חלום אחר.

ואת זה עושים דרך ניסיון להסתכל מהעיניים של השני. לדמיין את העולם מנקודת מבטו, לנסות להבין אותו מהצד שלו. מביאים לזה חמלה, ענווה, ויתור. ואז לפעמים, למרות שנראה שלא היה לזה סיכוי, אז אפשר לגלות את השני מחדש, מתוך מקום פחות קשה.

אני חושבת שלפעמים יש רצון לשנות את בן הזוג, במקום להשתנות בעצמנו. מנקודת ההנחה בעיניי צריכה להיות הפוכה. הוא לא ישתנה לעולם. הוא כמו שהוא ככה עכשיו. מקבלת או לא מקבלת? (עבור נקודת הזמן הנוכחית). ואם מקבלת, אז מה אני עושה עכשיו כדי שיהיה הכי טוב, מה אני משנה בעצמי כדי לאהוב.

סתם יצא לי ארוך, ואפילו לא בטוח קשור ישירות אלייך או לשרשור.

אבל כן חשובה הנקודה שכן יש לנו בחירה בעיניי. יכול להיות שנבחר שלא להשקיע, אבל זו גם בחירה. ולא תמיד בוחרים בין טוב לרע. לפעמים שתי האפשרויות כואבות ועדיין צריך לבחור משהו

רק שימי לב שגם הגדרת את זה "להחזיר את האהבה" ולכן בדיוק אני מסכימה עם דברייך. אפשר לבחור לאהוב במקום שהייתה בעבר אהבה..

זו דעתי האישית לפחות

ש80 אחוז מהבנות יכולות להתחתן עפ 80 אחוז מהבנים

והרמבם אומר. לפי הדעת האהבה. שזה ציטוט מטורף. שבעצם אומר שככל שתדעי משו, תכירי משו, ככ  תאהבי אותו

שיש התאמה על פי השכל, אם יש רגש? לא בהכרח.

לי אישית נשמע קצת כמו הגישה של המגזר החרדי לנישואין- להתחתן גם אם עוד אין אהבה והיא תבוא אח"כ. מאד מסוכן לדעתי

התחברתי בעיקר למקום הרגשי האמת

לגבי השאר הגמשתי את הגבולות מזמן והוא בעצמו מודה שאני מקבלת אותו הבעיה שבין מקבלת לאוהבת יש פער עצום אצלי

יכל כן לגרום לך לאהוב אותו?

אם הוא יתנהג כך וכך..?/יאמר כך וכך?

אם את תרגייש לידו ×?

יש פה הרבה חומר עבודה להתבונן בו..

ושוב ממליצה על טיפול אפילו רק לך כרגע

יכולה לשתף על עצמי, שחוויתי את הפער הזה גם מול בעלי. בנק מאוד דומות למה שאת מתארת בכלליות.

אל תחשבי על אהבה במושגים של מעריבזציה. אהבה היא דבר שבונים, אבן אבן, באמצעות התגברות ויציאה מאזור הנוחות והתאמה שלנו לשני, לא רק שלו אלינו.. אבל לא רק במעשים.

זה בעיקר בלימוד זכות ועין טובה ונקודות טובות, זה פנימי מאוד. וזו עבודה יומיומית של הכרת הטוב. ממש עבודה מנטלית מחשבתית של הגברת הטוב על הרע וחיפחש בזכוכית מגדלת של הטוב בהתחלה, כי את הרע והחסר תמיד רואים בגדול

ושוב,לא יודעת מה המקרה המדויק אצלכם. יש מקרים שלא נכון לאלץ את עצמנו וכתבתי על כך. רוב המקרים ב"ה הם לא כאלה של מקרי קצה, ועל כאלה אני מדברת)

רצון לראות תפרצוף שלו בכלל רצון שהוא יחזור הביתה

בערב מקווה רק חושבת איך להתחמק מלהיות איתו בלי שייפגע

לא אכפת לי אן הוא עצוב בוכה מה עובר עליו העיקר שיתן לי שקט

עליו לדעתי

את גם מתנגדת לו, וגם מתנגדת לך כשאת עושה דברים שאת לא רוצה

תעצרי רגע הכל

אמרת שאת לוקחת הורמונים, אז ממליצה קודם כל להחליך מניעה כי הורמונים יכולים לשנות המווון ביכולת שלנו להכיל סיטואציות ולהרגיש. מניסיון שלי

דבר שני, לדעתי אל תאלצי את עצמך להיות איתו. חד משמעית לא. זה יכול לגרום להרבה נזק אצלך. יחסי אישות מקיימים כשרוצים וחפצים, לא כי חייב. הריצוי הזה יכול לגרום לשנאה כלפי בנאדם. זה לא בריא בכלל..

דבר שלישי, כדי לרצות לראות את הפרצוף שלו, את צריכה להצליח לראות את מה שטוב שבו. כי אם הוא רק עושה לך רע - הוא מפריע. הגיוני.

ותדעי לך, שהתגובתיות שלך כלפיו גם משפיעה על ההתנהגות שלו כי הוא מרגיש אותך. זה טנגו של 2.

תעצרי את כל ה- חייב.

תסתכלי על הבן אדם שאת חיה איתו

תנסי לחפש בו דברים טובים, אבל בקטע של 'לתפוס ממנו' שהוא כזה וכזה

בין אם זה עם הילדים

בין אם זה כמפרנס

לא יודעת מה

אין אדם שאין בו טוב

מהמקום הזה את צריכה להתחיל לבנות. 

מקווה בשבילך ממש שתצליחי.. את ככ אמיתית איך שנחשפת ככה, ואיך שאת כואבת. תתפללי על זה ובעז"ה תראי ישועות. ואם צריך - תפני להכוונה מקצועית עבורך

והכי חשוב לדעתי- תעבירי את המסרים שלך בטוב.

אם את מרגישה שאת לא יכולה להיות איתו, תגידי לו שקשה לך ואין לך חשק ושאת רוצה להפסיק עם ההורמונים בתקווה שזה יעזור. לא בנוקשות ולא בקטע של - "החלטתי לא להיות איתך עד שארגיש מוכנה. בינתיים אני לא יכולה לראות תפרצוף שלך בכלל ואל תתקרב אליי בהצלחה!"

תני מקום לתחושות שלך מולו ממקום משתף ולא ככזה שקובע עובדה. תעברו ביחד תהליך.

יש בך המקורית יקרה, וואו ❤️

כתבת פשוט מדהים לכל אורך השרשור (ובכלל)

תודה רבה!

❤️

זאת טלטלה לכל המשפחה💗💗

לא רק למי שעבר את הטראומה בעצמו

אני לא אשת מקצוע אבל אני ממש חושבת שיש מקום לשתף את המטפל שלו בקונפליקט הזוגי שנוצר (אם המטפל הוא מטפל זוגי! אם לא אז לחפש מישהו מתאים שיוכל גם לטפל בו טיפול אישי אבל במבט הוליסטי גם על ההשלכות של זה עלייך)

שאת יכולה להתייחס לזה כאל מישהו חולה.

הוא מחלים מהדבר הקשה שעבר עליו ולכן התקופה מאתגרת יותר.. יש מצב שסבלנות פשוט תעזור לכם להתייצב אחרי הכל.

(יחד עם ניסיון לראות מה יוסיף שלום ביניכם)

לא נראלי אבל שיסכים שאתערב בטיפול..

ולצערי יש לזה המון השלכות עלי ועל הילדים

זה להפוך את האירוע מותאם לכל הקשרי החיים שלו

מה יעזור לו השיפור בתחום חיים אחד אם הוא דופק תחום חיים אחר?

השאלה היא איך מתווכים לו את זה.

והגיוני לי שזה נזק של טיפול אישי שלא תואם את העובדה שיש מעטפת משפחתית.

בסדר להוסיף על הדברים של @המקורית המהממת, אני חושבת שבאמת המיקוד צריך להיות התבוננות שלך פנימה. אבל לא במובן של האם את מסופקת וטוב לך בהיבטים אחרים. יכול להיות שבמקומות אחרים הכל טוב.

אבל הוא עשה שינוי משמעותי, ונראה שלך קשה להשלים עם זה. זה באמת יכול להעלות הרבה כעס והאשמה כלפיו (כמו שנשמע מההודעות שלך? יש לך אולי האשמה כלפיו על השינוי שעשה?), אבל זה לא יקדם אותך. לא כזלזול, אלא באמת. כי בסוף כל בני האדם הם דינמיים ומשתנים, והרבה זוגות עוברים שינויים ביחד או לחוד ועדיין האהבה נשארת. ואצלכם זה לא קרה. השאלה היא למה.

וכאן יש מקום לעבודה / התבוננות שלך. להבין מה מפריע לך. לא רק במובן של "לא הייתי מתחתנת איתו אם הוא היה ככה", כי שינויים יכולים לקרות וקורים הרבה. השאלה מה בשינוי הספציפי שלו גורם לך לריחוק / חוסר אהבה.

האם זה חלום שהתנפץ?

האם זה עולם ערכים שונה?

האם זה חוסר נעימות להיות בחברתו?

האם היחס שלו כלפייך השתנה?

האם זה חוסר משיכה?

כמובן שאת לא צריכה לענות. אני רק מעלה שאלות. זה בעיניי חלק מבירור בפנים. להבין על מה בדיוק הקושי יושב ולפי זה מחליטים איך לפתור את זה.

אני לא יודעת מה נכון

זה גם עניין של סדר עדיפויות ושל השקפה

אני כן חושבת שלהיות נשואה לאדם שחושב שאת אוהבת אותו ובפועל את לא, יכול להיות עוול גדול עבורו. כך שגם אם יש החלטה להמשיך יחד, אני חושבת שראוי לחשוב איך לשתף אותו במה שאת חווה. זה מאוד רגיש, ואולי נכון ללכת לייעוץ בשביל זה. אבל בסוף ההחלטה בעיניי היא גם שלך, אבל לא רק. ואם ההחלטה היא להמשיך לחיות עם מישהו למרות שאת לא אוהבת אותו, הוא צריך לדעת את זה באיזשהו אופן.

בערב אקרא שוב לעומק אבל על הנקודה של החוסר אהבה..שאמרת שלא מודע

הוא מודע לרגשות שלי..הוא אוהב אותי ומאמין שאןהב אותו חזרה יום אחד אבל אני אדם נורא ישיר וכמו שקרה אתמול לעיתים זה בעוכריי..

את המשתמש המקורי שלי אין מצב שאחשוף זה יותר מדי חשוף בשבילי

אם זה בסדר מבחינתך אפתח משתמש פקטיבי ואפנה אליך..

אז מזכירות לכולן (לפותחת וגם למשתתפות הפורום) - להיות זהירות במיוחד בשיחות בפרטי, לא להמשיך אם משהו מרגיש לכן לא נעים, ומוזמנות תמיד לדווח לנו על כל דבר שמרגיש לכן לא מתאים.

המנהלות

הייתי במקום שלך

ככה חשבתי

אם כי אפעם לא העלתי על דעתי להגיד את זה לבעלי. זה ממש פןגע...

בסוף בסוף בעיני מה שלי עזר

זה ההבנה המוחלטת מה' אישה לאיש

הקב"ה הפגיש ביננו

וסייע שנתחתן

(אני לא מתכוונת למקרים קצוניים. אלימות בגידות מחלה נפשית) מתכוונת למצבים כאלה שפתאןם אחרי כמה שנים זה נהיה אחרת...

ויש לך אפשרות להשקיע כוחות ולהצמיח בינכם אהבה

ואפשרות שניה לחכות שיקרה לו משו או להתגרש ואז להיות לבד

אני הייתי שם

ןהחלטנו לתת את הנשמה בשביל האהבה

ואכן ב"ה יש פרות טובים

היינו בטיפול מעולה...

שלא מדובר בזוג שנשחק עם השנים מדובר בזה שהתחתני עם בנאדם מסויים חיינו בצורה מסויימת שנים הבאנו ילדים וכו..

אחכ קרה מה שקרה הוא עשה סיבוב של 360 והיה אדם אחר!! ממש אחר זה לא מי שהתחתנתי איתו

חלק מהחיים זה שינויים

ובאמת זה נושא שלא מדובר

כן זה קורה בהמון המון זוגות

שמישהו משתנה

וזה מטלטל מממש

את הכל

והגעגוע למי שהיה

למרחב הבטוח שהיה לכם

למי שאהבת ובחרת

יש דרך להתמודד עם זה

אבל נמשע שאת עוד בשלב ההכנעה..את לא מקבלת את השינוי

נאבקת בו

זה מה שמשאיר את התקווה שאולי המה שהיה פעם יחזור

מדמיינת מה היה..ומה עכשיו

המחשבות הן האשמה מה עישת לי.. הרסת הכל..

כל אלו זה מחשבות סוגרות

מחליושת מקבעות

מכבות את הלב כמובן לאהבה

ולאפשרות לעבודה זוגית

כי בסוף מתישהו חייבים להסתכל לזה בעיניים ולקלוט

שזה המציאות

כואבת אבל מציאות

ורק אחרי שהנפש תסכים אבל באמת

להכיר את המציאות החדשה היא תוכל לסלול דרך איך בכל זאת חיים עם השינוי יחד

להרגיש שם בטוחה וקיימת

ללמוד לדבר בינכם את השוני..ומרכיביו..ומה אתם זקוקים מולו

להפרד מההוא

ולהכיר את ההווה

ובסוף לבחור בו מחדש אולי.אם תצליחו.

המחשבות על לא היתי בוחרת בו ..מפילה אותך

הבחירה נעשתה

אין מה להתבחבש בבחירה

אבל אם תסתכלי למציאות בעיניים בסוף תנסו להתברר מולה באמת

ואם אחרי הכל לא יסתדר- אז גם גרושין זה אופציה

אבל נשמע שיש פה עוד ברור שלא נעשה

וממליצה על טיפול זוגי

זה אולי דווקא להתגרש...

אפאחד לא מבטיח לך שתמצאי מישו

ץואם כן

אולי גם אותו אחרי כמה שנים כבר לא תאהבי?

סליחה, אבל לא רואה פה שום דבר שאת לא יכולה לכתוב מהניק שלך.

והשרשור הזה גם ככה מלא באנונימי...

לא עברתי שום דבר דומה למה שאת מתארת, אבל כן רוצה לכתוב כמה מילים. תקחי אם מתאים לך.

את אומרת שאם היית יודעת שזה מי שהוא יהיה - לא היית מתחנת איתו.

את המשפט הזה הרבה נשים מרגישות בצורה הרבה יותר קטנה.. לא על שינוי של 360 מעלות, אבל כן על הרבה דברים שמגלים אחרי החתונה, שלפעמים באמת לא קל להתמודד איתם. ולפעמים עולה גם המחשבה ש'אם הייתי יודעת, אולי לא הייתי מתחתנת איתו'.

ואני חושבת שאחד הדברים שהכי מחזקים כשעולה מחשבה כזו, היא ההבנה שהכל מכוון מהקב"ה. את אולי לא ידעת, אבל הקב"ה ידע. ובכל זאת הוא כיוון שתתחתני איתו. ואולי יש פה דרך שאת צריכה לעבור דווקא איתו? גם אם זה לא משהו שהיית בוחרת לעצמך בעיניים פקוחות, הקב"ה הוביל אותך לתוך המציאות הזו כי זה מה שאת צריכה לעבור?

(אני לא יודעת מה המורכבות שאת עוברת. אם יש פה מצב שהוא פוגע בך בכל דרך שהיא, אז לא למצב כזה המילים שלי מכוונות. אם הוא פוגע בך אז יש מקום להתייעצות מקצועית ואולי בהחלט להיפרד. מדברת על קשיים מסוג אחר).

מתייגת גם את @נגמרו לי השמות, שאני בטוחה שיש לה המון מה להוסיף פה (אם יש לך זמן...)

נכון אני מאמינה שה' הוביל אותי לזה ועדיין בידיי הבחירה

ואני לא יודעת מה ה' היה רוצה שאבחר מה נכון בשבילי..אני מתפללת על זה הרבה

לא יודעת איך אפשר לדעת מה הדבר הנכון לעשות במצב כזה.

הלוואי שהקב"ה ייתן לך עצה טובה, ושיהיה לך הרבה טוב...❤️

@אנונימית בהו"ל פותחת השרשור היקרה,

האמת שקראתי כעת הכל וכתבו לך פשוט מקסים כל אחת ואחת והזווית שהביאה.

מצטרפת לכל החכמות שכאן ומאחלת לך הצלחה  גדולה ושלמה ב"ה.

באמת עניין הרצון הוא אחד המרכזיים כאן.

קודם כל לברר האם בכלל יש רצון לנסות ולהישאר יחד בטוב, או שאין שום שום סיכוי מבחינתך ואת לא רוצה אותו לא משנה מה?

כי אם אין טיפת רצון ואפילו דחייה לא משנה מה - אזי הסיכוי להתקדם כאן זוגית יורד וזה עלול להיות "פול גז על ניוטרל" כאשר אין את הרצון הזה...

כמו מסגרת חיצונית שבתוכה מסגרת פנימית.

המסגרת החיצונית היא האם אני בכלל רוצה להיות איתו?

גם אם עכשיו וככה לא טוב לנו - האם אני רוצה בכלל לנסות לעבוד על זה שיהיה טוב?

אם כן - מעולה וממשיכים הלאה למסגרת הפנימית שקוראים לה קבלת כלים, תובנות וכו' להעצמה של הזוגיות שלנו ולמקסם את הטוב בשלל דרכים וכלים ב"ה.

ואם לא - אז באמת לא משנה כמה נלמד ונלך ונעשה - אם אין בסיס של רצון זה עלול לא לעבוד כלל.

כדאי כמובן להגיע גם להעמקה בכלל של כל סיפור חייכם שלא ניתן כמובן לפרט כאן,

גם לרדת לדקויות של מה קרה בשינוי, לו, לך, לכם, לילדים, לכל תחומי החיים בעצם,

וגם כמובן לשמוע בצורה מקיפה, עמוקה ומסודרת את התמונה השלמה בעולם האמיתי מול כתובת שנכונה לך,

וגם בהחלט לברר האם הטיפול שבעלך נמצא בו חלילה הוא הגורם או חלילה עושה נזק כפי שכתבה בחוכמה @תהילנה היקרה, וגם שם לבחון מהן האפשרויות ומה ניתן לעשות (האם לשקף למטפלת מהצד שלך יכול להועיל? לקבוע איתה פגישה לבד או לפחות לפנות אליה ולציין את הרגשתך שם?)

ב"ה שתזכי לבהירות שלמה

וחיבוק גדול  

אדם יש מעלות וחסרונות

אפשר לחשוב שנפלו בפח על הרבה חסרונות משמעותיים שיש לכל אדם. אם רוצים לנהל זוגיות טובה צריכים להסתכל בעיקר על המעלות ולשים גבולות עצמיים כדי לא להיפגע מהחולשות של השני.

הרבה אנשים נשואים עושים שינוי, חלקם שינוי משמעותי, גם אני עשיתי שינוי משמעותי דתי, זה אומנם היה אתגר לזוגיות אבל יצאנו ממנו מחוזקים.

אם השינוי שהוא עשה הוא בגדר הנורמטיבי, זה לא נכון לחשוב שהבעיות נוצרו רק בגללו.

לכל זוג יש בעיות במהלך השנים, מי שלומד לנהל קונפליקטים בצורה טובה, מתמקד במעלות ושם גבולות לחסרונות, יכול להנות מזוגיות טובה. מי שלא עושה את זה כנראה יש לו זוגיות פחות טובה או גרועה או מתגרשים.

היי קודם כל שולחת לך חיבוק ענק

זה לא קל להרגיש רצון להתרחק מהבן אדם שאמור להיות הכי קרוב אלייך 

מנסיון  הרבה פעמים זה משהו שלא פטור אצלינו ומגיע מחוסר חיבור לעומק שלנו

אחד הדברים שעזר לי להתחבר זה גברת שהגיעה אלי ודברה על העצמה נשית

נראלי שאפילו ללא תשלום 

מצרפת לך מספר 

0533482675

אנשים משתנים במהלך השנים.

אני לא מאשימה לרגע והמציאות באמת נכפתה עליך, אבל אני חושבת שאת נמצאת קצת במצב קורבני.

וזאת בחירה שלך אם לקחת את המושכות אליך או להישאר במקום הזה (הרבה פעמים נוח יותר להישאר דווקא ככה).

נכון, כל דרך שתבחרי תהיה עם השלכות כבדות. אבל לפחות הבחירה אצלך.

כרגע נשמע שיש בך ציפייה ש*הוא* ישתנה שח״ו יקרה *לו* משהו, שזאת *אשמתו* .

זה לא פייר בשבילך ובשבילו שאושר שלך והחיים שלך נמצאים בידיים שלו.

את יכולה להישאר ולתת לו מרחב לשינוי בלי ציפייה שהוא יחזור להיות מה שהיה.(תציבי את גבולות שלך).

את יכולה להתגרש.

לא פירטת במה מדובר, גם אצלנו היה ועדיין יש שינוי של 180 מעלות בהרבה תחומים .

עם הרבה אהבה וטיפול אישי ארוך שלי ושלו אנחנו עדיין יחד מבחירה.

באמת נקודה למחשבה למרות שאני כאדם די מאושרת

אבל שאני רואה אותו נכנס הביתה ישר נהיה לי רע..אני פשוט לא אוהבת אותו בקרבתי יש לי ממש דחייה ממנו

מאחלת לך החלטות טובות 

קודם כל חיבוק..

קראתי את כל ההודעות שלך בשרשור וממה שנראה את חוזרת ומדגישה שבעלך השתנה מקצה לקצה. זה תיאור קצת מעורפל וקשה להבין איזה סוג של שינוי. מבינה שאת לא רוצה להיחשף אבל מצד שני זה מאד משנה את התמונה סוג השינוי. בדרך כלל אנשים לא "משנים את עורם" מה שנקרא. אחרי הנישואין בדרכ מתגלים עוד רבדים של בן הזוג אבל רובם לא יגדירו את זה שינוי של 360 מעלות.

אם מדובר בשינוי חיצוני(רמה דתית, השקפה) אז כמובן שזה קורה וכל עוד יש תקשורת טובה ורצון אז מתמודדים ואפשר להצליח גם אם זה מאתגר.

אם מדובר בשינוי אישיותי אז אני לא מומחית אבל זה נשמע לי משהוא לא תקין שקשור בבריאות הנפש..ואז כמובן שאלה מקרים חריגים שצריכים טיפול וחשיבה.

לא אחרי שנה זה לא משהו שוואי לא שמתי לב לפני החתונה ואנחנו זוצ..

יש לנו ילדים שחלקם כבר גדולים

יש לנו פאזם של זוגיות של שנים

הוא שינה את עצמו בכל כיוון אפשרי כך שהכל נכון אופי אישיות תחביבים רמה דתית מה שלא בא לך..

הוא בריא בנפשו אבל בטיפול בגלל המקרה שהוביל לכל זה..

השינוי האישיותי..

אבל קטונתי, אני נשואה לא הרבה שנים..

במיוחד אחרי הרבה שנות זוגיות ובגיל שיש בו ציפייה שאדם ישאר יציב בדעותיו.

אם הוא מתעקש להשאר עם השינוי, כנראה שהשינוי חשוב לו יותר מהזוגיות.

זה מעביר את הכדור לידיים שלך, אם לקבל או לא לקבל את השינוי.

אם את לא מוכנה לקבל את השינוי והוא דבק בשינוי, אין פתרון בדרכי שלום לקונפליקט הזה.

זה הוא האמיתי שהיה כל השנים והוא לא ידע

ולכן אין סיכוי שיוותר על זה

זה ברור שאם אני לא מעוניינת לקבל אותו כך אז אין פיתרון..מצב מסובך באמת

מהתמונה שעולה פה בין השורות, את מתארת פה טיפול רגשי שגורם לכל הדברים הפחות יפים בנפש לצאת החוצה. בתור מישהי שהייתה במקום זה עצמה, לדעתי זה תמרור אזהרה ענק לעצור את הטיפול. טיפול שגורם לאיש להגיד "זה אני החדש ותקבלי אותי ככה" זה או:

שלב זמני, שלא אמור לקחת יותר מכמה חודשים,  או שזה טיפול מסוכן וגרוע. אני יכולה להרחיב יותר בפרטי אם תרצי, אבל חשוב לדעת שכמו שיש טיפולים שמצילים ומשנים חיים ומגדילים ומדייקים ומפתחים ומוסיפים קרבה ואהבה ואחווה, יש טיפולים שהורסים ומקלקלים ומקטינים ומחלישים וגורמים לכאב לב עצום

ויותר מזה, אני מאמינה שאם מדובר בסוג טיפול שכזה, האישה היא הראשונה לזהות ולהתרחק ולהזדעק ולפעמים בגלל שזה כל כך מתוחכם אז זה יוצא במילים כמו שלך כי בתת מודע את יודעת שאת צודקת ומה שבאמת את חווה זה בנאדם שמתרחק מעצמו ומכל הדברים הטובים שבו והאבל לגיטימי ומובן, במיוחד שלמטופל עצמו אין מושג על מה מדובר.

אם זה המקרה, אל תוותרי. תשתמשי בכל הכוח שלך להפסיק את הטיפול ולהחליף מטפל. ככל שהוא יתנגד יותר (ואולי גם המטפל עצמו יתנגד) תדעי שאת צודקת. מטפל טוב רוצה לבנות בתים, לא לפרק.  

אם את חושבת שהיא הבעיה (וזו שהיא אישה בעיני זה עוד יותר בעייתי פשוט כי לנשים יש יותר כוח להרוס ולבנות וזה חל גם ואולי במיוחד על נשים מטפלות) ומשוכנעת שיש לה חלק גדול בשינוי, זה חשוב קודם כל שתמסגרי את זה ככה לעצמך. זה עוזר להסתכל על הסיפור בעיניים קצת אחרות. בעלי הולך לטיפול שמזיק לי ולשלום בית שלנו. עד כדי כך שאני כבר לא רוצה אותו בחיי.

מה השלב הבא מבחינתך זה משהו שאת צריכה לברר עם עצמך, אבל לדעתי שינוי שקורה באופן אורגני הוא טבעי ולכן כל העצות שאומרים לגבי קבלה וסנגור הן נכונות. שינוי שקורה בתיווך של אישה אחרת, גם אם קוראים לזה טיפול, זה סיפור אחר לגמרי, ודורש עזרה אחרת לגמרי. לכן קריטי לדעתי לברר עם עצמך ואולי בעזרה של חברה טובה או איש מקצוע אובייקטיבי, מה באמת קורה פה.

בכל מקרה, חיבוק. טיפול לא נכון דומה בתחושה שלי קצת לכת, בתקופה שאני הייתי שבויה הייתי מפלצת ואי אפשר היה לדבר איתי, שלא לדבר על לאהוב אותי. ב"ה יצאתי מזה, אבל דווקא לכן אני יכולה לומר בביטחון שטיפול יכול לגרום לבעיות. חד משמעית וגם שאין חבוש מתיר עצמו מית האסורים וכו'

אבל מה אני יכולה לעשות?

אין לי שליטה על זה הוא יודע את דעתי על המטפלת ..

איך את הצלחת לצאת מזה?

השאלה אם הוא רואה את הקשר בין השינוי שחל אצלו לבין מה שאת מרגישה כלפיו לבין הטיפול. אני יכולה להגיד שאני בזמנו לא ראיתי. הייתי עיוורת ומכורה ושבויה לחלוטין בעיוות. וחשבתי שאני בוחרת בחיים אבל בעצם ויתרתי על כל מערכת יחסים חשובה שהייתה לי אי פעם כולל הורים, חברות, קשרי משפחה. השיא היה ביטול חתונה (חודש לפני התאריך). קשה קצת להשוות כי זה שלב מאוד שונה, אבל אצלי נדרש זעזוע מאוד גדול ומעבר לארץ אחרת לתקופה  כדי להפסיק ולהחלים. אני מצטערת שאין לי פתרון קסם, אני רק רוצה להדגיש שגם אם תציבי אולטימטום או אני או היא, לא בטוח שהבחירה תשקף את הרצון האמיתי שלו. צריך לראות את זה כמו התמכרות, ההווה החולה לא משקף את המציאות האמיתית שקיימת אצלו בנפש, זו דעתי בכל אופן. אבל כן, צריך להפסיק את הטיפול הזה בזה אין שום ספק. בטח יש אנשי מקצוע שיודעים לעזור, אבל כמו שכתבתי קודם, לדעתי הצעד הראשון מבחינתך הוא למסגר את הסיפור *אצלך בראש* ואולי גם באוזניו,  כדי לתת לך כוח להתמודד מול הבעיה. כי ההתמודדות מאוד שונה אם מדובר בסוג של התמכרות למערכת יחסים לא בריאה או שמדובר בשינוי שקרה לבנאדם עם הזמן והחיים.

ובמאמר מוסגר, עצם הזיהוי הזה יכול לעזור לך להפסיק להרגיש ש"נפלת בפח" ולהבין שזו התמודדות שיש לה מקור חיצוני ולכן יום אחד היא יכולה בעזרת השם להיעלם והאיש שלך יחזור להיות מי שהכרת

אבל ההודעות האחרונות צובעות את הסיפור אחרת לגנרי מההודעה הפותחת

אני מכירה כמה כאלו שהיו ב"טיפול" כזה

זוג אחד אפילו הגיע לגרושים

בגלל שהיו כמה מטותה קהחלה שעברו אצלו טיפול היה אפשר לזהות דפוס

כשזיהו דפוס אצל אותו מטפל השלב הבא  היה לפעול נגדו.

זה התחיל מזה שבררו מה ההסמכה שלו

הפיצו נגדו מידע (שאומת)

וגרשו אותו מהקליניקה שהוא שכר

ולאט לאט אנשים התפקחו ונגאלו

אותו זוג מההתחלה עבר טיפולים ביחד ולחוד וחזר אחד לשני

לא ככ ברור מה הסיפור פה, אבל פותחת יקרה - את בהחלט צריכה להתייעץ עם מישהו שמבין ויכול לעזור

אל תישארי עם זה לבד ❤️

אבל יש לה הסמכה..

וגם היועץ הזוגי הצביע על המטפלת כבעייתית אבל הוא לא מוכן להשתחרר ממנה..ההיפך הוא העלה את המינון מפגשים

יכולה להעיד שבעבר הייתי אצל מטפלת שבאופן הכי בסיסי שיש פקחה את עיני והוציאה אותי מחושך לאור.

הייתי מרצה, כל היום רדפתי אחרי האושר של בעלי שכמובן היה בור ללא תחתית. היו לו כל מיני רצונות ודרישות ושנינו היינו בטוחים שאני אמורה למלא אותן.

(סתם לדוגמא - ללבוש בגדים שהוא אוהב. ואם הוא היה חוזר הביתי בערב והייתי עם חולצה שלא אהב היה יכול לא לדבר איתי. מבחינתו לא כאקט של אלימות אלא פשוט לא היה מסוגל).

בזכות אותה מטפלת התחלתי לשקם את עצמי מכפר, להזכר מה הרצונות שלי, להציב גבולות. להפסיק לעשות דברים שאני לא מעוניינת בהם.

בעלי לא אהב את התהליך שעברתי. הוא חיפש את האני הקודמת. הוא הבין שהמטפלת ההיא עודדה אותי להציב הגבולות מולו ולא להיענות לבקשות שלו והוא חושב שהיא שטפה לי את המח והיא פגעה לנו בשלום בית.

אבל אני מברכת אותך על השינוי. נשמע שזה היה ממש נצרך לשים את הרצונות שלך בפרונט

אני מאמינה שמעבר לריצוי שנגמר ב"ה, צריך למצוא את הדרך לתת אהבה בצורה שמותאמת לנו כדי לשמח את בן הזוג

וגם הוא יצטרך ללמוד לקבל אהבה בצורות אחרות, ובין לבין למצוא את דרך האמצע

זה קצת מאבק של שליטה בתחושה שלי, ההתנגדות הזו, אבל בסוף, זה מרים למעלה

אצלי זה לא המצב..הבנאדם לא הפך ממרצה ללא מרצה

הוא הפך לאדם אחר 

לחדד שמה שמדליק נורת אזהרה זה העובדה שטיפול הופך מישהי/ו לאדם אחר ולא במובן החיובי. טיפול טוב אצל מטפל טוב (מניסוני, ההכשרה לדעתי לא בהכרח משחקת פה תפקיד כל כך משמעותי כמו שהיינו רוצים להאמין)

משדרג את הבנאדם והופך את החיים במחיצתו לטובים יותר. יכול להיות שיש נקודות מפתיעות ושינויים שיגרמו לבן הזוג להיות מופתע, אבל בסך הכולל אם מדובר על 2 אנשים נורמטיביים, טיפול של אחד מבני הזוג לא אמור לבוא על חשבון האחר.

גם בדוגמאות כמו אישה מרצה שמפסיקה לרצות את הבעל, לטווח הרחוק הוא רק ירוויח מזה כי היא תהיה שמחה יותר ומרוצה יותר ותתן מתוך רצון אמיתי והוא ירגיש את זה. (לא מדברת על מצבי קיצון שכל מערכת היחסים מבוססת על ריצוי אלא על מערכות יחסים שמתפתחות בצורה חיובית ויש צד אחד שהוא יותר מרצה ויום אחד מחליט להביא את עצמו יותר למערכת היחסים)

הפותחת פה מדברת על שינוי מהותי באישיות שהוא תוצאה של טיפול לא בקיא ולא נכון ועובדה שגם המטפל הזוגי חשב כך.

לפותחת,  אני רוצה לומר דבר אחרון שאני מרגישה שאת בעיקר עייפה ומותשת מכל המאבק הזה, מדובר כנראה על שנים וזה באמת מאוד מתיש. עצה שלי: אל תתביישי להודות בזה ולבקש עזרה בעצמך ולעצמך וכשיהיה לך קצת יותר כוח תנסי בזהירות לשרטט לו את התמונה כמו את רואה אותה.

ממבט לאחור, הייתה לי שיחה ארוכה מאוד עם אישה קרובה אליי שמאוד פתחה לי את העיניים ולדעתי פתחה לי פת"ח להתפכחות. קל וחומר אישה לגבר שלה, אני מאמינה שיש לך את המפתח ללב שלו ואת הדרך לעזור לו לנסות לרצות להשתחרר ממערכת היחסים המיותרת הזאת. 

ממה שקראתי כואב לי לקרוא......

מחזקת את מי שכתבה שרגש זה שריר וצריך לעבוד עליו...

ובכא השאלה שלי שתשאלי את עצמך בעיקר - יש גבר אחר שהיית רוצה שיהיה בעלך? מודל אולי? מישהו שאת מכירה?

סליחה על הישירות

וכן אחזןר לנושא המניעה.

אני אחרי שהוצאתי את המניעה (במטרה גם להכנס להריון וגם כי הרגשתי שהמניעה חוסמת אותי) היה לי מאוד לא קל ביחסים ביננו. בחשק שלי. והכרתי את עצמי וידעתי שזה לא אני!!

ושנים התלבטתי. עד שהחלטתי שזהו ואני מוציאה את המניעה (ומאז כבר 10 חודשים חולמת על הריון...) ופתאום אני מרגישה בנאדם אחר.

נכון אפעם לא ייחלתי חו ....

אבל המניעה חוסמת ומשפיעה הרבה.

נכוו זה לא הכל.

אבל גם חלק קטן יכול חהשפיע הרבה.

לגבי המניעה זה כרגע האופציה היחידה שאפשרית לנו ולהוריד מניעה זה משהו שאני ממש לא יעשה כמובן

 יש בזה גם אמירה שיש פה פן חיובי.

לדעת שהיה משהו טוב.

היה

ואולי השינוי יתהפך לטובה.

בוודאי לא להוריד מניעה....הכוונה להשתמש במניעה לא הורמונלית.

חשוב לי רק להבהיר לגבי מה שכתבתי למטה (כמובן שכתבתי באופן כללי וכלל לא על המקרה האישי שציינת כמובן ) (כאן: /forum/t1408872#15341840) -

כמובן כמובן שטיפול אישי חשוב מאין כמוהו

ובטח ובטח שהוא יכול להטיב איתנו

וכאשר הוא מטיב איתנו באמת הוא כ"כ נצרך, ומועיל וממש מחייה ב"ה.

ובטח ובטח שלמשל במקרה שהבאת חשוב לעבוד על המקום הזה של הריצוי ואיזו מדהימה את על הדרך שעשית שם! וואו! ❤💪

רק שפשוט רציתי להדגיש שכדאי להוסיף *עוד* נדבך נוסף (נוסף ולא במקום כמובן!) גם אם מתמקדים בטיפול אישי - שזה השלב של התיווך הנכון לבן/בת הזוג,

השלב של התקשורת המקדמת גם בעניין הזה ובכלל שיכולים לעזור לנו שם בתיווך ובצליחת השינוי המבורך בצורה טובה יותר ב"ה,

השלב שמבקש גם להנכיח לשני את חשיבות השינוי שאני עוברת, את הטוב שבשינוי הזה, בצורה מקדמת,

למשל שאני הופכת מאישה מרצה לאישה רוצה,

שאני נותנת לעצמי מקום וניראות ואהבה וזה מאפשר לי בעצם גם לקבל את עצמי כמו שאני ולאהוב את זה ולהביא אישה יותר מסופקת, חיה, שמחה ומשוחררת, שמחוברת לרצון הפנימי שלה לזוגיות. וכל איש אוהב רוצה זאת באשתו היקרה.

גם אם הוא לא רגיל לשינוי - הוא יתרגל. לאט לאט ובצורה בונה ונכונה לשנינו.

אז רק להביא שבאמת השלב הזה של התיווך הנכון חשוב אף הוא בתהליך

ושוב ממש משמח ומפעים לקרוא על הדרך שעברת, איזה יופי את ✨

כמה חשוב להיות קשובים לעצמינו ולראות האם המקום בו אנו נמצאים מקדם אותנו בסופו של דבר או לא?

מתאים ונכון לנו או לא?

"אקולוגי" לסביבה או לא?

אקולוגי במובן שלא רק אני במרכז וכל שאר הסביבה שלי יכולה להיזרק לפח חלילה ואין שום התייחסות לבעלי, לילדים, למשפחה, לכל תחומי החיים, בבחינת "שכולם יקפצו ויעופו מהחיים וזהו" כי כיוון כזה לא יכול להטיב באמת עם האדם בשלמות, שהרי הסביבה שלו היא חלק בלתי נפרד מחייו וזה יגרום לו עוגמת נפש במקום אחר...

ואם הטיפול אקולוגי וכן שם לב ונוגע גם ובראש ובראשונה באדם עצמו וברווחה שלו, אך רואה גם ולא מתעלם ממה שחשוב לאדם הזה בחיים, מהסביבה שלו, מהחיים שלו בכללותם, ופועל להתייחס גם לשם או לפחות לא לפגוע שם.

כי אנחנו בהחלט יצורים המורכבים מהרבה מאוד, עולם ומלואו, וכל תחום קשור לשני וכדאי להביט על האדם כמכלול ולא רק על משהו נקודתי.

תודה שוב שהבאת את הקול הזה.

ומדהימה מדהימה את על הדרך שעשית ועל כל המהמורות שעברת בדרך. כמה כוחות יש בך! אלופה!

ומשמח ממש לשמוע שאת נהנית מפירות עמלך המתוקים

ב"ה שתזכי לכל השפע והטוב יקרה 🌹

ואני יודעת שכבר עבר קצת זמן מההודעה הפותחת ואולי פחות רלוונטי כי פחות פגוע וכו'...

נשמע שזה עשה לו משהו שאמרת הלואי שיקרה לך משהו. את חושבת שהוא נפגע מעצם ה'קללה' ומזה שלא רוצים *אותו* פה או שהוא נפגע ש*את* לא רוצה אותו פה?

לי נשמע, שאם הוא נפגע על עצמו זה דבר אחד, אבל אם הוא נפגע ממך כי זו את זה משהו אחר לגמרי. כי אם על עצמו- הוא מוכיח שוב כמה הוא לא רואה אותך ואת הצער שלך מכל הסיטואציה הזו, ואם ממך ומהצער שלך שהגעת לנק' כזו שאמרת ככה אז אולי זו נק' ראשונה של איזה ניצנוץ של הבנה עד כמה לא נעים לך איתו ואולי אולי אולי זה קצה חוט לפתח לשחרר אותו מהקורים שהוא טווה סביב עצמו החדש.

ואני חייבת להגיד שככל שהשירשור התקדם אני מרגישה שאם הוא אכן כל כך אטום לכאב שלך מהשינוי שלו אז להתחיל להזכיר בדיבור בינכם את האופציה של גירושין זה לא טעות ואולי שוב איזה פתח לזעזע אותו ושהוא יתאפס במי הוא בוחר, בך או במטפלת.

כמובן מציעה להיעזר באנשים חכמים ובעלי השפעה עליו שינסו בעדינות לפקוח את עיניו להבין כמה מזיק לו הטיפול אם זה גורם לך לרצות לא לראות אותו יותר, אבל לקחת בחשבון את האפשרות שהוא לא יבחר בביחד שלכם ולהתכונן אליה נפשית.

וגם, מחזקת את דברי הבנות שאמרו שלא טוב לקיים יחסים במצב כזה, וחשוב בעיני שזה יהיה על השולחן. שידע שכל זמן שאת מרגישה שהוא לא רואה אותך ולא רוצה בטובתך את לא מסוגלת לכפות על עצמך להתקרב אליו ושלא תהיה לו שום ציפיה בעניין. ושיבין גם באופן הזה שבידיו לשנות את זה.

מרגישה שיצא לי חריף אבל גם שהוא באמת (אולי בלי לשים לב, ובאמת מתוך שטיפת מוח) שובר את הכלים. ושאם את ככה מרגישה אז גירושין היא לא מילה גסה.

חיבוק גדול, איזו התמודדות לא פשוטה, הרגשה שצריך לבחור בין רע לרע...

תדאגי להיות בימים אלה עם אנשים שנותנים לך כח ואפשר להישען עליהם, את עוברת טלטלה רצינית ממש. שוב חיבוק, שה' ישים בפיך מילים נכונות שיצליחו להגיע ללב של האיש שאהבת, שה' ישלח שליחים טובים כדי שתצאו מזה את והוא בשלום, אולי אפילו ביחד...

לגבי ממה ניפגע מעצם זה שזה בא כביכול ממני ..הוא אמר שלשום אדם לא הייתי מאחלת כזה דבר..

לגבי גירושים אם אני מעלה את זה כאולטימיטום אני הוא המטפלת זו חדמש להמשיך תטיפול איתה כי מבחינתן היא סופר מקצועית ועוזרת לו והכל בזכותה...

אין אנשים שמשפיעים עליו חוץ מהמטפלת לצערי...

מסודרת.

שוב, המצב הוא עדין וכל מה שיש לי זה מה שכתבת פה, וזה לא מספיק בעיני כדי לתת עצה שבאמת מתאימה, הכל בערבון מאוד מוגבל.

ושוב אחזור על זה שהכי טוב לפנות למישהו חכם שמכיר את שניכם ולשמוע מה הוא אומר על המצב שלכם בכלל, ואם יש פה דברים שנכתבו לך ואת חושבת שהם שימושיים אז להעלות אותם כהצעות ודרכי פעולה ולבחון כל דבר.

ועכשיו מפרטת יותר מה הכוונה לפתוח איתו.  להגיד לו דוגרי, אבל בנחת, בדיבור של שני אנשים בוגרים. אני אמרתי ככה, כי ככה אני מרגישה. אתה השתנית כל כך, אני לא הייתי בוחרת בך להיות האיש שלי ואבי ילדי אם היינו נפגשים היום או היית כמו עכשיו כשנפגשנו. אני מרגישה שהשינויים שאתה עובר הופכים אותך לאדם שאני רוצה להתרחק ממנו, ואני מבינה שבמציאות הנתונה אם אני נשארת איתך אני אסבול מאוד, ואם נתגרש זה גם לא בדיוק גן עדן, ולכן- כן. הייתי רוצה איזה כח עליון שיעלים אותך מחיי באופן נקי בלי הטררם של גירושין. אני לא אגיד ככה לשום אדם אחר כי אין אף אחד שהחיים שלי כל כך כרוכים בחייו ושאני כל כך רוצה להתרחק ממנו.

ולראות מה זה עושה לו לשמוע את זה ככה פשוט. נשמע שזה הזיז לו שאמרת ככה, אז אדרבה, שישמע את זה שוב ולא כפליטת פה, ויתמודד עם זה. זה נשמע שאת קצת מגוננת עליו מלהבין איפה את נמצאת, ובעיני הוא חייב להבין אותך. יעדיף לשמור על קשר מיטיב בינכם בתנאים שמקובלים על שניכם או לפרק את החבילה ולהיות 'עצמו'  זה משהו אחר, אבל הוא חייב שיקוף נאמן של המקום שאת עומדת בו ביחס אליו.

ובבקשה, תנסי לחשוב על מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו, אפילו שאין לך כוחות לזה. הפורום יכול לתת כיוונים, כאלה שמנערים אותך או כאלה שמזדהים איתך (או שניהם בו זמנית), אבל אין פה נביאות, וגם כשמתייעצים בעולם האמיתי צריך להתפלל ליפול על שליחים נאמנים כי גם בעולם הטיפולי אפשר לקלקל,

ונשמע שממש כדאי להתמקד עכשיו בלמצוא כוחות ולהיעזר יותר או פחות מקצועי אבל באופן שיקל עליך ויתן לך קצת בהירות הדרך.

זה חשוב בשבילך, בשבילו, ובשביל הילדים שלא תימנעי מלבחור מה הלאה.

בעיני המקום הזה שלא מחליטים ולא בוחרים לזרום או לעצור במציאות לא מיטיבה שהתגלגלה לפיתחנו הוא מקום לא טוב ואולי הרסני.

שתמצאי בך כוחות לחפש ולבחור מה את רוצה עכשיו, וקבלי עוד חיבוק של אישה לאחותה.

מגיבה אחרי שקראתי את התגובות שלך לבנות...

אז רק מנסה להוסיף קצת על מה שראיתי שחלק כתבו כאן...

שינוי כשהוא קיצוני יכול להלחיץ..

זה מה שהרגשתי מהכתיבה שלך שכאילו מפחיד/מלחיץ/מאיים אותך איך בן אדם יכול להשתנות ברמה כזאת כד כדי כך... הרי את יודעת עם מי התחתנת איך כאילו זה יכול להיות...

לגבי שינויים.

מתארת לעצמי שהוא לא השתנה לאדם אחר אלא שהוא גילה צדדים חדשים שבו, ואין לדעת לאן זה לקח אותו בפנימיות.

להיות מודע לעצמך, להחשף לצדדים שלא הכרת לפני יכול לחולל שינויים רציניים בחיצוניות.

אבל חשוב להבין שפנימיות בגרעין היא אותה פנימיות.

החיצוניות היא זו שמשתנה בהתאם לחשיפה שלנו לתוך תוכנו לפנימיות לפי הרבדים השונים...

אם את לא אוהבת את השינוי, לא פירטת בדיוק מה השינוי אבל אם זה קשור נגיד סתם למידות

אז יש כאן עבודה שלא הושלמה כן?

כלומר אם הוא גילה את עצמו האמיתי נגיד

אבל כל העבודה המידותית עוד לפניו

אז בגדול יש עוד תקווה. .

אם הוא מבין את זה.  

כי אם הוא רק "גילה" את עצמו אבל בלי הרגישות לזולת, אכפתיות, ענווה וכו' וכל מעשה שמידה טובה מביאה איתה...

אז הגיוני שגם לא תאהבי את האני החדש שהוא יוצר לעצמו.

בגדול גם יכול להיות שמה שהוא גילה זה עדיין בכלל לא הפנימיות האמיתית שלו ורק עוד שכבה שהתגלתה בדרך ל...

בכל אופן, גם ראיתי שהוא הולך למטפלת שבעיניי זה בעייתי ממש ממש, כי נשמע שדברים נשארים בינם לבין עצמם. וזה קצת בעייתי לזוגיות לדעתי...

כאילו אם כבר שינוי אז יאלה שיגלה לך הכל, שיספר לך כל מה שעובר עליו בטיפול, שתקחי חלק בשינוי שלו!!

אתם הרי זוג, אדם אחד כביכול...

חבל. זה ממש כואב.

לדעתי לכי גם את לטיפול אם יש לכם כסף מיותר לזה ותגלי בעצמך עוד צדדים ותשתפו אחד את השני.

לא יודעת, בסיס זה התקשורת.

ואם בגלל השינויים שלו משהו נחסם בינכם באנרגיה הזוגית, וזה משפיע על התקשורת אז חבל ממש

צריך לרדת לשורש של זה ולהבין למה

זה באמת נשמע לא פשוט בכלל

אבל מאמינה שאדם חד עין (מטפלת שתוכלי לשתף אותה או אולי מטפל שתלכו אליו שניכם לא חייב בטייטל זוגי דווקא...) יידע להצביע על הסיבות ואולי לנסות לגשר על הבעיה שנוצרה כאן...

בהצלחה ❤️

לצערי הוא לא גילה צדדיפ חדשים אלא הוא השתנה

פירטתי קצת למעלה באיזה אופן אבל בגדול הבנאדם הוא אחר

אצל מטפל היינו אכן עזר אבל זה לא מגשר על הפער הרציני שפשוט הוא כאדם לא מתאים לי

לגבי הטיפול הוא לא משתף אותי כמובן בעניינים של הטיפול

ועצוב לשמוע ממש שהוא לא משתף ממה שקורה בטיפול

וכואב לי שאולי המטפלת הזאת טובה אבל יש מצב שהיא עשתה נזק מסוים...

שונאת לחפור אבל באמת ממליצה על טיפול בשבילך אולי לעכל את המצב ולחזק אותך,

❤️❤️

"הוא לא משתף אותי כמובן בעניינים של הטיפול"

היא לא בהכרח כזו "כמובן"

זה לא חייב להיות ככה ולדעתי גם לא אמור, ומראה עד כמה את משלימה כביכול עם המצב. (במיוחד שלטיפול יש השפעה ממשית על הזוגיות שלכם)

אני מתאפקת לא להגיד דברים חריפים, אבל שתדעי שבמצב שאת מתארת האמירה הקשה שאמרת בהודעה הפותחת נראית לי ממש הגיונית ולגיטימית. ככה מרגישה אישה נבגדת שאין איש בעולם שיודע על הבגידה, והקושי הכי גדול שבבגידה יש לגיטימציה לאישה הנפגעת, אבל במקרה שלך הסביבה מצפה ממך "לקבל ולהכיל"

הלוואי והיה לי משהו חכם לומר, מתפללת עלייך ושולחת חיבוק. 

כי אף אחד מהסביבה לא יודעת מה קורה הכל נראה רגיל ורק אני חיה עם הכאב של השינוי והאובדן...אין עוד בנאדם שרואה מרגיש או יודע את זה חוץ ממני

וכן לפעמים אני מרגישה שכשיש קייס זה הרבה יותר פשוט לברור את ההחלטה

תודה לך

אבל תזכרי שאלוקים ואת יודעים היטב שיש פה קייס. קייס ענק ועצום שאת קמה איתו בבוקר והולכת לישון איתו בערב ובין לבין את לבד בהתמודדות הכי נוראית שאישה יכולה לדמיין. ממש אלמנה חיה.

ולדעתי כן שווה לנסות לשתף מישהו בעולם האמיתי. חברה טובה, רב, רבנית, מטפלת בתשלום. את לא חייבת לשאת את המשא הזה לבד... 

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..