שורה תחתונה: מחפשים מטפל גבר באיזור שרון-שומרון-מרכז
שמתמחה בעיקר בהתמודדות עם כעסים.
ועכשיו פירוט ופריקה😔
נשואים הרבה שנים, יש לנו 4 ילדים.
מאז ומעולם בעלי מתמודד עם מידת הכעס. זה בא מהבית... גם אבא שלו ואחים שלו כאלה😔 קשה לו. הוא יודע שזה לא טוב. שזה לא נכון. אבל כל פעם נופל בזה מחדש.
מגיב לפעמים בחוסר פרופורציות. מרים את הכל. מתחמם מהר. מתווכח הרבה.
ב"ה יש לנו זוגיות מעולה. מדברים על פתוח. מצליחים להתמודד טוב עם הקשיים. יודעים לרוב לריב נכון ולהשלים.
אבל נושא הכעס תמיד נוכח ביננו. קשה לי עם זה מאוד מאוד מאוד. הוא יודע. מנסה. לא תמיד מצליח.
היו תקופות שהצליח להתמודד ולהתגבר על הכעס ואז שוב יש נפילה.
לפעמים אני מרגישה שאני ממש מפחדת ממנו.
אף פעם לא חשתי פחד פיזי ממנו. הוא בחיים לא ירים יד עלי או על הילדים. אבל כן מפחדת מהתגובות שלו. מפחדת מהכעס שלו.
זה היה מאז שהתחתנו. אני זוכרת שבתור כלה ראיתי איך אבא שלו מתנהג ולקחתי את זה מאוד קשה. עדיין לא נחשפתי לצד הזה של בעלי, רק אחרי כמה שנים. עדיין קשה לי מאודים אבא שלו. עם הזוגיות של ההורים שלי. מפחדת כ"כ שאנחנו נגיע גם למצב כזה.
(אני גדלתי בבית שההורים בחיים לא הרימו את הקול. לא עלינו וכמובן שלא אחד על השני, אצל בעלי זה בשגרה..)
עכשיו כל המצב החמיר. בעלי לוחם. היה בכמה סבבים בעזה ועכשיו כבר מחכה יותר מידי זמן (לפי מה שהוא אומר) שייקראו לו לעוד סבב. קשה לו שהוא לא נלחם וזה רק מחמיר את המצב.
הוא הרבה פחות סבלני. כועס המון. מתוסכל מהר.
ולי נגמרו הכוחות.
הייתי מחילה, תומכת. ואין לי כבר כוח.
מרגישה גם הרמתי ידיים. לא רוצה להמשיך לחיות ככה.
מרגישה בצומת דרכים. לא יכולה איתו ולא יכולה בלעדיו.
אמרתי לו שאני מרגישה שאני חייב עם שני גברים. אם רק היינו מעלימים את עניין הכעס והתגובות הלא פרופציוליות. הכל היה מדהים, באמת, ברור שיש עוד קשיים אחרים, אבל מצליחים להתמודד עם הכל. חוץ מזה.. וזה כאן. וכמה שאני מנסה, זה לא מצליח.
אני לא יכולה לשנות אותו. וקשה לי וכואב לי.
וכואב לו.
ואני מפחדת.
אנחנו בתקופה קשה עכשיו. מרגישה גם מרוחקת פיזית.
הוא רוצה להצליח. וזה פשוט לא הולך.
ואני כבר לא תומכת ומעודדת.
צריכים עזרה.
מישהי יכולה לעזור לנו?
הלוואי ומישהי הצליחה להגיע עד לכאן.
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות