הוא בגן בנים כבר שנה שניה.
יש שם איזה ילד אחד מאוד מאוד חזק.
שנה שעברה הגננת היתה בחלד די בתחילת שנה והמחליפה היתה לא משהו בכלל, לא הצליחה להשתלט והילד הזה עשה מה שבא לו.
כשהגננת חזרה היה הרבה יותר טוב.
השנה אין גננת, יש רב. סתם מציינת לא יודעת אם זה קריטי.
בכל מקרה הוא סיפר הבוקר לתומו שהילד הזה אומר לו:
איכס לא רוצה לעמוד ליד נזלת, לא רוצה לעמוד ליד טוסיק.
אומר לחבר אחר מאוד קרוב שלא יהיה חבר של הבן שלי.
אני שונאת את הילד הזה!!!! כמה רוע!!!
הקטע שזה פעם ראשונה שהבן שלי דיבר על זה וגם זה היה בחצי משפט.
החבר הקרוב גם הוא שיהיה בריא, לא אוהב כמעט שום אוכל וכל דבר שאני שמה לבן שלי בלחם הוא אומר שיש לזה ריח מסריח.
הוא גם לא אוהב שהבן שלי חבר של מישהו אחר ושלשום הבן שלי אמר שהחבר הקרוב הוריד אותו לדרגה הכי נמוכה (מה???) כי הוא היה חבר של מישהו שהוא לא מרשה.
בגדול, הבן שלי ילד חזק, טוב לב, אהוב, בגינה הוא נראה מנהיג תמיד, חזק בלימודים.
וכל הדברים האלה הוא מספר בדרך אגב וכן אוהב ללכת לגן.
אני מתלבטת אם אני מוציאה דברים מפרופורציות (אני יודעת שגם הוא לא טלית שכולה תכלת) ואולי הוא עצמו לא חווה את זה עוצמתי כמו שאני.
להציף את זה מול הצוות? לעזוב את זה?
כשאני מדברת איתו אני לא רוצה להראות שזה מרעיד ושובר לי את הלב אבל מצד שני כן רוצה להיות שם בשבילו.
וואי חפרתי. הלוואי ומישהי קראה
