☺️טריגר אובדן/ מחלת סרטןסיפור התשובה שלי.
פרק: מיכאל.
המוות שלו הייתה הפתעה גמורה לכולם. זכיתי לבקר אותו בבית חולים לפני פטירתו. זה היה יום של סופה גדולה, לא יום שיוצאים מהבית, אבל הרגשתי שחייבת לעשות את המסירות הנפש הזאת.
התקשרתי אליו, הוא נשמע לי מאוד מבולבל ולא ברור. שאלתי אם הוא רוצה שאביא לו משהו והוא ביקש סוכריות גומי.
ישבתי לידו בזמן שהוא זולל ממתקים והקראתי את הספר של הרב ארוש "בגן האמונה". נפרדתי ממנו והייתי בטוחה שעוד ניפגש.
ביום הולוויה ירד גשם וכולם בכו.
נזכרנו ברצון שלו לעזור לכולם. הוא היה מתנדב להיות גוי של שבת מצד אחד, אבל מצד שני היה מתנדב שיניחו לו תפילין. אין מצב שלא היה עוצר ליד דוכן של חב"ד בלי להניח.
נזכרנו בזה שהיה צוחק ואומר: "ניצחתי את הסרטן" כל פעם שהזכרנו את הנושא בשיעור.
היינו בטוחים שהוא ינצח אותו גם פעם שנייה, קטן עליו.
מיכאל היה בדרן גדול שהיה עושה מהחיים בדיחה אחת גדולה ונפטר בראש חודש אדר.
המרצה שלנו סיפר אחר כך שמיכאל הגיש עבודה שהיינו צריכים להגיש. בעבודה שלו לא היו נקודות והמילים לא היו ברורות בכלל. זה היה עצוב מאוד.
זאת פעם ראשונה שהייתי בהלוויה בחיים.
באנו ללוות אותו איזה מאה איש, המון צעירים וצעירות, הוא היה חבר של כולם, כולם הכירו אותו.חברים הלכו ובאו, עישנו במרפסת והכינו מוקפץ במטבח. מוקפץ היה המאכל האהוב עליו.
מיכאל אהב מסיבות והשבעה בבית הייתה דומה למסיבה אחת גדולה.
מיכאל למד איתי בלימודי התואר שלי.
מיכאל נפטר מסרטן בסוף השנה השלישית ללימודים. יהי זכרך ברוך.
