את נפגשת עם מישהו מהלימודים לבד..ופתאום הבחור שאת יוצאת איתו הזדמן לאותו מקום ורואה אתכם מה קורה אז? את אומרת לו זה שום דבר סתם חבר מהלימודים..איך הוא מקבל את זה וכו'

איך היית מרגישה אם היית רואה אותו יושב בבית קפה עם חברה ללימודים בלי ידיעתך כמובן רק לענייני לימודים..היית סבבה אם זה? אם לא..מן הראוי שלא תעשי את זה ותיידעי אותו נאה דורש נאה מקיים לא?

ובאופן כללי, לא הייתי שמח לגלות שמי שאני יוצא איתה נפגשת עם גברים אחרים גם אם זה רק ללימודים או משהו כזה, כנראה שהקשר היה נגמר שם אבל שוב יש את הכלל לא להכניס ראש בריא למיטה חולה ומראש לתאם ציפיות, אם את אחת שנפגשת עם גברים ויש לה ידידים חס ושלום וכו' ראוי מראש ליידע את הבחור שאת יוצאת איתו..שלא יקבל את זה בהפתעה וגם במידה וזה לא מתאים לו שלא תיכנסו לקשר ובכך פטרת בכלל את הדילמה מלכתחילה

ברור שזה טבעי להיפגש לצרכי לימודים, עבודה.

בן/בת הזוג אמורים להכיר את סוג העיסוק שלנו ואופיו, וגם שאנחנו נפגשים עם אנשים באופן כזה או אחר , במקומות כאלו ואחרים.   

אני יודע שהבחורה שאני יוצא איתה עובדת בבית חולים..

למה אני אמור לראות אותה יושבת בבית קפה עם בחור מהעבודה ולהרגיש סבבה עם זה?

כל שכן אם היא נשואה שזה בכלל מתכון לאסון..

אף אחד לא דיבר על מה טבעי או לא טבעי..אבל אם כבר התחלת אז אמשיך

אם טבעי בעינייך כל מה שאמרת, אז למה לא טבעי בעינייך להודיע לבן זוג שלך שאת יוצאת עם בחור לכוס קפה? זה נראה לי הכי טבעי בעולם שבני זוג משתפים אחד את השניה ופתוחים לגבי הכל לא?

הבעיה היא שכל החדשנות עיוותה לנו את מה טבעי ומה פחות, למשל, היום מאוד לגיטימי לקבל זוג גברים בתור משהו נורמלי..ואם בעיניך זה פסול אז אתה הבעיה כי זה טבעי.

אז לא, זה לא "טבעי".

יש לי עסק(כדברייך "כל מי שעובד עם אנשים בעסק במשרד בחברה..")

מה הקשר בין זה שיש לי עסק ללשבת עם מישהי לכוס קפה כשאני בקשר עם מישהי אחרת? למה זה הפך לנורמלי?

ועדיין לא ענית על השאלה ששאלתי משום מה, אולי כי לא אותך שאלתי אלא את הפותחת אבל אשאל אותך גם..

היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?

אם לא..אז מן הראוי שכשאת עושה את זה, תודיעי לבן הזוג שלך(נאה דורש נאה מקיים) ולא לזרוק אחריות ולהגיד "הוא אמור להכיר את סוג העיסוק שלי" הכיבוס של המילים שלך "באופן כזה או אחר" מה זה אומר?  לא הצלחתי להבין..

ואם כן היית רוצה להיקלע לסיטואציה כזאת וזה לא היה מזיז לך, אז הכל טוב ואין אצלך בעיה..רק שאלה אם באמת את מעוניינת בבן הזוג שלך.

כי מי שמעוניין במישהי, לא רוצה לחלוק אותה..וכנ"ל לגבי אישה. אבל העולם החדש והמעוות שמנסים לנרמל לנו וליצור פה שזוג גברים זה סבבה, שאין כזה דבר אבא ואמא, יש אבא ואבא, או אמא ואמא, או שגבר יכול להיות אישה, או שאישה יכולה להיות גבר, וכן זה מתחיל בדיוק מהנושא שעליו אנחנו מדברים, שהגבולות מתחילים להיטשטש...איפה הגבול שאותו אסור לחצות בין בני זוג? האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי?  גם אם זה לצרכי עבודה..

ואת עלית על כולנה, הטיעון הכי חזק שלנו..אם את מעוניינת בבחור ואת מעוניינת בידידים מהעבודה פשוט תודיעי לו, "תקשיב יש לי ידידים ואני נפגשת איתם מדי פעם כשצריך" מה הבעיה? למה זה פסול? תני לבחור להחליט אם מתאים לו, אל תחליטי בשבילו במיוחד לא הזריקת אחריות הזאת "בתור הבן זוג שלי הוא אמור לדעת שאני נפגשת עם אנשים באופן כזה או אחר" אז בוא נדייק את זריקת האחריות ומכבסת המילים שלך.."בתור הבן זוג שלי הוא אמור לדעת שאני נפגשת עם גברים אחרים לכוס קפה("לצורך עבודה כמובן") בלי שאני אגיד לו..ואם הוא פתאום יראה אותי עם גבר בבית קפה או מסעדה שיבין שזה רק לצורך עבודה וילך הביתה. וזה גבירתי, לא נורמלי או טבעי בעליל.

אני עובדת במקצוע חופשי, עובדת במשרד גדול, בעלי עובד במקצוע חופשי בחברה גדולה.

שנינו מנהלים חיים טובים וכל אחד ואחת יודעים שהצד השני יוצא לארוחות צהריים עם חברים לעבודה, עם אורחים במסגרת העבודה.  

אם ניתקל וניפגש  במסגרת כזו באמצע יום עבודה - נציג לבן הזוג את הקולגה איתו / איתה אני יושבת.

שנינו מכירים חברים טובים מהעבודה של הצד השני, נפגשים איתם באירועים חברתיים של מקומות העבודה,  בחופשות וסופי שבוע.  

״היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?״

>> בוודאי שאין לי שום בעיה עם זה.

כפי שהגבתי למעלה, אציג לבעלי עם מי אני יושבת.

בעלי משתף לי חוויות מיום העבודה שלו, אני משלי.  

״ גברים זה סבבה, שאין כזה דבר אבא ואמא, יש אבא ואבא, או אמא ואמא, או שגבר יכול להיות אישה, או שאישה יכולה להיות גבר, וכן זה מתחיל בדיוק מהנושא שעליו אנחנו מדברים, שהגבולות מתחילים להיטשטש.״

>> גלשת למחוזות מאוד לא רלוונטיים!

מה קשר בין קשרים חברתיים נחמדים בין קולגות בעבודה, אנשים קבועים שעובדים איתם לאורך חודשים ושנים, ובין להיות להט״בים, בין קשרים חברתיים מקובלים ונורמלים, ובין גבר על גבר, טרנסג׳נדרים?

ממש ממש מוזר לרדאר בין קשרים חברתיים נורמליים ובין העולם הפרוגרסיבי ההזוי.  

האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי?

להיפגש לצורך רומנטי - ברור שלא לעניין.

אבל לשבת בפגישה עסקית עניינית, ותוך כדי לשתות קפה, או לצאת לצהריים במסעדה סמוכה במסגרת עסקית - זה עניין שגרתי ורגיל.  

עוד גיברת נשואה שרוצה לחיות חיים חופשיים...

היה פה שרשור על זה בעבר, הארכתי רבות ונצורות בנושא ועד כמה זה פסול ולמה זה מתכון לאסון והייתה גיברת נשואה באותו שרשור בדיוק כמוך שכתבה שקשר בלי מחויבות הוא קשר הרבה יותר כיף מרשר עם מחויבות(היינו הקשר עם הבעל מעיק..תן לי להנות עם ידידים ועמיתים לעבודה ולכייף איתם, ואני די בטוח שאת סוברת כמותה), והאמת קיבלתי הרבה הודעות בפרטי מגברים פה בפורום אחרי אותו שרשור שחיזקו את דבריי ואמרו שהם דברים נכונים וחידדתי אצלם נקודות רבות(לא שכתבתי את הדברים בשביל שיגידו לי כל הכבוד אני באמת מאמין בהם. אבל סימנא מילתא היא. ובמיוחד שזה לא אחד או שניים)...אין לי כח לחזור על הדברים את מוזמנת לחפש אותו ולמצוא אבל על המשך בדיון אין כרגע על מה לדבר כי הנק' מוצא שלך היא מושרשית בטעות ואין לי זמן כרגע לטפל בשורש הבעיה.

אגע רק ב2 נק' שהעלת.

״היית רוצה להיכנס לבית קפה / מסעדה או ללכת בפארק ופתאום לראות את בן הזוג שלך יושב עם ידידה בכיף לאיזו ארוחה טובה או כוס קפה?״

>> בוודאי שאין לי שום בעיה עם זה. - זאת התשןבה שלך. ואני אומר על זה, מסכן בעלך ואת מסכנה לא פחות. אם בעינייך זה לגיטימי לראות את בעלך יושב עם גברת לילי חסר ת' במסעדה בלי שהוא הודיע לך(והאמת גם אם הוא הודיע לך) אז הבעיה פה שורשית ואת אפילו לא מבינה כמה.

נק' שניה

"האם להיפגש עם גבר לכוס קפה כשאת בזוגיות בלי ידיעת בן זוגך זה לגיטימי?"

התשובה שלך:

"להיפגש לצורך רומנטי - ברור שלא לעניין.

אבל לשבת בפגישה עסקית עניינית, ותוך כדי לשתות קפה, או לצאת לצהריים במסעדה סמוכה במסגרת עסקית - זה עניין שגרתי ורגיל."

מעניין..

איך מבדילים בין צורך רומנטי לצורך עסקי? לא פעם מצינו שרומנטיקה מתערבבת בעסקים..ואם תגידי "ברגע שארגיש שזה רומנטי אז לא אפגש" וואלה?

את יותר מהתנאים שכמעט נפלו? לא סתם חז"ל עשו לנו גדירות(במיוחד אם את נשואה!!!!!!!!!) לא סתם יש איסורי הרחקות מבני המין השני..ואיכשהו היום הכל בהיתר..

יש המון גברים שיודעים לערבב ולא פראיירים בכלל, יעשו ממך ילדה קטנה בשניות עם כל כמה שאת חושבת שאת יודעת ומבינה. אני לא יורד עלייך פשוט זאת המציאות..היום הכל פרוץ וחז"ל גדרו את הכל מסיבה. לנו אין שום רשות לפתוח פתח. מספיק לנרמל הזיות ושטויות. לא נורמלי שאישה נשואה תשב לכוס קפה עם גבר מהעבודה..כי משם זה יגלוש למסעדה..ומשם זה יגלוש לשיחות ליליות ומשם..ה' ירחם.

שאלה אחרונה, תעני בכנות, ובבקשה אני מתחנן, אל תפלפלי, פשוט תעני, בלי תובנות ובלי בלבולי מח.

נניח ותיפגשי עם אותו גבר מהעבודה לפגישה "עסקית עניינית"(כדברייך לעיל), מי מבטיח לך שהכל יהיה ענייני? אז מה תגידי לו לפני "שומע, לא מדברים על הבית ועל הילדים, אלא נטו עבודה" וואלה?

ואם עובר עליו יום גרוע לא תשאלי אותו מה יש? ואז הוא יענה וישתף שסתם בלגן בבית..את תתענייני מה קורה והופ את מושקעת רגשית בפנים. לא צריך יותר מדי. מעכשיו פגישה הבאה כבר זה יהיה 80% ענייני ו20% חברי..פגישה אחר כך כבר 50% ענייני עסקי, ו50% חברי..ומשם המח מבין לבד מה קורה. ואל תעני ב-"לי זה לא יקרה" כי כאמור, את לא יותר מהתנאים. ואת לא חכמה יותר מחז"ל שגדרו אותנו, ואין לך שום כח לבוא ולהגיד אני אצליח כי אנחנו מתפללים כל בוקר "אל תביאני לידי ניסיון" וכו' ואת ואלו שחושבים כמוך..ממש שמים את עצמכם בניסיון בגלל היצר שנותן לכם לגיטימציה בלעבור על דברי חז"ל ש-"זאת סך הכל פגישה עניינית" "זה חבר לעבודה הכל בסדר"..

אחתום במה שחתמתי גם שם.

תחיו איך שבא לכם, אל תנרמלו הזיות. זה שאת חיה ככה לא אומר שזה בסדר.

ואם היא באה ושואלת אם דבר כזה לגיטימי, התשובה שלך כופה עליה לחיות בחופשיות כמוך, והיא עדיין מרגישה שזה לא בסדר בפנים, עוד יש משהו שעוצר אותה, אל תייעצי לה עצות הרסניות. במיוחד כשהן נוגדות את התורה שאותה אנחנו מנסים לקיים. אנחנו יהודים בסוף לא? 

ואני חשבתי שזה פורום דתי...

הדגשתי יותר מפעם אחת, שמה שאני יוצא נגדו זאת העובדה שהיא מסלפת את התורה, ואומרת למשל, שמותר לעשות אירועים מעורבים כי זה לא נאסר בתורה.

אני מבין את הצורך הנשי שלך להגן עליה(גירלס פאוור או משהו כזה לא?) כי כנראה הנושא הזה קרוב גם אלייך..אני מדבר על התורה. אל תסלפו את התורה מה הבעיה? אם אסןר לעשות אירועים מעורבים אז אסור. למה לסלף ולהגיד שמותר?

אם היית מתעמקת בדיון, היית מבינה, אבל את סך הכל מחפשת להצדיק אותה כי היא אישה או שטות כזאת. תתבגרי ותעני לעניין.

כשאין לך שום מושג מי אני או מה האינטרס שלי ומה קראתי או לא.

לכל היותר אתה יכול לבקש הבהרה אם לא הבנת.

אוהב?

אנשים כמוך. שברגע שמעמידים אותם על טעותם בצןרה תקיפה, הם פתאום נרגעים ונפגעים ונכנסים לדמות הקדוש המעונה.

תחסכי ממני.

לא קראת את השרשור, וגם אם כן, אז  עוד יותר גרוע שקראת הכל (לפי דברייך) ועדיין אמרת שאני מנסה לחנך אותה. 

הפרשנות באה אך ורק מהראש שלך, ואתה לא מתבלבל לפרוש אותה ברבים,

ואז גם לקבוע אותה נחרצות.

תוך תקיפה אישית של כל מי שלא מעז לחשוב כמוך.

בשם כל מה שאתה יכול לגייס רק כדי להוריד את הצד השני.

חבר-

מהלב.

תעשה שיעורי בית כי לא תגיע רחוק בחיים ככה.

מחכה לתשובה, כי כל מה שכתבת לעיל לא עונה, רק מתחמק.

ועדיין גם בשאלה הזו אתה כותב "מתחמק"

כשעוד לא שאלת ובהחלט גם לא עניתי. אז מאיפה הבאת מתחמק.

מכל הלב,

אחרי מה שכתבת פה בשרשור, לאחרים וגם לי

אני לא רואה שיש טעם ואתה לא פרטנר לשיח.

אתה רק תחפש לתקוף אותי אישית כדי להוכיח את צדקתך, בין אם זה מהמקורות ובין אם זה להלביש עלי מצבים שלא קרו במציאות.

ולכן לא אטרח.

בוא תכבד אותי ואותך ולא תגיב לזה

היה לי ברור שזאת תהיה התגובה תחת אותה דמות של "קדוש מעונה" לא ציפיתי למשהו אחר.

(1+1 של התגובה הקודמת שלי אלייך, ופשוט קלעתי בול לדמות שלך, עייפתי מקדושים מעונים שלא מסוגלים לעמוד מאחורי דבריהם)

מי שלא יכול להתמודד עם ההשלכות של הדברים שלו, עדיף לו לא להוציא אותם לאוויר העולם.

מי שתחת דמות זה אתה. משחק אותה הנציג של ה' אבל תוך כדי מבזה אנשים.

אמרת נאה דורש נאה מקיים? אז למה אתה בעצמך לא מקיים מה שה' מצווה?

דברי חכמים בנחת נשמעים. אם היית מדבר אחרת יכול להיות שהיו מקשיבים לך.

על אף אחת מהתגובות המתגרות שלך שנועדו להתסיס ולפתח ריב ומחלוקת..ואת מגדילה לעשות ופונה אליי אחרי שעשית ממני צחוק במשך כמה וכמה תגובות, ועוד מטיפה לי מוסר ללכת בדרך ה'...

כן..טול קורה מבין עינך.

אתה לא צריך אותי בשביל להתסיס או לריב, אתה עושה את זה בעצמך.

אני עשיתי ממך צחוק? ממש מצחיק.

אני לא מטיפה לך ,רק שאתה יוצא פה על 200 על אנשים כאן כשאתה בעצמך לא עומד במה שה' מצווה. זה יוצא פשוט קצת אבסורדי, אולי לא שמת לב.

כן.ואתה מלך הדמגוגים.

ראי ערך תגובתך הקודמת

"כי אתה מנסה לחנך אותה!"

לא אני לא, והדגשתי, פשוט לא קראת הכל וכתבת מהרגש במקום לחשוב קצת..

ואני מגיב לא לעניין וודאי😁

זה שאתה אומר שאתה לא מנסה לחנך לא משנה את העובדה שזה מה שאתה עושה במציאות.

ברור שאתה כותב לא לעניין.אתה כותב תגובות על פי רוח הקוטג' ולא לפי מה שהגיבו לך.

ברצינות, אם זה לא היה משעשע אותי+אם לא היה לי זמן פנוי כנראה לא הייתי מגיבה.

חבל,יש שם דברים שיכולים להועיל לך.

אבל בזמנו, עלה חוק ״פינג פונג 7״ (שוב, אם אני זוכר נכון)
זה אומר שבמידה ומתחיל פינג פונג הודעות בין 2 משתמשים , אז אחרי 7 פעמים, עוצרים.
אתם לדעתי כבר ב 12.

אז או לפנות לברוקולי ולברר אם יש התאמה לשידוך או לעצור. די. מספיק.
אנחנו רוצים גאולה. ככה היא לא תגיע.

א. לא הגענו ל7.

ב. אני עושה פה משהו שאני חושבת שהוא לא פחות חשוב.

מי שרב מאוהב לא?

סתם

א' פגישה עסקית תכליתית בבית קפה עם לקוח / סוכן כדי לסגור דיל זה לא מופרך. כמו שזה לא מופרך ללכת רופא או לעורך דין או לרואה חשבון. או מורֶה בן שפוגש אימהות (ולהיפך) באסיפת הורים. פשוט שומרים על גבולות חדים וזה הכל.

ב' אם היא אומרת שזה עובד לה אז משום־מה אני נוטה להאמין לה prima facie. האמת כבר דיברנו על זה בדיון אחר, לנתח מניעים ועניינים "תת־קרקעיים" של אנשים. לא יודע, אם מישהו אומר לי משהו אני מאמין לו.

עריכה: אולי עם עצמי הייתי עושה שיקולים אחרים אבל מכאן ועד לשער כל־מיני השערות שגברים מנסים להתחיל איתה ושהיא עלולה בקלות לנפול בפח אין צורך.

אבל כשמתחילים לשאול אותך שאלות אתה מתגונן?

חחחחחחח ועכשיו באמת, סך הכל עשיתי פה "ענה כסיל כאיוולתו" ..

רק שהתבלבלת בכסיל.

או שפשוט חזרת לדבר שטויות בעלמא...אני דוגל באופציה ב' ובטח גם את כמו שכבר סיכמנו לפני כמה ימים לא?

סתם עניתי ל-אני בדרך שחוק מחילה.

אם זה באמת לא נורא, אז מה הבעיה לספר?

ואם זה כל־כך נורא לספר, אז אולי זאת בעיה?

אני לא יודע עד־כמה זה רלוונטי בפגישות ראשונות אבל כן ברמה הכללית זה אחלה של דבר להציף את הנושא הזה, לא במובן של בקשת רשות או תלות או משהו כזה. אלא בתור להציג את אורח החיים והאם הוא מתאים.

"כל מי שעובד עם אנשים, בעסק, במשרד, בחברה, יש לו מעגל היכרויות של קולגות."

ועדיין זה נשמע אחרת לומר "שמעי אני עובד גם עם הרבה לקוחות בנות מדברים בטלפון לפעמים אני נוסע לפגישות עסקים למכור להן דברים, ויש גם כמה בנות במשרד."

לבין: "יש לי כמה ידידים בנים ולפעמים אני נפגשת עם בחורים מהלימודים לבד."

עריכה: ברור שאם אין לאף־אחד בעיה עם זה, אז OK וואטאבר, מבלי להיכנס לכל־מיני היבטים דתיים או השקפתיים או מה שזה לא יהיה. אבל נחמד לתאם ציפיות, בניגוד לתגובה המקורית של @תדהר "לא מה פתאום".

שזו הגישה שלך לנושא, וכך את מתנהלת בפועל.

קודם כל ברור שלא הייתי מסתירה את זה… מי שמסתיר זה מי שיש לו מה להסתיר, ואם את מרגישה צורך להסתיר אולי זה משהו שבאמת לא מתאים. אבל לא צריך לעשות מזה ביג דיל אם זה לא… אפשר פשוט לספר על תכניותייך לאותו יום/לשתף איך עבר עלייך היום ולהזכיר את זה.

כשזה נהיה קשר רציני, בעיניי כן חשוב שהוא ירגיש בנוח עם זה. זה לא לבקש רשות, אלא להתחשב ברגשותיו ולמצוא דרך בה שניכם מרגישים בנוח עם הסיטואציה.

ברור שלא מתנתקים מכל חיינו בגלל בן הזוג, זה כבר לא בריא - למשל בן זוג שמרחיק אותך בצורה משמעותית מחברות או משפחה זה בעייתי בעיניי… אבל לעשות התאמות, להבין שאת כבר לא מתנהלת רק כאינדיווידואלית אלא גם כחלק מזוג וכו׳  

כמובן עולמך הפנימי והסביבה העוטפת אותך חשוב שישארו גם בזוגיות, אבל כשנכנסים לזוגיות חלק מהעניין בעיניי הוא לחשוב גם כזוג ולא רק כיחידה. 

אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך את טיב הקשר עם אחרים. אם זה משהו משמעותי, נפחי בעינייך, עול שאת נושאת, שאת מרגישה שאת מסתירה ממנו - אז אולי באמת כדאי לשתף אותו, ולהבין למה זה משמעותי בעינייך. אם זה לא משהו כזה משמעותי - אבל הנושא משמעותי בעינייך - אולי תדברי איתו על זה?

בעיני תקשורת היא הבסיס לקשר. הסתרה של משהו - לא יקדם אתכם בקשר לשום מקום.

ולכן, לדעתי, להסתיר קשרים עם אחרים - לא מתאים ולא שייך. מצד שני, אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך מה מתאים ושייך מבחינת המפגשים שלך עם אחרים (רווקים ונשואים). מה הגבולות שאת מציבה לעצמך (לדוגמה, האם זה מפגשים של אחד על אחת? היכן הם מתבצעים? מה התוכן?). 

אחד המרכיבים החשובים בעיניי בזוגיות זה אמון. וצריך לבנות את האמון הזה, זה לא מגיע משום מקום. ולדעתי, את צריכה להרגיש 100% בנוח עם מה שאת עושה (כי אם את לא, זה אולי מעיד על משהו בעיתי בעינייך) - ולדבר את זה, לשתף את זה. לא כי את מבקשת ממנו רשות, לא כי הוא צריך להחליט בשבילך מה מתאים לו - אבל את צריכה גם להבין שאולי הוא מגיע מהשקפת עולם שונה, ויכול להיות שהוא לא מסוגל להכיל התנהגות (שבעיניו לא מקובלת). בסופו של דבר בני זוג עושים דברים שלא מוצאים בהכרח חן בעיניים של השני, אבל זה חלק ממערכת יחסים. אתם בסך הכל בשלב די ראשוני של הקשר, אז אולי כדאי לבוא מנקודה של לנסות להבין את השקפת העולם אחד של השני. אפשר לדבר על הבית והמקום שבו גדלתם ומה ראיתם שם מהבחינה הזאת, ואם זה משהו שאתם רוצים להמשיך איתו\לשנות, ואיך?

היחסים בין המינים זה נושא מורכב, עדין ורגיש.

בניגוד למה שכתב @שפלות רוח

ההלכה לא חד משמעית בנושא, ויש דעות שונות של איך צריכה להיראות החברה האידיאלית. אפשר לדוגמה לעיין בחוברת "חברה שלימה". 

כמובן, אני לא מקלה ראש בנושא, וצריך לדעת מה עומד על הפרק.

צריך לזכור שאין אפטרופוס לעריות. יכול להיות שמבחינתך אין שום משמעות לפגישה, אבל אולי מבחינת הצד השני יש? זה משהו שאי אפשר לשלוט עליו, וחייבים להיות מודעים.

לכן - דווקא פגישות מקצועיות שונות העדפתי לקיים בבית קפה, ולא במשרד שלו. (ייחוד, מקום ציבורי וכו').

ובשולי הדברים -

אני לא חושבת שתפקידם של בני זוג להיות הורים זה לזה, שוטרים זה לזה, שופטים זה לזה וכו'. היחסים צריכים להיות משהו אחר. 

אם הייתי יוצאת עם מישהו שהיה מבקש ממני לדווח לו דברים באופן קבוע, כמו עם מי אני נפגשת - זה היה מדליק לי נורות אדומות.

חשבתי שאסור לבחורה להיות באותו חדר -לבד- עם בחור שהוא לא בן זוג או משפחה.

ובלי קשר להלכה (אני חילוני מסורתי) :

לדעתי, ברגע שמתחילים לצאת עם בני זוג,

אז עדיף לא להפגש עם אנשים -לבד-. למה לקחת סיכון מיותר ?
למה סתם לערער את הצד השני ? (כי להסתיר זה כמובן לא בא בחשבון)

לא מעניין פה רבים מדי מה ההלכה אומרת.

מעטים האנשים שהולכים על פיה.

אם שרשורים כמו "אני לא שומר כיפור ואני כופר האם מותר לי להיות חזן?" מקבלים תשובות של "תבחן מה אתה מרגיש כלפי בורא עולם, אולי זה לא מוסרי"

או שרשור על "האם מותר לאישה נשואה ידידים" מקבל תשובה של "קשר בלי מחויבות הוא יותר כיף מקשר עם מחויבות"

או שהגדילו לעשות באחד השרשורים על החרדים "האם כואב לחרדים שחיילים מתים?" וכל השרשור שם(רובו ככולו) דברי שנאה ונאצה כלפי אחינו החרדים. ממש חילול ה'.

או לגבי בחור שרוצה בית תורני ומגדיר את עצמו תורני ויוצא עם גברת שהולכת עם מכנסיים..(לא יודע, אולי גם לזה כבר ימצאו היתר אין לי מושג)

או שרשור על גיוס לצבא, שבו רשם מישהו שגם בעבור חילול שבת המוני שלא לצורך, וחיים מעורבים גברים ונשים בלי הפרדה, הם לגיטימיים העיקר לשמור על המדינה.

או שכאן, הנה קמה לה וגם ניצבה גברת מגונדרת שאומרת שאירועים מעורבים לא צריכים היתר, כי מה שלא נאסר בתורה לא צריך היתר, ממש כמו הקראים חס ושלום.

אז השאלה שלך מלכתחילה לגבי ההלכה לא מתחילה..כי היא לא חלק מחיים של רבים פה לצערינו.

והיא לא.

זה שהפוסקים שאתה הולך לפיהם אוסרים דברים מסוימים, לא אומר שכל הפוסקים מסכימים, ולא אומר שמי שהולך לפי פוסקים אחרים אינו שומר הלכה.

ראה: https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9699.pdf

וציטוט קטן משם:

"ישנה בעיה גדלה ומחריפה שמתקשים הרבה צעירים למצוא את זיווגם. צורך חיוני הוא ליצור הזדמנויות למפגשים בין בחורים ובחורות דתיות במסגרת אירועים שאין בהם חשש של ייחוד, ושיש שם נוכחות של הורים ומורים וזקני העדה כדי למנוע הוללות וקלות ראש יתרה (וכבר ציינתי לעיל לעולה מדברי שו"ת הב"ח). ואין לך הזדמנות מתאימה יותר מחתונה של בני תורה, שבה מתבטא העיקרון שעומד עליו המאירי. הרי שיש בכך גם מצוה כמבואר במהרש"ל."

את הרב רבינוביץ' אתה לא יכול לכנות בכינוי גנאי מעליב כמו שעשית למגיבה אחרת. והוא לא רק כותב מותר, אלא מצווה...

את מביאה לי את הרב רבינוביץ' כהוכחה למה לא הצלחתי להבין?

גם חבר שלנו אחו שהביא את אותו רב מאתר כיפה שיתיר לגבר בתנאים שהוא כתב שם לצאת לריאיון עבודה.

על מה דיברתי בנוגע לאותה גברת שאת מרגישה פגועה בשמה?

על אישה נשואה שרוצה להיפגש עם עמית לעבודה בבית קפה.

לא הבנתי איך קשור מה שהבאת פה את הרב רבינוביץ' ?

מרגיש לי שאף אחד מכם לא קורא את ההודעות אלא פשוט מנסה להראות כמה הוא חכם ויודע ומבין..

וחוץ מזה, ההלכה אומרת שאירועים מעורבים זה דבר אסור. הגברת המגונדרת קמה ואמרה "לא צריך היתר למה שלא נאסר בתורה" לא ראיתי פה אחד, אפילו מישהו אחד. שקם ואמר לה מה זה הדברים המכוערים האלה נגד התורה. כולכם ראיתם ואף אחד לא פצה פה. חילול ה' גמור בפורום שמתיימר להיות "דתי" .

העיקר רובכם פה ליברליים אוהבי אדם. אל תשכחו שלפני ה"אדם" יש בורא לעולם. נראה לי קצת הלכנו לאיבוד ושכחנו את זה.
 

עייפתי.

ולסיום, אוי ואבוי..

רק בשם עצמי, ולכן לא אתייחס לאחרים.

זה לא מה שדיברת על מישהי אחרת, אלא הכינוי שנתת לה.

מה שקשור הוא שאתה קובע דברים במסמרות, וזה פשוט לא נכון, לכולם, תמיד.

אותי לימדו שעדיף לעשות פגישה של אחד על אחת בעבודה בבית קפה ציבורי, ולא במשרדו הפרטי.

ותסלח לי, מה רבותיך אומרים על כתיבה בפורום מעורב?

וזה עדיין לא קשור...סתם הבאת את הרב הנ"ל, בלי קשר לכלום. אשרייך על הידע אבל, כנראה בשביל זה זה הובא לכאן.

לא ענית עדיין לגבי חילול ה' שהיה פה. על מה שהגברת כתבה על התורה. אני מבין שזה לא מעניין אותך שמסלפים דברי תורה ומתירים איסורים?

מעולם לא ראיתי שכתוב כך בספרי הלכה...

אבל אני לא מנסה להשוות.

אני רק מנסה להראות שהמציאות יותר מורכבת ממה שאתה מנסה לתאר. 

הבאתי את הרב רבינוביץ' בתגובה למה שכתבת: "או שכאן, הנה קמה לה וגם ניצבה גברת מגונדרת שאומרת שאירועים מעורבים לא צריכים היתר, כי מה שלא נאסר בתורה לא צריך היתר, ממש כמו הקראים חס ושלום.", מכיוון שהרב מתייחס לאירועים מעורבים, ועונה תשובה שלא עולה בקנה אחד עם מה שאתה מציג כתורה האחת והיחידה - שבעיני זה יכול להיכלל תחת ההגדרה של סילוף דברי תורה. 

הנושא של יחסים בין המינים, כפי שכבר כתבתי, הוא עדין ורגיש, ונמצא במחלוקת בין רבנים שנמצאים במרחב האורתודוקסי. זה שאתה לא סובר כמוהם, לא אומר שיש כאן חילול השם, או שדברי תורה סולפו.

אתה ענית לגבי שאלה שלא נשאלת, והבעת עמדה מוצקה שהדבר אסור לחלוטין. אני הצבתי סימן שאלה על הקביעות החד משמעיות שלך, וממליצה לכל הקוראים לפנות לרב שלהם כדי שיפסוק להם בעניינים הלכתיים, כל אחד ורבותיו, כל אחד והשקפותיו.

מעורבים, ולזה אני מאמינה ש@לגיטימי התיחסה (לא לפגישה בבית קפה)

כשאני נכנס לבית של אדם אחר, אני לא מתחיל לרדת עליו או להשפיל אותו בגלל שהוא לא שומר על הלכה זו או אחרת.

אני מכבד אותו, כי זה הבית שלו.

אם אני לא יכול לשאת את חוסר שמירת ההלכה שלו, אני פשוט לא אכנס אליו הביתה.

אני בטוח שגם הוא ישמח שלא אבוא אליו, וגם הנפש שלי תהיה רגועה יותר מאשר אם אני אכנס, אזדעזע ואתחיל לטנף או להשתלח בו.

דרך אחרת להסתכל על זה - הפורום הוא כיכר ביישוב דתי.

אם אני אהיה בכיכר העיר ביישוב דתי, לא אתחיל להגיד לכל עובר אורח כמה הוא חוטא. 

לא אשאל אותו "איך אתה מגדיר את עצמך כדתי אם אשתך נראית כך וכך" ולא אשתלח במי שחושבת שזה בסדר לשבת לקפה עם גבר.

סבא שלי ז"ל היה חסיד גור מדורי דורות, מעולם לא הלך עם סבתא שלי ברחוב באותו הקו אלא היא תמיד הייתה כמה מטרים מאחוריו מטעמי צניעות.

ובכל זאת, מעולם הוא לא הקניט אף יהודי אחר על שמירת ההלכה שלו, גם כאשר הגיע לבית הכנסת של הוריי שבהחלט לא עמד בסטנדרים המחמירים של גור.

שאם אדם היה שואל את סבא שלך ז"ל "אדוני, אני כופר שלא שומר כיפור, האם מותר לי להיות חזן?" שהתשובה שלו הייתה לא שונה מדי משלי.

אני בטוח שסבא שלך ז"ל לא היה ממליץ לאישה נשואה לשבת בבית קפה עם גבר וכו' בלי קשר ל"מה המגזר שלה" כדבריך..

אני בטוח שסבא שלך ז"ל אם היו אומרים לו משפט כזה "לא צריך היתר למה שלא נאסר בתורה" והיו אומרים לו (על אף שההלכה אוסרת את זה בתוקף!!!) שמותר לעשות אירועים מעורבים..הוא לא היה נותן לכבוד שמו של בורא עולם להתחלל ושותק על זה טענה נבערת זו.

אז הליברליות שלך וקבלת האחר מעוררת השראה. רק לא על חשבון בורא עולם. כי במקום שיש חילול ה' וסילוף דברי תורתו..אין מקום לליברליות.

מרגיש לי שמגזר מסוים מאוד ליברלי בנוגע לחילול ה'. את הכאב והצער שלך ראוי להביע על אישה נשואה שחושבת שזה לגיטימי לשבת עם גבר בבית קפה.

או על אישה שקוראת בקולי קולות, שמה שלא נאסר בתורה לא צריך היתר..ומזכירה לנו את הקראים.

ולא לתת להם יד ולהגיד על רקע וורוד "כולנו בני אדם".

היא לא ביקשה ממך או מאף אחד אחר כאן, המצלמה האם כדאי לה או לא כדאי לה לשבת עם גברים בבית קפה.

היא תיארה מצב, ושאלה מה לעשות עם זה בהקשר של דייטים.

וזה נכון גם לגבי שאר הפסקאות.

די שרוט (חברי היקר) לא ביקש מאיתנו רשות להיות כופר, ולא התייעץ איתנו האם לחזור לשמור שבת או לא.

הוא התייעץ על משהו נקודתי, וכשהוא קיבל תשובות - הוא קיבל תשובות שמתייחסות למצבו. כלומר אם הוא אומר שהוא לא מאמין, התשובות פנו בעיקר למוסר שלו ופחות למקורות הלכתיים שלהם הוא ממילא לא מרגיש מחויב.

האם זה אומר שכולם כאן "מקבלים" את זה שהוא כופר?

לא, אבל גם לא "לא מקבלים". זה פשוט לא היה שייך לדיון.

נניח אדם שיצא בשאלה ועדיין גר אצל ההורים, ישאל בפורום האם לחמם במיקרו שניצלים ללא מכסה.

אתה חושב שתשובות כמו "לפי השולחן ערוך האדים של המאכל יכולים להשאיר טעם בדפנות המיקרו" יעניינו אותו?

אני מניח שלא.

לכן כשאנחנו עונים לו במישור אחר, במישור של לא לפגוע באמון של ההורים שלו ולא לאכזב אותם, אין זה אומר שמבחניתנו זה סבבה להטריף כלים אבל אוף ההורים לא מרשים.

כשם שמצווה להוכיח על דברים שנשמעים, כך מצווה לא להוכיח על דברים שלא נשמעים.

אם היית חסידת גור,

כמובן שזה מאוד מאוד לא מקובל שתשבי בבית קפה עם גבר שאינו בן משפחה,

ולכן אם היית נוהגת כך למרות שזה לא מקובל - הדייט שלך צריך לדעת על זה בשלב זה או אחר, כדי להחליט אם זה מתאים לו.
 

אם את דתייה לייט אז כמובן שהדייט שלך מבין שזה מקובל ונורמלי במגזר שלך, ואם גם הוא דתי לייט אז מן הסתם גם הוא נפגש עם בנות מהעבודה וכו'. לכן אין כל כך מה להודיע.

בין אלה לאלה יש מנעד רחב מאוד, ככל שאת יותר שייכת לצד מסוים בסקאלה ככה את יודעת מה נחשב יותר מקובל ומה כן יפתיע את הדייט.

בכל מקרה, בדייטים לא מבקשים רשות. בדייטים מציגים את עצמנו ומכירים את הצד השני, כדי להחליט אם זה מתאים לבניית בית.

כלומר אם נניח אני מעשן או לא מתפלל במניין או כל דבר אחר שעלול להיתפס כרע, ואין לי כוונה לשנות זאת, אני צריך שהצד השני יידע על זה לא בשביל שהוא ירשה לי או לא ירשה לי אלא כדי שיכיר אותי טוב יותר ויוכל להחליט אם אני מתאים לו.

"אם את דתייה לייט אז כמובן שהדייט שלך מבין שזה מקובל ונורמלי במגזר שלך, ואם גם הוא דתי לייט אז מן הסתם גם הוא נפגש עם בנות מהעבודה וכו'. לכן אין כל כך מה להודיע."

טעות חמורה מאוד. מאוד.

מה הקשר שהיא דתיה לייט? עצם זה שאתה אומר "את דתייה לייט אז זה סבבה במגזר שלך לשבת בתור אישה נשואה עם גבר בבית קפה"

איך אתה מתיר דבר כזה?? מה אין לנו הלכה?

אני זועק איך אתם מסוגלים ככה להניף בהתרים בכזאת קלות על דברי תורה חמורים, מי אתם?!

"את דתייה לייט, אז סבבה שבמגזר שלך יעשו אירועים מעורבים נשים וגברים ביחד"

אין אף היתר לזה!!!!! שום היתר!!! אירוע מעורב זה איסור בהלכה! מי אתם שתתירו?

מי שמכם?

למה לחשוב שאנחנו מבינים במקום להתבטל לחכמים? מה זאת הגאווה הזאת? מה זה המתירנות ההזויה הזאת? יש הלכה!

מי שלא מקפיד על הלכה, זאת לא סיבה להתיר לו איסורים...

עוד טעות חמורה שלך.. 

"זה תלוי מגזר" מה קשור מגזר ? מגזר זה מנהגים, זה צורת חיים..זה לא קשור להלכה.

להלכה כולם מחויבים, גם חילונים וכופרים. זה שהוא כופר זה לא ענייני, הוא מחויב להלכה. זה שהוא לא פועל לפיה זה לא פוטר אותו.

כולם מחויבים לאירועים בהפרדה. לשמור על הפרדה בין גברים לנשים, לדאוג לקדושה ולצניעות. כל הנשים הנשואות חייבות בכיסוי ראש מלא. אין קשר בין אם היא דתייה לייט או חרדית. 

אתה בעצם בא ואומר, אם את דתייה לייט זה סבבה שלא תשמרי על ההלכה כמו שצריך. כי את דתייה לייט. תיזהר בלשון שלך. אתה יכול בקלות לבוא להחטאת הרבים.

גם אם את דתייה לייט את מחויבת להלכה. אין על זה וויכוח.

לא סבבה הלכתית,

למה כל דבר אתה ישר לוקח לצד ההלכתי?

היא שאלה איך צריך לדבר על זה בדייט,

ואני אמרתי שאם היא והוא דתיים לייט אז הוא מן הסתם מניח את זה לבד וזה לא אישיו מבחינתו.

מכאן ועד להגיד שאני מתיר או אוסר דברים, המרחק עצום.

אתה מבין ממה שכתבתי דברים שמעולם לא כתבתי ואף לא חשבתי...

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"