בקשת רשות אחד מהשני? אנחנו לא הורים אחד של השני.תיון
אני יוצאת עם מישהו תקופה קצרה(3 דייטים) אבל זה כבר מתקדם יותר רציני. יותר לכיוון של בני זוג והתחלה של עתיד משותף.
אני בחורה חברותית שמכירה הרבה אנשים מהרבה מסגרות שאני נמצאת בהם. ויוצא לי להיפגש גם במקומות עם עוד בנים/ לעיתים נדירות עם מישהו מהלימודים לבד. אם ברור לי שאין מבחינת אף אחד שום דבר מעבר האם אני לדעתכם צריכה לבקש רשות מהבחור שאני יוצאת איתו להיפגש/ לדווח לו על פגישה חסרת משמעות כזו בעיני?
את נפגשת עם מישהו מהלימודים לבד..ופתאום הבחור שאת יוצאת איתו הזדמן לאותו מקום ורואה אתכם מה קורה אז? את אומרת לו זה שום דבר סתם חבר מהלימודים..איך הוא מקבל את זה וכו'
איך היית מרגישה אם היית רואה אותו יושב בבית קפה עם חברה ללימודים בלי ידיעתך כמובן רק לענייני לימודים..היית סבבה אם זה? אם לא..מן הראוי שלא תעשי את זה ותיידעי אותו נאה דורש נאה מקיים לא?
ובאופן כללי, לא הייתי שמח לגלות שמי שאני יוצא איתה נפגשת עם גברים אחרים גם אם זה רק ללימודים או משהו כזה, כנראה שהקשר היה נגמר שם אבל שוב יש את הכלל לא להכניס ראש בריא למיטה חולה ומראש לתאם ציפיות, אם את אחת שנפגשת עם גברים ויש לה ידידים חס ושלום וכו' ראוי מראש ליידע את הבחור שאת יוצאת איתו..שלא יקבל את זה בהפתעה וגם במידה וזה לא מתאים לו שלא תיכנסו לקשר ובכך פטרת בכלל את הדילמה מלכתחילה
כל מי שעובד עם אנשים, בעסק, במשרד, בחברה, יש לותדהר
מעגל היכרויות של קולגות.
ברור שזה טבעי להיפגש לצרכי לימודים, עבודה.
בן/בת הזוג אמורים להכיר את סוג העיסוק שלנו ואופיו, וגם שאנחנו נפגשים עם אנשים באופן כזה או אחר , במקומות כאלו ואחרים.
אני יודע שהבחורה שאני יוצא איתה עובדת בבית חולים..
למה אני אמור לראות אותה יושבת בבית קפה עם בחור מהעבודה ולהרגיש סבבה עם זה?
כל שכן אם היא נשואה שזה בכלל מתכון לאסון..
אף אחד לא דיבר על מה טבעי או לא טבעי..אבל אם כבר התחלת אז אמשיך
אם טבעי בעינייך כל מה שאמרת, אז למה לא טבעי בעינייך להודיע לבן זוג שלך שאת יוצאת עם בחור לכוס קפה? זה נראה לי הכי טבעי בעולם שבני זוג משתפים אחד את השניה ופתוחים לגבי הכל לא?
הבעיה היא שכל החדשנות עיוותה לנו את מה טבעי ומה פחות, למשל, היום מאוד לגיטימי לקבל זוג גברים בתור משהו נורמלי..ואם בעיניך זה פסול אז אתה הבעיה כי זה טבעי.
אז לא, זה לא "טבעי".
יש לי עסק(כדברייך "כל מי שעובד עם אנשים בעסק במשרד בחברה..")
מה הקשר בין זה שיש לי עסק ללשבת עם מישהי לכוס קפה כשאני בקשר עם מישהי אחרת? למה זה הפך לנורמלי?
ועדיין לא ענית על השאלה ששאלתי משום מה, אולי כי לא אותך שאלתי אלא את הפותחת אבל אשאל אותך גם..
היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?
אם לא..אז מן הראוי שכשאת עושה את זה, תודיעי לבן הזוג שלך(נאה דורש נאה מקיים) ולא לזרוק אחריות ולהגיד "הוא אמור להכיר את סוג העיסוק שלי" הכיבוס של המילים שלך "באופן כזה או אחר" מה זה אומר? לא הצלחתי להבין..
ואם כן היית רוצה להיקלע לסיטואציה כזאת וזה לא היה מזיז לך, אז הכל טוב ואין אצלך בעיה..רק שאלה אם באמת את מעוניינת בבן הזוג שלך.
כי מי שמעוניין במישהי, לא רוצה לחלוק אותה..וכנ"ל לגבי אישה. אבל העולם החדש והמעוות שמנסים לנרמל לנו וליצור פה שזוג גברים זה סבבה, שאין כזה דבר אבא ואמא, יש אבא ואבא, או אמא ואמא, או שגבר יכול להיות אישה, או שאישה יכולה להיות גבר, וכן זה מתחיל בדיוק מהנושא שעליו אנחנו מדברים, שהגבולות מתחילים להיטשטש...איפה הגבול שאותו אסור לחצות בין בני זוג? האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי? גם אם זה לצרכי עבודה..
ואת עלית על כולנה, הטיעון הכי חזק שלנו..אם את מעוניינת בבחור ואת מעוניינת בידידים מהעבודה פשוט תודיעי לו, "תקשיב יש לי ידידים ואני נפגשת איתם מדי פעם כשצריך" מה הבעיה? למה זה פסול? תני לבחור להחליט אם מתאים לו, אל תחליטי בשבילו במיוחד לא הזריקת אחריות הזאת "בתור הבן זוג שלי הוא אמור לדעת שאני נפגשת עם אנשים באופן כזה או אחר" אז בוא נדייק את זריקת האחריות ומכבסת המילים שלך.."בתור הבן זוג שלי הוא אמור לדעת שאני נפגשת עם גברים אחרים לכוס קפה("לצורך עבודה כמובן") בלי שאני אגיד לו..ואם הוא פתאום יראה אותי עם גבר בבית קפה או מסעדה שיבין שזה רק לצורך עבודה וילך הביתה. וזה גבירתי, לא נורמלי או טבעי בעליל.
אני עובדת במקצוע חופשי, עובדת במשרד גדול, בעלי עובד במקצוע חופשי בחברה גדולה.
שנינו מנהלים חיים טובים וכל אחד ואחת יודעים שהצד השני יוצא לארוחות צהריים עם חברים לעבודה, עם אורחים במסגרת העבודה.
אם ניתקל וניפגש במסגרת כזו באמצע יום עבודה - נציג לבן הזוג את הקולגה איתו / איתה אני יושבת.
שנינו מכירים חברים טובים מהעבודה של הצד השני, נפגשים איתם באירועים חברתיים של מקומות העבודה, בחופשות וסופי שבוע.
״היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?״
>> בוודאי שאין לי שום בעיה עם זה.
כפי שהגבתי למעלה, אציג לבעלי עם מי אני יושבת.
בעלי משתף לי חוויות מיום העבודה שלו, אני משלי.
״ גברים זה סבבה, שאין כזה דבר אבא ואמא, יש אבא ואבא, או אמא ואמא, או שגבר יכול להיות אישה, או שאישה יכולה להיות גבר, וכן זה מתחיל בדיוק מהנושא שעליו אנחנו מדברים, שהגבולות מתחילים להיטשטש.״
>> גלשת למחוזות מאוד לא רלוונטיים!
מה קשר בין קשרים חברתיים נחמדים בין קולגות בעבודה, אנשים קבועים שעובדים איתם לאורך חודשים ושנים, ובין להיות להט״בים, בין קשרים חברתיים מקובלים ונורמלים, ובין גבר על גבר, טרנסג׳נדרים?
ממש ממש מוזר לרדאר בין קשרים חברתיים נורמליים ובין העולם הפרוגרסיבי ההזוי.
האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי?
להיפגש לצורך רומנטי - ברור שלא לעניין.
אבל לשבת בפגישה עסקית עניינית, ותוך כדי לשתות קפה, או לצאת לצהריים במסעדה סמוכה במסגרת עסקית - זה עניין שגרתי ורגיל.
היה פה שרשור על זה בעבר, הארכתי רבות ונצורות בנושא ועד כמה זה פסול ולמה זה מתכון לאסון והייתה גיברת נשואה באותו שרשור בדיוק כמוך שכתבה שקשר בלי מחויבות הוא קשר הרבה יותר כיף מרשר עם מחויבות(היינו הקשר עם הבעל מעיק..תן לי להנות עם ידידים ועמיתים לעבודה ולכייף איתם, ואני די בטוח שאת סוברת כמותה), והאמת קיבלתי הרבה הודעות בפרטי מגברים פה בפורום אחרי אותו שרשור שחיזקו את דבריי ואמרו שהם דברים נכונים וחידדתי אצלם נקודות רבות(לא שכתבתי את הדברים בשביל שיגידו לי כל הכבוד אני באמת מאמין בהם. אבל סימנא מילתא היא. ובמיוחד שזה לא אחד או שניים)...אין לי כח לחזור על הדברים את מוזמנת לחפש אותו ולמצוא אבל על המשך בדיון אין כרגע על מה לדבר כי הנק' מוצא שלך היא מושרשית בטעות ואין לי זמן כרגע לטפל בשורש הבעיה.
אגע רק ב2 נק' שהעלת.
״היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?״
>> בוודאי שאין לי שום בעיה עם זה. - זאת התשןבה שלך. ואני אומר על זה, מסכן בעלך ואת מסכנה לא פחות. אם בעינייך זה לגיטימי לראות את בעלך יושב עם גברת לילי חסר ת' במסעדה בלי שהוא הודיע לך(והאמת גם אם הוא הודיע לך) אז הבעיה פה שורשית ואת אפילו לא מבינה כמה.
נק' שניה
"האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי?"
התשובה שלך:
"להיפגש לצורך רומנטי - ברור שלא לעניין.
אבל לשבת בפגישה עסקית עניינית, ותוך כדי לשתות קפה, או לצאת לצהריים במסעדה סמוכה במסגרת עסקית - זה עניין שגרתי ורגיל."
מעניין..
איך מבדילים בין צורך רומנטי לצורך עסקי? לא פעם מצינו שרומנטיקה מתערבבת בעסקים..ואם תגידי "ברגע שארגיש שזה רומנטי אז לא אפגש" וואלה?
את יותר מהתנאים שכמעט נפלו? לא סתם חז"ל עשו לנו גדירות(במיוחד אם את נשואה!!!!!!!!!) לא סתם יש איסורי הרחקות מבני המין השני..ואיכשהו היום הכל בהיתר..
יש המון גברים שיודעים לערבב ולא פראיירים בכלל, יעשו ממך ילדה קטנה בשניות עם כל כמה שאת חושבת שאת יודעת ומבינה. אני לא יורד עלייך פשוט זאת המציאות..היום הכל פרוץ וחז"ל גדרו את הכל מסיבה. לנו אין שום רשות לפתוח פתח. מספיק לנרמל הזיות ושטויות. לא נורמלי שאישה נשואה תשב לכוס קפה עם גבר מהעבודה..כי משם זה יגלוש למסעדה..ומשם זה יגלוש לשיחות ליליות ומשם..ה' ירחם.
שאלה אחרונה, תעני בכנות, ובבקשה אני מתחנן, אל תפלפלי, פשוט תעני, בלי תובנות ובלי בלבולי מח.
נניח ותיפגשי עם אותו גבר מהעבודה לפגישה "עסקית עניינית"(כדברייך לעיל), מי מבטיח לך שהכל יהיה ענייני? אז מה תגידי לו לפני "שומע, לא מדברים על הבית ועל הילדים, אלא נטו עבודה" וואלה?
ואם עובר עליו יום גרוע לא תשאלי אותו מה יש? ואז הוא יענה וישתף שסתם בלגן בבית..את תתענייני מה קורה והופ את מושקעת רגשית בפנים. לא צריך יותר מדי. מעכשיו פגישה הבאה כבר זה יהיה 80% ענייני ו20% חברי..פגישה אחר כך כבר 50% ענייני עסקי, ו50% חברי..ומשם המח מבין לבד מה קורה. ואל תעני ב-"לי זה לא יקרה" כי כאמור, את לא יותר מהתנאים. ואת לא חכמה יותר מחז"ל שגדרו אותנו, ואין לך שום כח לבוא ולהגיד אני אצליח כי אנחנו מתפללים כל בוקר "אל תביאני לידי ניסיון" וכו' ואת ואלו שחושבים כמוך..ממש שמים את עצמכם בניסיון בגלל היצר שנותן לכם לגיטימציה בלעבור על דברי חז"ל ש-"זאת סך הכל פגישה עניינית" "זה חבר לעבודה הכל בסדר"..
אחתום במה שחתמתי גם שם.
תחיו איך שבא לכם, אל תנרמלו הזיות. זה שאת חיה ככה לא אומר שזה בסדר.
ואם היא באה ושואלת אם דבר כזה לגיטימי, התשובה שלך כופה עליה לחיות בחופשיות כמוך, והיא עדיין מרגישה שזה לא בסדר בפנים, עוד יש משהו שעוצר אותה, אל תייעצי לה עצות הרסניות. במיוחד כשהן נוגדות את התורה שאותה אנחנו מנסים לקיים. אנחנו יהודים בסוף לא?
במקום להתפרץ ולכתוב שטויות, תקראי את כל ההודעות שכתבתי, והדגשתי "אני לא אבא שלך לא אכפת לי מה תעשי"
הדגשתי יותר מפעם אחת, שמה שאני יוצא נגדו זאת העובדה שהיא מסלפת את התורה, ואומרת למשל, שמותר לעשות אירועים מעורבים כי זה לא נאסר בתורה.
אני מבין את הצורך הנשי שלך להגן עליה(גירלס פאוור או משהו כזה לא?) כי כנראה הנושא הזה קרוב גם אלייך..אני מדבר על התורה. אל תסלפו את התורה מה הבעיה? אם אסןר לעשות אירועים מעורבים אז אסור. למה לסלף ולהגיד שמותר?
אם היית מתעמקת בדיון, היית מבינה, אבל את סך הכל מחפשת להצדיק אותה כי היא אישה או שטות כזאת. תתבגרי ותעני לעניין.
על אף אחת מהתגובות המתגרות שלך שנועדו להתסיס ולפתח ריב ומחלוקת..ואת מגדילה לעשות ופונה אליי אחרי שעשית ממני צחוק במשך כמה וכמה תגובות, ועוד מטיפה לי מוסר ללכת בדרך ה'...
אולי תבדוק את תוכן ההודעות שכותבים לך לפני? הא? נקודה למחשבה!
חבל,יש שם דברים שיכולים להועיל לך.
חברים. אני לא יודע אם אתם זוכרים(האמת שאני בקושי)מוקי_2020
אבל בזמנו, עלה חוק ״פינג פונג 7״ (שוב, אם אני זוכר נכון) זה אומר שבמידה ומתחיל פינג פונג הודעות בין 2 משתמשים , אז אחרי 7 פעמים, עוצרים. אתם לדעתי כבר ב 12.
אז או לפנות לברוקולי ולברר אם יש התאמה לשידוך או לעצור. די. מספיק. אנחנו רוצים גאולה. ככה היא לא תגיע.
א' פגישה עסקית תכליתית בבית קפה עם לקוח / סוכן כדי לסגור דיל זה לא מופרך. כמו שזה לא מופרך ללכת רופא או לעורך דין או לרואה חשבון. או מורֶה בן שפוגש אימהות (ולהיפך) באסיפת הורים. פשוט שומרים על גבולות חדים וזה הכל.
ב' אם היא אומרת שזה עובד לה אז משום־מה אני נוטה להאמין לה prima facie. האמת כבר דיברנו על זה בדיון אחר, לנתח מניעים ועניינים "תת־קרקעיים" של אנשים. לא יודע, אם מישהו אומר לי משהו אני מאמין לו.
עריכה: אולי עם עצמי הייתי עושה שיקולים אחרים אבל מכאן ועד לשער כל־מיני השערות שגברים מנסים להתחיל איתה ושהיא עלולה בקלות לנפול בפח אין צורך.
אני לא יודע עד־כמה זה רלוונטי בפגישות ראשונות אבל כן ברמה הכללית זה אחלה של דבר להציף את הנושא הזה, לא במובן של בקשת רשות או תלות או משהו כזה. אלא בתור להציג את אורח החיים והאם הוא מתאים.
"כל מי שעובד עם אנשים, בעסק, במשרד, בחברה, יש לו מעגל היכרויות של קולגות."
ועדיין זה נשמע אחרת לומר "שמעי אני עובד גם עם הרבה לקוחות בנות מדברים בטלפון לפעמים אני נוסע לפגישות עסקים למכור להן דברים, ויש גם כמה בנות במשרד."
לבין: "יש לי כמה ידידים בנים ולפעמים אני נפגשת עם בחורים מהלימודים לבד."
עריכה: ברור שאם אין לאף־אחד בעיה עם זה, אז OK וואטאבר, מבלי להיכנס לכל־מיני היבטים דתיים או השקפתיים או מה שזה לא יהיה. אבל נחמד לתאם ציפיות, בניגוד לתגובה המקורית של @תדהר "לא מה פתאום".
לא לדווח על פגישה ספציפית, כן לספר באופן כללי...אדם כל שהוא
קודם כל ברור שלא הייתי מסתירה את זה… מי שמסתיר זה מי שיש לו מה להסתיר, ואם את מרגישה צורך להסתיר אולי זה משהו שבאמת לא מתאים. אבל לא צריך לעשות מזה ביג דיל אם זה לא… אפשר פשוט לספר על תכניותייך לאותו יום/לשתף איך עבר עלייך היום ולהזכיר את זה.
כשזה נהיה קשר רציני, בעיניי כן חשוב שהוא ירגיש בנוח עם זה. זה לא לבקש רשות, אלא להתחשב ברגשותיו ולמצוא דרך בה שניכם מרגישים בנוח עם הסיטואציה.
ברור שלא מתנתקים מכל חיינו בגלל בן הזוג, זה כבר לא בריא - למשל בן זוג שמרחיק אותך בצורה משמעותית מחברות או משפחה זה בעייתי בעיניי… אבל לעשות התאמות, להבין שאת כבר לא מתנהלת רק כאינדיווידואלית אלא גם כחלק מזוג וכו׳
כמובן עולמך הפנימי והסביבה העוטפת אותך חשוב שישארו גם בזוגיות, אבל כשנכנסים לזוגיות חלק מהעניין בעיניי הוא לחשוב גם כזוג ולא רק כיחידה.
אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך את טיב הקשר עם אחרים. אם זה משהו משמעותי, נפחי בעינייך, עול שאת נושאת, שאת מרגישה שאת מסתירה ממנו - אז אולי באמת כדאי לשתף אותו, ולהבין למה זה משמעותי בעינייך. אם זה לא משהו כזה משמעותי - אבל הנושא משמעותי בעינייך - אולי תדברי איתו על זה?
בעיני תקשורת היא הבסיס לקשר. הסתרה של משהו - לא יקדם אתכם בקשר לשום מקום.
ולכן, לדעתי, להסתיר קשרים עם אחרים - לא מתאים ולא שייך. מצד שני, אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך מה מתאים ושייך מבחינת המפגשים שלך עם אחרים (רווקים ונשואים). מה הגבולות שאת מציבה לעצמך (לדוגמה, האם זה מפגשים של אחד על אחת? היכן הם מתבצעים? מה התוכן?).
אחד המרכיבים החשובים בעיניי בזוגיות זה אמון. וצריך לבנות את האמון הזה, זה לא מגיע משום מקום. ולדעתי, את צריכה להרגיש 100% בנוח עם מה שאת עושה (כי אם את לא, זה אולי מעיד על משהו בעיתי בעינייך) - ולדבר את זה, לשתף את זה. לא כי את מבקשת ממנו רשות, לא כי הוא צריך להחליט בשבילך מה מתאים לו - אבל את צריכה גם להבין שאולי הוא מגיע מהשקפת עולם שונה, ויכול להיות שהוא לא מסוגל להכיל התנהגות (שבעיניו לא מקובלת). בסופו של דבר בני זוג עושים דברים שלא מוצאים בהכרח חן בעיניים של השני, אבל זה חלק ממערכת יחסים. אתם בסך הכל בשלב די ראשוני של הקשר, אז אולי כדאי לבוא מנקודה של לנסות להבין את השקפת העולם אחד של השני. אפשר לדבר על הבית והמקום שבו גדלתם ומה ראיתם שם מהבחינה הזאת, ואם זה משהו שאתם רוצים להמשיך איתו\לשנות, ואיך?
ההלכה לא חד משמעית בנושא, ויש דעות שונות של איך צריכה להיראות החברה האידיאלית. אפשר לדוגמה לעיין בחוברת "חברה שלימה".
כמובן, אני לא מקלה ראש בנושא, וצריך לדעת מה עומד על הפרק.
צריך לזכור שאין אפטרופוס לעריות. יכול להיות שמבחינתך אין שום משמעות לפגישה, אבל אולי מבחינת הצד השני יש? זה משהו שאי אפשר לשלוט עליו, וחייבים להיות מודעים.
לכן - דווקא פגישות מקצועיות שונות העדפתי לקיים בבית קפה, ולא במשרד שלו. (ייחוד, מקום ציבורי וכו').
ובשולי הדברים -
אני לא חושבת שתפקידם של בני זוג להיות הורים זה לזה, שוטרים זה לזה, שופטים זה לזה וכו'. היחסים צריכים להיות משהו אחר.
אם הייתי יוצאת עם מישהו שהיה מבקש ממני לדווח לו דברים באופן קבוע, כמו עם מי אני נפגשת - זה היה מדליק לי נורות אדומות.
"ישנה בעיה גדלה ומחריפה שמתקשים הרבה צעירים למצוא את זיווגם. צורך חיוני הוא ליצור הזדמנויות למפגשים בין בחורים ובחורות דתיות במסגרת אירועים שאין בהם חשש של ייחוד, ושיש שם נוכחות של הורים ומורים וזקני העדה כדי למנוע הוללות וקלות ראש יתרה (וכבר ציינתי לעיל לעולה מדברי שו"ת הב"ח). ואין לך הזדמנות מתאימה יותר מחתונה של בני תורה, שבה מתבטא העיקרון שעומד עליו המאירי. הרי שיש בכך גם מצוה כמבואר במהרש"ל."
את הרב רבינוביץ' אתה לא יכול לכנות בכינוי גנאי מעליב כמו שעשית למגיבה אחרת. והוא לא רק כותב מותר, אלא מצווה...
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך כ"ה בחשוון תשפ"ה 19:09
את מביאה לי את הרב רבינוביץ' כהוכחה למה לא הצלחתי להבין?
גם חבר שלנו אחו שהביא את אותו רב מאתר כיפה שיתיר לגבר בתנאים שהוא כתב שם לצאת לריאיון עבודה.
על מה דיברתי בנוגע לאותה גברת שאת מרגישה פגועה בשמה?
על אישה נשואה שרוצה להיפגש עם עמית לעבודה בבית קפה.
לא הבנתי איך קשור מה שהבאת פה את הרב רבינוביץ' ?
מרגיש לי שאף אחד מכם לא קורא את ההודעות אלא פשוט מנסה להראות כמה הוא חכם ויודע ומבין..
וחוץ מזה, ההלכה אומרת שאירועים מעורבים זה דבר אסור. הגברת המגונדרת קמה ואמרה "לא צריך היתר למה שלא נאסר בתורה" לא ראיתי פה אחד, אפילו מישהו אחד. שקם ואמר לה מה זה הדברים המכוערים האלה נגד התורה. כולכם ראיתם ואף אחד לא פצה פה. חילול ה' גמור בפורום שמתיימר להיות "דתי" .
העיקר רובכם פה ליברליים אוהבי אדם. אל תשכחו שלפני ה"אדם" יש בורא לעולם. נראה לי קצת הלכנו לאיבוד ושכחנו את זה.
אני רק מנסה להראות שהמציאות יותר מורכבת ממה שאתה מנסה לתאר.
הבאתי את הרב רבינוביץ' בתגובה למה שכתבת: "או שכאן, הנה קמה לה וגם ניצבה גברת מגונדרת שאומרת שאירועים מעורבים לא צריכים היתר, כי מה שלא נאסר בתורה לא צריך היתר, ממש כמו הקראים חס ושלום.", מכיוון שהרב מתייחס לאירועים מעורבים, ועונה תשובה שלא עולה בקנה אחד עם מה שאתה מציג כתורה האחת והיחידה - שבעיני זה יכול להיכלל תחת ההגדרה של סילוף דברי תורה.
הנושא של יחסים בין המינים, כפי שכבר כתבתי, הוא עדין ורגיש, ונמצא במחלוקת בין רבנים שנמצאים במרחב האורתודוקסי. זה שאתה לא סובר כמוהם, לא אומר שיש כאן חילול השם, או שדברי תורה סולפו.
אתה ענית לגבי שאלה שלא נשאלת, והבעת עמדה מוצקה שהדבר אסור לחלוטין. אני הצבתי סימן שאלה על הקביעות החד משמעיות שלך, וממליצה לכל הקוראים לפנות לרב שלהם כדי שיפסוק להם בעניינים הלכתיים, כל אחד ורבותיו, כל אחד והשקפותיו.
המאמר של הרב רבינוביץ מתיחס במפורש לאירועיםריבוזום
מעורבים, ולזה אני מאמינה ש@לגיטימי התיחסה (לא לפגישה בבית קפה)
שאם אדם היה שואל את סבא שלך ז"ל "אדוני, אני כופר שלא שומר כיפור, האם מותר לי להיות חזן?" שהתשובה שלו הייתה לא שונה מדי משלי.
אני בטוח שסבא שלך ז"ל לא היה ממליץ לאישה נשואה לשבת בבית קפה עם גבר וכו' בלי קשר ל"מה המגזר שלה" כדבריך..
אני בטוח שסבא שלך ז"ל אם היו אומרים לו משפט כזה "לא צריך היתר למה שלא נאסר בתורה" והיו אומרים לו (על אף שההלכה אוסרת את זה בתוקף!!!) שמותר לעשות אירועים מעורבים..הוא לא היה נותן לכבוד שמו של בורא עולם להתחלל ושותק על זה טענה נבערת זו.
אז הליברליות שלך וקבלת האחר מעוררת השראה. רק לא על חשבון בורא עולם. כי במקום שיש חילול ה' וסילוף דברי תורתו..אין מקום לליברליות.
מרגיש לי שמגזר מסוים מאוד ליברלי בנוגע לחילול ה'. את הכאב והצער שלך ראוי להביע על אישה נשואה שחושבת שזה לגיטימי לשבת עם גבר בבית קפה.
או על אישה שקוראת בקולי קולות, שמה שלא נאסר בתורה לא צריך היתר..ומזכירה לנו את הקראים.
ולא לתת להם יד ולהגיד על רקע וורוד "כולנו בני אדם".
היא לא ביקשה ממך או מאף אחד אחר כאן, המצלמה האם כדאי לה או לא כדאי לה לשבת עם גברים בבית קפה.
היא תיארה מצב, ושאלה מה לעשות עם זה בהקשר של דייטים.
וזה נכון גם לגבי שאר הפסקאות.
די שרוט (חברי היקר) לא ביקש מאיתנו רשות להיות כופר, ולא התייעץ איתנו האם לחזור לשמור שבת או לא.
הוא התייעץ על משהו נקודתי, וכשהוא קיבל תשובות - הוא קיבל תשובות שמתייחסות למצבו. כלומר אם הוא אומר שהוא לא מאמין, התשובות פנו בעיקר למוסר שלו ופחות למקורות הלכתיים שלהם הוא ממילא לא מרגיש מחויב.
האם זה אומר שכולם כאן "מקבלים" את זה שהוא כופר?
לא, אבל גם לא "לא מקבלים". זה פשוט לא היה שייך לדיון.
נניח אדם שיצא בשאלה ועדיין גר אצל ההורים, ישאל בפורום האם לחמם במיקרו שניצלים ללא מכסה.
אתה חושב שתשובות כמו "לפי השולחן ערוך האדים של המאכל יכולים להשאיר טעם בדפנות המיקרו" יעניינו אותו?
אני מניח שלא.
לכן כשאנחנו עונים לו במישור אחר, במישור של לא לפגוע באמון של ההורים שלו ולא לאכזב אותם, אין זה אומר שמבחניתנו זה סבבה להטריף כלים אבל אוף ההורים לא מרשים.
כשם שמצווה להוכיח על דברים שנשמעים, כך מצווה לא להוכיח על דברים שלא נשמעים.
כמובן שזה מאוד מאוד לא מקובל שתשבי בבית קפה עם גבר שאינו בן משפחה,
ולכן אם היית נוהגת כך למרות שזה לא מקובל - הדייט שלך צריך לדעת על זה בשלב זה או אחר, כדי להחליט אם זה מתאים לו.
אם את דתייה לייט אז כמובן שהדייט שלך מבין שזה מקובל ונורמלי במגזר שלך, ואם גם הוא דתי לייט אז מן הסתם גם הוא נפגש עם בנות מהעבודה וכו'. לכן אין כל כך מה להודיע.
בין אלה לאלה יש מנעד רחב מאוד, ככל שאת יותר שייכת לצד מסוים בסקאלה ככה את יודעת מה נחשב יותר מקובל ומה כן יפתיע את הדייט.
בכל מקרה, בדייטים לא מבקשים רשות. בדייטים מציגים את עצמנו ומכירים את הצד השני, כדי להחליט אם זה מתאים לבניית בית.
כלומר אם נניח אני מעשן או לא מתפלל במניין או כל דבר אחר שעלול להיתפס כרע, ואין לי כוונה לשנות זאת, אני צריך שהצד השני יידע על זה לא בשביל שהוא ירשה לי או לא ירשה לי אלא כדי שיכיר אותי טוב יותר ויוכל להחליט אם אני מתאים לו.
"אם את דתייה לייט אז כמובן שהדייט שלך מבין שזה מקובל ונורמלי במגזר שלך, ואם גם הוא דתי לייט אז מן הסתם גם הוא נפגש עם בנות מהעבודה וכו'. לכן אין כל כך מה להודיע."
טעות חמורה מאוד. מאוד.
מה הקשר שהיא דתיה לייט? עצם זה שאתה אומר "את דתייה לייט אז זה סבבה במגזר שלך לשבת בתור אישה נשואה עם גבר בבית קפה"
איך אתה מתיר דבר כזה?? מה אין לנו הלכה?
אני זועק איך אתם מסוגלים ככה להניף בהתרים בכזאת קלות על דברי תורה חמורים, מי אתם?!
"את דתייה לייט, אז סבבה שבמגזר שלך יעשו אירועים מעורבים נשים וגברים ביחד"
אין אף היתר לזה!!!!! שום היתר!!! אירוע מעורב זה איסור בהלכה! מי אתם שתתירו?
מי שמכם?
למה לחשוב שאנחנו מבינים במקום להתבטל לחכמים? מה זאת הגאווה הזאת? מה זה המתירנות ההזויה הזאת? יש הלכה!
מי שלא מקפיד על הלכה, זאת לא סיבה להתיר לו איסורים...
עוד טעות חמורה שלך..
"זה תלוי מגזר" מה קשור מגזר ? מגזר זה מנהגים, זה צורת חיים..זה לא קשור להלכה.
להלכה כולם מחויבים, גם חילונים וכופרים. זה שהוא כופר זה לא ענייני, הוא מחויב להלכה. זה שהוא לא פועל לפיה זה לא פוטר אותו.
כולם מחויבים לאירועים בהפרדה. לשמור על הפרדה בין גברים לנשים, לדאוג לקדושה ולצניעות. כל הנשים הנשואות חייבות בכיסוי ראש מלא. אין קשר בין אם היא דתייה לייט או חרדית.
אתה בעצם בא ואומר, אם את דתייה לייט זה סבבה שלא תשמרי על ההלכה כמו שצריך. כי את דתייה לייט. תיזהר בלשון שלך. אתה יכול בקלות לבוא להחטאת הרבים.
גם אם את דתייה לייט את מחויבת להלכה. אין על זה וויכוח.
כן לספר שזה משהו שאת עושה לפעמי, ז"א כל עוד אין פה הסתרה אקטיבית והוא יודע על זה בגדול לדעתי זה בסדר
בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן
במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.
לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?
ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?
תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.
יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.
כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...
על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.
השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.
אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..
הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר
הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)
האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר
אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".
דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)
משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב
אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.
לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.
אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.
לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.
ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.
וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.
בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.
אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.
חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה
מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.
אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.
גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.
ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.
ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.
אחרי 2 פגישות שבעלי הגיע אליי, נסעתי אליו. ועודף זמן לא היה לי. הייתי סטודנטית עובדת. אבל עדיין זה חלק מהעניין בעיניי שגם הבחורה תבוא וזה היה אוטובוס ורכבת ועדיין זה קרה ולא היה נראה כמו דרישה לא הגיונית האמת
אגב לא התארגנתי ברמה שונה מההתארגנות ליום יום האמת. גמככה אני מתאפרת, מחליק בשיער כנל, לא חייב בגד מאוד מיוחד.. מי ישמע לאן הולכים חח
לא יודעת אולי הסטנדרטים שלי לא משו אבל אם אין זמן לייבש שיער לא חייב לחפוף אותו בכל מחיר. אפשר להתארגן על השיער אפילו יום לפני בערב אאכ ושיא הקיץ חום אימים ואז למה לייבש אותו בכלל הוא ייהרס תוך רגע
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי
האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.
אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.
קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.
כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.
אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.
וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.
יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.
כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.
בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.
"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.
בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.
ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.
במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם
חחח לא דיברתי על דווקא המקרה הספציפי הזהadvfbאחרונה
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 0:14
דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.
רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.
אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.
אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.
לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.
הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.
אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.
הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.
הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.
אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.
החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.
החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.
אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה
אשמח אם תשתף מאמירותיו
אני ראיתי את זה בספר של הרב שג"ר (חסד או חירות)מתוך סקרנות
ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):
עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';
וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.
שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות
אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.