....יש לי רשימה קטנה של חולים שאני אומר את שמם.
מדי פעם שולחים לי שם של חולה להגיד עליו תהילים.
כשאני מבקש מהשולח לעדכן אותי מתי החולה יבריא
הוא פשוט מתעלם.
מאותה סיבה אני לא נוהג להפיץ הודעות מסוג זה
ונשאר עם המקרים האישיים שאני מכיר וכשאני מקבל הודעה לרפואת
פלוני אלמוני אני קורא את התהילים המצורף ומוחק.
האם טעות בידי או לא?
אתה יכול להוסיף לרשימה שלך, ולאחר פרק זמן קובע להוריד משם את החולים שאין לך מושג לגביהם. כך הרבה עושים.
האם לדעתכם יש מסכתות שמוטב להקדים כדי להבין מסכתות אחרות בסדר זה או פשוט ללמוד על הסדר?
שאלה מעט שונה - אם אני רוצה ללמוד תחילה את המסכות הקלות האם יש כמה [חוץ מברכות] שקלות יותר או לחילופין יש כאלו שקשות יותר?
רוב תודות..
(בעיקר בפאה\כלאיים).
ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.
לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.
בהצלחה! תעדכן כשסיימת
נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.
לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.
אליעזר משנה בסיפורו למשפחת רבקה ואומר "ממשפחתי ומבית אבי". כאילו אליעזר מחליף משימה ומחליט לקחת אשה דווקא ממשפחת נחור כאילו לזה שלחו אברהם, בעוד,שאברהם שלחו לקחת אשה מארצו בין ממשפחתו ובין לא.
הראיה שאברהם אמר לו לקחת ממולדתו ומארצו: א. "כי אם אל ארצי ומולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק"
ב. שאליעזר מגיע לחרן במקום לשאול בחרן איפה משפחת נחור (מה שיעקב עושה בהגיעו לחרן) אז הוא עושה את מבחן המעיין, משמע שהוא מחפש אשה מארצו של אברהם, אך לאו דווקא ממשפחתו. ג. הוא נותן תכשיטים לרבקה ורק אז שואל בת מי את, משמע שהוא נותן את התכשיטים בלי לדעת את משפחתה בכלל, בעוד שבסיפורו הוא משנה ואומר שקודם כל שאל בת מי את ורק כשנודע לו שהיא ממשפחת נחור אז הוא נותן את התכשיטים
א. וזה מצדיק לשקר?
ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?
ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי
ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט
ה. בשם מי הרעיון שכתבת?
כרגיל אין לי עניין בוויכוחים
שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו
לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?
יש על זה אריכותטיפות של אורבמפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל
אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.
בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.
כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים.
ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.
@טיפות של אור אגב, זה התשובה שלי לשאלה
שלום,
אני תלמיד בישיבת מצפה יריחו, אני מקבל מהישיבה המון, אם ברוחניות, אם בלימודים ואם במידות.
עריכה:
שלום, אסור לפרסם בפורומים.
תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:
לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
MikraotGedolot – AlHaTorah.org
שמחים לעדכן על זמינות סדרת בהלכות שבת הכוללת דפי מקורות מפורטים ושיעורים מצולמים של הרב ירון אליה רב קהילת רינת ירושלים ביד בנימין וראש הכולל שם.
כל השיעורים כוללים מקורות מהגמרא ועד לפוסקי ימינו, על פי שיטות הפסיקה השונות למעשה לספרדים ולאשכנזים. ומותאמים לקובעי עיתים.
ניתן ללמוד מדפי המקורות לבד או בצירוף השיעור. וכן לשמוע את השיעורים בדרך בוידאו או באודיו.
בהצלחה רבה!
כבוד ועונג השבת
איסור מוקצה
בישול בשבת
בישול אחר בישול ואחר אפיה וצליה
הנאה ממעשה שבת
מלאכות שבת
תיקון אוכלין – צביעה, מליחה ומירוח באוכלין
רפואה בשבת
רפואה בשבת וגזירת שחיקת סממנים
כללי מלאכות שבת
מלאכת מחשבת א' - דבר שאינו מתכוין, פסיק רישא ומלאכה שאין צריך לגופה
כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.
לתשובה, פלוטית או עירית, לא?
ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה
(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)
לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים
הרמב"ן אומר
ומעניין עם עירית.מלשון עיר
אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש
על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך. כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת
בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית
הזוהר מביא פסוקים מסוימים מתהילים. אבל זה נראה כאילו הוא מערבב כמה פסוקים ביחד ..
בכל מקרה, ציטוט של חלק מהפסוק נשמע לי מאוד מוכר ואני יודע שזה כתוב.. אבל מחיפוש שעשיתי אין את הפסוק הזה. משהו מוזר..
זה ציטוט של הזוהר : ועל דא אמרינן דישראל יהבי עוז לאלהי"ם, דמקיימין עלמא, אלהי"ם דא שכינתא, ואם ח"ו אי ישראל ישתכחו חייבין, מה כתיב (תהלים נז יב) רומה על השמים אלהי"ם וכו', משום דרשת הכינו לפעמי, כפף נפשי בסבת חמס ושנאת חנם, כרו לפני שיחה וגו'.
רומה על השמים... שייך לרשת הכינו לפעמי..
כפף נפשי גם כן שייך..כרו לפני שוחה שייך.
אבל.. סבת חמס ושנאת חנם... לא. אני משוכנע שקראתי את הפסוק הזה בתהילים.. אבל הוא פשוט לא נמצא. משהו מטורף.
שמישהו יסביר לי מה קורה כאן.
