רשימת החטופים לתפילה
מעודכן ל ט"ז חשון תשפ"ה, 17.11.24

אבינתן בן דיצה תרצה (אור)
אביתר בן גליה (דוד)
אברה בן אגרנש (מנגיסטו)
אגם בת מירב (ברגר)
אוהד בן קרן אסתר (בן עמי)
אוהד בן אסתר (יהלומי)
אור בן סימה גאולה (לוי)
איתן בן רות אדית (הורן)
איתן אברהם בן אפרת (מור)
אלון בן עידית (אהל)
אליה בן סיגלית (כהן)
אליהו בן חנה (שרעבי)
אליזבת בת אירנה (צורקוב) מוחזקת בעירק
אלכסנדר בן ילנה (טרופנוב)
אלקנה בן רוחמה (בוחבוט)
אמילי תהילה בת אמנדה פרנסיס (דמארי)
אריאל בן סילביה מוניקה (קוניו)
אריאל בן שירי (ביבס)
ארבל בת יעל (יהוד)
בר אברהם בן ג'וליה (קופרשטיין)
גיא בן מירב (גלבוע דלאל)
גדי משה בן שרה (מוזס)
גלי בן טליה (ברמן)
דוד דיגו בן סילביה מוניקה (קוניו)
דורון בת שרה (סימונה) (שטיינברכר)
דניאלה בת אורלי (גלבוע)
הישאם אסייד
זיו בן טליה (ברמן)
טל בן ניצה (שוהם)
יאיר בן רות אדית (הורן)
יוסף חיים בן מרים (אוחנה)
יצחק (איציק) בן חנה אנטה אלגרט
יקותיאל קית׳ שמואל בן טובה (סיגל)
ירדן בן פנינה (ביבס)
כפיר בן שירי (ביבס)
לירי בת שירה (אלבג)
מקסים בן טלה (הרקין)
מתן שחר בן ענת (אנגרסט)
מתן בן ירדנה עינב (צנגאוקר)
נמרוד בן ויקי (כהן)
נעמה בת איילת (לוי)
עודד בן בלהה (ליפשיץ)
עומר בנימין בן ניבה (ונקרט)
עומר מקסים בן אורנה אסתר (נאוטרה)
עומר בן שלי (שם טוב)
עופר בן כוכבה (קלדרון)
עידן בן יעל (אלכסנדר)
עֹמרי בן ורוניקה אסתר (מירן)
צחי בן דבורה (עידן)
קרינה בת אירינה (ארייב)
רומי בת מירב (גונן)
רום בן תמר נעה (ברסלבסקי)
שגב בן גלית (כלפון)
שגיא בן נעמית (דקל חן)
שירי בת מרגיט (זילברמן-ביבס)
שלמה בן מרסל (מנצור)
תמיר בן חרות (נמרודי)
יוסף חמיס אלזיאדנה    
חמזה אלזיאדנה    
ביפין ג'ושי    
פונגסאק טהנה    
סוראסאק לאמנאו    
פינטה נטפונג    
באנאוואט סהטאן    
סטיאן סוונאקאם    
וואטצ'רה סריון    

חטופים שגופתם מוחזקת ע״י מחבלים:

אוריאל בן נעמי (ברוך) הי"ד
אביב בן תלמה (אצילי) הי"ד
אורון בן זהבה (שאול) הי"ד
אילן שלמה בן מרים (וייס) הי"ד
איתי בן אורית (סבירסקי) הי"ד
איתי בן חגית (חן) הי"ד
איתן בן סול (לוי) הי"ד
אליהו בן דבורה (מרגלית) הי"ד
אסף בן קלרה (חממי) הי"ד
אריה בן פניה (זלמנוביץ) הי"ד
גד בן שרה (חגי) הי"ד
גיא בן דוריס (אילוז) הי"ד
גיא בן רינה (חבר) הי"ד
דניאל שמעון בן שרון (פרץ) הי"ד
דרור בן דורית (אור) הי"ד 
הדר בן לאה חדווה (גולדין) הי"ד
טל בן אסתי (חיימי) הי"ד
יאיר בן פלור (יעקב) הי"ד 
יהודית ויינשטיין הי"ד
יונתן מרדכי בן איילת (סמרנו) הי"ד
יוסף בן חנה (שרעבי) הי"ד
יקותיאל יהודה נחמן בן שרה (כץ) הי"ד
ליאור בן מיכל (רודאיף) הי"ד
מני בן סוניה (גודארד) הי"ד
סהר בן תמר (ברוך) הי"ד
עוז בן מירב (דניאל) הי"ד
עידן בן דלית (שתיוי) הי"ד
עמירם בן שרה (קופר) הי"ד
ענבר בת יפעת (היימן) הי"ד
עפרה בת פנינה (קידר) הי"ד
צבי בן פנינה (פלדמן) הי"ד
רון בן בתיה (ארד) הי"ד
רונן בן רוזמרי (אנגל) הי"ד
רן בן טליק (גואילי) הי"ד
שי בן שלומית שרית (לוינסון) הי"ד
תמיר בן יעל (אדר) הי"ד
מוחמד אל אטרש ז"ל    
סונטאיה אקראסי ז"ל    
ג'ושוע לואיטו מולל ז"ל    
סונתטיסאק רינטלאק ז"ל

כשטוב לך, במה תרצה לפנק את ה' יתברך?

לתרום צדקה?

להוסיף לימוד תורה?

באמת קצת באסה קשר שהוא תלותי והוא רק קשור בדברים חומריים.

אילו דברים משמחים אתה חושב שתוכל להוסיף לקשר?

ישר כוח על השאלה יש לך מודעות מדהימה.

זה יפה שאתה בקשר צמוד עם ה', וזה מראה שאתה מאמין בהשגחה פרטית עליך. אבל מצד שני נראה שצריך לעשות איזשהי הפרדה בין מה שקורה להשגחה. הקב"ה תמיד, תמיד תמיד בצד של הטובה. אבל זה לא עובד בצורה של רע-עונש, טוב- פרס. זה כן יכול לבוא בצורה של רווחה רוחנית והרגשה שהנשמה במקום הנכון, אבל לאו דווקא מצב גשמי. גם כי אחרת לא היתה בחירה, וגם כי מתן שכרן של צדיקים לעולם הבא.

תחשוב על הצדיקים מתחילת ההיסטוריה עד היום- יעקב אבינו, יוסף, דוד... עברו קשיים צרות ונסיונות... זה יעזור לך להיזכר שמכה משמיים אינה עונש או סימן שה' נגדך.

צריך גם להרים את המבט מהמציאות האישית שלי. החשבונות של ה' עמוקים מיני ים. שווה לשמוע סיפורים על כך שממחישים כמה התברר שהקב"ה צדיק ורחמן גם כשלא היה נראה כך.

ולנסות לעבוד את הקב"ה מהמניעים הנכונים. להעמיק בזה... זה לא יקרה ביום. תלמד, תשאף, תתפלל. 

ליראת שמיים ואהבת ה', בגלל האמת.. 

הינוקא אומר שהעולם שוכח שאנחנו פה לעבוד את ה' וחושבים שהוא עובד אצלנו... גם התפילה שהיא עבודה שבלב הפכנו אותה לכלי עבורנו, כאילו הקב"ה כספומט למילוי בקשותינו. אבל זו לא אמונה.

וזה בסדר שזה לא טבעי לך... אני מזדהה עם השאלה שלך, חושבת שאנחנו דור מורכב שעובר דברים ובעיקר שטיפת מוח ובלבול ויש בורות תורנית בגלל כל הריחוק והמסכים. ה' יודע איפה אנחנו מונחים, ולפום צערא אגרא. לדעתי הכי חשוב להקפיד על מידת האמת. קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. 

חזק ואמץ!

 אין סתירה בין מגמה אידאולוגית למימוש עצמי

הנקודה כאן היא אחרת לגמרי - עולם הבא זה השייכות לנצח. היות שהתפקיד של יעקב היה לבנות בית שלם, בית של שנים עשר שבטים - אם אחד מהם היה מת בחייו, אין לו שייכות לעולם הבא, כלומר הוא לא מילא את תפקידו בעולם. לכן גם דווקא על יעקב - מה זרעו בחיים אף הוא בחיים, למרות שבוודאי פיזית מת. 

אם זה עוזר לממש דברים טובים שיוצאים מהכח אל הפועל.

אם זה נשאר בגדר הרגשה, יכול להיות שזה רק דמיון שווא

אחרי שבת קודש, בזכות שירי שבת, דברי תורה, דיבוק חברים..

מגיע למוצאי שבת ואז יכול להרגיש קצת נפילת מתח. 

החכמה אם העליה שלו עכשיו מבוססת ואז הוא גם מצליח למשוך את החוויה הלאה למעשה.

יותר להתכוונן לימי החול ולפעול בהם מה שצריך לפעול, מתוך העליה הרוחנית שהוא חווה.

או שהוא מרגיש נתק בין החוויה המרוממת לחיי החולין היום יומיים..

הנתק הזה הוא טבעי אך הוא גם מעיד על משהו שלא חלחל עד הסוף.

אם אדם באמת חש קרבת ה', הוא צריך להרגיש רושם מסויים.

הרושם הזה יכול לבוא בצורה שונות מאוד, אבל יש איזה רושם.

הרושם הכי בולט הוא במעשים.

העליה הרוחנית היא לא רק חוויתית ריגשית, ויראת השמיים בא לידי ביטוי יותר חזק במעשים. בדקדוקי מצוות ועשיית חסד וכו'.

עם דבקות מאוד גדולה ותחושת התרוממות.

כדי לבסס אותה, אדם צריך לקבל קבלה טובה מעשית - לקרוא עוד פרק תהילים למשל. לקבל תובנה מסויימת בעבודת ה' שתאיר לו - נניח כל אדם נברא בצלם ולכן להתייחס יפה לקופאית בסופר. 

אם שירי סעודה שלישית נשארים רק בזה שכיף שהיה מרומם, בלי שום צד מעשי לאחר מכן - אולי זה דמיון בעלמא.

ההסבר הוא שחג זה לא מנהרה שצריך לעבור אותה ולהתקדם הלאה,  

אלא אנחנו נכנסים לתוכם. 

זה כמו מסע שרואים וחווים כל מיני דברים בדרך. החג נמצא בדרך ואנחנו מושפעים ממנו, ההשפעה נשארת ומעצבת את המסלול בהמשך המסע.

מצד אחד מזדהה עם דבריך,

מצד שני, מאמין שיש גם עניין סגולי שקיים בלי קשר להתכווננות. 

ההתכוננות נועדה רק לחשוף את התוכן הפנימי, לא ליצור אותו יש מאין.

מה ההבדל בין השתיים?

אם אני רוצה ליצור חוויה שהיא יש מאין - אז אם לא התכווננתי - באמת אין כלום.

אם אני חושף את ההתוכן הפנימי - גם במקרה שאני לא מודע אליו - הוא עדיין קיים.

זה הבדל משמעותי. ברור שיש גם עוד השלכות לשני ההסתכלויות הללו.

לא תמיד מרגישים את זה, אבל כשאנחנו מברכים "אשר קדשנו במצוותיו" אז אנחנו מעיד על כך שאנחנו עומדים להביע את את הקדושה שהקב"ה טבע בנו ואנחנו עומדים להוציא אותה לפועל.

לכן כלל שיותר "מנכיחים" את המצווה ונותנים לה מקום בחיים שלנו אז הקדושה נכנסת.

ככל שאני יותר מכין את המקום בו אני שם את החנוכיה ואיך בדיוק אני שם אותה איזה נרות ואיזה שמן בדיוק להשתמש אני מרגיש שזה יותר נמצא אצלי ועושה רושם, בעת המצווה וגם אח"כ.

חג החנוכה מציין את יותר מכל את מה שנקרא "פרסומי ניסא", פרסום הנס. בדיבור מחשבה ומעשה להתעסק במצווה. לספר בגבורות ה' שהיו איתנו בדורות קודמים עד עכשיו.

לשאלתך - לצורך העניין, אני רואה שאם שנה הבא יותר אשקיע ואקנה שמן זית מבקבוק ואפרגן בנרות שידלקו שעתיים וזהו אלא אשים את מלא הכוס שספיק ל5 שעות, ולא רק אקנה נרונים זה ישדרג את החוויה. ההשקעה בפרטים עצמם גורמת לגלגל הזה של מחשבה- דיבור-מעשה לנוע וממילא המעשה הקטן מקבל מקום בתודעה.

ברגע שמתחילים לכתוב כמה תגובות (לא יודע כמה) הם חוזרים לעמוד הראשי

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.

מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.

לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

לפרסם את הנס. 

להאיר בתוכנו את האור שנמצא בחושך.

לשים לב לנפלאות שקיימים אצלנו. 

וזה התבטא בנצחון החשמונאים. וכסמל שביטא את זה - טיהור המקדש הדלקת המנורה מחדש במקדש המטוהר וזה שהנר דלק 8 ימים (8 ימים במקום יום אחד זה סמל לנצחיות הדלקת ההתורה בישראל כי מספר מעל הטבע)