גם למי שאוכלת בריא ומעט סוכר עלולה להיות סוכרת הריון, וגילוי שלה הוא חשוב. סוכרת לא מטופלת עלולה להוביל למצבים מסכני חיים לאם ו/או לעובר.

מוניטור למיטב ידיעתי לא עושים בהריון תקין.

הערכת משקל עשיתי אחת בשבוע 30 וזהו, עד הלידה לא עשיתי שום דבר נוסף.

אולי במובן מסוים אפילו יותר

סכרת הריון יכולה להיות ללא תסמינים בכלל ולא קשורה למה שאת אוכלת.

זה קשור בעיקר לשליה, משלב מסוים השליה יכולה להפריש הורמון שגורם לגוף להיות עמיד לאינסולין או ללבלב לא לייצא מספיק אינסולין

מה שחשוב פה שסכרת לא מטופלת יכולה לפגוע גם באמא וגם בעובר

אז בניגוד לבדיקות אחרות שהן בדיקות סקר ויכולות לתת מידע על מחלות גנטיות או תסמונות פה זה משהו שקשור מידית לבריאות של שניכם, ולכן זו בדיקה חשובה לדעתי לא פחות מהסקירה

יצא לי קצת כמו פיסקת טיעון😅

אבל ניסיתי להיות ברורה

׳מהם גורמי הסיכון לסוכרת הריון?

עודף משקל

היסטוריה משפחתית של סוכרת

הריון בגיל מבוגר

היסטוריה של לידת עובר מעל 4 ק"ג׳

סוכרת הריון - אבחון טיפול, הריון ולידה | שיבא-הריון ולידה

יכולה לוותר על הבדיקה.

ובעיני זה ממש לא אחראי לכתוב על בסיס זה שאפשר לוותר על הבדיקה ללא גורמי סיכון.

גורמי סיכון לא אומר שרק במצבים האלו הסכרת עשויה להתפתח. היא בהחלט יכולה להתפתח גם למי שאין לה גורמי סיכון. והסכנה של סכרת לא מאובחנת ממש לא שווה בעיני את הויתור על הבדיקה.

זה בסדר שאת עשית את ההחלטה שלך.

ב"ה שאצלך זה היה בסדר.

אבל בעיני זה ממש לא שייך לשכנע שזה נכון לעוד נשים לעשות כך.

וגם לאמא - סכרת לא מטופלת מביאה לערכים גבוהים של סוכר שגם להם יש לא מעט השלכות בריאותיות.

בטח נשות רפואה ידעו להרחיב על זה יותר...

@YaelL

על הבדיקה?

איפה שכנעתי?

דייקתי את הסיבות ואת גורמי הסיכון.

הסיכון למישהי בלי גורמי סיכון וששומרת על תזונה, משקל ופעילות גופנית, יותר נמוך.

שזה לא מדויק, ככה זה נשמע.

אולי לא הבנתי נכון את הכוונה שלך...

לי לא היו שום גורמי סיכון..

אין לי סכרת במשפחה

הריונות קודמים ממש לא היה לי סכרת

אני בחורה רזה

מקפידה על תזונה סה"כ בריאה ודי הרבה ספורט.

והיה לי בהריון עכשיו סכרת ..

והקפדתי בשבועות המוקדמים להריון עד הבדיקה על תזונה בריאה סל הכל

ועדיין יצא סכרת.. ודי גבוה(מעל 200)

סוכרת בכלל לא קשור לתזונה "יחסית בריאה".. יש לזה כללים ממש ברורים ומאד מוגדרים שקשורים ישירות לסכרת הריון.. (כמו 6 ארוחות ביום, 30 גרם פחמימה לארוחה מרכזית 15 הביניים, להימנע מקמח לבן, להקפיד על חלבון ושומן בכל ארוחה וכו' וכו') אסור דבש וסילאן והפירות מוגבלים.

אני מנסה לנסח הודעה עדינה ולא מצליחה.

(זאת לא פעם ראשונה שהדברין נכתבים ככה וזה מקפיץ אותי כל פעם מחדש).

וסתם חייבת להתייחס גם לזה שבסוף בהחלט יש מרכיב גנטי (מה שכתבו בלינק שצורף כהיסטוריה משפחתית של סכרת) ולא תמיד יודעים את כל הגנטיקה אז זה פשוט חסר משמעות.

קשור קשר ישיר לתזונה בריאה

אם לא עשית את זה לפני גילוי הסכרת, אז זה לא נחשב שהקפדת על תזונה.

מה שבפירוש לא נכון.

מכירה באופן אישי מישהי שהייתה לה סכרת הריון בכמעט כל ההריונות שלה, למרות שלפי הספר אין לה אף גורם סיכון- רזה, אוכלת בריא ומאוזן, אין שום היסטוריה משפחתית.. על פניו הייתה יכולה לחשוב שהיא יכולה לוותר על הבדיקה. אבל אם היא הייתה מוותרת על הבדיקה היא הייתה מכניסה את עצמה ואת העובר שלה למצב מסוכן.

והסכנות בסכרת לא מאוזנת ולא מטופלת בהריון הן רבות.

לעובר- הפרעות גדילה(גדילת יתר/חוסר גדילה, ובעיקר גדילה לא פרופורציונלית שעלולה לגרום לפגיעות בלתי הפיכות בלידה), התפתחות לידה מוקדמת, כמות מוגברת של מים שעלולה לגרום לעובר להתהפך יותר עד מצב של קשרים בחבל הטבור,חוסר איזון אחרי הלידה ונפילות סוכר קשות, ובמקרה קיצון גם מוות תוך רחמי.

לאם- כל הסכנות ה'רגילות' של סכרת. מפגיעה בלתי הפיכה בלבלב לנפילות סוכר ופגיעה פיזית של נפילה ולכיבים ובעיות פיזיולוגיות שונות.

העמסת סוכר זו בדיקה ממש ממש ממש לא נחמדה!! בטח לא בהריון בטח לא כשגם ככה יש בחילות.. מבינה אותך ממש.

אבל בבקשה אל תוותרי עליה, זו בדיקה חשובה מאוד. ברוב המקרים היא כמובן יוצאת תקינה והכל בסדר ב"ה, אבל היא מיועדת כדי לגלות את המקרים שלא.

היא לא פולשנית, לא מסוכנת, אולי מעט אי נוחות אבל ברור שזו אחת הבדיקות החשובות ביותר

וגם אם אין גורמי סיכון, עדיין יכולה להתפתח סכרת, אז להמליץ למשהי לא לעשות זה קצת חסר אחריות

גם אם בחרת לא לעשות אותה.

אני בטוחה שרובנו אם לא כולנו חשופות למידע בגוגל, חברים, משפחה, עיתונים, ספרים וכו'

לא חושבת שצריך לחשוש מתגובות בפורום גם הכי משכנעות

יודעים את הגורמי סיכון

יודעים שזאת בדיקה חשובה

ועדיין יש כאלו שלא עושות והכל יהיה בסדר

(או שלא...)

אני חושבת שמי ששואלת פה שאלה, ראויה למידע אמין ואמיתי, גם אם הוא קצת מלחיץ.

אם לך לא מתאים לקרוא את זה - מוזמנת לדלג על השרשור...

וכל מידע אמין הוא מבורך, גם אם הוא קשה לקריאה (לי אישית אין בעיה)

אבל לכתוב שזה לא אחראי למישהי שבסה"כ הביאה גם עובדות, פשוט בלי לציין שזה אומר שלא צריך ללכת לעשות את הבדיקה

זה קצת עושה אווירה מוגזמת בעיניי

קוראות פה בפורום הרבה קוראות, ומתוך כלל השנים שפה מן הסתם יהיו כאלו שיפתחו סכרת הריון

אז לא אחראי לכתוב שזה בסדר לא לעשות- כי זה לא בסדר לא לעשות את הבדיקה

(בניגוד לבדיקות אחרות שלא יקרה כלום אם לא יעשו)

להקפיד על תזונה בהריון יותר מבד"כ כי זה כן יכול להועיל שאולי בסוף לא יהיה סכרת

ועדיין לעשות את הבדיקה... 

והיא לא אמרה שזה בסדר לא לעשות (אולי רק חשבה בליבה..)

רק ציינה את החשיבה שבתזונה בהקשר לגורמי סיכון (בנוסף לגורמי סיכון נוספים)

מהשליה

יכול להיות אישה שהכל מושלם אצלה מבחינת תזונה ופעילות גופנית ולמרות זאת כן היה לה סכרת

לכן כולן צריכות להיבדק

זה שדברים אחרים משפיעים לא סותר

׳ולא קשורה למה שאת אוכלת׳

זה לא נכון, צריך לדייק במה שכותבים.

הטיפול העיקרי בסכרת הוא תזונה, אז הקשר ביניהם הכי הדוק שיש.

אין הרבה נשים שהתזונה שלהם מושלמת, חסרה מודעות ויישום, כמה לאכול וממה.

בעיניי זו הסיבה שנותנים המלצה גורפת.

לסוכרת היריון. וגם לכל סוכרתית מתאימה תזונה קצת אחרת, והיא יכולה לגלות זאת רק אם תבדוק במד סוכר.

ולכן חייבים לדעת אם יש סוכרת היריון, גם אם האישה אוכלת בריא.

אני מסכימה שאולי לא חייבים דווקא העמסת סוכר, ואולי אפשר להחליף את זה בשבוע של בדיקות סוכר במד סוכר. אבל בפועל לא מצאתי אישור לזה (ניסיתי קצת בהיריון האחרון), אז אני לא יודעת אם בטוח זה יכול להחליף העמסת סוכר.

תזונה בריאה

יש הרבה תזונות שנקראות בריאות ובפועל הם ממש לא בריאות

תראי את ההמלצות הכלליות לתזונה בסכרת, הם ממש בסיס של תזונה נכונה.

סוכרת הריון – הנחיות תזונה | שיבא-הריון ולידה

אם היא היתה מקפידה על הכללים הבסיסיים קודם, הסיכוי להתפתחות סכרת היה נמוך

ואז לא תדע על מה עליה להקפיד.

למשל - לחם מלא זה בריא, נכון? אבל בסוכרת היריון הרבה פעמים צריך להגביל את האכילה של זה. לעומת זאת במבה, שזה לא שיא הבריאות, יכולה לאזן את הסוכרת בזכות השומניות שבה.

אני לא בקיאה בזה בכלל, זה רק בערך ממה שאני זוכרת שאמרו לי כשהיה לי חשד לסוכרת היריון.

(ואני הכי בגישה של להמעיט בבדיקות בהיריון, כן? אבל על הבדיקה של העמסת סוכר לא מצאתי דרך לוותר, לצערי...)

מקפידים מראש על התזונה הסיכוי לסכרת נמוך ואז לא צריך לאזן את הסכרת

לחם זו פחמימה ועדיף לאכול אותו תמיד בהגבלה

במבה זה אוכל מעובד ועדיף להימנע ממנה

אז הסיכוי לסוכרת היריון נמוך... (בנות כתבו פה שלא)

אבל כאמור לא מבינה בזה 🤷‍♀️

נשים שסבלו בעבר מסוכרת הריון נמצאות בסיכון של 70%-80% ללקות בה גם בהריון הבא. ניתן להפחית את הסיכון באמצעות ירידה במשקל ופעילות גופנית קבועה. גם דיאטה דלת פחמימות, שמתחילים בה מיד בראשית ההריון, עשויה למנוע התפתחות חוזרת של סוכרת.׳

זה לא אומר שמונעת בהכרח

זה אומר שבאחוזים מסוימים זה עוזר...

זה לא רלוונטי בהקשר של לוותר על הבדיקה ואף!! רופא!! לא ימליץ לוותר על הבדיקה של הסוכר. גם אם מישהי מקפידה על תזונה וכושר. בטח ובטח אם יש לה עבר של סכרת.

התזונה עוזרת גם לנשים שכבר חוו סכרת, קל וחומר לנשים שלא היו עם סכרת. אני מעלה מודעות לחשיבות התזונה בהריון והשפעתה על הסיכון לסכרת.

אם מישהי מבינה דברים שלא כתבתי אותם, זו הבעיה שלה.

שרשרתי תשובה למישהי שכתבה דבר לא נכון, שהתזונה לא קשורה לסכרת הריון, היה חשוב לי לתקן את הטעות ולהעלות את המודעות.

הבאתי גם קישור להנחיות מקצועיות, זה הכי מדויק שאפשר לכתוב.

השאלה הראשית הייתה איזה בדיקות פחות קריטיות ואפשר לוותר עליהן

ענית על זה לפותחת, זה כל הדיון.

וכן, אם את מביאה סיבות למה הסיכון נמוך ואיך אפשר להימנע וכו' וכו' גם בלי להגיד "אפשר לוותר על הבדיקה" זה בדיוק מה שמשתמע מההודעות שלך ולכן כ"כ הרבה נשים מגיבות לך על זה.

את לא כותבת מנותק מהקשר ולא מנותק מהשאלה.

השאלה הייתה מה החשיבות של בדיקות מסוימות

התשובה שלך מסבירה למה הבדיקה *לא* חשובה, גם אם בשורה תחתונה את לא אומרת לפותחת מה לעשות...

יש פה הרבה שלא הבינו, אם רוצים להבין את ההקשר, צריך לקרוא את הדיון מהתחלה.

היה משפט אחד בתוך ההודעה שהניסוח שלו לא היה מספיק מדויק - על זה שאין קשר בין סכרת לתזונה של הנבדקת (למעשה הניסוח המדויק יותר היה צריך להיות שגם עם תזונה בריאה עלולה להתפתח סכרת, גם עם זה מפחית את הסיכון).

כשעניתי 'זה לא מדויק' לא פירטת מה לא מדויק.

פירטת בתגובה מהם גורמי סיכון לסכרת.

לי, ואני בטוחה שלעוד נשים, היה נשמע שהתגובה של 'זה לא מדויק' היא על הכותרת של התגובה הקודמת - 'חושבת שהעמסת סוכר חשובה לא פחות מהסקירה'.

וזה גם התחבר לזה שכתבת בהודעה קודמת בשרשור שאת ויתרתי על הבדיקה. אז זה היה ממש נשמע כאילו את מנסה לשכנע למה הבדיקה לא באמת הכרחית למי שאין לה גורמי סיכון.

אז לא הבינו אותך נכון.

הבהרת כבר שאת לא ממליצה לוותר על הבדיקה.

נראה לי שאפשר לעצור פה...

תקראי בתוכן ההודעה

זו הבנת הנקרא פשוטה 

משנה שהיו שהבינו אותך לא נכון.

ההקשר משפיע לא פחות מהמילים המדויקות שבחרת בהן.

אין פה עניין לשכנע אותנו שההודעה שלך היתה מדויקת וזו בעיה של מי שטעו בהבנה.

למעשה אם היתה הבנה לא נכונה - חשוב לתקן אותה.

ונראה לי שזה כבר די מוצה, מבחינתי לא רואה סיבה להמשיך לדון בזה.

השרשור פה מלא במידע מטעה, אבל אם כתוב שם שחשוב לעשות את הבדיקה, אז המידע נהיה נכון.

ואם התפתחות ההריון הם יוצאות מאיזון ורק תזונה לא מצליחה לשמור על סוכר מאוזן וצריך תרופות.

נ.ב. לא קראתי את כל התגובות רק היה חשוב לי לחזק את זה.

אני לא מהממעיטות בבדיקות 😉 אם יש המלצה רפואית, וזה לא חודרני ו/או בתשלום, אני אז בעד לעשות 😉

מנהלות יכולות למחוק מבחינתי

המקודה שלי בסך הכל היא שתזונה לקויה לא בהכרח גורמת לסוכרת הריון, ואישה שאוכלת מושלם עדיין עשויה לחלות בזה...

מה הסכנות לאם ולעובר? @נועה נועה

חוץ מעובר גדול , הכי גדול שלי נולד 3030

עובר גדול יכול להיות סתם ארוך נניח. הבעיה בגדילה של עובר לאמא עם סוכרת הריון היא גדילה לא פרופורציונלית, שמרוכזת בפלג הגוף העליון. ואז עלול להיווצר מצב שנקרא 'פרע כתפיים' כשהכתפיים גדולות ומתקשות לעבור בתעלת הלידה, זה מצב שמוגדר כמצב חירום מיילדותי והוא מסוכן מאוד.

חוץ מזה בהריון עצמו סיכון מוגבר לרעלת, לריבוי מים, ללידה מוקדמת

לא בשביל להלחיץ אלא רק כדי להבין מה המשמעות של זה, מי שלא מעוניינת שלא תקרא

אם התינוק נתקע בתעלת הלידה עשויים לשבור לו את הכתף כדי לאפשר לו לצאת.

הבעיה בזה היא שמתחת לעצם הבריח יש מקלעת עצבים חשובה שמספקת עצבים לגפה עליונה. שבירה של הכתף עשויה לפגוע במקלעת העצבים הזאת ופגיעה בעצבים יכולה לגרום לבעיות קשות כגון שיתוק.

ובהריונות הקודמים לא היה ועדיין בהריון הזה היה לי.

וכמו שמישהו כתבה הסכנה הכי גדולה וקיצונית זה מוות לא עלינו של העובר ברחם.

אבל יש גם סכנות בלידה, התינוק יכול להיוולד עם כתפיים רחובות ולהיתקע. ובנוסף- תינוק שנולד מסכרת לא מאוזנת יש לו סיכוי גדול מאד לפתח בעצמו סכרת במהלך החיים ו/או השמנת יתר...

הרב שלנו

הבדיקות שאומר לעשות

בדיקות דם

העמסת סוכר

אולטרסאונד ראשון לבדוק מיקום

סקירה מאוחרת

הערכת משקל בסוף (אצלי הם גדולים ועשיתי זרוז סטריפינג פעם אחת שהיה עובר ממש גדול לפי הערכה ובאמת נולד 3900 ) 

2 בטאות לבדוק הכפלה תקינה כי היה לי הריון מולארי

הערכת משקל לפני הלידה לא, ושקיפות לא

סקירה אחת לפחות

אבל העמסת סוכר כן עשיתי

הכלל שלי הוא - לא סטטיסטי אלא וודאי. ושתהיה בו תועלת

הערכת סוכר היא בדיקה חשובה בעיניי. ולכן עושה. נותנת תוצאה וודאית והתוצאה מאפשרת לי לשמור על העובר ועליי

לא רואה סיבה למה לא לעשות האמת

ומוסיפה -- אני בהריוןבכלל לא הקפדתי על תזונה,אז קל וחומר

*קודם כל תודה לכל מי שהגיבה.. מעריכה את כולן בדעות לכאן ולכאן*

אני הייתי מעדיפה לא לעשות אבל בכל זאת כדי שלא אקח סיכון, קבעתי לשבוע הבא העמסה, מקווה שבעה יצא תקין.

מה אומרות לגבי הערכת משקל? האם זה קריטי?  (זכור לי שזה בשבוע 32? )

אני חושבת שלכל אחת חשוב בעיקר ב''סיבוכים'' שהיא נתקלה בהם

אצלי הערכות משקל היו נמוכות, וזה עלול להעיד על בעיה באספקת השילייה.

ולצד השני- הערכת משקל גבוהה מעידה על עובר גדול, ואם הוא יגדל יותר מידי זה יכול להוביל לסיבוך בלידה.

מבחינתי- ברגע שזו לא בדיקה פולשנית אני לא רואה עניין לא לעשות. הערכת משקל זה ''רק'' אולטרסאונד 

לק"י

לראות שהכל תקין (לא בטוחה שצריך בגדר המלצה רפואית, אבל נשמע לי הגיוני). אז למה לא לעשות גם הערכת משקל?

זה סך הכל אול'. לא משהו מסובך

הם היו תינוקות קטנים.

בגלל זה היו ירידות הדופק ומעקב צמוד..

שבוע 30 תיכף.

עברנו דירה ועם כל הבלאגן כמה שבועות קודם לא הצלחתי למצוא שום תור פנוי באיזור החדש

יש תחליף לזה? 

אף פעם לא מאוחר לעשות סקירה...

יכול להיות שיראו פחות טוב כי צפוף

אבל בעיני זה עדיף על כלום 

אם יש לך ביטוח מהקופה אז פחות

תבקרי אצלכם במוקד קביעת תורים על סקירה שלישית

לא עשיתי אולטרסאונד שליש שלישי שזה בעיקר הערכת משקל, משום מה הרופא לא אמר לי ואני נהניתי שהוא בסגנון של מינימום בדיקות נצרכות.

אבל כשהלכתי להריון עודף (גם אז הוא אמר לי שאני לא חייבת למהר) צעקו עלי שם שלא בדקתי כלום מאז הסקירה כי היה לי ריבוי מי שפיר והעובר היה גדול וזה מסוכן. מיד שלחו אותי למיון לזירוז..

אז למדתי שיש דברים שאי אפשר לדעת גם אם מרגישים מצוין, יש תנועות עובר וכו. מאז עושה את כל הבדיקות הנחוצות.

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

ואין צהרונים.

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.

לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.