הצילו טחורים- נשים בלבדגוגי גוגי

ממש לא מתאים לי העסק הזה 😭😭

3 שבועות אחרי לידה שניה

ופעם ראשונה משו שאני חושבת שטחורים

(סליחה על התיאור)

לאורך השבוע היה לי דימום שהיה לי ברור שהוא לא מהרחם.. משהו חלש ונוזלי כזה

וכאב ביציאות..

אתמול בלילה אחרי שהרמתי את הגדול היו לי כאבים ממש חזקים כל הלילה באיזור של פי הטבעת, גם הרגשתי משהו נפוח..

באמצע הלילה לקחתי אקמול ובבוקר ב"ה לא הרגשתי כלום.

עכשיו בערב שוב אחרי יציאה כואבת מרגישה שוב כמו אתמול שכואב לי ורק מקווה שזה לא יחמיר..

מה עוזר?? אוףףף זה נוראי

והכי מעצבן שאני די בטוחה שההפרשות מהרחם הסתיימו אבל אני כל כך פצועה וכואבת שלא  מצליחה לחשוב על מקווה בקרוב במיוחד לאור העובדה שפעם שעברה נפתחו לי פצעים מה"ניקיון" של לפני ההפסק

זה פשוט בלתי אפשרי!!!!

חבל לסבולאני10

לכי לפרוקטולוג, יש משחה לטחורים ואולי גם טיפים מה לעשות כדי לשפר את המצב. זה מהדברים שלא כדאי לדחות

 

אבל עזרה ראשונה תנסי לקחת קצת נורמלקס, זה מרכך את היציאות ומפחית כאבים

תתחילי עם משחהאלה 12

ממליצה על רקטוצורין או פרוקטו גובינול משהו כזה

בנוסף יש את הפדים(רפידות)  לטחורים מi herb .תכתבי tucks בחיפוש.שמים במקרר וזה מפחית נפיחות.מומלץ

תודה, הן עם מרשם?גוגי גוגי
בלי מרשםטוווליי

פרוקטוגליבנול למרוח כמה פעמים ביום.

ומאד חשוב תזונה שתשמור שלא יהיה קושי ביציאות.

תרגישי טוב!

מצרפת לך את הטיפים שלי מנסיוני לטחורים/פיסורה...אמהלה

ולעניין ההפסק, למה לדחוק בעניין אם את עדיין כ"כ פצועה וכאובה? תני למקום עוד קצת זמן להחלים....

נשמע לי ממש כואב לנקות טוב לפני הפסק אחרי לידה. 

(אני גם אחרי לידה, עדיין לא טבלתי כי לצערי יש עדיין דימום, לא מצליחה להבין איך בנות טובלות פה אחרי שבועיים, איך מצליחות לעשות הפסק בכלל כשהכל כ"כ רגיש???)

 

ראשית, אם יש דימום זה גם יכול להיות פיסורה אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא 

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.

(גם טחורים יכולים לדמם, לכן ממש מומלץ ללכת להבדק אצל פרקטולוג, עד הבדיקה להתחיל בטיפול שמרני ובמשחות ללא מרשם)

 

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

לבית מרקחת רינה פארם יש משחה מעולה לטחורים שהם מייצרים לבד. ויש להם גם טיפול הומופאתי, עוזר מאד!

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

תודה רבה הלוואי שאזכה להשתדל בהכל ..גוגי גוגי
לכי לפרוקטולוגבשורות משמחות

יכול להיות טחורים ויכול להיות פיסורה שזה הרבה יותר סיוט

ומוסיפה למה שכתבו פה להתבונן גם בפן הנפשי

טחורים ופיסורה לא מתרחשים סתם

לחשוב על מתח לחץ סטרס שחווית וגרם לעצירות ברמה הזו

לתרגל הרבה הרבה הרפיות להרגיע את הגוף

בהצלחה כמה טיפים בפניםרות כ1

*להניק בשכיבה, מקל קצת על הלחץ באזור

*לשטוף במים קרים וללחוץ על הטחורים בעדינות פנימה, כמה פעמים ביום

*להשתמש בפרוקטוגליבנול+יש להם גם מגבונים

*אם המצב ממש כואב (אני הייתי רצה מיד אחרי שירותים למקלחת ושמה קרחון ומים קרים מרוב כאבים)

*רוגע רוגע רוגע

*לא ללחוץ בשירותים! רק נשימות לשאוף למלא בטן לנשוף לרוקן בטן

 

 

הכי חשובלומדת כעת

לדאוג לצואה רכה

להימנע מאוכל שגורם לעצירות (בננה, פחמימות לא מלאות, וכו')

לאכול הרבה ירקות ולשתות הרבה מים

ויש תרופות שגורמות לריכוך צואה. שכחתי את השם...

 

ולשתות המון מיםםם!!!רות כ1אחרונה
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאהאחרונה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאהאחרונה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אשמח לעזרת האלופות בקניית מתנה לחמותיאנונימית בהו"ל
אנונימי כ לא רוצה שיזהו במקרה..


אז חמי וחמותי גרים רחוק מאיתנו ואנחנו לא נפגשים הרבה, משי פעם מגיעים לשבתות ויוצאים עם צידניות מלאות כל טוב, ממש השקעה גדולה של זמן, כסף וטירחה.  אנחנו לא משפחה קטנה בכלל והם נותנים המון ואני מרגישה שאין לנו הזדמנות להחזיר להם. חמי לא ממש בקו הבריאות אז יוצא שהרוב המוחלט נופל על חמותי.


לא נעים לי להגיד שאולי בשנה הראשונה קניתי לה מתנה ומאז לא הבאתי כלום, המעט שקניתי לא ממש קלע לטעמה, חוץ מראנר שאפשר להניח עליו סירים חמים.


אז מחפשת מתנה גדולה ללא הגבלת תקציב, לא משהן אישי כי לא אקלע, לא ניידים אז מלון או ספא גם ירד מהפרק, לא מזכרת מהנכדים כי זה היא כן מקבלת מדי פעם.


מה עוד יכול להיות? 

מכשיר חשמלי כלשהו?לפניו ברננה!

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

שואב שוטף זה גם בעיני מתנה מצויינתממשיכה

בטח אם הכל עליה

אולי אלבום דיגיטלי עם תמונות של הנכדים מעוצב יפהנפש חיה.
נראה לי שתמיד נהנים לראות את התמונות האלו
אם נראה לך שהיא כן אוהבת לצאת ולנסוע והבעיה היאקופצת רגעאחרונה
שלא ניידים, אולי חלק מהתקציב יכול ללכת על מונית שתקח אותם לבילוי. נניח יום כיף במלון עם הסעה הלוך חזור. לא כולם נהנים מכזה דבר אבל מי שכן נראה לי שזה מאוד מפנק 
מה עושים בטיפול רגשי?אנונימית בהו"ל

איך זה יכול לעזור לי?

בנושא דיכאון/ דכדוך שלא עובר כמה חודשים אחרי לידה.

ואיך אני אמורה למצוא מטפלת כזאת? מאיפה משלמים?

 

אוף.

אלופה שאת מחפשת טיפול, זה הצעד הראשוןהתייעצות הריון
לצאת מהדיכאון! לשאלתך, כדאי להתחיל אצל רופאת משפחה, שיכולה להפנות אותך לעובדת הסוציאלית של הקופה, ואז זו עלות נמוכה מאוד לטיפול, אם בכלל..
משתפת מנסיוני האישיחנוקה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.


ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ממש כל מילה! ומוסיפהכורסא ירוקה

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.


וויטמינים סופר סופר חשוב.

מצטרפת לכל התגובות פהאיזמרגד1אחרונה

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

ילדה שאוכלת שרוולים בגיל 3.5חנוקה

הבת שלי לאחרונה התחילה לאכול את השרוולים של הבגדים )אולי לכבוד השרוול הארוך(.

אני באמת חושבת שזה רגיש כי היא עוברת תקופה קצת מורכבת אבל אנחנו מטפלים בזה.

הענים הוא שזה גם קצת מגעיל אותי...

וגם באמת עכשיו חורף וקר! וזה לא מוצא חן בעיני.

י ש לכן רעיון למשהו?

שאלתי אותה מה יעזור לה לא לעשות את הז כי היא הורסת את הגדים החדשים והיפים שלה ואכפת לה מאד מזה...והיא אמרה שהיא רוצה מוצץ במקום...

אשמח לכל חוות דעת.

לא מבינה בזהממצולות

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

מוסיפהחנוקה
היה לה מוצץ עד גיל שנתיים וחצי, נגמלה ממנו ביצמה כשנאבד
זה עניין תחושתימתואמת

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

נורא מעניין מה שאת אומרתחנוקה

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

התופעות יכולות להגיע ביום בהיר אחדמתואמת

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

רק גבי כפית חד"פ- לקחת את הסוג הגמיש שלא נשבר בפהיעל מהדרום
נכון.מתואמתאחרונה
יש נשכנים לילדיםיעל מהדרום
לק"י


יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

נכון! חפשי באתר די-סטוררוני 1234
ושמעתי שגם מומלץ לתת לאכול מלפפון חמוץ כדי "להעסיק" את הפה
נשמע טובחנוקה

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

שאלה על בחילות בהיריוןהגברת מהירח
מעניין אותי לדעת: יש נשים שיש להן בהיריון בחילות בוקר, ואז זה עובר להן ומרגישות טוב במשך היום? כי לי הבחילות הן בערך 24/7.... עד כמה אני חריגה בנוף?
אצלי היה כל כל הזמןהבוקר יעלה
ילדה יחסית גדולה מוצצת אצבע ורוצה להפסיקממתקית

מאוד מפריע לה שהיא מוצצת (בת 9 וחצי) אבל לא מצליחה להיגמל.
היא כל הזמן אומרת לי בכעס "אמא למה לא קשרת לי את הידיים כשנולדת.." מצחיקה (יש לי גיסה שקשרה לבת שלה את היד בגיל ינקות והיא באמת הפסיקה למצוץ, אני לא העזתי לעשות את זה לבת שלי, אבל עכשיו היא ממש סובלת מזה)

אבל יש לכן טיפים איך לעזור לה להפסיק? ניסינו מרה, לא עזר.
יש לה כבר פצע באגודל מהמציצה וכואב לה.
אציין שהיא לא מוצצת בחוץ, בבית היד שלה דבוקה לפה.

זה עובר לבד בסוף? 

לפעמים עובר לפעמים לאאיכה
אני הפסקתי לבד בגיל 15


אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

אני מכירה שיש אפשרות לשים בפה איזה התקןכתבתנו

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.


חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

כפפה?כורסא ירוקהאחרונה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר

תינוק בן יום שלא מפסיק לינוק, מה עושים?אנונימית בהו"ל

הוא יונק יעיל, ממלא טיטולים יותר ממה שצריך ביממה השניה לחיים, אפילו עלה במשקל מאז הלידה במקום לרדת!

אבל הוא באמת כל היום על השד, וכשלא אז הוא בוכה... ואני עוד לא השלמתי שעות שינה מהלילה של הלידה, והשד שלי רגיש בטירוף (ברוך ה' לא פצוע אבל בקצב הזה זה יגיע גם)

לא רוצה לתת לו תמ"ל (גם אין צורך), מוצץ אומרים רק אחרי שההנקה מבוססת, החלטתי שזה נקרא כבר הנקה מבוססת מספיק אבל הוא פשוט לא מעוניין.


מילא עכשיו בבית חולים, אבל מה אני אעשה מחר כשרני חוזרת לשאר הילדים, הוא ילמד לפתוח פערים בין הנקות מתישהו בקרוב?


(וגם ההנקות כואבות נורא מהתכווצויות של הרחם אז מוסיף לסיוט)

כתבת כבר מזמן... אולי עברמתיכון ועד מעון

אבל זה ממש תקין שתינוק רוצה כמה שיותר ידיים והנקה בימים הראשונים (וגם אח"כ)

אולי יעניין אותך